פרק 15- הפרעות בתקופת הילדות והתבגרות Flashcards
הפרעות גיל הילדות וההתבגרות
ההבדלים בין הפתולוגיות אצל ילדים ומבוגרים:
- התמונה הקלינית של אותה הפרעה יכולה להיות שונה
- התנהגויות שנראות לא נורמליות וחריגות אצל מבוגרים עשויות להיות חלק מהתפתחות הנורמטיבית אצל ילדים .
אבחון פתולוגיות אצל ילדים:
הכלים שברשותנו דומים לאלה של מבוגרים
ילדים יותר פגיעים לפתח פתולוגיות מאשר מבוגרים ותלויים במבוגר שיזהה את מצוקתם ויפנה עמם לטיפול
מצד שני כיוון שילדים נמצאים עדיין בתהליך התפתחות יש משמעות להתערבויות מוקדמות לשם מניעה ושינוי
מדוע ילדים פגיעים יותר?
- לילדים אין השקפה מורכבת ומציאותית על עצמם ועל עולמם
- לילדים אין עדיין תחושת זהות יציבה
- לילדים אין הבנה ברורה לגבי הציפיות מהם או המשאבים העומדים לרשותם כדי להתמודד עם בעיות
- חוסר ניסיונם של הילדים בהתמודדות עם מצוקות עלול להשאיר אצלם את הרושם שבעיות הניתנות לטיפול הן בעיות שאיאפשר להתגבר עליהן
- ילדים תלויים בבני אדם אחרי המצופים להגן עליהם מפני סכנות,תלות זאת הופכת אותם לפגיעים
- חווית התלות שלעצמה יכולה להיות גורם פגיעות משמעותי שכן הם חווים חוסר אונים
גורמים מיוחדים הקשורים לטיפול בילדים ומתבגרים
א. אי היכולת של הילד לבקש עזרה-כאן נדרשת מעורבות מבוגרים לרוב הורים לעיתים המבוגרים שאחראים על הילד לא מודעים לבעיותיו או מזניחים אותן החוקר מגדיר ארבעה תחומים שבהם מותר לתת לילד טיפול בלי הסכמת הורים:
1.קטנים בוגרים יכולים לקבל החלטות הנוגעות לעצמם 2.קטינים עצמאיים שחיים בנפרד מהוריהם 3.במצבי חירום 4.במצבים שהם בית המשפט מורה על מתן טיפול
ב. פגיעות שמעמידות ילדים בסיכון לפתח בעיות רגישות-ילדים ובני נוער החווים אלימות,סביבה לא רצויה במשפחה,התעללות,גירושים, סכסוכים, חוסר בבית-מציבים בסיכון בגלל התנהגות הלא הסתגלותית
ג. אפשרות להשתמש בהורים כסוכני שינוי-הורים יכולים לשמש סוכני שינוי חיובים באמצעות תרגול טכניקות המאפשרות להם לסייע לילדם ולשנות את מחשבותיו רגשיות והתנהגותו.
ד. הצורך לטפל בהורים בד בבד עם הטיפול בילד-רוב ההפרעות התנהגות הספציפיות בילדות מקורן כנראה מאינטראקציות משפחתית פתוגניות הנובעות מבעיות פסיכטאריות של ההורים עצמם ולכן במקרים מסוימים תוכנית הטיפול עשויה התמקד בהורים, יכול להשתלב טיפול משפחתי עם המשפחה המצומצמת
ה. הבעיה של השמת הילד מחוץ למשפחתו: כאשר המצב בבית הוא קיצוני ביותר מבחינת התעללות/הזנחה ניתן להעביר את היד לגורמי חוץ מבין 4 האפשרויות הבאות: 1. אומנה 2. מוסדות פרטים 3. מוסדות אזורים או ממלכתיים 4. בתים של קרובי משפחה
