Psychology of Morality

Question 1

עמנואל קאנט

Answer 1

אחד מהפילוסופים שהכי מזוהים עם מוסר ואתיקה. כשמבקשים מפילוסוף להגדיר מוסר נתקלים בדיון מפולפל סבוך ומורכב, ומנגד בפסיכולוגיה הדברים יותר פשוטים.

Question 2

פסיכולוגיה של המוסר

Answer 2

חוקרת ובודקת מה התפיסות שלנו והמחשבות שלנו לגבי מה טוב ומה ראוי בחיים, ומה הן גורמות לנו לעשות. הרבה פעמים יש לנו הרבה תפיסות מוסריות שהתנהגותנו לא תואמת אותן.

Question 3

נורמטיבי

Answer 3

פילוסופיה של המוסר מנסה להגדיר מה נכון לנו לעשות בחיים, ולהתוות דרך חיים מוסרית. זהו עיסוק נורמטיבי במוסר.

Question 4

דסקריפטיבי

Answer 4

פסיכולוגיה של המוסר מתעסקת במה אנשים חושבים שמוסרי, ובמה שמשפיע על החשיבה המוסרית שלהם. זהו עיסוק תיאורי במוסר.

Question 5

דילמה מוסרית

Answer 5

מקרים שבהם אנו נדרשים להכריע בין חלופות מוסריות שונות. הן יכולות להעיד על ההיגיון המוסרי שלנו, ולכן זו אבן היסוד של הפסיכולוגיה של המוסר. דילמות מוסריות הן הכלי הכי נפוץ ויעיל ללמידה אודות תפיסות מוסריות של בני אדם.

Question 6

הגישה הדאונטולוגית

Answer 6

(דאון=חובה) תפיסה בפילוסופיה של המוסר, לפיה אדם צריך לפעול לפי כללים מסוימים ללא יוצא מן הכלל. למשל, אסור לאדם לרצוח, לא משנה מה המטרה (תוצאה) של המעשה. הנסיבות אינן משנות. מזוהה עם משנתו של קאנט.

Question 7

הגישה התועלתנית

Answer 7

תפיסה בפילוסופיה של המוסר, לפיה מה שיקבע האם מעשה הוא מוסרי הוא לא המעשה עצמו, אלא הוא התוצאה הצפויה שלו. לדוגמה, מותר לי להרוג אדם אחד, אם זה מציל עשרה אנשים אחרים. מעשה שיביא יותר רווחה מסבל הוא מעשה מוסרי. הגישה הזו היא גם גישה כללית בפילוסופיה, שמודדת ערך של מעשים לפי ההשפעה הכללית שלהם על העולם – כמה הנאה/אושר הם מביאים לעולם או כמה סבל הם מונעים. מזוהה בעיקר עם ג’רמי ברטהם ועם ג’ון סטיוארט מיל.

Question 8

דילמת הקרונית

Answer 8

נהגתה על-ידי הפילוסופית פיליפה פוט, מייצגת את ההבדל בין שתי התפיסות הללו של המוסר: נתונות שתי קבוצות של עובדים על מסילת רכבת: האחת בת חמישה עובדים, השנייה בת עובד אחד. קרונית שועטת במהירות לעבר קבוצת 5 העובדים. לא ניתן לעצור את הקרונית לחלוטין, אך ניתן להסיטה ממסלולה אל עבר אדם אחד. האם המעשה הנכון יהיה לתת לדברים להתרחש בלי התערבות ולאפשר את הריגתם של חמישה אנשים חפים מפשע, או להטות את הרכבת ולהביא למותו של חף מפשע אחד?
רוב האנשים יענו שכן יטו את הרכבת ויגרמו למות אדם אחד כדי להציל חמישה אחרים. מכאן שהשיקול המוסרי הוא בעיקר הגיוני: עלות מול תועלת.

Question 9

דילמת הגשר

Answer 9

בעיה דומה שתוארה, ממחישה את הדילמה בצורה חריפה אף יותר: נתונים חמישה עובדים על מסילת רכבת. מעליהם עומד איש שמן, וצופה בנוף. רכבת קרבה ולא ניתן לעצור אותה, אלא על ידי דחיפתו של האיש השמן לעצור את הקרון. האם יהיה נכון לשלוח את האיש השמן אל מותו כדי להציל חמישה אנשים אחרים?
רוב האנשים יענו שלא ידחפו את האדם השמן. יתר על כן, הם יענו שאסור לדחוף אותו מהגשר. אולם התוצאה תהיה זהה לזו של הדילמה הראשונה: חמישה אנשים ימותו ואחד יינצל. מכאן שהשיקול המוסרי אינו כולו נובע מההיגיון.

