למידה Flashcards
למידה
למידה
היא תהליך שתוצאתו שינוי קבוע, יחסית, בהתנהגות או בפוטנציאל
להתנהגות, והוא מבוסס על התנסות
הבחנה בין למידה לביצוע
ההבדל בין מה שנלמד לבין מה שבא לידי
ביטוי, או מבוצע, בהתנהגות הגלויה.
למדתי להעריך אומנות
ביצעתי הכנת קפה
בשילה
היא תוצר התהליך הביולוגי
של ההתפתחות.
להתרגלות, הביטואציה *:
ירידה בתגובה ההתנהגותית כאשר גירוי חוזר ומופיע שוב ושוב.
התרגלות עוזרת לנו להתמקד באירועים חדשים בסביבה. איננו מבזבזים מאמץ
התנהגותי בהגבה חוזרת ונשנית לגירויים ישנים.
מתרגלים לפלאפון מצלצל לא שלנו או לקול
התנהגות ניתנת לצפייה
סקינר
“מצבי תודעה, כמו התופעה הנקראת בשם ספיריטואליזם, אינם ניתנים
לאימות אובייקטיבי ולכן לעולם אינם יכולים לשמש נתונים למחקר מדעי
ביהוויוריזם רדיקלי
אירועים מנטליים כמו חשיבה ודמיון, אינם גורמים
התנהגות אלא הם דוגמאות להתנהגויות הנגרמות על־ידי גירויים בסביבה.
ניתוח
ההתנהגות
התחום בפסיכולוגיה המתמקד בגילוי גורמי סביבה הקובעים למידה
והתנהגות
התניה קלאסית
התניה פבלובית
. התניה קלאסית היא צורת למידה
בסיסית, שבה גירוי או אירוע אחד מנבא את התרחשותו של גירוי או אירוע
אחר.
הפרט לומד קישור חדש, או אסוציאציה חדשה, בין שני גירויים:
זיווג חוזר
התנייה פבלובית
רפלקס
רפלקס הוא תגובה
המופעלת באופן טבעי על־ידי גירויים ספציפיים חשובים לאורגניזם מבחינה
ביולוגית. כל גירוי, למשל אבקת הבשר בניסויים של פבלוב, המעורר התנהגות
*רפלקס באופן טבעי נקרא בשם *גירוי בלתי מותנה
גירוי מותנה
גירוי נטרלי שגורם לתגובה מותנת
רכישה
התהליך שבו תגובה מותנית מתעוררת בפעם הראשונה, ותדירותה
עולה בהדרגה עם צעדי ניסוי נוספים
התניה מושהית
סוג ההתניה הנפוץ ביותר בשימוש, שבו הגירוי המותנה
מופיע לפני הגירוי הבלתי־מותנה, ונשאר לפחות עד להצגת הגירוי הבלתי־
מותנה.
התניית עקבה
הגירוי המותנה מופסק או מכובה לפני הצגת הגירוי
הבלתי־מותנה. ִע ְק ָבה מתקשרת לזיכרון, שאמור להיות לאורגניזם, של
הגירוי המותנה, שכבר איננו נוכח כאשר הגירוי הבלתי־מותנה מופיע.
התניה בו בזמן
הגירוי המותנה והגירוי הבלתי־מותנה מוצגים בו בזמן.
התניה לאחור
הגירוי המותנה מוצג לאחר הגירוי הבלתי־מותנה.
הכחדה
כאשר התגובה המותנית
מפסיקה להופיע בנוכחות הגירוי המותנה (ובהיעדר הגירוי הבלתי־מותנה), אנו
אומרים שהתרחש תהליך הכחדה
החלמה ספונטנית לאחר הכחדה
הופעה חוזרת
פתאומית של התגובה המותנית לאחר תקופת מנוחה בלא
חשיפה לגירוי הבלתי־מותנה, בשם החלמה ספונטנית לאחר הכחדה
הכללת הגירוי.
הכללת הגירוי. ככל שגירוי חדש דומה יותר לגירוי המותנה המקורי, התגובה
אליו תהיה חזקה יותר
מדרג ההכללה.
כאשר מודדים את חוזק התגובה לכל אחת מסדרות
גירויים, ההולכים ונעשים שונים זה מזה בהדרגה בממד מסוים שלהם
מוצאים את מדרג ההכללה.
הבחנה בין גירויים היא תהליך,
שבאמצעותו האורגניזם לומד להגיב באופן שונה לגירויים המובחנים מן
הגירוי המותנה בממד כלשהו (למשל, שונות בגוון או בגובה הצליל).
רוברט רסקולה
מחקרו של רסקורלה: רסקורלה הראה שסמיכות זמנים אינה מספיקה, והגירוי המותנה צריך גם לנבא את הופעת הגירוי הבלתי מותנה.
התניה אופרנטית
: סקינר הרחיב את חוק התוצאה והגדיר התניה אופרנטית כתהליך בו משנים את הסבירות של התנהגות מסוימת (“אופרנט”) על ידי מניפולציה של התוצאות שלה.
