Self-reporting

Question 1

דיווח עצמי

Answer 1

שאלונים קלים להעברה וניתן להפיץ אותם לאנשים רבים. היתרון הוא מבחן יעיל, קל להעביר וכביכול אובייקטיבי, אך המחיר הוא שהמבחן אינו אישי ומאוד סטנדרטי – מחשבה של אחד מתאים להכול. במילוי השאלונים הנבדק מוגבל בתגובותיו, מה שמאפשר קידוד סטנדרטי ומהימנות גבוהה בין שופטים. דיווח עצמי מאפשר גם ‘דגימה’ מגוונת – היגדים קצרים, רבים ומגוונים.

Question 2

אפקט המעל לממוצע

Answer 2

נטייתו של אדם להאמין שיכולותיו עולות על הממוצע, בכל תחומי החיים. נמצא שאנשים מדרגים עצמם יותר בחיוב משהם מדרגים אחרים. ההטיות בתפיסה העצמית שכיחות, אוטומטיות וחסרות מאמץ. כמו כן, ככל שאדם נמצא במעמסה קוגניטיבית גדולה יותר, כך הניפוח יגדל. תיאור עצמי מדויק קשור ליותר פעילות באזורי מוח הקשורים לשליטה מאומצת (אינהיביציה, איפוק), בהשוואה לתיאורים המנופחים לטובה. נמצא שהערכות עצמיות מוטות בעיקר בכיוון חיובי מכיוון שזה מסייע ליצירת דימוי עצמי חיובי ולשמירה עליו: דכאון קשור לתפיסה מציאותית או מוטה לרעה.

Question 3

סקאלות שקר/רציה חברתית/ניהול רושם

Answer 3

נטייה לייפוי המציאות ולתיאור עצמי מוטה לחיוב. משנות ה- 50 החלו להופיע סקאלות המודדות נטייה אישיותית לרצייה חברתית. הן נקראות גם סקאלות ניהול רושם, סקאלות תיקוף או מדדי שקר. פריטים כאלה משולבים בשלל מבחני אישיות ומטרתם להעיד עד כמה ניתן לסמוך על מה שהאדם מדווח אודות עצמו.