Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

שיטות מחקר > מערכי מחקר תקינים > Flashcards

מערכי מחקר תקינים Flashcards

1
Q

בפרק זה נדון במערכי המחקר התקינים הבאים:

A
  1. מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת (הקצאה רנדומלית)
  2. מערך ארבע הקבוצות של
    Solomon.
  3. מערך אחרי עם קבוצת ביקורת (הקצאה רנדומלית).
  4. מערך תוך-נבדקי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

הגדר מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

A

במערך זה קבוצה אחת מקבלת טיפול
X
והשנייה אינה מקבלת טיפול.
ההקצאה של נבדקים לקבוצות מקרית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

האם יש איומים במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת כתוצאה מחלוף הזמן?
פרט לגבי כל סוג איום

A

סכנת הבשילה לא קיימת.

קיימת אפשרות של אינטראקציה בין בשילה לטיפול

סכנת ההיסטוריה גם היא כמעט ולא קיימת, לפעמים ניתן לחשוש מסכנה של היסטוריה מקומית, כאשר הקבוצות מופרדות זו מזו

אין איום מדידה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

אינטראקציה בין בשילה לטיפול במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת מאיימת על איזה סוג תוקף?

A

תוקף חיצוני

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

הגדר היסטוריה מקומית

A

לפעמים ניתן לחשוש מסכנה של היסטוריה מקומית, כאשר הקבוצות מופרדות זו מזו, יתכן שהיסטוריה של אחת (שריפה) לא תהיה זהה להיסטוריה של הקבוצה האחרת (לא חוו שריפה).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת מאויים מאוד מתופעת הרגרסיה לממוצע

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

המערך מפחית מאוד את איום הרגרסיה לממוצע.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

הקצאה אקראית נועדה למנוע איזה איום?

A

איום הברירה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מהי אחת הדרכים לשפר עוד יותר את השוויון בין שתי הקבוצות?

A

להתאים בין נבדקים (לבצע התאמה\השוואה) כך שבכל זוג אנשים בעלי נתונים הדומים ככל האפשר

אז נגריל לגבי כל זוג, מי הולך לקבוצת הביקורת ומי הולך לקבוצת הניסוי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

למה שיטת ההתאמה אינה נפוצה?

A

כי היא דורשת הרבה עבודה, ואולי כי לרוב קשה לדעת לפי אילו משתנים כדאי להתאים צמדי נבדקים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

הגדר איום של נשירה על התוקף הפנימי במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

A

אפילו במערכים תקינים כגון זה, עדיין קיים איום על התוקף הפנימי, והוא איום האינטראקציה בין מניפולציה ונשירה – כלומר, עלולה להיות נשירה רבה או מעטה יותר בקבוצת הטיפול, בגלל הטיפול.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

מהי אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה של נשירה מהניסוי במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?

A

למדוד בסוף הניסוי את כל הנבדקים, כולל אלו שנשרו מהטיפול עצמו. כך נדע שלא ההבדל שהוביל לנשירה הוא ההבדל בין שתי הקבוצות.

כמובן, הדבר פוגע ביכולת לאמוד את השפעת
הטיפול, כי בקבוצת הטיפול יש לנו גם נבדקים שבעצם לא עברו את הטיפול. אולם, אם גם לאחר הוספת ציוני הנבדקים הנושרים לקבוצת הניסוי ההבדל יישאר מובהק, הרי שתוצאה זו אינה חשופה לאיום של נשירה (כלומר, נשירה אינה הסבר חלופי לתוצאות הניסוי).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת תהיה לנו בעיה רצינית אף יותר, אם לא נצליח למדוד את ציוני אלו שנשרו.

מה יקרה במקרה כזה?

A

במקרה הזה, המערך הנוכחי יוכל לאתר בעיית נשירה (כי נראה נשירה לא זהה בשתי הקבוצות), אבל יתכן שלא נוכל לפתור את הבעיה הזו.

כלומר, יתכן שלא נוכל לדעת אם ההבדלים בין הקבוצות נבעו מנשירה או מהטיפול (ועל כן זו בעיה בתוקף הפנימי של הניסוי).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

מהי דרך נוספת להתמודד עם איום האינטראקציה בין מניפולציה לנשירה במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?