קשר גירוי תגובה
קשר בין גירוי מסוים לתגובה התנהגותית הנלמדת בעקבותיו
חוק התוצאה:
חוק התוצאה: ניסוי “החתול בתיבה” של תורנדייק הדגים שחיות לומדות דרך ניסוי וטעייה, כאשר התנהגויות המובילות לתוצאות חיוביות מתחזקות, בעוד התנהגויות המובילות לתוצאות שליליות נחלשות.
התניה אופרנטית
: סקינר הרחיב את חוק התוצאה והגדיר התניה אופרנטית כתהליך בו משנים את הסבירות של התנהגות מסוימת (“אופרנט”) על ידי מניפולציה של התוצאות שלה.
תא אופרנטי
תא אופרנטי: סקינר פיתח את התא האופרנטי ככלי מחקר המאפשר שליטה מדויקת על הקשר בין התנהגות החיה (למשל, לחיצה על דוושה) לבין התוצאות שלה (למשל, קבלת מזון).
התנהגות תלוית חיזוקים
התנהגות אופרנטית מושפעת מחיזוקים, שהם גירויים המופיעים כתלות בהתנהגות ומשנים את ההסתברות שתחזור על עצמה.
חוק התוצאה
: עיקרון הקובע שהתנהגויות המובילות לתוצאות חיוביות יתחזקו, ואילו התנהגויות המובילות לתוצאות שליליות ייחלשו.
התניה אופרנטית:
תהליך למידה בו משנים את ההסתברות של התנהגות מסוימת על ידי מניפולציה של התוצאות שלה.
אופרנט
: התנהגות שאורגניזם מפיק ואשר אפשר לאפיין אותה במונחי השפעתה על הסביבה.
גירויים מבחינים
ירויים מסוימים, המופיעים לפני תגובה מסוימת, קובעים את ההקשר לאותה
ההתנהגות, דרך האסוציאציה שלהם לחיזוק או לעונש. גירויים אלה נקראים
בשם גירויים מבחינים
תלות משולשת
סקינר קרא לרצף: גירוי מבחין־
התנהגות־תוצאה בשם תלות משולשת
עונש שלילי
אירוע שבו
בעקבות תגובה מוסר גירוי נעים (אפטיטיבי), נקרא בשם עונש שלילי (תוכלו
לזכור שהוא “שלילי”, כיוון ש ַמשהו מופחת מן המצב).
עונש חיובי
כאשר הגירוי שניתן
לאחר התגובה הוא גירוי לא נעים (אברסיבי), האירוע נקרא בשם עונש חיובי
(תוכלו לזכור שהוא ”חיובי”, כיוון ש ַמשהו מיתוסף למצב).
עונש
עונש הוא
כל גירוי שתלוי בתגובה (כלומר, מתרחש מיד אחריה), ומקטין את ההסתברות
שהתגובה תופיע לאורך זמן.
הכחדה אופרנטית
בהתניה אופרנטית — אם מונעים
את החיזוק, מתרחשת הכחדה אופרנטית.
התניית הימנעות
התניית הימנעות — בעלי חיים לומדים תגובות מסוימות המאפשרות להם
להימנע מגירויים לא נעימים עוד לפני שהם מתחילים
התניית בריחה
— בעלי חיים לומדים, כי תגובה כלשהי מצדם תאפשר
להם לברוח מגירוי לא נעים, אברסיבי.
התנהגות תלוית חיזוקים
התנהגות תלו -ית חיזוקים היא קשר עקבי בין תגובה לבין השינויים בסביבה
שהתגובה יוצרת
מודל הכפייה
למודל הכפייה להתנהגות
רווחים משניים (gains secondary (אנטי־חברתית. מתצפיות במשפחות עלה, כי הורים ְמ ַסכנים את ילדיהם כשהם
מאיימים עליהם בתגובה על התנהגויות בלתי הולמות, שהן שוליות יחסית
(כמו יבבות, הטרדות וצעקות), אך אינם מממשים את האיומים. לעומת זאת,
בזמנים אחרים, הורים אלה מגיבים בהטלת משמעת נוקשה ואלימה בתגובה
על אותן ההתנהגויות עצמן. הלקח שלומדים הילדים — כדי להשיג מטרות
מן הראוי להשתמש במידה גדולה יחסית של פעולות תוקפניות. כל זה מוביל
לעלייה בחומרת ההתנהגות האנטי־חברתית של הילדים
כלכלת אסימונים.
מבוססת על חיזוקים מותנים
מחזקים מותנים
מחזקים
מותנים לתגובות אופרנטיות. מחזקים מותנים יכולים לשמש כמטרות בפני
עצמן. כמו אסימונים
מחזקים ראשוניים
מחזקים ראשוניים, דוגמת מזון ומים,
שתכונות החיזוק שלהם נקבעו באורח ביולוגי
מחזקים חיוביים
מחזקים חיוביים הם פרסים או תמריצים שמגבירים את הסבירות להתנהגות מסוימת. לדוגמה, הבטחה לילדה שתוכל לשחק במשחקי וידאו לאחר הכנת שיעורי הבית.
