תהליכים קוגנטיבים Flashcards
פסיכולוגיה קוגניטיבית (Cognitive Psychology)
עוסקת בחקר התהליכים המנטליים שמעורבים בתפיסה, חשיבה, פתרון בעיות וקבלת החלטות
מדעי הקוגניציה (Cognitive Science)
תחום רב-תחומי החוקר קוגניציה מנקודת מבט של פילוסופיה, מדעי המוח, בלשנות, פסיכולוגיה ומדעי המחשב.
תהליכים סדרתיים (Serial Processes)
תהליכים שמתבצעים בזה אחר זה, כדוגמת סדרה של צעדים בביצוע משימה.
תהליכים מקבילים (Parallel Processes)
תהליכים שמתרחשים במקביל, למשל הבנת דיבור תוך כדי הכנת תגובה
קטגוריזציה של גירויים (Stimulus Categorization)
תהליך של מיון גירויים לפי קטגוריות שונות
למשל עיצור או תנועה
בחירת תגובה (Response Selection)
תהליך בו נבחרת פעולה מתאימה בתגובה לגירוי
זמן תגובה (Reaction Time)
פרק הזמן שנדרש להשלים פעולה מנטלית או פיזית לאחר הצגת גירוי
משאבים מנטליים (Mental Resources)
משאבים המוקצים לתהליכים קוגניטיביים שונים, מוגבלים בכמותם.
תהליכי קשב (Attentional Processes)
מנגנונים המאפשרים חלוקה וניהול של משאבים מנטליים בין משימות.
תהליכים אוטומטיים (Automatic Processes)
תהליכים שמתבצעים באופן בלתי מודע וללא צורך במאמץ קוגניטיבי.
תהליכים מבוקרים (Controlled Processes)
תהליכים הדורשים קשב ומאמץ מודע, לעיתים קרובות קשה לשלבם עם משימות אחרות
אפקט הקרבה הפיזית
הנטייה לתפוס גירויים קרובים פיזית כדומים, המשפיעה על שיפוט וביצוע מטלות
תהליכים קוגניטיביים
תהליכים מנטליים המשמשים לרכישת ידע ולעיבודו, כמו חשיבה, פתרון בעיות, זיכרון ושפה.
פתרון בעיה מתמטית דורש קוגניציה של חישוב והסקת מסקנות.
שפה
היא יכולת קוגניטיבית ייחודית לאדם, המשמשת אמצעי תקשורת להעברת מידע ומחשבות ולחשיבה.
תחביר (Syntax)
הצטרפות מילים למשפט וסדרן
סמנטיקה (Semantics)
משמעות המילים והמשפטים
פרגמטיקה (Pragmatics)
השפעת ההקשר על משמעות השפה
מורפולוגיה (Morphology)
מבנה המילים ורכיבהם
פונולוגיה (Phonology)
היחסים בין ההגאים ותיפקודם
פונטיקה (Phonetics)
צליל השפה
שיטת דונדרס (Donders’ Method)
השוואת זמן תגובה של זיהוי אות לבין זמן תגובה הכולל זיהוי קטגוריה של אות (כמו עיצור או תנועה)
שפה (Language)
יכולת תקשורת ייחודית לבני אדם הכוללת תחביר, סמנטיקה, פרגמטיקה, מורפולוגיה, פונולוגיה ופונטיקה.
משמעות המשפט (Sentence Meaning)
המשפט “החתולה נמצאת על המחצלת” מתאר מצב פשוט שבו חתולה נמצאת פיזית על מחצלת
משמעות הדובר (Speaker’s Meaning)
המשמעות שהדובר מתכוון להעביר באמצעות השפה, תוך שימוש בהקשר
אם נאמר “החתולה נמצאת על המחצלת” לחברה שחוששת להזיז את המכונית, הכוונה היא להרגיע אותה שהחתולה לא בסכנה, וניתן להזיז את המכונית.