A

להזמין את קבוצת הביקורת לטיפול דומה ככל האפשר, לגרום לאותה סלקציה. כלומר, להפחית ככל האפשר את הסיכוי שתהיה נשירה שונה בכל קבוצה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

הגדר איומי אינטראקציה על התוקף החיצוני
במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

A

יתכן שהתוצאות שהתקבלו נכונות רק לתנאי הניסוי ואינן מייצגות את מה שמתרחש בתנאים אחרים (למשל, במציאות). ניתן לחשוב על האיום הזה כטענה שישנה אינטראקציה בין תנאי הניסוי לבין תוצאת הניסוי (כלומר, בין תנאי הניסוי לבין השפעת הטיפול).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

הגדר
איום סיטואציית המבחן על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

A

הרבה מהמדידות שמתקיימות בניסויים לא מתקיימות כלל במציאות.
כלומר, יכול להיות שהמדידה עצמה גורמת לאפקט

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מהי אחת הדרכים להתמודד עם
איום סיטואציית המבחן על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?

A

מדידה לא-תגובתית.

כאשר מחליטים להשתמש במדד לא-תגובתי, חשוב לוודא שלא מאבדים את היכולת למדוד כראוי את המשתנה הנמדד.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

בנושא: איום סיטואציית המבחן על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

ישנם גם מקרים שבהם המדידה דווקא כן מתקיימת במציאות. מה נעשה במקרה כזה?

A

במקרה כזה, כדאי להקפיד שהמדידה תהיה דומה ככל האפשר למדידה שמתרחשת במציאות. אם המדידה תהיה דומה, אז אפילו אם ישנה אינטראקציה בין המדידה לבין המניפולציה, אין בעיה להסיק מהניסוי למציאות, כי גם במציאות ישנה מדידה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

מהו מקור השם איום סיטואציית מבחן?

A

בניסויים רבים קיימת סיטואציית מבחן שאינה קיימת בעולם האמיתי. החשש הוא שהבדל זה בין הניסוי למציאות יקשה על הסקה מהניסוי אל המציאות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

הגדר דגימה

A

כיצד בוחרים נבדקים למדגם שלנו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

הגדר הקצאה

A

כיצד מקצים את הנבדקים במדגם שלנו לקבוצות השונות בניסוי

(כלומר, לרמות השונות של המשתנים הבלתי-תלויים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

הגדר דגימה מקרית

A

בחרנו נבדקים באופן אקראי מתוך כלל האנשים באוכלוסייה שלגביה אנחנו רוצים להסיק.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

הגדר דגימה מייצגת

A

כאשר ההרכב של המדגם זהה להרכב של האוכלוסייה. למשל, אחוז הנשים, אחוז האתיופים, ועוד ועוד – בהתאם לממדים שחשובים לחוקר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

דגימה מקרית אינה בהכרח דגימה מייצגת.

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

הגדר בעיית דגימה

A

כאשר הרכב הנבדקים שבחרנו לניסוי לא מייצג כראוי את הרכב האוכלוסייה שלגביה אנחנו רוצים להסיק.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

מתי חוקרים בכוונה דוגמים מתוך אוכלוסייה מאוד מצומצמת, למרות שהם רוצים להסיק לגבי האוכולוסייה הכללית?

A

כשהם רוצים להקטין את השונות הנובעת מהבדלים בין-אישיים.

ככל שנקטין את השונות הנובעת מהבדלים בין-אישיים, כך שאר השונות בתוצאות שלנו תנבע מהמניפולציה (וטעויות מדידה). זה יקל עלינו למצוא אפקטים. חוקרים יעשו זאת בעיקר כשהם מניחים שאין סיבה ששאר האנשים באוכלוסייה יושפעו באופן שונה מהאנשים בניסוי שלהם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

הגדר איום של זמן ומקום על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

A

פגיעה נוספת בתוקף חיצוני יכולה לנבוע מהזמן ביום או בשנה שבו התרחש הניסוי או במקום שבו התרחש הניסוי.

האיום על כל הניסויים הללו או שאולי הקשר שמצאנו בין המשתנים לא קיים בזמנים ומקומות אחרים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

הגדר איום של היסטוריה על התוקף החיצוני
במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

A

איום נוסף על התוקף החיצוני הוא כאשר חושדים שההיסטוריה של כל הנבדקים בניסוי שונה מההיסטוריה של כלל האוכלוסייה שרוצים להסיק לגביה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

ניתן להטיל ספק בניסויים שהתרחשו לפני עשרות שנים, במידה שהממצאים תלויים בנורמות חברתיות שהשתנו מאז.