הפרעות חרדה בילדות ובהתבגרות-סוגים ותפוצה
- הפרעת חרדת פרידה
- הפרעת פוביה
- הפרעת חרדה חברתית
- הפרעה חרדה כללית
- הפרעה עקה פוסט טראומתית
תפוצה: שכיחות ביותר בקרב מתבגרים כ32% בארצות הברית
מגדר: יותר בנות 38% מבנים 26%
קומרבדיות: נטייה גבוה עם הפרעות דיכאון- 19% פוביות ספציפיות 9% פוביה חברתית 8% הפרעת חרדה פרידה 5% הפרעת עקה פוסט טראומתית
הפרעת חרדת פרידה
מאופיינת בחרדת יתר מפרידה מדמויות מרכזיות בחיי הילד כגון אם ומסביבות ביתיות מוכרות
מאפינים בולטים בהתנהגות:חוסר בטחון עצמי, חשש ממצבים חדשים,נטייה להיות לא בשלים לגילם,ביישנים,רגישים,חסרי שקט,כנועים,מוטרדים,קל לרפות את ידיהם ולהביאם לדמעות
תפוצה: 8%
מגדר: בנות 9% בנים 6%
גורמים סיבתיים:
שילדים אלה מופרדים מדמויות התקשרות שלהן הם נעשים מוטרדים מאוד בשל פחדים מבעיתים כגון חשש שהוריהם עומדים לחלות או למות
גורם עקה מזוהה-גורם פסיכ חברתי
הורה חרדתי ומגונן מידי עשוי לשדר לילד חוסר אמונה ביכולתו של הילד להתמודד עצמאית וכך לפתח אצלו רגישות יתר לסכנות ואיומים של העולם
סגנון הורות אדיש מנותק או דוחה עלול לגרום לילד לחוש שאינו מקבל תמיכה מספקת לרכישת כישורים חיונים ולהשגת תפיסה עצמי חיובית
חוויות חוזרות ונשנות של כשלון-מיומנות למידה גרועות של הילד עלולות ליצור דפוסי חרדה או הסתגרות לנוכח מצבים מאיימים גם ילדים שמשיגים הישגים טובים עלולים להיות ביקורתיים מדי כלפי עצמם ולחוש ערך עצמי נמוך חרדה מהחמש שלא יזכו באהבת הוריהם ובהערכתם
ביקורתית וערך עצמי נמוך מותירים בילדים אלה תחושות חוסר הצלחה ולכן לא זוכים באהבת הוריהם והערכתם
מאפייינם תרבותים: רמות חרדה גבוהות יותר בתרבויות המעודדות לאיפוק צייתנות ומשמעת נוקשה
טיפולים בהפרעות חרדה אצל ילדים ותוצאותיהם
טיפולים תרופתיים:
טיפול על בסיס ביולוגי פסיכו פרומקולגי, תרופות אלו לטיפול בחרדה משמשות גם למבגורים
התרופות הנפוצות הן:
1. נוגדות חרדה מסוג בנודפיאנים דיכוי מהיר של מערכת העצבים המרכזית והקלה בתסמיני החרדה
2. נוגדות דיכאון עיכוב בררני של ספיגת סרטונין חוזרת שמאפשרת הגברת זמינות הסרטונין
טיפולים פסיכולוגים:
טיפול קונגטיבי התנהגותי נמצא יעיל מאוד בהפחתת סימני חרדה בילדים קטנים תוך שימוש בחיזוק חיובי כדי להעצים אסטרגיות התמודדות עם הפחדים וחשיפה לגירוי המעורר חרדה
טיפול משולב הורים ילדים-התערבות טיפולים כוללת מפגשים קבוצתם שבה הילד לומד לזהות את התחושת החרדה ולהתמודד איתן ביעילות רבה יותר,מפגשים עם ההורים בהם מלמדים אותם כלי ניהול התנהגותי.
תוצאות הטיפול הראו ירידה משמעותית בחרדה.
