תוקף המדידה Flashcards
הגדר תיקוף
Validation
הנסיון לבחון אם מדד מסוים משקף משתנה תיאורטי מסוים
הגדר שיטת תיקוף שני מדדים לעמדה אוטומטית
מפתחים שתי מדידות (משתנים אופרציונליים) שאמורות להיות רגישות למשתנה הנמדד
הגדר תיקוף באמצעות תוקף מתכנס
הבדיקה אם שני מדדים שאמורים למדוד את אותו המשתנה התיאורטי נמצאים במתאם חיובי בוחנת תוקף מתכנס.
תוקף מתכנס הוא קריטריון חשוב לתיקוף מדד.
מחקרי תיקוף עשויים לעדכן את התיאוריה
נכון או לא נכון?
הסבר
נכון
הם עשויים לגרום לשינוי בהגדרת המשתנה התלוי התיאורטי שלנו
ניתן להפריד בין תיקוף המדד לבין תיקוף המשתנה התיאורטי.
נכון או לא נכון?
לא נכון
לא ניתן להפריד בין תיקוף המדד לבין תיקוף המשתנה התיאורטי.
תיקוף של משתנה תיאורטי הוא בלתי-נגמר.
נכון או לא נכון?
הסבר
נכון
כל פעם שנוסיף משתנה אופרציונלי (מדד), יתכן שנלמד דבר מה חדש על המשתנה התיאורטי ונעדכן אותו.
מהן השיטות השונות לתיקוף?
- תוקף תוכן ופנים
- תיקוף באמצעות קריטריונים
- תיקוף באמצעות מדדים אחרים
- חקר התהליך המשפיע על המדידה
תיקוף באמצעות קריטריונים כולל בתוכו איזה שיטות?
- תוקף ניבוי
- תוקף בו-זמני
- הבדלים בין קבוצות
- הבדלים בין מאורעות
תיקוף באמצעות מדדים אחרים כולל בתוכו איזה שיטות?
- תוקף מתכנס
- תוקף מבחין
מה ההבדל בין תוקף תוכן לתוקף פנים?
תוקף פנים הוא קצת יותר אינטואיטיבי וכללי מתוקף תוכן. יש המשווים אותו לשאלה אם האדם הפשוט ברחוב יסכים שהמשתנה האופרציונלי קשור למשתנה התיאורטי.
יש המשווים תוקף התוכן לשאלה אם מומחים בנושא יסכימו שהמשתנה האופרציונלי נראה קשור למשתנה התיאורטי.
הגדר תוקף פנים
(Face Validity)
האם נראה שהמשתנה האופרציונלי מתאים למשתנה התיאורטי?
הגדר תוקף תוכן
(Content Validity)
האם התוכן של המשתנה האופרציונלי מתאים למשתנה התיאורטי?
מה הבעיה עם תוקף התוכן ותוקף הפנים?
הוא סובייקטיבי: מבוסס על היגיון והתרשמות.
הגדר תיקוף עם קריטריון: תוקף ניבוי
(Predictive Validity)
היכולת של המדידה לנבא משתנים אחרים שימַדדו בעתיד.
הגדר בעיית קיצוץ תחום
כאשר רק קבוצה קטנה מתוך הקבוצה המקורית נמדדת במשתנה התלוי מסיבה כלשהי (למשל נשירה מהניסוי) יש בעיית קיצוץ תחום
ייתכן שהקשר אינו מתקיים בקרב שאר האנשים, או שהקשר שמצאנו קטן ממה שהוא באמת כי הקטנו מאוד את השונות במשתנים
מהו הפתרון לבעיית קיצוץ תחום ?
לא להתחיל מיד להשתמש במדד שאנחנו בוחנים כדי לקבל החלטות שעלולות לצמצם את המדגם לבחינת הקשר בין המשתנים.
במילים אחרות, לא להשתמש במדד עד שלא תיקפנו אותו.
בעיה של קיצוץ תחום תאיים בדרך כלל על איזה סוג תוקף?
היא בד”כ תופיע באופן של מגבלות על תוקף חיצוני.
מהי דרך לתקף את המדד שלנו באמצעות תוקף ניבוי?
למשל, אם אנחנו יודעים שערך עצמי קשור בקשר בינוני לאהבת הזולת, אז נוכל לבחון אם מדד חדש שלנו לערך עצמי מנבא בצורה סבירה את אהבת הזולת, כדרך לתקף את המדד שלנו באמצעות תוקף ניבוי.
הגדר תיקוף עם קרטיריון: תוקף בו-זמני
(Concurrent Validity)
הוא בדיוק אותו הדבר כמו תוקף ניבוי, רק שהמדידה של הקריטריון מתרחשת באותה עת כמו מדידת המשתנה האופרציונלי.
האם נהוג להשתמש במושג תוקף בו-זמני (Concurrent Validity)?
אם לא, באיזה מושג כן משתמשים?
לא נהוג
רבים משתמשים במושג “תוקף ניבוי” גם אם הקריטריון נמדד באותה עת וגם אם הוא נמדד לפני המדידה של המשתנה האופרציונלי.
הגדר תיקוף עם קרטיריון: הבדלים בין קבוצות
לפעמים, התיאוריה משערת שיש הבדל בין אנשים מסוימים/קבוצות שונות בערך המשתנה התיאורטי.
משתמשים במדידה הזו בין הקבוצות על מנת לאמוד את תוקף המדד
הגדר תיקוף עם קרטיריון: הבדלים בין מאורעות
שיטת תיקוף דומה מאוד תיקוף באמצעות הבדלים בין קבוצות, רק שהפעם אנחנו מודדים את ההבדל במדד בין מאורעות שאמורים להשפיע על המשתנה התיאורטי באופן שונה.
הגדר תוקף מבחין
כדי להוכיח שאנחנו מודדים את המשתנה התיאורטי שלנו ולא משתנים תיאורטיים אחרים (בלבדיוּת), חשוב שיהיה מתאם נמוך יחסית בין המדידה שלי למדידות בשיטות דומות של משתנים אחרים.
תוקף מבחין עוזר להגדיל איזה סוג תוקף?
תוקף מבנה