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

הגדר איום המצב הניסויי על התוקף החיצוני
במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת

A

בעיה מרכזית בניסויים היא שהם ניסויים. כלומר, יתכן שאנשים מתנהגים באופן שונה בניסוי ובחיים האמיתיים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

אף פעם אי אפשר להציג איומים על תוקף חיצוני כאיומים על תוקף מבנה

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

הרבה פעמים אפשר להציג איומים על תוקף חיצוני כאיומים על תוקף מבנה, כי בשני המקרים מדובר בקשיים להכליל מהניסוי לשאלת המחקר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

איום המצב הניסויי יכול לאיים על איזה סוגי תוקף?

A
  1. תוקף חיצוני
  2. תוקף מבנה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

מה ההבדל בין המצב הניסויי לסיטואציית המבחן?

A

איום סיטואציית המבחן נוגע למדידה כאלמנט הלא טבעי במחקר, בעוד שהמצב הניסויי נוגע לעצם מודעות הנבדקת לכך שהיא לוקחת חלק במחקר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

בדומה לאיום סיטואציית המבחן, מדד לא-תגובתי בהכרח יפתור את איום המצב הניסויי

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

בניגוד לאיום סיטואציית המבחן, מדד לא-תגובתי לא בהכרח יפתור את איום המצב הניסויי, משום שהנבדקים עדיין יידעו שהם במעבדה, במסגרת מחקר. יתכן שידיעה זו תשנה את התנהגותם, והדבר יבוא לידי ביטוי גם אם ההתנהגות נמדדת במדד לא-תגובתי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

מהו פתרון לאיום המצב הניסויי?

A

ניסוי שדה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

הגדר ניסוי שדה

A

בגירסתו הקיצונית ביותר, הניסוי יתבצע מחוץ למעבדה ולללא ידיעת הנבדקים. ניסויים שנעשים מחוץ למעבדה, בסביבה הטבעית של בני-האדם, נקראים ניסויי שדה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

אילו בעיות יש בניסוי שדה?

A
  1. בעיה אתית
  2. מגבלת משאבים
  3. קשה לשלוט במה שקורה לנבדקים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q

מהי הבעיה האתית בניסוי שדה?

A

הנבדקים אמורים להסכים להשתתף בניסוי. לכן, ועדות אתיקה בדרך-כלל מהססות לפני שהן מאשרות ניסוי שדה שכזה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
38
Q

אילו איומים לא מאיימים (או מאיימים רק מעט) על התוקף הפנימי של מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?

A

איומים מעטים על תוקף פנימי: אין איום של
בשילה
היסטוריה,
ברירה,
נשירה,
רגרסיה.

:איומים (משניים) של
היסטוריה מקומית,
אינטראקציה של נשירה עם מניפולציה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
39
Q

אילו איומים מאיימים על התוקף החיצוני של מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?

A

הכללה מוגבלת; הדגימה, ההיסטוריה, המדידה, או עצם השתתפות בניסוי מבדילות מהמציאות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
40
Q

הגדר איומי תוקף חיצוני הפוכים

A

לא מצאנו קשר בין המשתנים, אבל אולי המחקר לא הצליח לשקף היטב את המציאות, ובמציאות קיים קשר בין המשתנים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
41
Q

הגדר מערך ארבע הקבוצות של סולומון

A

במערך זה, מוקצים הנבדקים באופן מקרי לאחת מארבע קבוצות. שתי הקבוצות הראשונות זהות לקבוצות מהמערך הקודם (לפני-אחרי עם הקצאה מקרית). הקבוצה השלישית והרביעית מקבילות לקבוצות הראשונה והשנייה, אבל בלי מדידה ראשונה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
42
Q

מה המטרה של שימוש במערך ארבע הקבוצות של סולומון?

A

המערך הזה נועד לעזור להפחית את איומי התוקף החיצוני (בעיקר את איום המדידה הראשונית).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
43
Q

במערך ארבע הקבוצות של סולומון
כדי למדוד בצורה הטובה ביותר את השפעת הטיפול נשווה בין איזה שתי קבוצות?

A

משווים את השינוי בקבוצה הראשונה לשינוי שחל בקבוצה השנייה.

