מערכי מחקר תקינים

Question 1

בפרק זה נדון במערכי המחקר התקינים הבאים:

Answer 1

1. מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת (הקצאה רנדומלית)
2. מערך ארבע הקבוצות של
   Solomon.
3. מערך אחרי עם קבוצת ביקורת (הקצאה רנדומלית).
4. מערך תוך-נבדקי.

Question 2

הגדר מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

Answer 2

במערך זה קבוצה אחת מקבלת טיפול
X
והשנייה אינה מקבלת טיפול.
ההקצאה של נבדקים לקבוצות מקרית.

Question 3

האם יש איומים במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת כתוצאה מחלוף הזמן?
פרט לגבי כל סוג איום

Answer 3

סכנת הבשילה לא קיימת.

קיימת אפשרות של אינטראקציה בין בשילה לטיפול

סכנת ההיסטוריה גם היא כמעט ולא קיימת, לפעמים ניתן לחשוש מסכנה של היסטוריה מקומית, כאשר הקבוצות מופרדות זו מזו

אין איום מדידה

Question 4

אינטראקציה בין בשילה לטיפול במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת מאיימת על איזה סוג תוקף?

Answer 4

תוקף חיצוני

Question 5

הגדר היסטוריה מקומית

Answer 5

לפעמים ניתן לחשוש מסכנה של היסטוריה מקומית, כאשר הקבוצות מופרדות זו מזו, יתכן שהיסטוריה של אחת (שריפה) לא תהיה זהה להיסטוריה של הקבוצה האחרת (לא חוו שריפה).

Question 6

מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת מאויים מאוד מתופעת הרגרסיה לממוצע

נכון או לא נכון?

Answer 6

לא נכון

המערך מפחית מאוד את איום הרגרסיה לממוצע.

Question 7

הקצאה אקראית נועדה למנוע איזה איום?

Answer 7

איום הברירה

Question 8

מהי אחת הדרכים לשפר עוד יותר את השוויון בין שתי הקבוצות?

Answer 8

להתאים בין נבדקים (לבצע התאמה\השוואה) כך שבכל זוג אנשים בעלי נתונים הדומים ככל האפשר

אז נגריל לגבי כל זוג, מי הולך לקבוצת הביקורת ומי הולך לקבוצת הניסוי.

Question 9

למה שיטת ההתאמה אינה נפוצה?

Answer 9

כי היא דורשת הרבה עבודה, ואולי כי לרוב קשה לדעת לפי אילו משתנים כדאי להתאים צמדי נבדקים.

Question 10

הגדר איום של נשירה על התוקף הפנימי במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

Answer 10

אפילו במערכים תקינים כגון זה, עדיין קיים איום על התוקף הפנימי, והוא איום האינטראקציה בין מניפולציה ונשירה – כלומר, עלולה להיות נשירה רבה או מעטה יותר בקבוצת הטיפול, בגלל הטיפול.

Question 11

מהי אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה של נשירה מהניסוי במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?

Answer 11

למדוד בסוף הניסוי את כל הנבדקים, כולל אלו שנשרו מהטיפול עצמו. כך נדע שלא ההבדל שהוביל לנשירה הוא ההבדל בין שתי הקבוצות.

כמובן, הדבר פוגע ביכולת לאמוד את השפעת
הטיפול, כי בקבוצת הטיפול יש לנו גם נבדקים שבעצם לא עברו את הטיפול. אולם, אם גם לאחר הוספת ציוני הנבדקים הנושרים לקבוצת הניסוי ההבדל יישאר מובהק, הרי שתוצאה זו אינה חשופה לאיום של נשירה (כלומר, נשירה אינה הסבר חלופי לתוצאות הניסוי).

Question 12

במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת תהיה לנו בעיה רצינית אף יותר, אם לא נצליח למדוד את ציוני אלו שנשרו.

מה יקרה במקרה כזה?

Answer 12

במקרה הזה, המערך הנוכחי יוכל לאתר בעיית נשירה (כי נראה נשירה לא זהה בשתי הקבוצות), אבל יתכן שלא נוכל לפתור את הבעיה הזו.

כלומר, יתכן שלא נוכל לדעת אם ההבדלים בין הקבוצות נבעו מנשירה או מהטיפול (ועל כן זו בעיה בתוקף הפנימי של הניסוי).

Question 13

מהי דרך נוספת להתמודד עם איום האינטראקציה בין מניפולציה לנשירה במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?