הפרעות מצב רוח בילדות ובהתבגרות
- דיכאון
2. הפרעת מצב רוח דו קוטבית
הפרעת דיכאון תפוצה ואטיולוגיה
הקריטריונים לאבחנה ברובן זהים: מצב רוב דיכאוני,עצב ,הסתגרות,בכי נדודי שינה וחוסר תאבון,המנעות מקשר עין,תלונות על כאבי גוף והתנהגות אלימה,לעיתים גם מחשבות אובדניות ובמקרים קיצוניים ייתכנו ניסונות אומדנים
השונה בין הדיכאון אצל ילדים ומתבגרים למבוגרים הוא:
רגזנות- נמצאה לעתים קרובות כתסמין מרכזי המחליף את המצב הרוח הדיכאוני
תפוצה:
שיעורים גבוהים יחסית כ12% מכל המתבגרים והילדים
מגדר: בנות 16% בנים 8%
דיכאון ואמנם יכול להופיע בילדות אך בתקופה זו יופיע פחות ומוזנק בעיקר בבבגרות
גורמים ביולוגים
1.גנטיקה: נראה כי קיים קשר בין דכאון אצל ההורים לבין בעיות התנהגות ומצבי רוח אצל ילדים,ההסבר יכול להיות גם סביבתי
2.תסמונת האלכוהול העוברי-חשיפת העובר לאלכוהול נמצאה קשורה לדיכאון הילד בילדות
גורמים סיבתיים סביבתיים:
1.אירועי חיים שלילים וגורמי למידה-חוויה של אירועי חיים שלילים ולמידה של התנהגויות לא הסתגלותית נמצאו קשורות
2.אם דיכאונית- ילדים הנחשפים להתנהגות הורית שלילית או למצבים רגישים שלילים עלולים לפתח זאת בעצמם
הפרעת מצב רוח דו קוטבית בילדות ובהתבגרות:תפוצה ואטיולוגיה
ההפרעה קיימת אצל ילדים ומתבגרים תפוצה: 3% נפוצה פחות מחד קוטבי בארצות הברית חלה עלייה בשימוש באבחנה מגדר- יותר בנים 66% לעומת בנות 33% הסברים אפשריים בעלייה זאת:עלייה אמיתית במספר המקרים,עלייה במודעות לקיום ההפרעה,נטייה מהירה לאבחון,קומרבידות גבוה עם הפרעת קשב והיפראקטביות
טיפולים ותוצאותיהם בהפרעות מצב רוח חד ודו קוטביות
טיפולים על בסיס ביולוגי: תרופות נוגדות דיכאון הן מתרופות השכיחות,מצאו במחקרים שכדור דוגמת פרוזק יעילות יותר מאשר פלסבו
תופעות לוואי: נוסף לאלה שקיימות אצל מבוגרים, נמצא כי בילדים ובמתבגרים תרופות אלה נמצאו בסיכון מוגבר למחשבות והתנהגויות אובדניות
טיפולים פסיכולוגים:
טיפול קונגטיבי התנהגותי: מביא לירידה משמעותית בתסמיני הדיכאון
טיפולים קצרי מועד: מפחיתים גם תסמינים של חרדה בנוסף להפחתת תסמיני דכאון
ככל לפי מחקרים אלה ואמנם דכאון שכיח למדי בקרב צעירים אך ישנם דרכי טיפול יעילות
הפרעות של הרסנות שליטה בדחפים והתנהגות
הפרעות המאופיינות בתסמינים הממוקדים מחוץ לאדם כגון התנהגות מפריעה ואימפולסיביות ״הפרעות מוחצנות״
- הפרעת התנגדות
- הפרעת התנהגות
- עבריינות נוער
- הפרעת אישיות אנטי חברתית
הפרעת התנגדות
מאופיינת בדפוס חוזר ונשנה של הנהגות שלילית מתריסה עויינת ולא ציינתית כלפי דמויות סמכות הנמשכת לפחות 6 חודשים היא נחלקת לשלושה סוגים 1. מצב רוח כעוס ורגזני 2.התנהגות וכחנית ומתנגדת 3.התנהגות נקמנית גיל ההופעה: לרוב לפני גיל 8 תפוצה: 10% מגדר: מעט יותר בנים 11% לעומת בנות 9% ההפרעה קודמת לכל מקרי הפרעות התנהגות אך לא להפך, לא כל הילדים עם הפרעת התנגדות מפתחים הפרעת התנהגות
הפרעת התנהגות:קריטרונים לאבחון:תסמינים
א. דפוס חזרתי ומתמשך של הפרת הזכויות הבסיסיות של הזולת או של מוסכמות או כללים חברתיים המתאימים לגיל המתבטאים בקיומם של לפחות 3 מתוך 15 קרירטונים במהלך השנה האחרונה +קיומו של קרירטון אחד לפחות ב6 חודשים האחרונים
ניתן לסווג אותם לארבעה תחומים:
1. תוקפנות כלפי אנשים ובעלי חיים:מתנהג בבריונים מאיים ומפחיד, יוזם תגרות,משתמש בכלי נשק לפגיעה,מתאכזר לבעלי חיים, מתאכזר לבני אדם,גונב תוך התמודדות עם קורבן,מאלץ אחר לקיים פעילות מינית
- הרס רכוש: הצתת רכוש מתוך כוונה לגרום נזק רב,הרס מכווון של רכוש אחרים
- מרמה או גניבה: פריצה לבתים בניין או מכוניות של אחרים,משקר לעיתים קרובות כדי להשיג סחורות טובות או הנאה או כדי להתחמק ממחוביות,גונב פריטים בעלי ערך בלי להתעמת עם הקורבן
- הפרות חמורות של חוקים: שוהה מחוץ לבית בשעות הלילה למרות איסורי ההורים (מתחיל לפני גיל 13)ברח מהבית למשך הלילה לפחות פעמים בעת מגורים עם ההורים או ממלאי מקומם או ברח פעם אחת לתקפה ממושכת, משתמט מביהס (לפני גיל 13)
ב.ההפרעה בהתנהגות גורמת לשיבוש משמעותי מבחינה קלינית בתפקוד החברתי הלימודי או התעסוקתי ?
