Optimal Distinctiveness Theory and Integrated Threat Theory

Question 1

Optimal distinctiveness theory (Brewer)

Answer 1

הזהות האישית וגם הזהות החברתית שלנו הן מקור להערכה עצמית חיובית. יש לכולנו נטיות סותרות להיות חלק מהחברה ולהיות מיוחדים בתוך ובין קבוצות. לכן אנחנו מחפשים להזדהות עם קבוצה שמספקת רמה אופטימלית של שני הצרכים. כשלא נצליח למצוא את האיזון האופטימלי נדגיש את הציר הייחודי (למשל כששייכים לקבוצת סטיגמה) או את הציר של השייכות.

Question 2

Social dominance theory (Sidanius & Paratto)

Answer 2

בכל חברה אנושית יש היררכיה על בסיס קבוצתי. לקבוצה הדומיננטית יש נתח לא פרופורציונלי של ערך חברתי חיובי, שיכול להתבטא בסטטוס וגם במשאבים. לקבוצות הלא-דומיננטיות יש נתח לא פרופורציונלי של ערך חברתי שלילי. הדבר בא לידי ביטוי בחינוך, בבריאות, במקצועות, בסטטוס החברתי ובחלוקת ההון.

Question 3

היררכיה חברתית מבוססת-פרט

Answer 3

במסגרתה אנשים נהנים מיותר כוח, יוקרה או עושר בזכות תכונותיהם האישיות.

Question 4

היררכיה חברתית מבוססת-קבוצה

Answer 4

במסגרתה אנשים נהנים מיתרונות אלה בזכות השתייכותם לקבוצה מסוימת. גם בהיררכיות מבוססות-קבוצה יש משקל לתכונות האישיות, אבל יש זמינות שונה של האמצעים המאפשרים הישגים אישיים.

Question 5

מערכות של ריבוד חברתי:

Answer 5

• מערכת מבוססת על גיל – מבוגרים גבוהים יותר בהיררכיה מאשר ילדים.
• מערכת מבוססת על המבנה הפטריארכלי – לגברים יש יותר זכויות בהשוואה לנשים. בחברות מסוימות המבנה לא בהכרח יתבטא בזכויות, אלא בסטטוס חברתי.
• מערכת שרירותית – מבוססת על גורמים כמו גזע ומוצא אתני. לפעמים דת אחת שלטת ולפעמים אחרת, יכולות להיות מהפכות שמשנות את המצב. המערכת השרירותית מתבססת על גורמים שמשתנים בין תרבויות, והיא זו שגורמת להכי הרבה עימותים. שימור המערכת השרירותית תלוי בעודף כלכלי לצורך פיתוח מנגנוני הצדקה (אליטה) ואכיפה (משטרה). ההיררכיה החברתית הזו נמצאת כמעט בכל תרבות ובכל מערכת.

Question 6

SDT הנחת יסוד 1 של

Answer 6

קונפליקט ודיכוי נובעים מהנטייה האנושית ליצירת היררכיה חברתית. דעות קדומות, סטראוטיפים, אידיאולוגיות של נחיתות ועליונות קבוצתית ואפליה משקפים את ההיררכיה ומייצרים אותה.

Question 7

SDT הנחת יסוד 2 של

Answer 7

קיימות השפעות מאזנות של כוחות מחזקי היררכיה לעומת כוחות מחלישי היררכיה.

Question 8

System justification theory (Jost)

Answer 8

לאנשים שחיים בחברה כחלק ממערכת חברתית יש נטייה להצדיק את המערכת מתוך צורך בעולם צודק ויציב.

Question 9

compensatory stereotypes

Answer 9

סטראוטיפים מפצים, שמטרתם לייצר הצדקה חברתית. למשל, שעשירים הם אומללים או שהם אנשים רעים. בנוסף, יכולה להיות הערכה שלילית על-ידי חברי קבוצת הפנים בשל מגע של חבר הקבוצה עם קבוצת החוץ.

Question 10

מתי ההצדקה החברתית מתגברת? 1

Answer 10

תחת איום למערכת החברתית – כששאלו אמריקאים לאחר פיגוע התאומים עד כמה הם מאמינים בארגוני הביון שלהם, האמון של הציבור בהם דווקא עלה.