Answer 13

להזמין את קבוצת הביקורת לטיפול דומה ככל האפשר, לגרום לאותה סלקציה. כלומר, להפחית ככל האפשר את הסיכוי שתהיה נשירה שונה בכל קבוצה.

Question 14

הגדר איומי אינטראקציה על התוקף החיצוני
במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

Answer 14

יתכן שהתוצאות שהתקבלו נכונות רק לתנאי הניסוי ואינן מייצגות את מה שמתרחש בתנאים אחרים (למשל, במציאות). ניתן לחשוב על האיום הזה כטענה שישנה אינטראקציה בין תנאי הניסוי לבין תוצאת הניסוי (כלומר, בין תנאי הניסוי לבין השפעת הטיפול).

Question 15

הגדר
איום סיטואציית המבחן על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

Answer 15

הרבה מהמדידות שמתקיימות בניסויים לא מתקיימות כלל במציאות.
כלומר, יכול להיות שהמדידה עצמה גורמת לאפקט

Question 16

מהי אחת הדרכים להתמודד עם
איום סיטואציית המבחן על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?

Answer 16

מדידה לא-תגובתית.

כאשר מחליטים להשתמש במדד לא-תגובתי, חשוב לוודא שלא מאבדים את היכולת למדוד כראוי את המשתנה הנמדד.

Question 17

בנושא: איום סיטואציית המבחן על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

ישנם גם מקרים שבהם המדידה דווקא כן מתקיימת במציאות. מה נעשה במקרה כזה?

Answer 17

במקרה כזה, כדאי להקפיד שהמדידה תהיה דומה ככל האפשר למדידה שמתרחשת במציאות. אם המדידה תהיה דומה, אז אפילו אם ישנה אינטראקציה בין המדידה לבין המניפולציה, אין בעיה להסיק מהניסוי למציאות, כי גם במציאות ישנה מדידה.

Question 18

מהו מקור השם איום סיטואציית מבחן?

Answer 18

בניסויים רבים קיימת סיטואציית מבחן שאינה קיימת בעולם האמיתי. החשש הוא שהבדל זה בין הניסוי למציאות יקשה על הסקה מהניסוי אל המציאות.

Question 19

הגדר דגימה

Answer 19

כיצד בוחרים נבדקים למדגם שלנו.

Question 20

הגדר הקצאה

Answer 20

כיצד מקצים את הנבדקים במדגם שלנו לקבוצות השונות בניסוי

(כלומר, לרמות השונות של המשתנים הבלתי-תלויים).

Question 21

הגדר דגימה מקרית

Answer 21

בחרנו נבדקים באופן אקראי מתוך כלל האנשים באוכלוסייה שלגביה אנחנו רוצים להסיק.

Question 22

הגדר דגימה מייצגת

Answer 22

כאשר ההרכב של המדגם זהה להרכב של האוכלוסייה. למשל, אחוז הנשים, אחוז האתיופים, ועוד ועוד – בהתאם לממדים שחשובים לחוקר

Question 23

דגימה מקרית אינה בהכרח דגימה מייצגת.

נכון או לא נכון?

Answer 23

נכון

Question 24

הגדר בעיית דגימה

Answer 24

כאשר הרכב הנבדקים שבחרנו לניסוי לא מייצג כראוי את הרכב האוכלוסייה שלגביה אנחנו רוצים להסיק.

Question 25

מתי חוקרים בכוונה דוגמים מתוך אוכלוסייה מאוד מצומצמת, למרות שהם רוצים להסיק לגבי האוכולוסייה הכללית?

Answer 25

כשהם רוצים להקטין את השונות הנובעת מהבדלים בין-אישיים. ככל שנקטין את השונות הנובעת מהבדלים בין-אישיים, כך שאר השונות בתוצאות שלנו תנבע מהמניפולציה (וטעויות מדידה). זה יקל עלינו למצוא אפקטים. חוקרים יעשו זאת בעיקר כשהם מניחים שאין סיבה ששאר האנשים באוכלוסייה יושפעו באופן שונה מהאנשים בניסוי שלהם.

Question 26

הגדר איום של זמן ומקום על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

Answer 26

פגיעה נוספת בתוקף חיצוני יכולה לנבוע מהזמן ביום או בשנה שבו התרחש הניסוי או במקום שבו התרחש הניסוי. האיום על כל הניסויים הללו או שאולי הקשר שמצאנו בין המשתנים לא קיים בזמנים ומקומות אחרים.