(כלומר, שתי הקבוצות שחלה בהן מדידה ראשונית)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
44
Q

במערך ארבע הקבוצות של סולומון
כדי למדוד אם היתה אינטראקציה בין המדידה (סיטואציית המבחן) לבין המניפולציה נשווה בין איזה שתי קבוצות?

A

נשווה בין המדידה השנייה של קבוצת הניסוי הראשונה למדידה הראשונה (היחידה) של קבוצת הניסוי השנייה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
45
Q

במערך ארבע הקבוצות של סולומון
מה נותנת לנו הקבוצה הרביעית?

A

היא מאפשרת מדידה של השפעת חלוף-הזמן (בשילה והיסטוריה) על המדד התלוי.

את המדידה הראשונה (היחידה) של הקבוצה הרביעית נשווה למדידות הראשונות של שתי הקבוצות הראשונות (ביקורת וניסוי שעברו שתי מדידות - לפני ואחרי)

אם יש הבדל בין המדידות הללו, הוא ייוחס לבשילה או היסטוריה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
46
Q

במערך ארבע הקבוצות של סולומון
מה ניתן ללמוד מההשוואה בין הקבוצה השלישית והרביעית ?

A

ההשוואה בין הקבוצה השלישית והרביעית מהווה אינדיקציה נוספת לאפקט של הטיפול הניסויי. במקרה הזה אין חשש לאינטראקציה בין המניפולציה למדידה הקודמת, כי לא היתה מדידה קודמת.

47
Q

מערך ארבע הקבוצות של סולומון
לא פותר את כל איומי התוקף החיצוני

אילו איומים אינו פותר?

A
  1. אינטראקציה עם דגימה
  2. היסטוריה
  3. המצב הניסויי.
48
Q

מתי מומלץ להשתמש במערך ארבע הקבוצות של סולומון?

A

בשל מורכבותו, מומלץ להשתמש במערך הזה רק כשרוצים לברר אם ישנה אינטראקציה של הטיפול עם מדידה, ואולי גם אם יש איזשהו עניין לבחון את אפקט הבשילה.

49
Q

הגדר מערך עם בדיקה אחרי בלבד

A

במערך זה לא מודדים מדידה התחלתית

50
Q

איזה מערך מחקר הכי נפוץ בפסיכולוגיה חברתית?

(ונפוץ למדי בפסיכולוגיה קוגניטיבית)

A

מערך עם בדיקה אחרי בלבד

51
Q

למה במערך עם בדיקה אחרי בלבד קיימת ההנחה שאין צורך במדידה שלפני?

A

אין צורך במדידה שלפני כדי להשתכנע שההבדל בין שתי הקבוצות נובע מההשפעה של
X
ולא מהבדל שהיה קיים בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת עוד לפני שערכנו את המניפולציה.

זאת משום שרנדומיזציה אמורה להיות מכשיר מספיק טוב כדי ליצור דמיון בין הקבוצות.

52
Q

באיזה מקרים מערך עם בדיקה אחרי בלבד הוא טוב במיוחד?

A

במקרים בהם לא ניתן לבצע מדידה לפני,
במקרים שבהם המדידה לפני אינה נוחה, ובעיקר במקרים שבהם יש חשש שהמדידה תשפיע בעצמה על התהליך (=המדידה ראקטיבית\תגובתית).

53
Q

למה בעצם יש מערכים עם מדידה לפני המניפולציה?

A

המדידה לפני המניפולציה, בהנחה שהיא לא מהווה איום לתוקף הפנימי או החיצוני של הניסוי, יכולה להקטין את השונות המקרית.

זאת משום שהיא מהווה מדד
baseline.

54
Q

מדידה לפני המניפולציה יכולה להגדיל את העוצמה הסטטיסטית של המחקר

נכון או לא נכון?
הסבר

A

נכון

משום שהבדלים בין תנאי הניסוי לא יוכלו לנבוע מהבדלים בינאישיים מקריים בין הנבדקים שהוקצו אקראית לכל תנאי ניסוי. הבדלים בין תנאי הניסוי יוכלו לנבוע משונות מדידה מקרית (בין המדידה הראשונה לשנייה), או מהשפעת המשתנה הב”ת על המשתנה התלוי.

55
Q

מה העמידות של מערך עם בדיקה אחרי בלבד
בפני איומי תוקף פנימי ?