Question 11

מתי ההצדקה החברתית מתגברת? 2

Answer 11

morality salience – חלק גדול ממה שמניע אותנו הוא הפחד מהסופיות ומהמוות. לכן כשהמוות בולט בחיינו, נחפש יותר את היציבות והצדק, בין היתר במערכת החברתית שבה אנו חיים.

Question 12

מתי ההצדקה החברתית מתגברת? 3

Answer 12

כשאנחנו תלויים במערכת מבחינה חומרית או חברתית – הרבה פעמים ההצדקה תשרת אותנו.

Question 13

מתי ההצדקה החברתית מתגברת? 4

Answer 13

עבור תכונות אישיות מסוימות – כשיש לנו תכונות אישיות כמו צורך בסגירות, חוסר סובלנות לעמימות או תפיסת העולם כמקום מסוכן.

Question 14

תודעה כוזבת

Answer 14

דרך של ההגות המרקסיסטית להסביר מדוע אנשים טוענים שטוב להם במשטר הקיים על אף שלא טוב להם.

Question 15

דה-קונסטרוקציה

Answer 15

הצדקת המערכת פועלת מול כוח הפוך, כאשר הוא חזק מספיק (לעיתים נדירות) יכול להתרחש שינוי חברתי במערכת. כתוצאה מכך תהיה יצירה חדשה של הצדקת המערכת החדשה. למשל, האביב הערבי.

Question 16

Integrated threat theory (Stephan & Stephan)

Answer 16

קיימים ארבעה מקורות לדעות קדומות:

1) איום ריאליסטי – איום פיזי על הקבוצה.
2) איום סימבולי – איום על זהות הקבוצה ועל ערכיה. למשל, קהילות שמתנגדות לנישואים גאים כי זה פוגע בתפיסת ערכי המשפחה שלהן.
3) סטריאוטיפים שליליים – תפיסות שליליות של תכונות הקבוצה. לדוגמה, אם אתפוס קהילה מסוימת כעצלנית, אחוש רגשות שליליים כלפי חבריה.
4) חרדה (אי-נוחות) – חרדה מהמפגש עם הקבוצה השנייה.

Question 17

ממה נובעת החרדה מפגישה עם קבוצה אחרת?

Answer 17

תוצאות פסיכולוגיות שליליות לעצמי – תסכול, בלבול, מבוכה, השפלה מהמפגש.
הערכה שלילית על-ידי חברי קבוצת החוץ – סטריאוטיפים, גינוי, האם יתפסו אותי כגזען?
הערכה שלילית על-ידי חברי קבוצת הפנים – בשל המגע עם קבוצת החוץ.

Question 18

השפעת החרדה על יחסים בין קבוצות (A)

Answer 18

Affect – השפעה רגשית. העוררות מגבירה רגשות חיוביים או שליליים.

Question 19

השפעת החרדה על יחסים בין קבוצות (B)

Answer 19

Behavioral – השפעה התנהגותית. החרדה מגבירה סימנים של פחד (מצמוץ, היעדר קשר עין, מאפייני חרדה) בקרב הקבוצה בעלת הסטטוס הגבוה, מה שגורם לקבוצה עם הסטטוס הנמוך לחוסר נעימות במפגש ולהגדלת הפער.

Question 20

השפעת החרדה על יחסים בין קבוצות (C)

Answer 20

Cognitive – השפעה קוגניטיבית. חרדה פוגעת ביכולות הקוגניטיביות וגורמת לנו להשתמש במנגנונים פשוטים יותר, ולכן גם לפרש סיטואציות בצורה סטראוטיפית יותר.

Question 21

השערת המגע (Allport)

Answer 21

מגע קודם בין קבוצות יקטין את החרדה של קבוצה מהמפגש עם הקבוצה השנייה.

Question 22

מה הגורמים שישפיעו על מידת החרדה?

Answer 22

המידה בה מצליח המגע לשנות את הייצוגים הקוגניטיביים של קבוצת החוץ – ככל שהתפיסה הסטראוטיפית של הקבוצה השנייה תצטמצם, כך תצטמצם החרדה מהמפגש איתה.
סוג המגע (סטטוס יחסי) – ככל שהסטטוס של חברי הקבוצות השונות שנפגשו יהיה דומה יותר, כך החרדה מהמפגש עם הקבוצה השנייה תפחת.
פקטורים סיטואציוניים – לדוגמה תלות הדדית או פרויקט משותף. כשיש לקבוצות השונות מטרה משותפת, החרדה תפחת.