Attachment Theory

Question 1

התקשרות

Answer 1

בין ילד להוריו, איזשהו צורך בדמות להיקשר אליה, להיות לצידה, שתיתן לנו ביטחון כשאנו בסכנה או בחרדה. אבל התקשרות לא קיימת רק בהקשר זה, אלא גם בשלל הקשרים חברתיים: מול חברים או דמויות סמכות וביחסים רומנטיים.

Question 2

למה התקשרות חשובה לפסיכולוגיה חברתית?

Answer 2

הבנת החשיבות החברתית של נושאים כמו יחסים במשפחה - בעיות התפתחויות בהתקשרות יכולות להשפיע רבות על חיינו החברתיים: איך נתקשר עם אחרים, למי נפנה בעת צרה, יחסים חרדתיים עם האחר.
חוקרים מהתחום של פסיכולוגיה חברתית גילו עניין בנושא ההתקשרות – פעמים רבות הגדרת תחום בפסיכולוגיה נובעת ממה שחוקרים באותו תחום מעוניינים לחקור.
התפתחות בשיטות המחקר – מתודות של פסיכולוגיה חברתית התאימו לחקירת תאוריית ההתקשרות.

Question 3

איכות היחסים עם דמויות היקשרות קובעת ביטחון, קבלה חברתית ורווחה חברתית

Answer 3

אדם עם התקשרות בטוחה יפנה לדמות ההיקשרות שלו ויסתמך עליה בעת סכנה, מה שיאפשר לו לחקור את העולם כילד. לעומתו, ילדים ללא התקשרות בטוחה יאבדו את יצר החקירה כי אין להם עוגן לחזור אליו.

Question 4

מערכת ההתקשרות כמערכת התנהגותית

Answer 4

לפי מודלים התנהגותיים קלאסיים כל ההיקשרות היא תוצאה של התניות: ילד נקשר לאמו ופונה אליה בשעת צרה כי היא זו שנותנת לו אוכל ודואגת לצרכיו.

Question 5

מערכת ההתקשרות כמנגנון ביולוגי אינהרנטי

Answer 5

תכנית ביולוגית שמארגנת את ההתנהגות באופן שמעלה את סיכויי ההישרדות (כמו מודל ההחתמה של לורנץ). כלומר, ההיצמדות לדמויות היקשרות בעתות צרה הייתה מועילה לאורך האבולוציה, ולכן המנגנון נשמר. למשל, גור שלא מצליח להשיג אוכל, מתקרב להוריו שמאכילים אותו – כך הסיכוי שלו לשרוד עולה. מי שאין לו מנגנון כזה – ישרוד פחות.

Question 6

attachment behavioral system

Answer 6

תגרום לאדם שנתקל באיום להיצמד לדמות ההיקשרות שלו. תגובת היצמדות מוגזמת היא לא אופטימלית – ילד/גור כזה יתקשה לצאת ולחקור את העולם.

Question 7

caregiving behavioral system

Answer 7

מהצד של המטפל תהיה תגובה מגוננת בזמן איום.

Question 8

הפונקציה הביולוגית של המערכת

Answer 8

הגנה דרך קירבה לדמויות ההתקשרות. היא קיימת בכל אחד מאתנו, גם בבעלי חיים. המערכת פועלת ברמה תת-קורטיקלית, אך כוללת גם מכניזמים התנהגותיים-קוגניטיביים: הערכת סיכונים – אנחנו יכולים להעריך סיכונים בסביבתנו שמצריכים הפעלה של המערכת בצורה יותר טובה או פחות טובה. כמו כן, לא תמיד המנגנון יעבוד – לכן נדרשת למידה בהתאם לניסיון.

Question 9

אירועים חברתיים מתכנתים את הפעולות העצביות והקוגניטיביות בתהליך למידה

Answer 9

מה שמוביל ליצירת ציפיות לגבי נתיבי פעולה או מכשולים בדרך להשגת מטרות המערכת בהקשרים שונים. הציפיות האלה הן המקור להמשכיות תוך אישית ולשונות תוך אישית.

Question 10

פונקציות של מערכת ההתקשרות

Answer 10

האקטיבציה של המערכת בולטת יותר בינקות, אך ממשיכה כל החיים. דמות ההתקשרות צריכה לספק באופן אמין הגנה, תמיכה והקלה. היא צריכה לספק גם ביטחון במפגש עם איום, בשונה מאינטראקציות חברתיות רגילות. בינקות דמויות ההתקשרות הן המטפלים ובבגרות הם פרטנרים ליחסים או דמויות מופשטות (אלוהים או בן זוג שנפטר).

Question 11

מטרת המערכת היא לשמר שיווי משקל רגשי, תוך וויסות רגשי.

Answer 11

כשהאיום מוסר, חוסר ביטחון בהתקשרות מכשיל את התפתחותן של מערכות אחרות. למשל ילד שבשל חוסר ביטחון לא יעשה חקירה של סביבתו.