A

העמידוּת בפני איומי תוקף פנימי זהה למערך הרביעי שהצגנו (לפני אחרי עם קבוצת ביקורת והקצאה מקרית).

אין איום של בשילה, היסטוריה, ברירה, נשירה, רגרסיה.

ישנם איומים (משניים) של היסטוריה מקומית, ואינטראקציה של נשירה עם מניפולציה.

56
Q

מה העמידות של מערך עם בדיקה אחרי בלבד
בפני איומי תוקף חיצוני ?

A

מגבלות התוקף החיצוני גם הן דומות מאוד למערך הרביעי (הכללה מוגבלת בשל הדגימה, ההיסטוריה, או עצם השתתפות בניסוי), מלבד העובדה שאין צורך לחשוש מאיום של אינטראקציה בין המדידה למניפולציה, כי המדידה מתרחשת רק אחרי המניפולציה.

57
Q

מה יכולות להיות סיבות לשימוש השכיח במערך עם בדיקה אחרי בלבד?

A
  1. אין צורך לחשוש מאיום של אינטראקציה בין המדידה למניפולציה, כי המדידה מתרחשת רק אחרי המניפולציה
  2. חסכון במשאבים, כי המערך מוליד ניסויים קצרים יותר
58
Q

הגדר מערך תוך נבדקי

A

מערך שבו כל נבדק מתנסה בכל תנאי הניסוי.

כאן, אמנם אין הקצאה מקרית לתנאי הניסוי, אך כל הנבדקים עוברים את כל התנאים. בדרך-כלל, במטלות כאלו, כל נבדק מתנסה בכל תנאי ניסוי מספר רב של פעמים

59
Q

מערך תוך נבדקי נפוץ מאוד באיזה תחום בפסיכולוגיה?

A

פסיכולוגיה קוגניטיבית

60
Q

הגדר מערך תוך-נבדקי עם מדידות חוזרות.

A

כאשר כל הנבדקים עוברים את כל תנאי הניסוי כמה פעמים ומתרחשת מדידה שוב ושוב בכל תנאי ותנאי

61
Q

מהו המערך הנפוץ ביותר בפסיכולוגיה קוגניטיבית?

A

מערך תוך-נבדקי עם מדידות חוזרות

62
Q

באיזה תחומים בפסיכולוגיה לעיתים משתמשים במערך תוך-נבדקי ללא מדידות חוזרות?

A

בפסיכולוגיה חברתית והתפתחותית

63
Q

הגדר מערך תוך נבדקים רב-גורמי

A

אפשר להשתמש גם במערך מורכב יותר של שני גורמים ולכל גורם שתי רמות.

מקובל לכנות מערך מחקר כזה מערך של 2 על 2, כששני הגורמים תוך-נבדקיים (כלומר, תפעלנו אותם תוך-נבדקית).

64
Q

הגדר מערך מעורב: תוך ובין נבדקי

A

מערך של 2 על 2 על 2, ובו הגורם הראשון בין-נבדקי ושני הגורמים האחרים תוך-נבדקיים.

65
Q

הגדר אפקט סדר

A

איום על מערך תוך-נבדקי

איום של אפקט הסדר הוא מצב שבו ישנה הצמדה בין רמות שונות במשתנה הבלתי-תלוי לבין העיתוי שבו הן מופעלות על הנבדק.

66
Q

מהם גורמים מתערבים שכיחים באיום אפקט הסדר?

A

עייפות, שעמום, והכרות טובה יותר עם המדד התלוי.

67
Q

איום אפקט הסדר דומה מאוד לאיזה סוג אחר של איום?

A

איום של היסטוריה על מערך לפני-אחרי ללא קבוצת ביקורת

68
Q

איום אפקט הסדר קיים אך ורק במערך תוך-נבדקי

נכון או לא נכון?

A

נכון

69
Q

אפקט הסדר מאיים על איזה סוג תוקף?

A

תוקף פנימי

70
Q

השלם את המשפט והסבר:

אפקט הסדר הוא הסבר חלופי ל_________

A

מניפולציה

יש חשש שסדר התנאים הוא שהשפיע על ההבדלים בין המדידות ולא המניפולציה (כלומר, לא תנאֵי הניסוי).

71
Q

יש שלושה פתרונות לאיום של אפקט סדר (איום על התוקף הפנימי של המחקר)

מהם?

