חישה ותפיסה Flashcards
חישה (Sensation)
- הגדרה: תהליך שבו המערכת החושית קולטת גירויים מהסביבה ומעבירה אותם למוח.
* מרכיבים עיקריים: קולטנים חושיים (רצפטורים) המעבירים את המידע העצבי בא
- דוגמאות: חישה של אור באמצעות העיניים, חישה של קול באמצעות האוזניים.
תפיסה (Perception)
תהליך תלת שלבי :
חישה, ארגון התפיסה , זיהוי והכר
אדפטציה חושית (Sensory Adaptation)
- הגדרה: תהליך שבו החישה מתמעטת בתגובה לגירוי קבוע לאורך זמן.
* דוגמאות: התרגלות לרעש רקע, הפחתת רגישות לריח מסוים לאחר זמן מסוים.
העברה (Transduction)
- הגדרה: תהליך שבו גירוי פיזיקלי מומר לאות עצבי הניתן לפירוש על ידי המוח.
* דוגמאות: המרה של אור לפעילות עצבית ברשתית העין, המרה של גלי קול לפעיל
גירוי מוחלט (Absolute Threshold)
- הגדרה: העוצמה המינימלית של גירוי שניתן לקלוט אותו לפחות 50% מהפעמים.
* דוגמאות: העוצמה החלשה ביותר של קול שניתן לשמוע, העוצמה החלשה ביותר של
גירוי הבדל (Difference Threshold)
- הגדרה: השינוי הקטן ביותר בעוצמת גירוי שניתן להבחין בו.
* דוגמאות: שינוי קל בטמפרטורה, שינוי קל במשקל של חפץ.
תאוריית גילוי אותות (Signal Detection Theory)
- הגדרה: תאוריה המתארת כיצד אנחנו מקבלים החלטות לגבי גילוי גירויים בסביבה רועשת.
* מרכיבים עיקריים: רגישות (sensitivity), קריטריון תגובה (response crite
- דוגמאות: זיהוי של טלפון מצלצל בחדר רועש, זיהוי של פנס מרחוק בלילה חשוך.
תפיסה דמוית (Top-Down Processing)
- הגדרה: תהליך תפיסה שבו הציפיות, הניסיון והידע הקודם משפיעים על האופן שבו אנחנו מפרשים גירויים.
* דוגמאות: קריאת טקסט שבו חלק מהמילים חסרות, זיהוי פנים מוכרות במהירות.
תפיסה מבוססת גירוי (Bottom-Up Processing)
- הגדרה: תהליך תפיסה המתחיל מהקולטנים החושיים ומתקדם לכיוון המוח.
* דוגמאות: זיהוי דפוסים בגירויים חזותיים ללא ידע קודם, הבנת קול זר.
- הרמן פון הלמהולץ (Hermann von Helmholtz):
- תרומה: פיתח את תיאוריית התפיסה הצבעונית של הטריכרומטיה ואת תאוריית התפיסה השמיעתית של התדרים.
* משמעות: תרומותיו לתחום התפיסה השפיעו על הבנתנו כיצד המוח מפרש מידע חו
- גוסטב פכנר (Gustav Fechner):
- תרומה: יסד את הפסיכופיזיקה, תחום מחקר הבוחן את הקשר בין גירויים פיזיקליים ותחושות פסיכולוגיות.
* משמעות: תרם להבנת הקשר בין עוצמת הגירוי לתחושת החישה.
- דייוויד מר (David Marr):
- תרומה: פיתח תאוריות מתקדמות בתחום התפיסה הוויזואלית, כולל תאוריית עיבוד המידע בשלבים.
