Social Identity Perspective

Question 1

קבוצה

Answer 1

קטגוריה חברתית של אנשים שבמידה כזו או אחרת נמצאים באינטראקציה ומשפיעים זה על זה, ויש להם חוויות, מטרות, תכונות או מאפיינים משותפים.

Question 2

יחסים בין קבוצות

Answer 2

מתרחשים כשאנשים ששייכים לקבוצה אחת נמצאים באינטראקציה – באופן קולקטיבי או אינדיבידואלי – עם אנשים מקבוצה אחרת, והאינטראקציה מבוססת על הזדהות שלהם עם קבוצתם. ברגע שהיחסים הם בעלי פן קבוצתי הם מוגדרים כיחסים בין קבוצות, גם אם מדובר רק באדם אחד מכל קבוצה.

Question 3

גישת התחרות החברתית (realistic conflict theory)

Answer 3

גישה שלפיה יש בעולם תחרות בין קבוצות על משאבים. לאורך האבולוציה, מי שידע לעשות קטגוריזציה טובה ולהבחין בין אויב לחבר היה בעל יתרון אבולוציוני. מדובר בתהליך מוטיבציוני רגשי.

Question 4

גישת הקטגוריזציה החברתית (cognitive misers)

Answer 4

הנטייה לקטגוריזציה נובעת מקמצנות קוגניטיבית – אין לנו מקום במוח לייצג כל אדם בנפרד, לכן נקטלג אנשים לפי קבוצות. לעיתים זה גם נותן אינפורמציה לגבי העולם – הקטגוריה של האדם יכולה לנבא דברים אודותיו. מדובר בתהליך קוגניטיבי. ניתן להתייחס לגישה זו כיותר פסימית כי היא אינה מתייחסת לתלות במשאבים, אלא מדברת על הדרך שבה המוח שלנו עובד.

Question 5

The robbers cave experiment

Answer 5

ניסוי שערך שריף, שבא להוכיח את גישת התחרות החברתית. הניסוי הראה שכשיש מלחמה על משאבים יש שנאה לקבוצה היריבה (תיוג שלילי), וכשיש מטרת-על משותפת לקבוצות המאבק מפסיק.

Question 6

Maximal groups

Answer 6

אש ייצר בניסוי קבוצות חדשות לגמרי (מה שמונע השפעה של גורמים מתערבים). הקבוצות שיצר היו בעלות כל המאפיינים של קבוצות רגילות – אינטראקציה בין חברי הקבוצה, היסטוריה משותפת ותחרות מול קבוצות אחרות. הניסוי היווה הוכחה לתיאוריית הקונפליקט הריאליסטית.

Question 7

The minimal group paradigm

Answer 7

אחת הפרדיגמות הכי מוכרות בפסיכולוגיה חברתית. דרך לייצר קבוצה ברמה הכי מינימלית האפשרית.

Question 8

The interpersonal-intergroup continuum

Answer 8

אפשר למקם כל אינטראקציה על רצף שנע בין הבין-אישי לבין הבין-קבוצתי. כמעט אף אירוע הוא לא רק בין-אישי או רק בין-קבוצתי, תמיד האינטראקציה תהיה איפשהו בין לבין. בפרדיגמת הקבוצה המינימלית תופעלה אינטראקציה שנמצאת על הקצה הבין-קבוצתי – אין כמעט מאפיינים אישיים. במצבים כאלה יכולה להיווצר דה-פרסונליזציה, ולכן גם דה-הומניזציה של הקבוצה השנייה.

Question 9

ההשפעה של קבוצה מינימלית על דה-פרסונליזציה

Answer 9

כדי להגיע למצב קיצוני זה, דרוש יותר משימוש בקבוצה מינימלית: הבדלים בולטים בין הקבוצות ורקע קודם ומטען קודם לקונפליקט. מלחמה היא דוגמה למצב קיצוני במיוחד של דה-פרסונליזציה.

Question 10

דה-קטגוריזציה

Answer 10

שינוי עמדה שבו עוברים מהרצף הבין-קבוצתי לרצף הבין-אישי. מישהו שבעבר היה רק חלק מקבוצה עבורי שאני לומדת להכיר אותו באופן אישי.

Question 11

רה-קטגוריזציה

Answer 11

שינוי עמדה שבו עוברים מזהות חברתית אחת לאחרת. ראיית אדם שהשתייך לקטגוריה אחת כשייך לקטגוריה חברתית אחרת.

Question 12

קטגוריזציה

Answer 12

הנטייה שלנו לקחת רצף שיש בו שונות, ולחלק אותו בצורה דיכוטומית לקבוצות.

Question 13

אסימילציה

Answer 13

אנו תופסים את חברי הקבוצה כדומים זה לזה, גם במונחים של טוב ורע.

Question 14

חיפוש עקביות

Answer 14

נטייה לחפש נתונים וסיבות עקביים עם התיאוריה שכבר יש לנו.