Question 27

הגדר איום של היסטוריה על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

Answer 27

איום נוסף על התוקף החיצוני הוא כאשר חושדים שההיסטוריה של כל הנבדקים בניסוי שונה מההיסטוריה של כלל האוכלוסייה שרוצים להסיק לגביה.

Question 28

ניתן להטיל ספק בניסויים שהתרחשו לפני עשרות שנים, במידה שהממצאים תלויים בנורמות חברתיות שהשתנו מאז. נכון או לא נכון?

Answer 28

נכון

Question 29

הגדר איום המצב הניסויי על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

Answer 29

בעיה מרכזית בניסויים היא שהם ניסויים. כלומר, יתכן שאנשים מתנהגים באופן שונה בניסוי ובחיים האמיתיים.

Question 30

אף פעם אי אפשר להציג איומים על תוקף חיצוני כאיומים על תוקף מבנה נכון או לא נכון?

Answer 30

לא נכון הרבה פעמים אפשר להציג איומים על תוקף חיצוני כאיומים על תוקף מבנה, כי בשני המקרים מדובר בקשיים להכליל מהניסוי לשאלת המחקר

Question 31

איום המצב הניסויי יכול לאיים על איזה סוגי תוקף?

Answer 31

1. תוקף חיצוני 2. תוקף מבנה

Question 32

מה ההבדל בין המצב הניסויי לסיטואציית המבחן?

Answer 32

איום סיטואציית המבחן נוגע למדידה כאלמנט הלא טבעי במחקר, בעוד שהמצב הניסויי נוגע לעצם מודעות הנבדקת לכך שהיא לוקחת חלק במחקר.

Question 33

בדומה לאיום סיטואציית המבחן, מדד לא-תגובתי בהכרח יפתור את איום המצב הניסויי נכון או לא נכון?

Answer 33

לא נכון בניגוד לאיום סיטואציית המבחן, מדד לא-תגובתי לא בהכרח יפתור את איום המצב הניסויי, משום שהנבדקים עדיין יידעו שהם במעבדה, במסגרת מחקר. יתכן שידיעה זו תשנה את התנהגותם, והדבר יבוא לידי ביטוי גם אם ההתנהגות נמדדת במדד לא-תגובתי.

Question 34

מהו פתרון לאיום המצב הניסויי?

Answer 34

ניסוי שדה

Question 35

הגדר ניסוי שדה

Answer 35

בגירסתו הקיצונית ביותר, הניסוי יתבצע מחוץ למעבדה ולללא ידיעת הנבדקים. ניסויים שנעשים מחוץ למעבדה, בסביבה הטבעית של בני-האדם, נקראים ניסויי שדה

Question 36

אילו בעיות יש בניסוי שדה?

Answer 36

1. בעיה אתית 2. מגבלת משאבים 3. קשה לשלוט במה שקורה לנבדקים

Question 37

מהי הבעיה האתית בניסוי שדה?

Answer 37

הנבדקים אמורים להסכים להשתתף בניסוי. לכן, ועדות אתיקה בדרך-כלל מהססות לפני שהן מאשרות ניסוי שדה שכזה.

Question 38

אילו איומים לא מאיימים (או מאיימים רק מעט) על התוקף הפנימי של מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?

Answer 38

איומים מעטים על תוקף פנימי: אין איום של בשילה היסטוריה, ברירה, נשירה, רגרסיה. :איומים (משניים) של היסטוריה מקומית, אינטראקציה של נשירה עם מניפולציה.

Question 39

אילו איומים מאיימים על התוקף החיצוני של מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?

Answer 39

הכללה מוגבלת; הדגימה, ההיסטוריה, המדידה, או עצם השתתפות בניסוי מבדילות מהמציאות.

Question 40

הגדר איומי תוקף חיצוני הפוכים

Answer 40

לא מצאנו קשר בין המשתנים, אבל אולי המחקר לא הצליח לשקף היטב את המציאות, ובמציאות קיים קשר בין המשתנים

Question 41

הגדר מערך ארבע הקבוצות של סולומון

Answer 41

במערך זה, מוקצים הנבדקים באופן מקרי לאחת מארבע קבוצות. שתי הקבוצות הראשונות זהות לקבוצות מהמערך הקודם (לפני-אחרי עם הקצאה מקרית). הקבוצה השלישית והרביעית מקבילות לקבוצות הראשונה והשנייה, אבל בלי מדידה ראשונה.

Question 42

מה המטרה של שימוש במערך ארבע הקבוצות של סולומון?