תיאוריית מניעת תגובה
תיאוריית מניעת תגובה מציעה שאפשר לגרום לבעל חיים (או לאדם) להגביר פעולה מסוימת על ידי מניעת פעולה אחרת שהוא מעדיף. לדוגמה, חולדות שלמדו להגביר שתייה בעקבות מניעת גישה לריצה.
תכנית חיזוקים חלקית (partial reinforcement schedule)
מתן חיזוק לא לאחר כל תגובה אלא לפי פרקי זמן או יחס מסוים. לדוגמה, חולדות שקיבלו אוכל רק אחרי מרווח זמן מסוים הגיבו בהתמדה.
תכנית ביחס קבוע (fixed-ratio [FR] schedules)
תכנית ביחס קבוע (fixed-ratio [FR] schedules)
החיזוק ניתן לאחר מספר קבוע של תגובות. לדוגמה, בתכנית FR-1 כל תגובה מתוגמלת, ובתכנית FR-25 החיזוק ניתן רק לאחר 25 תגובות.
תכנית ביחס משתנה (variable-ratio [VR] schedules)
תכנית ביחס משתנה (variable-ratio [VR] schedules)
החיזוק ניתן לאחר מספר משתנה של תגובות, עם ממוצע ידוע מראש. דוגמה: מכונות מזל שבהן לא ידוע מתי יתקבל הפרס.
תכנית ברווח קבוע (fixed-interval [FI] schedules)
תכנית ברווח קבוע (fixed-interval [FI] schedules)
החיזוק ניתן לאחר פרק זמן קבוע, ללא תלות במספר התגובות שבוצעו בזמן הזה. לדוגמה, בדיקת תנור שמתחמם.
תכנית ברווח משתנה (variable-interval [VI] schedules)
תכנית ברווח משתנה (variable-interval [VI] schedules)
החיזוק ניתן לאחר פרקי זמן משתנים, עם ממוצע ידוע מראש. לדוגמה, בוחנים שמפתיעים בבחנים באופן לא צפוי.
עיצוב על ידי קירוב הדרגתי (shaping by successive approximation)
עיצוב על ידי קירוב הדרגתי (shaping by successive approximation)
תהליך לימוד שבו מחזקים כל שלב שמקרב את בעל החיים (או האדם) להתנהגות הרצויה. לדוגמה, כדי ללמד חולדה ללחוץ על דוושה, מתחילים מחיזוק פעולות שקשורות לדוושה, כמו להתקרב אליה, עד ללחיצה עצמה.
השפעת החיזוק החלקי (partial reinforcement effect)
השפעת החיזוק החלקי (partial reinforcement effect)
התנהגויות שנלמדו בתכניות חיזוק חלקי עמידות יותר להכחדה (הפסקת ההתנהגות) לעומת התנהגויות שנלמדו בתכניות חיזוק רציף.
למידה באמצעות צפייה (Observational Learning):
למידה המתרחשת בעקבות צפייה במודל (אדם אחר) שמבצע פעולה ומקבל חיזוק או עונש.
חיזוק מתווך (Vicarious Reinforcement):
חיזוק שניתן למודל ולא לצופה עצמו, אך עדיין משפיע על התנהגות הצופה.
עונש מתווך (Vicarious Punishment)
עונש שמוטל על המודל ומרתיע את הצופה מלחזור על ההתנהגות הנצפית.
הקהיה רגשית (Desensitization)
ירידה בעוצמת התגובה הרגשית לתכנים מסוימים, כמו אלימות, בעקבות חשיפה חוזרת ונשנית.
מפה קוגניטיבית (Cognitive Map)
: ייצוג מנטלי של סביבה, המשמש אורגניזמים להתמצאות ותכנון מסלולים.
קטגוריזציה (Categorization):
היכולת לשייך אובייקטים לקטגוריות שונות, כגון קטגוריות בסיסיות (מכוניות, פרחים) או ממעלה גבוהה (גירויים מלאכותיים וטבעיים).
מגבלות ביולוגיות על למידה
מגבלות גנטיות המשפיעות על יכולות למידה של מינים שונים.
סחף אינסטינקטיבי (instinctual drift)
דביבונים וחזירים שביצעו פעולות שהתבססו על אינסטינקטים טבעיים שלהם, כמו שפשוף או חפירה, למרות אימון.
סלידה נלמדת מטעם (taste-aversion learning)
תהליך שבו אורגניזם לומד להימנע ממזון שגרם לו אי נוחות או מחלה, גם לאחר התנסות יחידה.
–
ניסויים בחולדות הראו סלידה ממזון בטעמים מסוימים בעקבות קלקול קיבה, שהתקשרה לגירויים מותנים כמו טעם או רעש.
מוכנות ביולוגית (biological preparedness)
הנטייה הגנטית לקשור בין גירויים מסוימים לתגובות מסוימות.
קוגניציה (cognition)
פעולות מנטליות כמו חשיבה, זכירה ותפיסה.
קוגניציה של בעלי חיים (animal cognition)
יכולות קוגניטיביות בבעלי חיים, כמו למידת התמצאות במרחב והבנת קשרים בין גירויים.
מפות קוגניטיביות (cognitive maps)
ייצוג מנטלי של סביבה פיזית המסייע להתמצאות.