A
  1. רנדומיזציה - סידור מקרי של התנאים לכל נבדק
  2. איזון
  3. מערך בין-נבדקי
72
Q

הגדר מערך בין-נבדקי כפתרון לאיום של אפקט הסדר

A

כל נבדק יקבל רק רמה אחת של המשתנה הבלתי-תלוי.

זהו מערך אחרי בלבד.

73
Q

מהו החסרון בשימוש במערך בין-נבדקי?

A
  1. שונות טעות גדולה יותר (בשל הבדלים בין-אישיים רבים יותר),
  2. אובדן משאבים גדול יותר (נזדקק למספר רב יותר של נבדקים).
74
Q

הגדר רנדומיזציה כפתרון לאיום של אפקט הסדר

A

הפתרון המקובל ביותר לאיום מצד הסדר הוא להגריל את סדר המניפולציות.

75
Q

מהם החסרונות של רנדומיזציה?

A
  1. השונות המקרית גדלה
  2. דורש משאבים
  3. במקרה שסדר התנאים חשוב, קיים סיכוי גבוה שלא נדע זאת כי יהיו לנו מעט נבדקים בכל תנאי סדר.
76
Q

ברנדומיזציה, מה קורה כאשר השונות המקרית גדלה?

A

שימוש בסדרים שונים עשוי לגרום להבדלים בין המדידות שאינם נובעים מערך המשתנה הב”ת, אלא מהסדר של כל נבדק.

77
Q

הגדר איזון כפתרון לאיום של אפקט הסדר

A

באיזון נעשה שימוש במספר סדרים, כך שכל תנאי יופיע בכל מקום סידורי אותו מספר של פעמים.

78
Q

מהי המטרה בשימוש בסדרים רבים ?

A

לוודא שאם נמצא אפקט (=השפעה) של אחד הגורמים, אז הוא לא יהיה כבול לסדר מסוים. כלומר, נדע שהאפקט קיים מֵעֵבר לסדר.

79
Q

כדי לדעת שהאפקט שמצאנו קיים מעבר לסדר, האם חייבים לעשות שימוש בכל הסדרים?

A

לא

אנחנו רק צריכים לדעת שהאפקט מתרחש בסדרים שונים מאוד זה מזה.

80
Q

הגדר ריבוע לטיני

A

בריבוע לטיני, כל תנאי מוצג פעם אחת בכל מיקום סידורי. הדבר מגביר את האיזון.

81
Q

הגדר השפעה נמשכת
(carry over)

A

איום על מערך תוך-נבדקי

במערך תוך-נבדקי יש לפעמים סכנה שהמניפולציה מהתנאי הקודם תמשיך ותשפיע גם בתנאי הבא. זו בעיקר סכנה שמקטינה את היכולת שלנו למצוא אפקט.

82
Q

לאיום השפעה נמשכת 2 פתרונות

מהם?

A
  1. מרווח זמן גדול יותר בין התנאים
  2. לעבור למערך בין-נבדקי
83
Q

הגדר איום המדידה התגובתית
במערך תוך נבדקי

A

אם יש חשש שמדידה אחת של המשתנה התלוי תשפיע על הציון במדידה הבאה, אז יתכן שזהו איום על התוקף הפנימי של המערך התוך-נבדקי, או לתוקף המבנה שלו.

מקרה של איום המדידה החוזרת על התוקף הפנימי דומה לאיום המדידה במערך השגוי של לפני-אחרי עם קבוצה אחת.

84
Q

למה מערך תוך-נבדקי הוא מערך ניסויי תקין בעוד שמערך לפני-אחרי עם קבוצה אחת הוא מערך שגוי?

A

במערך תוך-נבדקי, בד”כ נבצע מספר רב של מדידות, ונשנה את רמות המשתנה הב”ת שוב ושוב

במקרים מיוחדים בפסיכולוגיה חברתית בהם נשתמש במערך תוך-נבדקי, זה יהיה במצב שבו אנחנו יכולים לתפעל את סדר קביעת רמות המשתנה הב”ת של הנבדקים.

85
Q

אקראיות הסדר מנטרלת אילו איומים?

A

איומי חלוף-הזמן, מדידה, מכשור, רגרסיה לממוצע, וכו’.

86
Q

שתמש בשיקולים שסקרנו עד עתה למספר המלצות לגבי עריכת מחקר תוך-נבדקי

מהן?