Answer 42

המערך הזה נועד לעזור להפחית את איומי התוקף החיצוני (בעיקר את איום המדידה הראשונית).

Question 43

במערך ארבע הקבוצות של סולומון כדי למדוד בצורה הטובה ביותר את השפעת הטיפול נשווה בין איזה שתי קבוצות?

Answer 43

משווים את השינוי בקבוצה הראשונה לשינוי שחל בקבוצה השנייה. (כלומר, שתי הקבוצות שחלה בהן מדידה ראשונית)

Question 44

במערך ארבע הקבוצות של סולומון כדי למדוד אם היתה אינטראקציה בין המדידה (סיטואציית המבחן) לבין המניפולציה נשווה בין איזה שתי קבוצות?

Answer 44

נשווה בין המדידה השנייה של קבוצת הניסוי הראשונה למדידה הראשונה (היחידה) של קבוצת הניסוי השנייה

Question 45

במערך ארבע הקבוצות של סולומון מה נותנת לנו הקבוצה הרביעית?

Answer 45

היא מאפשרת מדידה של השפעת חלוף-הזמן (בשילה והיסטוריה) על המדד התלוי. את המדידה הראשונה (היחידה) של הקבוצה הרביעית נשווה למדידות הראשונות של שתי הקבוצות הראשונות (ביקורת וניסוי שעברו שתי מדידות - לפני ואחרי) אם יש הבדל בין המדידות הללו, הוא ייוחס לבשילה או היסטוריה.

Question 46

במערך ארבע הקבוצות של סולומון מה ניתן ללמוד מההשוואה בין הקבוצה השלישית והרביעית ?

Answer 46

ההשוואה בין הקבוצה השלישית והרביעית מהווה אינדיקציה נוספת לאפקט של הטיפול הניסויי. במקרה הזה אין חשש לאינטראקציה בין המניפולציה למדידה הקודמת, כי לא היתה מדידה קודמת.

Question 47

מערך ארבע הקבוצות של סולומון לא פותר את כל איומי התוקף החיצוני אילו איומים אינו פותר?

Answer 47

1. אינטראקציה עם דגימה 2. היסטוריה 3. המצב הניסויי.

Question 48

מתי מומלץ להשתמש במערך ארבע הקבוצות של סולומון?

Answer 48

בשל מורכבותו, מומלץ להשתמש במערך הזה רק כשרוצים לברר אם ישנה אינטראקציה של הטיפול עם מדידה, ואולי גם אם יש איזשהו עניין לבחון את אפקט הבשילה.

Question 49

הגדר מערך עם בדיקה אחרי בלבד

Answer 49

במערך זה לא מודדים מדידה התחלתית

Question 50

איזה מערך מחקר הכי נפוץ בפסיכולוגיה חברתית? (ונפוץ למדי בפסיכולוגיה קוגניטיבית)

Answer 50

מערך עם בדיקה אחרי בלבד

Question 51

למה במערך עם בדיקה אחרי בלבד קיימת ההנחה שאין צורך במדידה שלפני?

Answer 51

אין צורך במדידה שלפני כדי להשתכנע שההבדל בין שתי הקבוצות נובע מההשפעה של X ולא מהבדל שהיה קיים בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת עוד לפני שערכנו את המניפולציה. זאת משום שרנדומיזציה אמורה להיות מכשיר מספיק טוב כדי ליצור דמיון בין הקבוצות.

Question 52

באיזה מקרים מערך עם בדיקה אחרי בלבד הוא טוב במיוחד?

Answer 52

במקרים בהם לא ניתן לבצע מדידה לפני, במקרים שבהם המדידה לפני אינה נוחה, ובעיקר במקרים שבהם יש חשש שהמדידה תשפיע בעצמה על התהליך (=המדידה ראקטיבית\תגובתית).

Question 53

למה בעצם יש מערכים עם מדידה לפני המניפולציה?

Answer 53

המדידה לפני המניפולציה, בהנחה שהיא לא מהווה איום לתוקף הפנימי או החיצוני של הניסוי, יכולה להקטין את השונות המקרית. זאת משום שהיא מהווה מדד baseline.

Question 54

מדידה לפני המניפולציה יכולה להגדיל את העוצמה הסטטיסטית של המחקר נכון או לא נכון? הסבר

Answer 54

נכון משום שהבדלים בין תנאי הניסוי לא יוכלו לנבוע מהבדלים בינאישיים מקריים בין הנבדקים שהוקצו אקראית לכל תנאי ניסוי. הבדלים בין תנאי הניסוי יוכלו לנבוע משונות מדידה מקרית (בין המדידה הראשונה לשנייה), או מהשפעת המשתנה הב"ת על המשתנה התלוי.