ג. אם האדם הוא בן 18 או יותר הקריטריונים אינם עונים לאבחנה של הפרעת אישות אנטי חברתית
הפרעת התנהגות:תפוצה, d d
התנהגויות שנצפו הינן: הפרעת חוקים 26% רמאות/גניבה 13% התנהגות תוקפנית 3% צורות חמורות של סוגים 1 ו2 29%
תפוצה: 10%
מגדר: בנים 12% בנות 8%
קומרבידות: אצל בנים הפרעת שימוש בחומרים תסמיני דיכאון התפתחות מאוחרת יותר של הפרעת אישיות אנטי חברתית, בנות-סיכון מוגבר להריון בגיל ההתבגרות ושימוש מזיק בחומרים
D d עם הפרעת התנגדות
דומה:מאפיני התנהגות דומים התנסות מתריסה ועוינת
גורמי סיכון דומים:חיכוכים משפחתיים,נחיתות חברתית כלכלית,התנהגות אנטי חברתית של ההורים
תפוצה: 10%, מגדר: יותר בנים מבנות
שונה:
גיל ההופעה: הפרעת התנגדו מתחילה לרוב לפני גיל 8 והתנהגות מתחילה אחרי גיל 8 שהגיל החיצוני הוא 12
מגדר: בנים עם הפרעת התנגדות 11 ועם הפרעות התנהגות 12%
בנות עם הפרעת התנגדות 9% ועם הפרעת ההתנהגות 7%
-נמצא שהפרעת התנגדות קודמת להפרעת התנהגות אך לא תמיד
D d עם הפרעת התנהגות אישיות אנטי חברתית
בין 40-25 ממקרי הפרעת התנהגות. המופיעה ביל מוקדם מתפתחים להפרעת אישיות אנטי חברתית בתקופת הבגרות
יותר מ80% מהבנים עם הפרעות התנהגות בגיל מוקדם ממשיכים לסבול מליקויים רבים בתפקודם החברתי גם אם אינם מתאימים לקריטריונים של ההפרעה
ברוב המקרים שבהם מתפתחת הפרעת התנהגות בגיל ההתבגרות לא תפתח הפרעת אישיות אנטי חברתית
הפרעת התנהגות אטיולוגיה וטיפול
גורמים סיבתיים ביולוגים:
נטיות גנטיות:אינטנגלגציה מילולית נמוכה
בעיות נוירופסיכולוגיות הקשורות בקושי בשליטה עצמית שמירה על קשב יכולת תכנון ועוד ומזג קשה
מזג-מזג קשה
גורמים פסיכו- חברתיים
דחייה חברתית: עקב קשיים ברכישת השכלה פורמלית שעלולה להוביל לכשלון בלימודים שעלול להוביל לדחייה חברתית,דחייה חברתית עלולה להוביל לחשיפה ואימוץ התנהגויות עבריינות (מעגל המנציח עצמו)
מאפייני הורות-הורים דוחים,נוקשים מזניחים ומשתמשים בעונשים קשים ולא עקביים,מעמד חברתי כלכלי נמוך,מגורים בשכונות מצוקה, עקה ודיכאון אצל ההורים
מעגל המנציח עצמו-הורים מורים עלולים להגיב כלפי ילדים תוקפנים ברגש שלילי חזק כגון זעם,השילוב של דחייה מצד ההורים דחייה מקבוצת השווים ומצד ההורים מביאה לבידוד וניכור, תחושה זו מעודדת את הילדים לפנות לקבוצות ילדים חריגות בחיפוש אחר חברה ותחושת שייכות
בהתחברותם לקבוצת שוליים עלולים לחקות את התנהגותם האנטי חברתים של המודלים החריגים
בעיות התנהגות חמורות יכולות לגרור אחריהן בעיות נוספות בבריאות הנפש-פי ארבעה אפיזודות דכאון
טיפול:
מודל המשפחה המגובשת: הדרכת הורים וחיזוק התנהגויות פרו חברתיות
המטפל פוגש את הילד ומלמד אותו מיומנות של פתירת בעיות ?
שילוב בין הטיפולים נמצא יעיל והשפעתו אינה פגה גם אחרי סיום הטיפול
-תוכניות מניעה