מערכי מחקר תקינים Flashcards
בפרק זה נדון במערכי המחקר התקינים הבאים:
- מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת (הקצאה רנדומלית)
- מערך ארבע הקבוצות של
Solomon. - מערך אחרי עם קבוצת ביקורת (הקצאה רנדומלית).
- מערך תוך-נבדקי.
הגדר מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת
במערך זה קבוצה אחת מקבלת טיפול
X
והשנייה אינה מקבלת טיפול.
ההקצאה של נבדקים לקבוצות מקרית.
האם יש איומים במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת כתוצאה מחלוף הזמן?
פרט לגבי כל סוג איום
סכנת הבשילה לא קיימת.
קיימת אפשרות של אינטראקציה בין בשילה לטיפול
סכנת ההיסטוריה גם היא כמעט ולא קיימת, לפעמים ניתן לחשוש מסכנה של היסטוריה מקומית, כאשר הקבוצות מופרדות זו מזו
אין איום מדידה
אינטראקציה בין בשילה לטיפול במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת מאיימת על איזה סוג תוקף?
תוקף חיצוני
הגדר היסטוריה מקומית
לפעמים ניתן לחשוש מסכנה של היסטוריה מקומית, כאשר הקבוצות מופרדות זו מזו, יתכן שהיסטוריה של אחת (שריפה) לא תהיה זהה להיסטוריה של הקבוצה האחרת (לא חוו שריפה).
מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת מאויים מאוד מתופעת הרגרסיה לממוצע
נכון או לא נכון?
לא נכון
המערך מפחית מאוד את איום הרגרסיה לממוצע.
הקצאה אקראית נועדה למנוע איזה איום?
איום הברירה
מהי אחת הדרכים לשפר עוד יותר את השוויון בין שתי הקבוצות?
להתאים בין נבדקים (לבצע התאמה\השוואה) כך שבכל זוג אנשים בעלי נתונים הדומים ככל האפשר
אז נגריל לגבי כל זוג, מי הולך לקבוצת הביקורת ומי הולך לקבוצת הניסוי.
למה שיטת ההתאמה אינה נפוצה?
כי היא דורשת הרבה עבודה, ואולי כי לרוב קשה לדעת לפי אילו משתנים כדאי להתאים צמדי נבדקים.
הגדר איום של נשירה על התוקף הפנימי במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת
אפילו במערכים תקינים כגון זה, עדיין קיים איום על התוקף הפנימי, והוא איום האינטראקציה בין מניפולציה ונשירה – כלומר, עלולה להיות נשירה רבה או מעטה יותר בקבוצת הטיפול, בגלל הטיפול.
מהי אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה של נשירה מהניסוי במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?
למדוד בסוף הניסוי את כל הנבדקים, כולל אלו שנשרו מהטיפול עצמו. כך נדע שלא ההבדל שהוביל לנשירה הוא ההבדל בין שתי הקבוצות.
כמובן, הדבר פוגע ביכולת לאמוד את השפעת
הטיפול, כי בקבוצת הטיפול יש לנו גם נבדקים שבעצם לא עברו את הטיפול. אולם, אם גם לאחר הוספת ציוני הנבדקים הנושרים לקבוצת הניסוי ההבדל יישאר מובהק, הרי שתוצאה זו אינה חשופה לאיום של נשירה (כלומר, נשירה אינה הסבר חלופי לתוצאות הניסוי).
במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת תהיה לנו בעיה רצינית אף יותר, אם לא נצליח למדוד את ציוני אלו שנשרו.
מה יקרה במקרה כזה?
במקרה הזה, המערך הנוכחי יוכל לאתר בעיית נשירה (כי נראה נשירה לא זהה בשתי הקבוצות), אבל יתכן שלא נוכל לפתור את הבעיה הזו.
כלומר, יתכן שלא נוכל לדעת אם ההבדלים בין הקבוצות נבעו מנשירה או מהטיפול (ועל כן זו בעיה בתוקף הפנימי של הניסוי).
מהי דרך נוספת להתמודד עם איום האינטראקציה בין מניפולציה לנשירה במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?
להזמין את קבוצת הביקורת לטיפול דומה ככל האפשר, לגרום לאותה סלקציה. כלומר, להפחית ככל האפשר את הסיכוי שתהיה נשירה שונה בכל קבוצה.
הגדר איומי אינטראקציה על התוקף החיצוני
במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת
יתכן שהתוצאות שהתקבלו נכונות רק לתנאי הניסוי ואינן מייצגות את מה שמתרחש בתנאים אחרים (למשל, במציאות). ניתן לחשוב על האיום הזה כטענה שישנה אינטראקציה בין תנאי הניסוי לבין תוצאת הניסוי (כלומר, בין תנאי הניסוי לבין השפעת הטיפול).
הגדר
איום סיטואציית המבחן על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת
הרבה מהמדידות שמתקיימות בניסויים לא מתקיימות כלל במציאות.
כלומר, יכול להיות שהמדידה עצמה גורמת לאפקט
מהי אחת הדרכים להתמודד עם
איום סיטואציית המבחן על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?
מדידה לא-תגובתית.
כאשר מחליטים להשתמש במדד לא-תגובתי, חשוב לוודא שלא מאבדים את היכולת למדוד כראוי את המשתנה הנמדד.
בנושא: איום סיטואציית המבחן על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת
ישנם גם מקרים שבהם המדידה דווקא כן מתקיימת במציאות. מה נעשה במקרה כזה?
במקרה כזה, כדאי להקפיד שהמדידה תהיה דומה ככל האפשר למדידה שמתרחשת במציאות. אם המדידה תהיה דומה, אז אפילו אם ישנה אינטראקציה בין המדידה לבין המניפולציה, אין בעיה להסיק מהניסוי למציאות, כי גם במציאות ישנה מדידה.
מהו מקור השם איום סיטואציית מבחן?
בניסויים רבים קיימת סיטואציית מבחן שאינה קיימת בעולם האמיתי. החשש הוא שהבדל זה בין הניסוי למציאות יקשה על הסקה מהניסוי אל המציאות.
הגדר דגימה
כיצד בוחרים נבדקים למדגם שלנו.
הגדר הקצאה
כיצד מקצים את הנבדקים במדגם שלנו לקבוצות השונות בניסוי
(כלומר, לרמות השונות של המשתנים הבלתי-תלויים).
הגדר דגימה מקרית
בחרנו נבדקים באופן אקראי מתוך כלל האנשים באוכלוסייה שלגביה אנחנו רוצים להסיק.
הגדר דגימה מייצגת
כאשר ההרכב של המדגם זהה להרכב של האוכלוסייה. למשל, אחוז הנשים, אחוז האתיופים, ועוד ועוד – בהתאם לממדים שחשובים לחוקר
דגימה מקרית אינה בהכרח דגימה מייצגת.
נכון או לא נכון?
נכון
הגדר בעיית דגימה
כאשר הרכב הנבדקים שבחרנו לניסוי לא מייצג כראוי את הרכב האוכלוסייה שלגביה אנחנו רוצים להסיק.