Question 55

מה העמידות של מערך עם בדיקה אחרי בלבד בפני איומי תוקף פנימי ?

Answer 55

העמידוּת בפני איומי תוקף פנימי זהה למערך הרביעי שהצגנו (לפני אחרי עם קבוצת ביקורת והקצאה מקרית). אין איום של בשילה, היסטוריה, ברירה, נשירה, רגרסיה. ישנם איומים (משניים) של היסטוריה מקומית, ואינטראקציה של נשירה עם מניפולציה.

Question 56

מה העמידות של מערך עם בדיקה אחרי בלבד בפני איומי תוקף חיצוני ?

Answer 56

מגבלות התוקף החיצוני גם הן דומות מאוד למערך הרביעי (הכללה מוגבלת בשל הדגימה, ההיסטוריה, או עצם השתתפות בניסוי), מלבד העובדה שאין צורך לחשוש מאיום של אינטראקציה בין המדידה למניפולציה, כי המדידה מתרחשת רק אחרי המניפולציה.

Question 57

מה יכולות להיות סיבות לשימוש השכיח במערך עם בדיקה אחרי בלבד?

Answer 57

1. אין צורך לחשוש מאיום של אינטראקציה בין המדידה למניפולציה, כי המדידה מתרחשת רק אחרי המניפולציה 2. חסכון במשאבים, כי המערך מוליד ניסויים קצרים יותר

Question 58

הגדר מערך תוך נבדקי

Answer 58

מערך שבו כל נבדק מתנסה בכל תנאי הניסוי. כאן, אמנם אין הקצאה מקרית לתנאי הניסוי, אך כל הנבדקים עוברים את כל התנאים. בדרך-כלל, במטלות כאלו, כל נבדק מתנסה בכל תנאי ניסוי מספר רב של פעמים

Question 59

מערך תוך נבדקי נפוץ מאוד באיזה תחום בפסיכולוגיה?

Answer 59

פסיכולוגיה קוגניטיבית

Question 60

הגדר מערך תוך-נבדקי עם מדידות חוזרות.

Answer 60

כאשר כל הנבדקים עוברים את כל תנאי הניסוי כמה פעמים ומתרחשת מדידה שוב ושוב בכל תנאי ותנאי

Question 61

מהו המערך הנפוץ ביותר בפסיכולוגיה קוגניטיבית?

Answer 61

מערך תוך-נבדקי עם מדידות חוזרות

Question 62

באיזה תחומים בפסיכולוגיה לעיתים משתמשים במערך תוך-נבדקי ללא מדידות חוזרות?

Answer 62

בפסיכולוגיה חברתית והתפתחותית

Question 63

הגדר מערך תוך נבדקים רב-גורמי

Answer 63

אפשר להשתמש גם במערך מורכב יותר של שני גורמים ולכל גורם שתי רמות. מקובל לכנות מערך מחקר כזה מערך של 2 על 2, כששני הגורמים תוך-נבדקיים (כלומר, תפעלנו אותם תוך-נבדקית).

Question 64

הגדר מערך מעורב: תוך ובין נבדקי

Answer 64

מערך של 2 על 2 על 2, ובו הגורם הראשון בין-נבדקי ושני הגורמים האחרים תוך-נבדקיים.

Question 65

הגדר אפקט סדר

Answer 65

איום על מערך תוך-נבדקי איום של אפקט הסדר הוא מצב שבו ישנה הצמדה בין רמות שונות במשתנה הבלתי-תלוי לבין העיתוי שבו הן מופעלות על הנבדק.

Question 66

מהם גורמים מתערבים שכיחים באיום אפקט הסדר?

Answer 66

עייפות, שעמום, והכרות טובה יותר עם המדד התלוי.

Question 67

איום אפקט הסדר דומה מאוד לאיזה סוג אחר של איום?

Answer 67

איום של היסטוריה על מערך לפני-אחרי ללא קבוצת ביקורת

Question 68

איום אפקט הסדר קיים אך ורק במערך תוך-נבדקי נכון או לא נכון?

Answer 68

נכון

Question 69

אפקט הסדר מאיים על איזה סוג תוקף?

Answer 69

תוקף פנימי

Question 70

השלם את המשפט והסבר: אפקט הסדר הוא הסבר חלופי ל_________

Answer 70

מניפולציה יש חשש שסדר התנאים הוא שהשפיע על ההבדלים בין המדידות ולא המניפולציה (כלומר, לא תנאֵי הניסוי).