Question 12

מחקר אקספרימנטאלי של מערכת ההתקשרות

Answer 12

בינקות – ניתן לביצוע באמצעות אקטיבציה של המערכת, בביטוי צרכים לא וורבליים (למשל הניסויים של הארלו).
בבגרות – ניתן לביצוע באמצעות ייצוגים מנטליים הקשורים בדמויות ההתקשרות.

Question 13

איום הסטראוטיפ

Answer 13

מתייחסים אלינו באופן מסוים, הסטראוטיפ נהיה בולט ולכן נתנהג בהתאם לו.

Question 14

הבדלים בין-אישיים

Answer 14

הנחת התיאוריה היא שכולם נולדים עם מערכת התקשרות נורמלית, אולם יש הבדלי טמפרמנט וכתוצאה מהם הבדלים בין-אישיים. למשל, יש ילדים שקשה להם יותר לחוש נחמה כשדמות ההתקשרות מנסה לנחם אותם.

Question 15

תסריט הבסיס הבטוח

Answer 15

דמות ההתקשרות זמינה במקרה של מצוקה, ומעניקה תמיכה נפשית שמסייעת לאדם לחזור לפעילותיו האחרות.

Question 16

מנגנוני התקשרות שניוניים

Answer 16

אם דמות ההתקשרות לא זמינה פיזית או רגשית, מטרת ההתקשרות לא מושגית והם מופעלים: דה-אקטיבציה או היפר אקטיבציה.

Question 17

היפר אקטיבציה (fight)

Answer 17

כשדמות ההתקשרות לפעמים מגיבה ולפעמים לא (לוח חיזוקים חלקי), וכשהיא נותנת תגמול לניסיונות חיפוש קרבה רעשניים, תתרחש הגברה של ניסיונות ההתקשרות (ניסיון לכפות אותה), או אקטיבציה כרונית של המערכת – הערכות מוגזמות של סכנה ושל אי-זמינות דמות ההתקשרות, הגברת התביעה לתשומת לב ותמיכה.

Question 18

דה-אקטיבציה (flight)

Answer 18

כשדמות ההתקשרות מענישה על ביטוי צורך בקרבה או לא זמינה, תתרחש למידה שעדיף להחביא סימני צורך וחיפוש הקרבה ייחלש/ייחסם. חשוב לציין שתהיה דה-אקטיבציה של המערכת על אף שלא הושגה תחושת ביטחון – ניסיון להתגבר לבד על מכשולים כדי להימנע מהמצוקה שנגרמת מהאי-זמינות, והתכחשות לצרכי ההתקשרות.

Question 19

Mikulincer and Shaver המודל התלת-שלבי של

Answer 19

1) ניטור והערכה של איומים – המרכיב האחראי לאקטיבציה של מערכת ההתקשרות.
2) ניטור והערכה של זמינות דמות ההתקשרות –המרכיב האחראי להבדלים בתחושת בטחון בהתקשרות.
3) ניטור והערכה של היעילות של חיפוש קרבה כאמצעי להתמודדות עם חוסר בטחון בהתקשרות – המרכיב האחראי על ההבדלים בשימוש באסטרטגיות שניוניות.

Question 20

AAI שאלון

Answer 20

מחלק את דפוסי ההתקשרות לשלושה: התקשרות חרדה, נמנעת ובטוחה.

Question 21

ECR שאלון

Answer 21

מודל דו-ממדי. מורכב משני צירים – חרדה והימנעות:
התקשרות בטוחה – נמוכים בהימנעות ובחרדה.
היפר אקטיבציה – גבוהים בחרדה ונמוכים בהימנעות.
הימנעות חרדה – גבוהים בהימנעות ובחרדה, האדם מעוניין בקשר אבל לא מאמין שהוא יכול לעבוד ולכן נמנע בשל החרדה שלו.
הימנעות משחררת – גבוהים בהימנעות ונמוכים בחרדה, כשהאדם מבטל את הצורך בקשר.

Question 22

ממצאי שאלונים: הבדלים מגדריים

Answer 22

שכיחות גבוהה יותר של נשים בסגנון התקשרות חרדה, ושכיחות גבוהה יותר של גברים בהתקשרות נמנעת.

Question 23

סוגי התקשרות וזוגיות

Answer 23

אנשים בעלי התקשרות בטוחה נוהגים להיות בקשר זוגי עם בעלי התקשרות בטוחה. לעומת זאת, אנשים בעלי התקשרות חרדה נוהגים להיות בקשר זוגי עם אנשים בעלי התקשרות נמנעת – החרד ינסה לחפש קירבה ואילו הנמנע יירתע מכך, התוצאה תהיה קשר לקוי.

Question 24

האפקטים החיוביים של ביטחון בהתקשרות

Answer 24

• דימוי עצמי גבוה – ייצוגיים עצמיים חיוביים.
• התמודדות יעילה עם לחצים – ערך עצמי וביטחון בעת התמודדות עם סטרסורים, וויסות יעיל של רגשות (אסטרטגיות רה-אפרייזל).
• פחות הפרעות מצב רוח או חוסר הסתגלות ויותר רווחה נפשית.
• קשרים זוגיים יציבים ומספקים.
• גילויי התנהגות פרו-חברתית ודאגה אלטרואיסטית – למשל התנדבות.