Question 15

זהות חברתית

Answer 15

החלק בתפיסת העצמי של הפרט שמתבסס על תחושת הערך והחשיבות הרגשית של השתייכות לקבוצה חברתית.

Question 16

self-concept

Answer 16

לאורך חיינו אנו הולכים ומאפיינים את הזהות העצמית שלנו: את התכונות שלנו, את ההעדפות שלנו ואת תחומי העניין שלנו. הדבר הוא תוצאה של הרצון שלנו לתת היגיון ומשמעות להגדרתנו העצמית וגם נובע מנורמות חברתיות שהחברה כופה עלינו. חלק מהזהות העצמית שלנו הוא הזהות החברתית שלנו.

Question 17

Group mind

Answer 17

הפיכה של הפרט לחלק מישות קבוצתית (לה בון). יש תודעה קבוצתית שנוצרת לחברי הקבוצה.

Question 18

הקצנה במסגרת קבוצה

Answer 18

התכונות של האינדיבידואל לא משתנות, הן רק מקצינות (אולפורט). הקבוצה תקצין את הרגש של הפרט. התיאוריה הזו לא תמיד נכונה: לפעמים הקבוצה דווקא תמתן את הרגשות שלנו.

Question 19

באמצעות זהות חברתית ניתן להסביר מדוע קיימת העדפה קבוצתית גם בהעדר קונפליקט

Answer 19

עצם ההשתייכות לקבוצה משפיעה על ההתנהגות שלנו, ומהווה חלק מההגדרה העצמית שלנו.

Question 20

positive distinctiveness

Answer 20

אנו רוצים להזדהות עם הקבוצה שלנו כך שהיא תהיה שונה מקבוצות אחרות וגם תוערך במידה חיובית.

Question 21

כדי להשיג פוזיטיב דיסטינקטיבנס, צריכים להתקיים התהליכים הבאים:

Answer 21

קטגוריזציה חברתית, הזדהות חברתית, השוואה חברתית ומובחנות פסיכולוגית של הקבוצה.

Question 22

קטגוריזציה חברתית

Answer 22

חלוקה טבעית לקבוצות שנובעת מנטייה קוגניטיבית.

Question 23

הזדהות חברתית

Answer 23

כדי להשתייך לקבוצה מסוימת אנו צריכים להזדהות איתה. לעיתים ההשתייכות לקבוצה תיכפה עלינו ולפעמים נבחר להשתייך אליה.

Question 24

השוואה חברתית

Answer 24

משווים בין הקבוצה שלנו לקבוצות אחרות, כאשר נבחר את הממדים שישחקו לטובת הקבוצה שלנו. השוואה דומה אנו עורכים גם בממד הבין-אישי – נעריך את עצמנו בצורה חיובית ביחס לאחרים.

Question 25

מובחנות פסיכולוגית של הקבוצה

Answer 25

מחזקים את השוני של הקבוצה שלנו ביחס לקבוצות אחרות, ובוחרים את הממדים בהם שונות זו בולטת, מה שיוצר קבוצת פנים וקבוצת חוץ מובחנות. קבוצת הפנים תחשב לחיובית יותר מקבוצות החוץ.

Question 26

פרספקטיבת הזהות החברתית

Answer 26

תיאוריות שתופסות את השייכות החברתית לא במובן ריאליסטי (=תיאורית התחרות החברתית) אלא כחלק מהזהות שלנו, תהליך פסיכולוגי פנימי.

Question 27

שימור תפיסה עצמית חיובית בקרב חברי קבוצות הסובלות מסטיגמה

Answer 27

כאשר אדם משתייך לקבוצה מסטטוס נמוך, הוא יתקשה להעריך עצמו בצורה חיובית כחלק ממנה משום שלקבוצה זו יש תדמית חברתית שלילית.

Question 28

Individual mobility

Answer 28

ניסיון להיטמע בקבוצה הדומיננטית. הפרט כיחיד יעזוב את הקבוצה שלו ויעבור לקבוצה שנחשבת יותר. מתאים לגבולות חדירים.

Question 29

Social creativity

Answer 29

הגדרה מחודשת של הערך של תכונות הקבוצה, פיתוח ממדים חדשים להשוואה ולהערכה. נארגן את הערכים כך שההשוואה תהיה לטובתנו. מתאים לגבולות לא חדירים ולסטטוס-קוו יציב ולגיטימי.

Question 30

Social competition

Answer 30

עימות על משאבים מול הקבוצה הדומיננטית, ששואפת לשמר את הסטטוס-קוו. מתאים לגבולות לא חדירים ולסטטוס-קוו לא יציב ולא לגיטימי.

Question 31

מה קובע באיזו אסטרטגיה נשתמש?

Answer 31

החדירות של הגבולות בין הקבוצות – אם קל או קשה לעבור בין הקבוצות.
עד כמה הסטטוס-קוו נתפס כיציב ולגיטימי – סטטוס-קוו יציב נתפס כבלתי ניתן לשינוי.