פרגמטיקה (Pragmatics)
ההבנה ש”על המחצלת” יכולה להתפרש כמשמעות שונה בסיטואציה של זירת היאבקות או בבית
הפקת שפה (Language Production)
כאשר נדרשים לתאר דמות לאדם עיוור, המאמץ המנטלי גדל משום שיש צורך להסביר באמצעות פרטים מוחשיים
משמעות המשפט (Sentence Meaning)
המשמעות הבסיסית של המילים והמשפטים כפי שהן מוצגות
“החתולה נמצאת על המחצלת” מתאר מצב פשוט שבו חתולה נמצאת על מחצלת
משמעות הדובר (Speaker’s Meaning)
אותו משפט, “החתולה נמצאת על המחצלת,” יכול לרמוז לפתוח דלת לחתולה או להרגיע חברה שחוששת להזיז את רכבה
עקרון שיתוף הפעולה (Cooperative Principle)
הנחיה לדוברים ליצור מבעים ברורים, רלוונטיים, מדויקים ומאורגנים בהתאם להקשר השיחה
שירה שואלת את דן על ניו יורק, ודן מתאים את תגובתו, כמו “יש אזורים בטוחים,” כדי להרגיע אותה תוך שמירה על אמת ורלוונטיות
עיצוב על-פי קהל המאזינים (Audience Design)
התאמת המסר לקהל בהתאם לידע המשותף
כשמשוחחים עם חבר לכיתה, משתמשים במושגים מוכרים כמו “המזנון,” אך עם מבקר זר מסבירים מיקום מדויק
בסיס משותף (Common Ground)
הידע המשותף לדובר ולמאזין, הנחוץ להבנת המסר
“אני נפגשת עם טל לארוחת צהריים” מובן רק אם המאזין יודע מי זה טל
חוקי גרייס (Grice’s Maxims)
כמות (Quantity):
מספקים מידע ככל שנדרש, לא יותר מדי ולא פחות
איכות (Quality):
אומרים רק את האמת
סגנון (Manner):
התבטאות ברורה ותמציתית
קשר (Relation): המבעים רלוונטיים לנושא
בשיחה עם שירה, דן משתמש בכלל הכמות בכך שמסביר על אזורים בטוחים בניו יורק מבלי להוסיף מידע לא רלוונטי
נוכחות משותפת בתפיסה (Perceptual Copresence)
אירועים שתפשו יחד הדובר והמאזין מהווים חלק מהידע המשותף
אדם המשתמש במילה “טל” מניח שהמאזין זוכר ששניהם ראו את טל מוקדם יותר
ספונריזם (Spoonerism)
שיבוש לשוני שבו מתחלפים צלילים במילים
במקום “you have wasted the whole term,” נאמר “you have tasted the whole worm
טעויות דיבור (Slips of the Tongue)
אדם אומר “tips of the slung” במקום “slips of the tongue.”
הפקת שפה (Language Production)
תהליך שבו הדובר מארגן מחשבותיו למבעים כתובים, מדוברים או מסומנים
בתיאור דמות לחבר עיוור, נדרשת התאמת התיאור לפרטים מוחשיים
דו-משמעות מילונית (Lexical Ambiguity)
מצב שבו מילה אחת יכולה להתפרש בכמה דרכים
המילה “מפה” יכולה להתייחס למפת טיולים או למפה על שולחן
דו-משמעות מבנית (Structural Ambiguity)
ההורים של הילד והילדה יגיעו בקרוב” יכול להתפרש כהורים לשני ילדים או לשני הורים שונים
טעויות במיזוג ביטויים (Blend Errors)
הביטויים “גשם זלעפות” ו”קור כלבים” מתמזגים ל”קור זלעפות
הבנת שפה
תהליך קוגניטיבי שבו המאזין מפענח את המסר שהדובר מתכוון להעביר, תוך שימוש בהקשר לפתרון דו-משמעויות
השפעת ההקשר
ההקשר מספק רמזים לבחירת המשמעות הנכונה
“האח והאחות חילקו את הכדורים” (אח ואחות בבית חולים או קרובי משפחה? תלוי בהקשר)
היגדים (Propositions)
המשפט “החתולה נמצאת על המחצלת” מתפרק להיגדים
מחצלת (מיקום)
על (יחס)
חתולה (אובייקט)
היגדים נאגרים בזיכרון ומאפשרים שליפה בעת הצורך
חילוץ היגדים
המשפט “החתולה רדפה אחר העכבר” מתורגם להיגד של רדיפה, בלי שמירת הניסוח המדויק
הסקת מסקנות (Inference)
תהליך שבו המאזינים משלימים מידע חסר על סמך ההקשר
“אני הולך לפגוש את דנה במעדנייה.”
“היא הבטיחה לקנות לי מרק.”
ניתן להסיק ש”היא” מתייחסת לדנה ושמרק זמין במעדנייה
ייחודיות השפה האנושית
יכולת זו מאפשרת יצירת משפטים כמו “החתולה שעל המחצלת ראתה את העכבר שברח מתחת לשולחן.”
מבנה שפה
השפה האנושית מתאפיינת במורכבות דקדוקית ובעיצוב על פי קהל המאזינים
התאמת המסר (עיצוב על פי קהל) מאפשרת הסבר מפורט לזרים, אך ניסוח מקוצר לקולגות מוכרים
היסקים
הכחות לוגיות המתאפשרות הודות למידע השמור בזינרון
היפותזת ספיר-וורף (Sapir-Whorf Hypothesis)
השפה שאדם מדבר משפיעה על הדרך שבה הוא חושב
דוברי שפות שיש בהן מילים רבות לצבעים מסוימים תופסים את הצבעים הללו בצורה מפורטת יותר
יחסות לשונית (Linguistic Relativity)
השפה שאדם מדבר משפיעה על הדרך שבה הוא חושב ותופס את העולם
דוגמה: בשפת הימבה בנמיביה אין הבחנה בין כחול לירוק, ולכן דוברי השפה רואים את הגוונים כחלק מאותה קטגוריה, בניגוד לדוברי אנגלית או עברית
שפות שבהן קיימות מילים רבות לשלג, כמו באסקימוסית, משפיעות על הדרך שבה דובריהן תופסים תנאי שלג ומזג אוויר
תפיסה קטגוריאלית (Categorical Perception)
הנטייה לקבץ גירויים לקבוצות על סמך קטגוריות לשוניות
דוברי שפות שמבחינות בין גווני כחול בהירים וכהים רואים הבדלים חדים ביניהם, בעוד שבשפות שאין בהן הבחנה זו, הגוונים נתפסים כדומים יותר
מונחי צבע (Color Terms)
מספר המונחים הבסיסיים לצבע בשפה מסוימת משפיע על תפיסת הצבע
באנגלית יש 11 מונחים בסיסיים לצבע, לעומת שפת הדאני שבה יש הבחנה רק בין “שחור” ו”לבן,” מה שמשפיע על תפיסת הצבעים של דוברי השפה.