* משמעות: עבודתו בתחום הראייה הממוחשבת והשפעתה על הבנתנו כיצד המוח מעבד
עיבוד חישתי
אנרגיה פיסיקלית מומרת לאנרגיה עצבית ולחוויה חושית
אירגון
תהליכי תפיסה מעבדית את התחושות לדימויים קוהרנטים המאפשרים תפיסה של גופים ותבניות
זיהוי והיכר
תפיסות עצמים משוות ליצוגים בזכרון כדי לזהותם
גירוי קרוב
בבואה
גירוי רחוק
עצם
דו־משמעות
לדימוי יחיד
ברמת החישה עשויות להיות פרשנויות רבות
אפנות
מערכת חושית
אילוזיות
גירויים דו־משמעיים מציבים אתגר בפני מערכת התפיסה
הפסיכופיזיקה
חקר הקשרים בין גירויים
פיזיקליים לבין ההתנהגות או החוויה המנטלית שהם מעוררים.
סף מוחלט
הכמות המינימלית של אנרגיה פיזיקלית,
הנדרשת ליצירת חוויה חושית
חישוב סף מוחלט
הסף המוחלט מוגדר
כעצמת הגירוי שבה הגירוי מאותר במחצית
מן הצעדים הרבים שבו הוא הוצג.
הסתגלות חישתית
תגובתיות ההולכת ופוחתת של המערכות החושיות לגרייה מתמשכת
הטיית תגובה
נטייה שיטתית של צופה מסוים להעדיף תגובה מסוימת בשל גורמים שאין בינם לבין המאפיינים
החישתיים של הגירוי דבר.
תיאוריית גילוי האותות
גישה שיטתית לבעיית ההטיות בתגובה
מדגישה את תהליך השיפוט על אודות קיומן או היעדרן של התרחשויות גרייה.
מזהה שני תהליכים נפרדים של איתור חישתי:
תהליך חישה ראשוני, המשקף את רגישותו של הצופה לחוזקו של הגירוי.
תהליך החלטה- תהליך נפרד הבא בעקבות תהליך החישה ומשקף את הטיות
התגובה של הצופה.
סף ההבדל
הוא ההבדל הפיזיקלי הקטן ביותר בין שני גירויים, שעדיין אפשר
להבחין בו
הפער המינימלי המובחן.
הפער המינימלי המובחן הוא יחידה
כמותית למדידת עצמתם של הבדלים פסיכולוגיים בין כל שתי תחושות
בחירה מכוונת־מטרה
בחירה מכוונת־מטרה משקפת את בחירת העצמים שבהם
נמקד את הקשב — כפונקציה של המטרות שלנו
לכידה שמקורה בגירוי
מתרחשת
כאשר מאפיינים של הגירויים עצמם — עצמים בסביבה — הם אלה שאוטומטית
לוכדים את הקשב שלנו, בלי תלות במטרות המידיות שלנו כתופסים
מודל הפילטר של ברודבנט
הסינון מתרחש בשלב מוקדם
בתהליך, עוד קודם שמשמעות הקלט מטופלת.
(יש לנו קיבולת מוגבלת)
האזנה דיכוטית
מסר שונה לכל אוזן.
תופעת מסיבת הקוקטייל.
גדול הסיכוי שאנשים ישימו לב במיוחד לשמם כשהוא מופיע בבליל של מידע,
שבכולו אינם ממקדים קשב
עקרונות בתפיסה (גשטלנט)
עקרון הסמיכות. קיימת נטייה לקבץ יחד עצמים סמוכים זה לזה
עקרון הדמיון. קיימת נטייה לקבץ יחד את העצמים הדומים ביותר
עקרון הגורל המשותף. קיימת נטייה לקבץ אובייקטים שנתפסים כנעים
לאותו כיוון
עקרון הסגירות. קיימת נטייה למלא פערים קטנים כדי לתפוס עצמים
בשלמותם.
עקרון ההמשכיות הטובה. קיימת נטייה לתפוס קווים כרצופים, אפילו אם
הם קטועים
תופעת ִפי
שתי נקודות שמהבהבות אחת אחר השניה יצרו תחושת תנועה
פער בין־רשתי
הפער הבין־רשתי מספק לנו מידע על המרחק, שכן
מידת הפער, או השוני, תלויה במרחק היחסי של העצם מאתנו
היסט תנועה יחסי
היסט תנועה מספק מידע על מרחק, כי כאשר אנו זזים,