Evaluation and Modern Society

Question 1

תוקף תלוי קריטריון

Answer 1

הצידוק העיקרי ביותר למדידה פסיכולוגית. ניסוי של מאייר בחן את התוקף תלוי הקריטריון של כל מיני מדדים פסיכולוגים, והשווה אותם לתקפות של בדיקות רפואיות: מבדקי זיכרון יעילים יותר מ-סיטי באבחון טרשת נפוצה, ועוד דוגמאות. מכאן שעל אף שמתייחסים למבחנים פסיכולוגיים בזלזול ובספקנות, אותה הגישה אינה מופנית לבדיקות רפואיות, על אף שלעיתים הן בעלות תוקף נמוך יותר, רק מכיוון שמבצע המבחן הוא מכונה.

Question 2

מהימנות מבחן חוזר (test-retest)

Answer 2

אם מודדים פעמיים את אותו האדם באותו המבחן, נשאף לקבל אותן תוצאות. אולם, עם הרעיון הזה יש מספר בעיות:
• בני אדם מתפתחים ומשתנים לאורך חייהם.
• שונות מצבית – אדם אחד יכול להצטיין בבחינות בכתב אבל להתקשות בבחינות בעל פה, או ההישגים במבחנים בסמסטר הראשון יכולים להיות שונים מאוד לעומת הציונים בסמסטר האחרון בתואר מכיוון שהאדם נמצא במצב אחר.
• חרדה – חרדה מוגברת פוגעת בתפקוד. יכול להיות הבדל ברמות החרדה בפעמים שונות של היבחנות במבחן זהה, מה שייתן ציונים שונים.
• אימון – ההשפעה של אימון תסייע לביצועים. מכאן, שהיבחנות חוזרת תניב הרבה פעמים ציונים הולכים ועולים.

Question 3

בעיית הקריטריון

Answer 3

גם מתאם גבוה ביותר, שמצביע על מבחן אפקטיבי מאוד, הוא לא מושלם. חלק מהסיבה לכך היא בעיה בקריטריון עצמו: מה בדיוק אנו מודדים? ברפואה, הקריטריונים מאוד ברורים. לעומת זאת, בפסיכולוגיה הקריטריונים הם עמומים יותר. לדוגמה, הדיאסאם-5 שמטרתו לאבחן הפרעות נפש: פסיכיאטרים שונים יטו הרבה פעמים לתת אבחנה שונה לאותו האדם. הרבה פעמים המציאות מורכבת בהרבה מהקריטריונים שב-דיאסאם. באבחון אובדנות למשל, המתאם בין אבחנה של פסיכיאטרים שונים הוא אפסי. כלומר, שווה ערך לניחוש.

Question 4

קיצוץ תחום

Answer 4

בעייתיות שקיימת בתוקף הניבוי של פסיכומטרי נובעת מכך שהמבחן עצמו עושה סינון של המדגם, וכתוצאה מכך נותר מדגם הומוגני עם שונות קטנה יותר. כלומר, רוב האנשים שלא מקבלים ציון פסיכומטרי גבוה לא מתחילים לימודים באוניברסיטה (הם לא חלק מהמדגם). לעומתם, אלו שקיבלו ציונים גבוהים בפסיכומטרי מתקבלים ללימודים, והשונות בין הציונים שלהם יחסית נמוכה.

Question 5

חופשי מתרבות

Answer 5

בגלל השאיפה למדוד בני אדם בלי קשר להשתייכותם החברתית, נעשו מאמצים ליצור מבחנים חופשיים מתרבות. כלומר, ליצור מדידה פסיכולוגית שמנותקת מהקשר ומתמקדת בייחוד של הפרט (ההבדל בין סוציולוגיה לפסיכולוגיה). בניגוד לסכמות רפואיות, המציינות את האטיולוגיה של מחלות שונות, ה-דיאסאם וה-אייסידי נמנעים מהצגת הגורמים להפרעה (למעט שתי הפרעות ספציפיות). ארגון ההפרעות ללא ציון סיבתן מקבע אותן כעובדה, בכך שהוא נותן להן “שקיפות שאינה שקיפות של הסבר, אלא שקיפות של קביעת עובדות”. זו הייתה הכוונה הראשונית, אולם מאמצים לנתק את האבחנות ב-דיאסאם מהקשר לא צלחו.

Question 6

Culture-Bound Syndromes: דרפטומניה

Answer 6

מחלה שמתאפיינת בבריחה חוזרת של עבד שחור מאדוניו הלבנים.

Question 7

Culture-Bound Syndromes: היסטריה

Answer 7

קשת רחבה של תסמינים: עלפון, עצבנות, חוסר שינה, אגירת נוזלים, תחושת כבדות בבטן, התכווצויות שרירים, קוצר נשימה, חוסר תיאבון, אובדן ליבידו, נטייה לגרום לצרות.

Question 8

אנטי-פסיכיאטריה

Answer 8

זרם שטען שהניסיון לאבחן פתולוגיות נפשיות ללא הקשר עושה עוול לאדם, מתייג אותו ומתעלם ממה שהוא רוצה. לאנג מתח ביקורת על “המילון הטכני הרווח, המתייחס לאדם במבודד מן הזולת ומן העולם, כלומר כהוויה שאינה עומדת ביסודה “ביחס” לאחר ובתוך העולם”. גופמן טען ש”‘נורמליות’ היא מושג יחסי, משום שהיא תלויה בהקשר החברתי”.

Question 9

עקומת הפעמון - the bell curve

Answer 9

קיים מתאם גבוה בין מעמד כלכלי לציונים במבחני אינטליגנציה. דוגמה לכך היא המבחן הפסיכומטרי – ככל שההכנסה המשפחתית גבוהה יותר, כך הציון בפסיכומטרי גבוה יותר.

Question 10

Army Alpha

Answer 10

מבחן שמבוסס על מבחן האינטליגנציה של בינה, ומטרתו למיין חיילים לתפקידי קצונה. ניתן לראות במבחן שאלות ידע כללי שנראות אקראיות לגמרי. הטענה של ירקס, מחבר הבחינה, ש”המבחנים מודדים יכולת אינטלקטואלית מולדת” מוטלת בספק. זו הסיבה שבפסיכומטרי (מעין גלגול של מבחן זה) עשו מאמץ להשמיט שאלות ידע כללי מתוך הטענה שהן מפלות לרעה קבוצות מיעוט. הסתבר שמאמץ זה לא סייע כלל לצמצום האפליה על סמך רקע סוציואקונומי של מבחן הפסיכומטרי.