שפה ותרבות (Language and Culture)
השפה משקפת את הערכים התרבותיים של הדוברים.
ביפנית יש שימוש בצורות רבות לנימוס, המבטאות את חשיבות ההיררכיה והכבוד בתרבות.
עקרון היחסות הלשונית (Linguistic Relativity Principle)
השפה משפיעה על האופן שבו אדם תופס את העולם וחושב.
דוגמה: דוברי שפת הימבה בנמיביה, שאין בה הבחנה בין כחול לירוק, רואים גוונים אלו כחלק מאותה קטגוריה.
הבחנה לקסיקלית (Lexical Distinction)
מילים שונות בשפה מתארות הבחנות שנעשות על ידי דוברי השפה.
בתורכית קיימת הבחנה במילה “זרק” שמציינת אם הדובר ראה את האירוע או למד עליו ממקור אחר.
היריסטיקת הזמינות (Availability Heuristic)
כלל אצבע שמבוסס על המידע הזמין בזיכרון.
רציונליות מוגבלת (Bounded Rationality)
היכולת האנושית לקבל החלטות מוגבלת על ידי משאבים קוגניטיביים
כשאנשים צריכים לבחור סרט, הם עשויים להעדיף החלטה “מספקת” על פני הבחירה המושלמת
היריסטיקת יציגות (Representativeness Heuristic)
כלל אצבע שמבוסס על דמיון לפרוטוטיפ מסוים
אדם שרואה איש עם חליפה מניח שהוא מנהל בכיר, גם בלי מידע נוסף.
היריסטיקת עיגון (Anchoring Heuristic):
נטייה להסתמך על מידע ראשוני כנקודת מוצא לשיפוטים.
כשמבקשים מאנשים לנחש מחיר, הם מושפעים ממחיר ראשוני שהוצג להם, גם אם הוא אינו רלוונטי.
מהי יחסות לשונית?
השפה משפיעה על האופן שבו אדם תופס את העולם וחושב. דוגמה: הבחנה בין כחול לירוק בשפת הימבה.
מהי תפיסה קטגוריאלית?
הנטייה לתפוס גירויים בתוך אותה קטגוריה כדומים יותר מאשר הם בפועל, וגירויים בין קטגוריות כשונים יותר.
מהי היריסטיקת הזמינות?
שיפוט המבוסס על מידע זמין בזיכרון. דוגמה: הערכת שכיחות מילים שמתחילות באות מסוימת.
מהי רציונליות מוגבלת?
“תהליך קבלת החלטות מוגבל על ידי משאבים קוגניטיביים. דוגמה: בחירת סרט בהתבסס על “מספיק טוב.
להחליט על תפריט במסעדה תוך מספר שניות במקום לקרוא את כל האפשרויות לעומק.
שיפוט (Judgment):
.תהליך שבו אנו מעריכים ומגבשים דעות או מסקנות על סמך מידע זמין
.דוגמה: להחליט אם אדם חדש שפגשנו נראה אמין
קבלת החלטות (Decision Making):
תהליך של בחירה בין חלופות אפשריות לפעולה.
לבחור אם ללמוד למבחן מתוך סיכומים או מספר הקורס
הטיית האמונה (Belief Bias):
נטייה להעריך מסקנות כתקפות אם הן תואמות את האמונות הקיימות שלנו, ולא על סמך לוגיקה.
להסכים שמסקנה היא נכונה רק כי היא מתאימה למה שאנחנו מאמינים בו, גם אם הנימוקים שגויים.
קיבעון תפקודי (Functional Fixedness):
קושי לראות שימוש חדשני או שונה לחפץ מעבר לשימוש המקובל שלו
דוגמה: להשתמש במברג כדי לפתוח בקבוק, במקום לחפש פותחן בקבוקים
מסגרת (Frame):
כשמוצגת הצלחת טיפול כ-“90% חיים לאחר שנה” לעומת “10% מתים לאחר שנה,” אנשים נוטים להעדיף את האפשרות הראשונה בגלל הניסוח החיובי.
נקודות ייחוס (Reference Points):
אדם שמצפה להעלאה של 3,000 ש”ח בשכרו ומקבל העלאה של 300 ש”ח יראה זאת כהפסד (ביחס לציפיותיו), בעוד שמי שלא ציפה להעלאה יראה זאת כרווח.