Question 10

המודל הקוגניטיבי של קולברג

Answer 10

שלבי התפתחות מוסרית של הפרט:
1. השלב הפרה-קונבנציונלי – מתחת לגיל 11: אין מושג של טוב ורע.
1.1 ציות ועונש – כתינוק אין מושג של טוב או לא טוב. יש ציות לכללים כדי להימנע מעונש או לזכות בפרס.
1.2 כוונה אינסטרומנטלית – ההבנה שלאחרים יש ציפיות מאתנו, ולכן ננסה לפעול לפיהן.
2. השלב הקונבנציונאלי – נערות ובגרות: יש מושג של טוב ורע, והבנת כללים חברתיים.
2.1 אוריינטציה של ילד טוב – הפנמת המושגים של טוב ורע, וציות מתוך קונפורמיות כדי לשמור על סדר חברתי.
2.2 סדר חברתי – ההבנה שלמושגים של טוב ורע יש ביטוי כללי-חברתי. ציות כדי לשמור על הסדר החברתי.
3. השלב הפוסט-קונבנציונלי – מעל גיל 20: תפיסה מוסרית אישית וביקורתית.
3.1 אוריינטציה של אמנה חברתית – בחינה ביקורתית של חוקים וסדרים חברתיים, תוך שימת דגש על זכויות הפרט. ההבנה שיש חוקים לחברה, לצד ההבנה שהם לא אבסולוטיים. בשלב זה הפרט מבין שהחוק עצמו אינו בהכרח מבטא ערך טוב או רע, אלא שהוא משרת סדר מסוים, שאם נחרוג ממנו תהיה אנרכיה.
3.2 אוריינטציה של מוסר אוניברסלי – בחירה אישית של הפרט בעקרונות מוסר אוניברסליים על-פי צו מצפונו. למשל ערך חיי אדם.
קולברג טען שמרבית האנשים לא עוברים את שלב 4 (סדר חברתי), ושרוב הנשים לא עוברות את שלב 3 (אוריינטציה של ילד טוב).

Question 11

אמנה חברתית

Answer 11

מושג בפילוסופיה שתבע תומס הובס: הוא טען שהמלוכה מוצדקת כי אם לא יהיה מלך תהיה אנרכיה

Question 12

הדילמה של היינץ (קולברג)

Answer 12

מה שעניין את קולברג הוא לא התשובה של האנשים לדילמה – כן או לא – אלא כיצד הם מסבירים את השיקולים של בחירתם. הוא תיאר את ההגיונות שמסבירים את ההחלטה בדילמה, וחילק אותם לשלבי התפתחות מוסרית של הפרט.

Question 13

ביקורת על המודל של קולברג: המודל של גיליגן

Answer 13

מי שביקרה אותו על ההנחה שנשים פחות מפותחות מוסרית מגברים היא אחת מתלמידותיו, קרול גיליגן. היא טענה שקולברג לא בדק נשים במחקריו, ושלנשים יש ציר התפתחות מוסרית שונה משל גברים.

Question 14

Justice orientation

Answer 14

ערכים של צדק בלתי מוטה, מתאים לסולם ההתפתחות של קולברג ומתייחס לגברים.

Question 15

care orientation

Answer 15

נשים מונחות על-ידי ערכים של אכפתיות ואמפתיה, שאינם בלתי מוטים (בניגוד לגברים).

Question 16

גיליגן תיארה את התפתחות המוסר הנשי במושגים דומים לאלו של קולברג:

Answer 16

שלב פרה-קונבנציונלי – עוד אין כללי מוסר, פועלים בהתאם לאינטרס – כדי להימנע מעונש או לקבל פרס.
שלב קונבנציונלי – תופסים דבר מה כמוסרי אם הוא כרוך בדאגה לאחר או דברים שעושים למען האחר, בייחוד אם הוא קרוב אלינו. מבחינה מוסרית הדאגה לעצמנו היא פחות משמעותית מהדאגה לאחר.
שלב פוסט-קונבנציונלי – משלבים את עצמנו בתוך האכפתיות לאחר. מה שמוסרי נתפס כדאגה לאחר מבלי להזניח את הפרט עצמו.

