Intragroup Processes Flashcards
בטלה חברתית
תופעה המתרחשת בקבוצות, במסגרתה כל יחיד בקבוצה משקיע פחות מאמץ בעבודה במסגרת קבוצה בהשוואה למאמץ אותו היה משקיע כיחיד.
תופעת פיזור האחריות
סיבה לבטלה חברתית. בדומה לתופעת הצופה מהצד.
חוסר פידבק ברמת היחיד
סיבה לבטלה חברתית. בין היתר כי קשה לזהות כמה כל אחד תרם.
חוסר הגינות
סיבה לבטלה חברתית. אנשים לא רוצים לצאת פראיירים.
תרומה אישית שאינה ניתנת לזיהוי
סיבה לבטלה חברתית. אפילו אני לא תמיד אדע עד כמה תרמתי»_space; מוריד מוטיבציה.
גודל הקבוצה
ככל שהקבוצה גדולה יותר יש יותר סיכוי לבטלה.
לכידות הקבוצה
ככל שהקבוצה מלוכדת יותר יש פחות בטלה חברתית, אכפת לנו יותר.
המשמעות של המשימה
ככל שהמשמעות גדולה יותר יש פחות בטלה.
אפקט ההאצה החברתית
כאשר היחיד נדרש לבצע משימה, לא בהכרח משימה קבוצתית, נוכחותם של אחרים בקרבת מקום יכולה להשפיע על הביצועים שלו.
Yerkes–Dodson חוק
קובע כי נוכחותם של אחרים תשפר את הביצועים, הן במהירות והן בדיוק, במשימות מתורגלות היטב, אבל תפגע בביצועים במשימות מתורגלות ומוכרות פחות. לדוגמה: במשחקים תחרותיים שחקנים מיומנים ישפרו את ביצועיהם בנוכחות קהל, ואילו לא מיומנים יבצעו פחות טוב מול קהל.
עוררות פיזיולוגית
סיבה לאפקט ההאצה החברתית. קהל יוצר אצלנו עוררות, אשר יכולה לבלבל אותנו כאשר מדובר במשימה שאנו לא מתורגלים בה, ואילו לדחוף אותנו לבצע טוב יותר משימה שאנו כן מתורגלים בה.
ציפייה להערכה ולשיפוט מצד אחרים
סיבה לאפקט ההאצה החברתית. יכולה להמריץ אותנו אם אנו טובים במשימה, או להלחיץ ולפגוע בביצועים אם אנו לא טובים במשימה.
הפניית קשב למשימה
סיבה לאפקט ההאצה החברתית. אם המשימה קשה גם ככה ואנו נאבקים בה, קשב יתר יכול לבלבל אותנו. במשימה שאנו מבינים היטב הקשב יכול דווקא לסייע.
אפקט האי-המשכיות
אפקט שבמסגרתו קבוצות מתנהגות באופן תחרותי יותר כלפי קבוצות, לעומת האופן שבו יחידים מתנהגים כלפי יחידים. נקרא כך כי יש משהו שנקטע בין היחיד לקבוצה, לכן יש שחרור עכבות והתרופפות מוסרית מול קבוצות חוץ.
העדפה קבוצתית
סיבה לאפקט האי-המשכיות. אנשים מעדיפים את הקבוצה אליה הם שייכים על פני קבוצות חוץ. נובע מהצורך בזהות חברתית.
פיזור אחריות
סיבה לאפקט האי-המשכיות. אחד על אחד פחות נעים לנו לפגוע, אך בקבוצה האחריות המוסרית על פגיעה בקבוצה היריבה מתפזרת.
פחד מקבוצות אחרות
סיבה לאפקט האי-המשכיות. קבוצות נתפסות כמשהו יותר מפחיד ורע מאשר יחידים, וכך גם הכוונות שמאחורי הפעילות שלהן.
חשיבה קבוצתית
אנשים בקבוצה מתחילים לחשוב באותו אופן ולאמץ את העמדות אחד של השני בשם השאיפה להסכמה. נוצרת אחידות בקרב חברי הקבוצה שמשתיקה את העמדות הסותרות. קיימים מעט מאוד מחקרים בתחום החשיבה הקבוצתית, אך יש לנושא הרבה יחסי ציבור (למשל הפלישה למפרץ החזירים בקובה).
סטריאוטיפים
סיבה לחשיבה קבוצתית. הרבה פעמים במסגרת הקבוצה, כשמישהו אומר משהו שמנוגד לעמדת רוב הקבוצה יש נטייה להתעלם מעמדתו בשל סטראוטיפ: “הוא ביביסט”.
צנזורה עצמית
סיבה לחשיבה קבוצתית. אנשים שלא נעים להם להגיד את דעתם המנוגדת לרוב, חוששים להיות השונים.
אשליה של תמימות דעים
סיבה לחשיבה קבוצתית. כשאנו שומעים כמה אנשים שחושבים אותו הדבר, נוצרת אשליה שכולם חושבים כך.
התעלמות מאלמנטים בעייתיים מוסרית
סיבה לחשיבה קבוצתית. בקבוצה קיימת אפשרות להשליך אחריות מוסרית על אחרים. לכן יהיה לנו קל יותר לקבל החלטות לא מוסריות (מפרץ החזירים).
לחץ ישיר
סיבה לחשיבה קבוצתית. משטור במסגרת הקבוצה, אנשים שמפעילים עלינו לחץ לא להיות שונים מהקבוצה.
שומרי ראש
סיבה לחשיבה קבוצתית. אנשים שמדכאים ניסיונות להתנגד להחלטת הקבוצה.
רציונליזציה
סיבה לחשיבה קבוצתית. להצדיק את ההחלטה של רוב הקבוצה, למצוא סיבות רציונליות להחלטה.
קיטוב קבוצתי
הנטייה של קבוצות לקבל החלטות או לאמץ עמדות קיצוניות יותר מהעמדות של כל אחד מחברי הקבוצה באופן אישי. התמיכה המחקרית לא חד-משמעית.
קיטוב של עמדות שנובע מהטיית האישוש
סיבה לקיטוב קבוצתי. אנו תמיד מחפשים רמזים שיאששו את העמדות המקוריות שלנו.
השוואה חברתית וצורך להיבדל מעמדות של אחרים
סיבה לקיטוב קבוצתי. אנו רוצים שתהיה לנו עמדה מזוהה משלנו, ולכן נבדיל אותה מכלל החברה.
נושאים מעוררים רגשית
סיבה לקיטוב קבוצתי. הקיטוב קורה יותר בנושאים מעוררים רגשית, בהם יש לנו יותר מוטיבציה ליישר את המציאות עם העמדות שלנו ולחפש נתונים שמתאימים להן.
קבלת החלטות בקבוצות מעורבות
פסיכולוגיה ארגונית מצאה שצוותים מעורבים נמוכים יותר מבחינת מורל, אך גבוהים יותר מבחינת ביצועים.
השיפור בביצועים מושג בין השאר בזכות החלפת מידע (פרספקטיבות שונות משפרות את תהליך קבלת ההחלטות). כלומר, שילוב צוותים מעורבים תורם לארגון לטווח הארוך.