Psychology of Morality Flashcards
עמנואל קאנט
אחד מהפילוסופים שהכי מזוהים עם מוסר ואתיקה. כשמבקשים מפילוסוף להגדיר מוסר נתקלים בדיון מפולפל סבוך ומורכב, ומנגד בפסיכולוגיה הדברים יותר פשוטים.
פסיכולוגיה של המוסר
חוקרת ובודקת מה התפיסות שלנו והמחשבות שלנו לגבי מה טוב ומה ראוי בחיים, ומה הן גורמות לנו לעשות. הרבה פעמים יש לנו הרבה תפיסות מוסריות שהתנהגותנו לא תואמת אותן.
נורמטיבי
פילוסופיה של המוסר מנסה להגדיר מה נכון לנו לעשות בחיים, ולהתוות דרך חיים מוסרית. זהו עיסוק נורמטיבי במוסר.
דסקריפטיבי
פסיכולוגיה של המוסר מתעסקת במה אנשים חושבים שמוסרי, ובמה שמשפיע על החשיבה המוסרית שלהם. זהו עיסוק תיאורי במוסר.
דילמה מוסרית
מקרים שבהם אנו נדרשים להכריע בין חלופות מוסריות שונות. הן יכולות להעיד על ההיגיון המוסרי שלנו, ולכן זו אבן היסוד של הפסיכולוגיה של המוסר. דילמות מוסריות הן הכלי הכי נפוץ ויעיל ללמידה אודות תפיסות מוסריות של בני אדם.
הגישה הדאונטולוגית
(דאון=חובה) תפיסה בפילוסופיה של המוסר, לפיה אדם צריך לפעול לפי כללים מסוימים ללא יוצא מן הכלל. למשל, אסור לאדם לרצוח, לא משנה מה המטרה (תוצאה) של המעשה. הנסיבות אינן משנות. מזוהה עם משנתו של קאנט.
הגישה התועלתנית
תפיסה בפילוסופיה של המוסר, לפיה מה שיקבע האם מעשה הוא מוסרי הוא לא המעשה עצמו, אלא הוא התוצאה הצפויה שלו. לדוגמה, מותר לי להרוג אדם אחד, אם זה מציל עשרה אנשים אחרים. מעשה שיביא יותר רווחה מסבל הוא מעשה מוסרי. הגישה הזו היא גם גישה כללית בפילוסופיה, שמודדת ערך של מעשים לפי ההשפעה הכללית שלהם על העולם – כמה הנאה/אושר הם מביאים לעולם או כמה סבל הם מונעים. מזוהה בעיקר עם ג’רמי ברטהם ועם ג’ון סטיוארט מיל.
דילמת הקרונית
נהגתה על-ידי הפילוסופית פיליפה פוט, מייצגת את ההבדל בין שתי התפיסות הללו של המוסר: נתונות שתי קבוצות של עובדים על מסילת רכבת: האחת בת חמישה עובדים, השנייה בת עובד אחד. קרונית שועטת במהירות לעבר קבוצת 5 העובדים. לא ניתן לעצור את הקרונית לחלוטין, אך ניתן להסיטה ממסלולה אל עבר אדם אחד. האם המעשה הנכון יהיה לתת לדברים להתרחש בלי התערבות ולאפשר את הריגתם של חמישה אנשים חפים מפשע, או להטות את הרכבת ולהביא למותו של חף מפשע אחד?
רוב האנשים יענו שכן יטו את הרכבת ויגרמו למות אדם אחד כדי להציל חמישה אחרים. מכאן שהשיקול המוסרי הוא בעיקר הגיוני: עלות מול תועלת.
דילמת הגשר
בעיה דומה שתוארה, ממחישה את הדילמה בצורה חריפה אף יותר: נתונים חמישה עובדים על מסילת רכבת. מעליהם עומד איש שמן, וצופה בנוף. רכבת קרבה ולא ניתן לעצור אותה, אלא על ידי דחיפתו של האיש השמן לעצור את הקרון. האם יהיה נכון לשלוח את האיש השמן אל מותו כדי להציל חמישה אנשים אחרים?
רוב האנשים יענו שלא ידחפו את האדם השמן. יתר על כן, הם יענו שאסור לדחוף אותו מהגשר. אולם התוצאה תהיה זהה לזו של הדילמה הראשונה: חמישה אנשים ימותו ואחד יינצל. מכאן שהשיקול המוסרי אינו כולו נובע מההיגיון.
המודל הקוגניטיבי של קולברג
שלבי התפתחות מוסרית של הפרט:
1. השלב הפרה-קונבנציונלי – מתחת לגיל 11: אין מושג של טוב ורע.
1.1 ציות ועונש – כתינוק אין מושג של טוב או לא טוב. יש ציות לכללים כדי להימנע מעונש או לזכות בפרס.
1.2 כוונה אינסטרומנטלית – ההבנה שלאחרים יש ציפיות מאתנו, ולכן ננסה לפעול לפיהן.
2. השלב הקונבנציונאלי – נערות ובגרות: יש מושג של טוב ורע, והבנת כללים חברתיים.
2.1 אוריינטציה של ילד טוב – הפנמת המושגים של טוב ורע, וציות מתוך קונפורמיות כדי לשמור על סדר חברתי.
2.2 סדר חברתי – ההבנה שלמושגים של טוב ורע יש ביטוי כללי-חברתי. ציות כדי לשמור על הסדר החברתי.
3. השלב הפוסט-קונבנציונלי – מעל גיל 20: תפיסה מוסרית אישית וביקורתית.
3.1 אוריינטציה של אמנה חברתית – בחינה ביקורתית של חוקים וסדרים חברתיים, תוך שימת דגש על זכויות הפרט. ההבנה שיש חוקים לחברה, לצד ההבנה שהם לא אבסולוטיים. בשלב זה הפרט מבין שהחוק עצמו אינו בהכרח מבטא ערך טוב או רע, אלא שהוא משרת סדר מסוים, שאם נחרוג ממנו תהיה אנרכיה.
3.2 אוריינטציה של מוסר אוניברסלי – בחירה אישית של הפרט בעקרונות מוסר אוניברסליים על-פי צו מצפונו. למשל ערך חיי אדם.
קולברג טען שמרבית האנשים לא עוברים את שלב 4 (סדר חברתי), ושרוב הנשים לא עוברות את שלב 3 (אוריינטציה של ילד טוב).
אמנה חברתית
מושג בפילוסופיה שתבע תומס הובס: הוא טען שהמלוכה מוצדקת כי אם לא יהיה מלך תהיה אנרכיה
הדילמה של היינץ (קולברג)
מה שעניין את קולברג הוא לא התשובה של האנשים לדילמה – כן או לא – אלא כיצד הם מסבירים את השיקולים של בחירתם. הוא תיאר את ההגיונות שמסבירים את ההחלטה בדילמה, וחילק אותם לשלבי התפתחות מוסרית של הפרט.
ביקורת על המודל של קולברג: המודל של גיליגן
מי שביקרה אותו על ההנחה שנשים פחות מפותחות מוסרית מגברים היא אחת מתלמידותיו, קרול גיליגן. היא טענה שקולברג לא בדק נשים במחקריו, ושלנשים יש ציר התפתחות מוסרית שונה משל גברים.
Justice orientation
ערכים של צדק בלתי מוטה, מתאים לסולם ההתפתחות של קולברג ומתייחס לגברים.
care orientation
נשים מונחות על-ידי ערכים של אכפתיות ואמפתיה, שאינם בלתי מוטים (בניגוד לגברים).