Question 71

יש שלושה פתרונות לאיום של אפקט סדר (איום על התוקף הפנימי של המחקר) מהם?

Answer 71

1. רנדומיזציה - סידור מקרי של התנאים לכל נבדק 2. איזון 3. מערך בין-נבדקי

Question 72

הגדר מערך בין-נבדקי כפתרון לאיום של אפקט הסדר

Answer 72

כל נבדק יקבל רק רמה אחת של המשתנה הבלתי-תלוי. זהו מערך אחרי בלבד.

Question 73

מהו החסרון בשימוש במערך בין-נבדקי?

Answer 73

1. שונות טעות גדולה יותר (בשל הבדלים בין-אישיים רבים יותר), 2. אובדן משאבים גדול יותר (נזדקק למספר רב יותר של נבדקים).

Question 74

הגדר רנדומיזציה כפתרון לאיום של אפקט הסדר

Answer 74

הפתרון המקובל ביותר לאיום מצד הסדר הוא להגריל את סדר המניפולציות.

Question 75

מהם החסרונות של רנדומיזציה?

Answer 75

1. השונות המקרית גדלה 2. דורש משאבים 3. במקרה שסדר התנאים חשוב, קיים סיכוי גבוה שלא נדע זאת כי יהיו לנו מעט נבדקים בכל תנאי סדר.

Question 76

ברנדומיזציה, מה קורה כאשר השונות המקרית גדלה?

Answer 76

שימוש בסדרים שונים עשוי לגרום להבדלים בין המדידות שאינם נובעים מערך המשתנה הב"ת, אלא מהסדר של כל נבדק.

Question 77

הגדר איזון כפתרון לאיום של אפקט הסדר

Answer 77

באיזון נעשה שימוש במספר סדרים, כך שכל תנאי יופיע בכל מקום סידורי אותו מספר של פעמים.

Question 78

מהי המטרה בשימוש בסדרים רבים ?

Answer 78

לוודא שאם נמצא אפקט (=השפעה) של אחד הגורמים, אז הוא לא יהיה כבול לסדר מסוים. כלומר, נדע שהאפקט קיים מֵעֵבר לסדר.

Question 79

כדי לדעת שהאפקט שמצאנו קיים מעבר לסדר, האם חייבים לעשות שימוש בכל הסדרים?

Answer 79

לא אנחנו רק צריכים לדעת שהאפקט מתרחש בסדרים שונים מאוד זה מזה.

Question 80

הגדר ריבוע לטיני

Answer 80

בריבוע לטיני, כל תנאי מוצג פעם אחת בכל מיקום סידורי. הדבר מגביר את האיזון.

Question 81

הגדר השפעה נמשכת (carry over)

Answer 81

איום על מערך תוך-נבדקי במערך תוך-נבדקי יש לפעמים סכנה שהמניפולציה מהתנאי הקודם תמשיך ותשפיע גם בתנאי הבא. זו בעיקר סכנה שמקטינה את היכולת שלנו למצוא אפקט.

Question 82

לאיום השפעה נמשכת 2 פתרונות מהם?

Answer 82

1. מרווח זמן גדול יותר בין התנאים 2. לעבור למערך בין-נבדקי

Question 83

הגדר איום המדידה התגובתית במערך תוך נבדקי

Answer 83

אם יש חשש שמדידה אחת של המשתנה התלוי תשפיע על הציון במדידה הבאה, אז יתכן שזהו איום על התוקף הפנימי של המערך התוך-נבדקי, או לתוקף המבנה שלו. מקרה של איום המדידה החוזרת על התוקף הפנימי דומה לאיום המדידה במערך השגוי של לפני-אחרי עם קבוצה אחת.

Question 84

למה מערך תוך-נבדקי הוא מערך ניסויי תקין בעוד שמערך לפני-אחרי עם קבוצה אחת הוא מערך שגוי?

Answer 84

במערך תוך-נבדקי, בד"כ נבצע מספר רב של מדידות, ונשנה את רמות המשתנה הב"ת שוב ושוב במקרים מיוחדים בפסיכולוגיה חברתית בהם נשתמש במערך תוך-נבדקי, זה יהיה במצב שבו אנחנו יכולים לתפעל את סדר קביעת רמות המשתנה הב"ת של הנבדקים.

Question 85

אקראיות הסדר מנטרלת אילו איומים?

Answer 85

איומי חלוף-הזמן, מדידה, מכשור, רגרסיה לממוצע, וכו'.

Question 86

שתמש בשיקולים שסקרנו עד עתה למספר המלצות לגבי עריכת מחקר תוך-נבדקי מהן?

Answer 86

1. חשוב שסדר התנאים לא יהיה זהה לכל הנבדקים. 2. אם אפשר, כדאי לערוך מספר מדידות לכל נבדק בכל תנאי ניסוי. 3. אם המדידה תגובתית, לא נוכל לערוך מחקר תוך-נבדקי. 4. אסור שהמניפולציה תשפיע לאורך זמן (carry over)

Question 87

במערך תוך נבדקי למה חשוב שסדר התנאים לא יהיה זהה לכל הנבדקים?

Answer 87

כך נמנע מאפקט היסטוריה ומאיומים שמא התוצאות נכונות רק לסדר מניפולציות מסוים.

Question 88

במערך תוך נבדקי למה כדאי לערוך מספר מדידות לכל נבדק בכל תנאי ניסוי?

Answer 88

הדבר יגביר את יכולתנו להסיק שהמשתנה הב"ת הוא זה שמשפיע על התנאים, כי שוב ושוב אנחנו משנים את ערך המשתנה הב"ת ושוב ושוב הוא משנה את ערך המשתנה התלוי (הדבר נכון גם למקרה של אי-השפעה).

Question 89

במערך תוך נבדקי למה אסור שהמניפולציה תשפיע לאורך זמן?

Answer 89

כדי שנוכל לשנות את ערך המשתנה הב"ת שוב ושוב.

Question 90

למערך תוך נבדקי יתרונות רבים בכל הקשור לאיזה סוג תוקף?

Answer 90

תוקף פנימי

Question 91

באופן ייחודי למדי למערך תוך נבדקי, אין פה חשש מאיזה סוגי איומים?

Answer 91

1. היסטוריה מקומית 2. אינטראקציה בין מניפולציה ונשירה

Question 92

למה במערך תוך נבדקי אין חשש מאיום היסטוריה מקומית?

Answer 92

כל הנבדקים עוברים את כל התנאים בניסוי

Question 93

למה במערך תוך נבדקי אין חשש מאיום אינטרקאציה בין מניפולציה ונשירה?

Answer 93

כולם עוברים את המניפולציה

Question 94

מערך תוך נבדקי חשוף לאיזה איומים?

Answer 94

1. אפקט סדר 2. מדידה תגובתית 3. carry over- השפעה נמשכת

Question 95

פגמים של תוקף מבנה ייתכנו בכל מערך ניסוי נכון או לא נכון?

Answer 95

נכון

Question 96

האיומים על התוקף החיצוני במערך זה דומים מאוד לאיומים שראינו במערכים תקינים אחרים, אבל הפעם יש שני איומים קצת יותר חזקים מהם?

Answer 96

1. איום המדידה כי יש הרבה מדידות חוזרות 2. איומים הקשורים בחזרה על מניפולציה

Question 97

הגדר איומים הנובעים ממוטיביציה

Answer 97

עצם המצב הניסויי עשוי להפעיל מוטיבציות שונות בקרב הנבדקים ובכך לסכן את תוקף הניסוי גם במערכי מחקר תקינים

Question 98

הגדר רצייה חברתית

Answer 98

רצייה חברתית מאיימת על תוקף המבנה של המדד. המוטיבציה של הנבדקים לפעול כמצופה מהם ולהיראות מוצלחים עלולה לגרום להם להשיב על שאלות לא בכנות, ולהתנהג התנהגות נאותה יותר ממה שהיו מתנהגים אם לא היו נמצאים בניסוי.

Question 99

הגדר איום רציית הנסיין

Answer 99

מצב שבו הנבדקים מנסים לרצות את הנסיין בהסתמך על הניחוש שלהם, מה הוא רוצה שיעשו.

Question 100

הגדר התמרדות

Answer 100

אם הנבדקים יודעים מה השערת הנסיין והם לא כל כך מחבבים את הנסיין, או לא אוהבים להתנהג כמו שמצפים מהם, אז יש חשש שהם דווקא יתנהגו ההפך ממה שהם חושבים שמצפים מהם. זו כמובן אינה רציית נסיין, אך האיום הזה מקביל לאיום רציית הנסיין והפתרונות לו זהים.

Question 101

מהם פתרונות לאיום רציית הנסיין?

Answer 101

1. לוודא שהנסיין לא יידע כלל מה ההשערה בניסוי ("נסיין עיוור להשערה") 2. לעשות מאמצים כך שהנבדקים לא יידעו מה השערת הניסוי ("נבדק עיוור להשערה") ו\או באיזו קבוצת ניסוי הם ("נבדק עיוור לתנאי"). 3. הטעייה: לשקר לנבדקים ו\או לנסיינים לגבי השערות הניסוי ו\או התנאי שבו כל נבדק נמצא 4. להשתמש ב- funnel debriefing בסוף הניסוי, במסגרתו אנחנו שואלים מה לדעת הנבדק המחקר ניסה לבחון.

Question 102

למה נסיין עיוור להשערה הוא פתרון חלקי?

Answer 102

כי נסיינים עלולים לנסות לנחש את ההשערה בניסוי ולהשפיע, אפילו מבלי דעת, על הנבדקים בניסוי.

Question 103

בפתרון "נסיין עיוור להשערה" מה ניתן לעשות כדי למנוע מהנסיין לנחש את ההשערה ולהשפיע על תוצאות הניסוי?

Answer 103

כדאי להוסיף גם עוורון לתנאי ולא רק להשערה. כלומר, הנסיין לא יידע כלל מה תנאי הניסוי ומה השערת הניסוי. כמובן, לא תמיד אפשר לעשות זאת. וכמובן, נסיינים יכולים להמשיך ולנסות לנחש הן את השערת הניסוי והן את תנאי הניסוי של כל נבדק, ולהשפיע על הנבדק בהתאם.

Question 104

חוקרים רבים משתדלים לשקר כמה שפחות לנסיינים/נבדקים לגבי השערת/תנאי הניסוי?

Answer 104

כל שקר מעלה דילמה אתית

Question 105

הגדר double blind

Answer 105

מתייחס לתנאיי הניסוי – הן הנבדק והן הנסיין עיוורים לתנאי הניסוי.

Question 106

הגדר איום הטיית הנסיין

Answer 106

הנסיין עלול לנסות, אפילו באופן לא-מודע, להשפיע על תוצאות הניסוי.

Question 107

מהם הפתרונות לאיום הטיית הנסיין?

Answer 107

1. לגרום לכך שהנסיין יהיה עיוור להשערה ו\או לתנאי, ובמקרים מיוחדים אולי אפילו לשקר לנסיין לגבי ההשערה. 2. לנסות לעשות סטנדרטיזציה של דרך הפעולה של הנסיינים בניסוי. כלומר, מלמדים אותם מה לעשות בדיוק מול הנבדקים ומאמנים אותם לפעול כך תמיד. הדבר נכון גם לגבי שופטים.

Question 108

איום הטיית הנסיין עובד ביחד עם איום רציית הנסיין נכון או לא נכון?

Answer 108

נכון

Question 109

על איזה תוקף מאיימת המוטיבציה?

Answer 109

1. תוקף מבנה 2. תוקף פנימי

Question 110

הליך של התאמה (צימוד) של נבדקים והקצאה מקרית של כל נבדק מכל צמד לתנאי ניסוי הוא דרך שבה: יש לבחור תשובה אחת: איום המצב הניסויי גדל משמעותית דרגות החופש במערך גדלות קטנים ההבדלים ההתחלתיים בין שתי הקבוצות ניתן להתמודד עם איום של היסטוריה

Answer 110

קטנים ההבדלים ההתחלתיים בין שתי הקבוצות

Question 111

אילו מהאיומים הבאים מאיים על מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת? יש לבחור תשובה אחת: נשירה מדידה בשילה היסטוריה

Answer 111

נשירה

Question 112

ניסויי שדה הם דרך להתמודד עם איום: יש לבחור תשובה אחת: המצב הניסויי בשילה דגימה אינטרקציה בין היסטוריה ומדידה

Answer 112

המצב הניסויי

Question 113

אילו מבין הבאים מהווים איום במערכים תוך נבדקיים? היסטוריה carry-over אפקט סדר נשירה בשילה ברירה מדידה תגובתית

Answer 113

carry-over אפקט סדר מדידה תגובתית

Question 114

בניסוי שמורץ כ-double blind: יש לבחור תשובה אחת: הנבדק והנסיין עיוורים לתנאי הניסוי הנבדק והנסיין עיוורים להשערה רק הנבדק עיוור להשערה רק הנסיין עיוור לתנאי הניסוי

Answer 114

הנבדק והנסיין עיוורים לתנאי הניסוי