Question 17

דילמת הקיפוד

Answer 17

קיפוד עם קוצים נכנס למאורה של נברנים. יש גשם בחוץ והוא מבקש מהם לשהות אצלם – הם אומרים לו “בסדר” ונותנים לו להיכנס. באיזשהו שלב נגמר הגשם, הקיפוד דוקר אותם עם קוציו, והנברנים מבקשים ממנו שיצא.

Question 18

הבדלים בין המינים בשיקולים מוסריים

Answer 18

גיליגן סיפרה את דילמת הקיפוד בקרב בני נוער, בנים ובנות, ושאלה אותם מה היו עושים. בנים השתמשו יותר בשיח של זכויות ושל צדק –”לקיפוד מותר להישאר כי הוא קיבל בתחילה את הסכמת הנברנים” או “הקיפוד צריך ללכת כי הנברנים היו שם לפניו”. מנגד, בנות השתמשו יותר בתשובות שלוקחות בחשבון את כל המעורבים, פשרות תלויות קונטקסט – “הקיפוד ישהה במאורה חלק מהזמן, והנברנים בזמן הנותר”.

Question 19

המודל האינטואיציוניסטי

Answer 19

ג’ונתן היידט טען שההיגיון העומד מאחורי החלטות מוסריות בדילמות כמעט אינו משחק תפקיד בהחלטה עצמה: ההחלטה המוסרית נובעת מאינטואיציה (לכן אנו מגבשים אותה מהר מאוד), וההיגיון מאחורי ההחלטה הוא רק הצידוק לה - זה מה שקולברג התמקד בו.

Question 20

the hot system and the cold system

Answer 20

תיאוריה דומה לאינטואיציה של היידט, שנהגתה על-ידי כהנמן. הוא חילק את מערכת החשיבה האנושית ל-2: מערכת קרה – חשיבה רציונלית, מחושבת ומבוססת היגיון; ומערכת חמה – רגשית ואימפולסיבית. כהנמן טען שאנו הרבה פעמים נקבל החלטות על-פי המערכת החמה: בצורה רגשית או אוטומטית.

Question 21

עוד על היידט

Answer 21

היידט טען שבני אדם מקבלים החלטות מוסריות על-פי המערכת החמה (בצורה אינטואיטיבית ורגשית), ומצדיקים אותה תוך שימוש במערכת הקרה – על-ידי הסברים הגיוניים ורציונליים. הוא גם טען שהיותנו שמרנים או ליברליים ישפיע על קבלת ההחלטות המוסריות שלנו.

Question 22

מודלים ניאו-קולברגיאניים

Answer 22

ג’ושועה גרין טען שהשימוש באינטואיציה או בהיגיון מוסרי תלוי בסוג ההחלטה המוסרית. החלטות תועלתניות מפעילות משאבים מוחיים שונים מהחלטות דאונטולוגיות.

Question 23

תיאוריות מצביות

Answer 23

טוענות שלאישיות ולעקרונות שלנו יש מעט מאוד משקל בקביעת ההתנהגות שלנו – בסיטואציות מסוימות כולנו נפעל באופן מסוים. עקרון זה בא לידי ביטוי בניסוייו של מילגרם עם מכות החשמל. יש סיטואציות שיפעילו אותנו בצורה חזקה כל-כך שתגרום לנו לפעול בצורה רגשית, אינטואיציונית ואוטומטית. נובעת מכך אופטימיות מסוימת שלא קיימת בתיאוריות סיטואציוניות: אם נייצר ריחוק מהדילמה, נוכל לפתור אותה בצורה הגיונית ושקולה יותר.

Question 24

Dorsolateral prefrontal cortex

Answer 24

אזורים פרונטליים הקשורים בחשיבה מופשטת ושליטה קוגניטיבית הופעלו בדילמות המרוחקות יותר, בהן התקבלו החלטות על-פי הגיון ותועלתנות.

Question 25

anterior cingulate cortex

Answer 25

אזורים של רגש ושל זיכרון רגשי הופעלו בדילמות מפעילות רגשית, כאשר ההחלטה שהתקבלה הייתה לא מחושבת