Measuring Intelligence Flashcards
מבחן בינה-סימון
מבחן אינטליגנציה ‘מודרני’. מדובר בראשית התקופה בה חינוך הופנה לכלל הילדים מכל המעמדות – נדרש מבחן מיון לילדים. הם יוצרים מבחן עם עקרון הפוך לזה של גלטון: מבחן שמכיל שאלות דומות ככל האפשר לבעיות מחיי היום-יום. מבחן הוליסטי שבודק יכולת ניסוח, זיכרון, יכולת פתרון בעיות ועוד. יחד עם עוזר המחקר שלהם, פיאז’ה הם יוצרים סקאלה של השאלות שהרכיבו מהקלה לקשה. מכאן בהמשך ביסס פיאז’ה את הטענה שהאינטליגנציה היא כמו סולם: מי שמצליח לטפס בדרגות מהר יותר נחשב מחונן, ומי שתקוע בשלבים יותר בסיסיים הוא כנראה מפגר בהתפתחותו. פיאז’ה אימץ את הגישה של בינה, לפיה הסביבה צריכה לייצר לילד הזדמנויות ללמידה דרך ניסיון, מה שייסע לו להתפתח, ובפרט יסייע למתקשים.
Army Alpha ו- Beta
מבחנים קבוצתיים למבוגרים. בעקבות המבחנים של בינה וסימון, שנחלו הצלחה רבה, יאנקס מאמץ אותם ומעבד אותם כך שיתאימו למבוגרים. מבחן האלפא ארמי שימש כמיון לפני שירות בצבא ארה”ב, והוא התשתית למבחן הפסיכומטרי האמריקאי. מבחן הבטא ארמי הוא גרסה של המבחן הראשון, שהותאם לנבחנים שלא יודעים קרוא וכתוב: המטלות היו באיורים ולא במילים.
מבחן וקסלר: תתי מבחנים ואינדקסים
מבחן האינטליגנציה הפופולרי ביותר כיום. הנבדקים נבחנים באופן אינדיבידואלי, כשברוב המכריע של הבחינה אין להם גישה לדף ועיפרון. זו הסיבה שהמבחנים האלו יקרים כל כך. למעשה, כל המבחנים הממיינים שאנו מכירים – פסיכוטכני, פסיכומטרי, אבחון מחוננים ועוד – הם מבחנים שנגזרים מהווקסלר ומנסים לקצר אותו כדי להפחית עלויות.
תאוריית שני הגורמים
יש גורם אחד כללי (ג’י) שהוא המצבר מאחורי כל ההתנהגויות האינטליגנטיות שאנו מפגינים ביום-יום. כל מבחן מביא לידי ביטוי יכולת כללית- ג’י, ויכולת ביטוי ספציפית - אס, שתלויה במיומנות. כשהאדם ייבחן בהרבה מטלות ספציפיות, הממוצע ביניהן יחשוף את הציון במשתנה הכללי שעומד בבסיס האינטליגנציה.
g
המהות האמתית של האינטליגנציה. כאשר מבצעים כל מבחן אינטליגנציה, למעשה מקזזים מזל טוב ומזל רע באמצעות ממוצע של מטלות מרובות עם פריטים מרובים בכל מטלה. כל המבחנים המנטליים נמצאים במתאמים חיוביים אלה עם אלה, כלומר יש להם משהו משותף (“ג’י“). אם מישהו חזק בחלק מהיכולות, הניבוי הסביר הוא שהוא יהיה חזק גם בשאר היכולות.
Positive Manifold
ריבוי פנים חיובי. לפי ג’נסן, האינטליגנציה הכללית מתבטאת באופנים שונים שנמצאים תמיד במתאם. על כך הוא הוסיף: “חוק טבע קשוח כמו הגרביטציה”. האבחון של לקויות למידה מתבסס על היעדרו.