A
  1. חשוב שסדר התנאים לא יהיה זהה לכל הנבדקים.
  2. אם אפשר, כדאי לערוך מספר מדידות לכל נבדק בכל תנאי ניסוי.
  3. אם המדידה תגובתית, לא נוכל לערוך מחקר תוך-נבדקי.
  4. אסור שהמניפולציה תשפיע לאורך זמן
    (carry over)
87
Q

במערך תוך נבדקי
למה חשוב שסדר התנאים לא יהיה זהה לכל הנבדקים?

A

כך נמנע מאפקט היסטוריה ומאיומים שמא התוצאות נכונות רק לסדר מניפולציות מסוים.

88
Q

במערך תוך נבדקי
למה כדאי לערוך מספר מדידות לכל נבדק בכל תנאי ניסוי?

A

הדבר יגביר את יכולתנו להסיק שהמשתנה הב”ת הוא זה שמשפיע על התנאים, כי שוב ושוב אנחנו משנים את ערך המשתנה הב”ת ושוב ושוב הוא משנה את ערך המשתנה התלוי (הדבר נכון גם למקרה של אי-השפעה).

89
Q

במערך תוך נבדקי
למה אסור שהמניפולציה תשפיע לאורך זמן?

A

כדי שנוכל לשנות את ערך המשתנה הב”ת שוב ושוב.

90
Q

למערך תוך נבדקי יתרונות רבים בכל הקשור לאיזה סוג תוקף?

A

תוקף פנימי

91
Q

באופן ייחודי למדי למערך תוך נבדקי, אין פה חשש מאיזה סוגי איומים?

A
  1. היסטוריה מקומית
  2. אינטראקציה בין מניפולציה ונשירה
92
Q

למה במערך תוך נבדקי אין חשש מאיום היסטוריה מקומית?

A

כל הנבדקים עוברים את כל התנאים בניסוי

93
Q

למה במערך תוך נבדקי אין חשש מאיום אינטרקאציה בין מניפולציה ונשירה?

A

כולם עוברים את המניפולציה

94
Q

מערך תוך נבדקי חשוף לאיזה איומים?

A
  1. אפקט סדר
  2. מדידה תגובתית
  3. carry over- השפעה נמשכת
95
Q

פגמים של תוקף מבנה ייתכנו בכל מערך ניסוי

נכון או לא נכון?

A

נכון

96
Q

האיומים על התוקף החיצוני במערך זה דומים מאוד לאיומים שראינו במערכים תקינים אחרים, אבל הפעם יש שני איומים קצת יותר חזקים

מהם?

A
  1. איום המדידה כי יש הרבה מדידות חוזרות
  2. איומים הקשורים בחזרה על מניפולציה
97
Q

הגדר איומים הנובעים ממוטיביציה

A

עצם המצב הניסויי עשוי להפעיל מוטיבציות שונות בקרב הנבדקים ובכך לסכן את תוקף הניסוי גם במערכי מחקר תקינים

98
Q

הגדר רצייה חברתית

A

רצייה חברתית מאיימת על תוקף המבנה של המדד.

המוטיבציה של הנבדקים לפעול כמצופה מהם ולהיראות מוצלחים עלולה לגרום להם להשיב על שאלות לא בכנות, ולהתנהג התנהגות נאותה יותר ממה שהיו מתנהגים אם לא היו נמצאים בניסוי.

99
Q

הגדר איום רציית הנסיין

A

מצב שבו הנבדקים מנסים לרצות את הנסיין בהסתמך על הניחוש שלהם, מה הוא רוצה שיעשו.

100
Q

הגדר התמרדות

A

אם הנבדקים יודעים מה השערת הנסיין והם לא כל כך מחבבים את הנסיין, או לא אוהבים להתנהג כמו שמצפים מהם, אז יש חשש שהם דווקא יתנהגו ההפך ממה שהם חושבים שמצפים מהם.

זו כמובן אינה רציית נסיין, אך האיום הזה מקביל לאיום רציית הנסיין והפתרונות לו זהים.

101
Q

מהם פתרונות לאיום רציית הנסיין?

A
  1. לוודא שהנסיין לא יידע כלל מה ההשערה בניסוי (“נסיין עיוור להשערה”)
  2. לעשות מאמצים כך שהנבדקים לא יידעו מה השערת הניסוי (“נבדק עיוור להשערה”) ו\או באיזו קבוצת ניסוי הם (“נבדק עיוור לתנאי”).
  3. הטעייה: לשקר לנבדקים ו\או לנסיינים לגבי השערות הניסוי ו\או התנאי שבו כל נבדק נמצא
  4. להשתמש ב-
    funnel debriefing
    בסוף הניסוי, במסגרתו אנחנו שואלים מה לדעת הנבדק המחקר ניסה לבחון.
102
Q

למה נסיין עיוור להשערה הוא פתרון חלקי?

A

כי נסיינים עלולים לנסות לנחש את ההשערה בניסוי ולהשפיע, אפילו מבלי דעת, על הנבדקים בניסוי.

103
Q

בפתרון “נסיין עיוור להשערה” מה ניתן לעשות כדי למנוע מהנסיין לנחש את ההשערה ולהשפיע על תוצאות הניסוי?

A

כדאי להוסיף גם עוורון לתנאי ולא רק להשערה. כלומר, הנסיין לא יידע כלל מה תנאי הניסוי ומה השערת הניסוי.

כמובן, לא תמיד אפשר לעשות זאת. וכמובן, נסיינים יכולים להמשיך ולנסות לנחש הן את השערת הניסוי והן את תנאי הניסוי של כל נבדק, ולהשפיע על הנבדק בהתאם.

104
Q

חוקרים רבים משתדלים לשקר כמה שפחות לנסיינים/נבדקים לגבי השערת/תנאי הניסוי?

A

כל שקר מעלה דילמה אתית

105
Q

הגדר
double blind

A

מתייחס לתנאיי הניסוי – הן הנבדק והן הנסיין עיוורים לתנאי הניסוי.

106
Q

הגדר איום הטיית הנסיין

A

הנסיין עלול לנסות, אפילו באופן לא-מודע, להשפיע על תוצאות הניסוי.

107
Q

מהם הפתרונות לאיום הטיית הנסיין?

A
  1. לגרום לכך שהנסיין יהיה עיוור להשערה ו\או לתנאי, ובמקרים מיוחדים אולי אפילו לשקר לנסיין לגבי ההשערה.
  2. לנסות לעשות סטנדרטיזציה של דרך הפעולה של הנסיינים בניסוי. כלומר, מלמדים אותם מה לעשות בדיוק מול הנבדקים ומאמנים אותם לפעול כך תמיד. הדבר נכון גם לגבי שופטים.
108
Q

איום הטיית הנסיין עובד ביחד עם איום רציית הנסיין

נכון או לא נכון?

A

נכון

109
Q

על איזה תוקף מאיימת המוטיבציה?

A
  1. תוקף מבנה
  2. תוקף פנימי
110
Q

הליך של התאמה (צימוד) של נבדקים והקצאה מקרית של כל נבדק מכל צמד לתנאי ניסוי הוא דרך שבה:

יש לבחור תשובה אחת:

איום המצב הניסויי גדל משמעותית

דרגות החופש במערך גדלות

קטנים ההבדלים ההתחלתיים בין שתי הקבוצות

ניתן להתמודד עם איום של היסטוריה

A

קטנים ההבדלים ההתחלתיים בין שתי הקבוצות

111
Q

אילו מהאיומים הבאים מאיים על מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?

יש לבחור תשובה אחת:

נשירה

מדידה

בשילה

היסטוריה

A

נשירה

112
Q

ניסויי שדה הם דרך להתמודד עם איום:

יש לבחור תשובה אחת:

המצב הניסויי

בשילה

דגימה

אינטרקציה בין היסטוריה ומדידה

A

המצב הניסויי

113
Q

אילו מבין הבאים מהווים איום במערכים תוך נבדקיים?

היסטוריה

carry-over

אפקט סדר

נשירה

בשילה

ברירה

מדידה תגובתית

A

carry-over

אפקט סדר

מדידה תגובתית

114
Q

בניסוי שמורץ כ-double blind:

יש לבחור תשובה אחת:

הנבדק והנסיין עיוורים לתנאי הניסוי

הנבדק והנסיין עיוורים להשערה

רק הנבדק עיוור להשערה

רק הנסיין עיוור לתנאי הניסוי

A

הנבדק והנסיין עיוורים לתנאי הניסוי

שיטות מחקר (12 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2025 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions