מערכי מחקר תקינים Flashcards
בפרק זה נדון במערכי המחקר התקינים הבאים:
- מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת (הקצאה רנדומלית)
- מערך ארבע הקבוצות של
Solomon. - מערך אחרי עם קבוצת ביקורת (הקצאה רנדומלית).
- מערך תוך-נבדקי.
הגדר מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת
במערך זה קבוצה אחת מקבלת טיפול
X
והשנייה אינה מקבלת טיפול.
ההקצאה של נבדקים לקבוצות מקרית.
האם יש איומים במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת כתוצאה מחלוף הזמן?
פרט לגבי כל סוג איום
סכנת הבשילה לא קיימת.
קיימת אפשרות של אינטראקציה בין בשילה לטיפול
סכנת ההיסטוריה גם היא כמעט ולא קיימת, לפעמים ניתן לחשוש מסכנה של היסטוריה מקומית, כאשר הקבוצות מופרדות זו מזו
אין איום מדידה
אינטראקציה בין בשילה לטיפול במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת מאיימת על איזה סוג תוקף?
תוקף חיצוני
הגדר היסטוריה מקומית
לפעמים ניתן לחשוש מסכנה של היסטוריה מקומית, כאשר הקבוצות מופרדות זו מזו, יתכן שהיסטוריה של אחת (שריפה) לא תהיה זהה להיסטוריה של הקבוצה האחרת (לא חוו שריפה).
מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת מאויים מאוד מתופעת הרגרסיה לממוצע
נכון או לא נכון?
לא נכון
המערך מפחית מאוד את איום הרגרסיה לממוצע.
הקצאה אקראית נועדה למנוע איזה איום?
איום הברירה
מהי אחת הדרכים לשפר עוד יותר את השוויון בין שתי הקבוצות?
להתאים בין נבדקים (לבצע התאמה\השוואה) כך שבכל זוג אנשים בעלי נתונים הדומים ככל האפשר
אז נגריל לגבי כל זוג, מי הולך לקבוצת הביקורת ומי הולך לקבוצת הניסוי.
למה שיטת ההתאמה אינה נפוצה?
כי היא דורשת הרבה עבודה, ואולי כי לרוב קשה לדעת לפי אילו משתנים כדאי להתאים צמדי נבדקים.
הגדר איום של נשירה על התוקף הפנימי במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת
אפילו במערכים תקינים כגון זה, עדיין קיים איום על התוקף הפנימי, והוא איום האינטראקציה בין מניפולציה ונשירה – כלומר, עלולה להיות נשירה רבה או מעטה יותר בקבוצת הטיפול, בגלל הטיפול.
מהי אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה של נשירה מהניסוי במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?
למדוד בסוף הניסוי את כל הנבדקים, כולל אלו שנשרו מהטיפול עצמו. כך נדע שלא ההבדל שהוביל לנשירה הוא ההבדל בין שתי הקבוצות.
כמובן, הדבר פוגע ביכולת לאמוד את השפעת
הטיפול, כי בקבוצת הטיפול יש לנו גם נבדקים שבעצם לא עברו את הטיפול. אולם, אם גם לאחר הוספת ציוני הנבדקים הנושרים לקבוצת הניסוי ההבדל יישאר מובהק, הרי שתוצאה זו אינה חשופה לאיום של נשירה (כלומר, נשירה אינה הסבר חלופי לתוצאות הניסוי).
במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת תהיה לנו בעיה רצינית אף יותר, אם לא נצליח למדוד את ציוני אלו שנשרו.
מה יקרה במקרה כזה?
במקרה הזה, המערך הנוכחי יוכל לאתר בעיית נשירה (כי נראה נשירה לא זהה בשתי הקבוצות), אבל יתכן שלא נוכל לפתור את הבעיה הזו.
כלומר, יתכן שלא נוכל לדעת אם ההבדלים בין הקבוצות נבעו מנשירה או מהטיפול (ועל כן זו בעיה בתוקף הפנימי של הניסוי).
מהי דרך נוספת להתמודד עם איום האינטראקציה בין מניפולציה לנשירה במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?
להזמין את קבוצת הביקורת לטיפול דומה ככל האפשר, לגרום לאותה סלקציה. כלומר, להפחית ככל האפשר את הסיכוי שתהיה נשירה שונה בכל קבוצה.
הגדר איומי אינטראקציה על התוקף החיצוני
במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת
יתכן שהתוצאות שהתקבלו נכונות רק לתנאי הניסוי ואינן מייצגות את מה שמתרחש בתנאים אחרים (למשל, במציאות). ניתן לחשוב על האיום הזה כטענה שישנה אינטראקציה בין תנאי הניסוי לבין תוצאת הניסוי (כלומר, בין תנאי הניסוי לבין השפעת הטיפול).
הגדר
איום סיטואציית המבחן על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת
הרבה מהמדידות שמתקיימות בניסויים לא מתקיימות כלל במציאות.
כלומר, יכול להיות שהמדידה עצמה גורמת לאפקט
מהי אחת הדרכים להתמודד עם
איום סיטואציית המבחן על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?
מדידה לא-תגובתית.
כאשר מחליטים להשתמש במדד לא-תגובתי, חשוב לוודא שלא מאבדים את היכולת למדוד כראוי את המשתנה הנמדד.
בנושא: איום סיטואציית המבחן על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת
ישנם גם מקרים שבהם המדידה דווקא כן מתקיימת במציאות. מה נעשה במקרה כזה?
במקרה כזה, כדאי להקפיד שהמדידה תהיה דומה ככל האפשר למדידה שמתרחשת במציאות. אם המדידה תהיה דומה, אז אפילו אם ישנה אינטראקציה בין המדידה לבין המניפולציה, אין בעיה להסיק מהניסוי למציאות, כי גם במציאות ישנה מדידה.
מהו מקור השם איום סיטואציית מבחן?
בניסויים רבים קיימת סיטואציית מבחן שאינה קיימת בעולם האמיתי. החשש הוא שהבדל זה בין הניסוי למציאות יקשה על הסקה מהניסוי אל המציאות.
הגדר דגימה
כיצד בוחרים נבדקים למדגם שלנו.
הגדר הקצאה
כיצד מקצים את הנבדקים במדגם שלנו לקבוצות השונות בניסוי
(כלומר, לרמות השונות של המשתנים הבלתי-תלויים).
הגדר דגימה מקרית
בחרנו נבדקים באופן אקראי מתוך כלל האנשים באוכלוסייה שלגביה אנחנו רוצים להסיק.
הגדר דגימה מייצגת
כאשר ההרכב של המדגם זהה להרכב של האוכלוסייה. למשל, אחוז הנשים, אחוז האתיופים, ועוד ועוד – בהתאם לממדים שחשובים לחוקר
דגימה מקרית אינה בהכרח דגימה מייצגת.
נכון או לא נכון?
נכון
הגדר בעיית דגימה
כאשר הרכב הנבדקים שבחרנו לניסוי לא מייצג כראוי את הרכב האוכלוסייה שלגביה אנחנו רוצים להסיק.
מתי חוקרים בכוונה דוגמים מתוך אוכלוסייה מאוד מצומצמת, למרות שהם רוצים להסיק לגבי האוכולוסייה הכללית?
כשהם רוצים להקטין את השונות הנובעת מהבדלים בין-אישיים.
ככל שנקטין את השונות הנובעת מהבדלים בין-אישיים, כך שאר השונות בתוצאות שלנו תנבע מהמניפולציה (וטעויות מדידה). זה יקל עלינו למצוא אפקטים. חוקרים יעשו זאת בעיקר כשהם מניחים שאין סיבה ששאר האנשים באוכלוסייה יושפעו באופן שונה מהאנשים בניסוי שלהם.
הגדר איום של זמן ומקום על התוקף החיצוני במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת
פגיעה נוספת בתוקף חיצוני יכולה לנבוע מהזמן ביום או בשנה שבו התרחש הניסוי או במקום שבו התרחש הניסוי.
האיום על כל הניסויים הללו או שאולי הקשר שמצאנו בין המשתנים לא קיים בזמנים ומקומות אחרים.
הגדר איום של היסטוריה על התוקף החיצוני
במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת
איום נוסף על התוקף החיצוני הוא כאשר חושדים שההיסטוריה של כל הנבדקים בניסוי שונה מההיסטוריה של כלל האוכלוסייה שרוצים להסיק לגביה.
ניתן להטיל ספק בניסויים שהתרחשו לפני עשרות שנים, במידה שהממצאים תלויים בנורמות חברתיות שהשתנו מאז.
נכון או לא נכון?
נכון
הגדר איום המצב הניסויי על התוקף החיצוני
במערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת
בעיה מרכזית בניסויים היא שהם ניסויים. כלומר, יתכן שאנשים מתנהגים באופן שונה בניסוי ובחיים האמיתיים.
אף פעם אי אפשר להציג איומים על תוקף חיצוני כאיומים על תוקף מבנה
נכון או לא נכון?
לא נכון
הרבה פעמים אפשר להציג איומים על תוקף חיצוני כאיומים על תוקף מבנה, כי בשני המקרים מדובר בקשיים להכליל מהניסוי לשאלת המחקר
איום המצב הניסויי יכול לאיים על איזה סוגי תוקף?
- תוקף חיצוני
- תוקף מבנה
מה ההבדל בין המצב הניסויי לסיטואציית המבחן?
איום סיטואציית המבחן נוגע למדידה כאלמנט הלא טבעי במחקר, בעוד שהמצב הניסויי נוגע לעצם מודעות הנבדקת לכך שהיא לוקחת חלק במחקר.
בדומה לאיום סיטואציית המבחן, מדד לא-תגובתי בהכרח יפתור את איום המצב הניסויי
נכון או לא נכון?
לא נכון
בניגוד לאיום סיטואציית המבחן, מדד לא-תגובתי לא בהכרח יפתור את איום המצב הניסויי, משום שהנבדקים עדיין יידעו שהם במעבדה, במסגרת מחקר. יתכן שידיעה זו תשנה את התנהגותם, והדבר יבוא לידי ביטוי גם אם ההתנהגות נמדדת במדד לא-תגובתי.
מהו פתרון לאיום המצב הניסויי?
ניסוי שדה
הגדר ניסוי שדה
בגירסתו הקיצונית ביותר, הניסוי יתבצע מחוץ למעבדה ולללא ידיעת הנבדקים. ניסויים שנעשים מחוץ למעבדה, בסביבה הטבעית של בני-האדם, נקראים ניסויי שדה
אילו בעיות יש בניסוי שדה?
- בעיה אתית
- מגבלת משאבים
- קשה לשלוט במה שקורה לנבדקים
מהי הבעיה האתית בניסוי שדה?
הנבדקים אמורים להסכים להשתתף בניסוי. לכן, ועדות אתיקה בדרך-כלל מהססות לפני שהן מאשרות ניסוי שדה שכזה.
אילו איומים לא מאיימים (או מאיימים רק מעט) על התוקף הפנימי של מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?
איומים מעטים על תוקף פנימי: אין איום של
בשילה
היסטוריה,
ברירה,
נשירה,
רגרסיה.
:איומים (משניים) של
היסטוריה מקומית,
אינטראקציה של נשירה עם מניפולציה.
אילו איומים מאיימים על התוקף החיצוני של מערך לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת?
הכללה מוגבלת; הדגימה, ההיסטוריה, המדידה, או עצם השתתפות בניסוי מבדילות מהמציאות.
הגדר איומי תוקף חיצוני הפוכים
לא מצאנו קשר בין המשתנים, אבל אולי המחקר לא הצליח לשקף היטב את המציאות, ובמציאות קיים קשר בין המשתנים
הגדר מערך ארבע הקבוצות של סולומון
במערך זה, מוקצים הנבדקים באופן מקרי לאחת מארבע קבוצות. שתי הקבוצות הראשונות זהות לקבוצות מהמערך הקודם (לפני-אחרי עם הקצאה מקרית). הקבוצה השלישית והרביעית מקבילות לקבוצות הראשונה והשנייה, אבל בלי מדידה ראשונה.
מה המטרה של שימוש במערך ארבע הקבוצות של סולומון?
המערך הזה נועד לעזור להפחית את איומי התוקף החיצוני (בעיקר את איום המדידה הראשונית).
במערך ארבע הקבוצות של סולומון
כדי למדוד בצורה הטובה ביותר את השפעת הטיפול נשווה בין איזה שתי קבוצות?
משווים את השינוי בקבוצה הראשונה לשינוי שחל בקבוצה השנייה.
(כלומר, שתי הקבוצות שחלה בהן מדידה ראשונית)
במערך ארבע הקבוצות של סולומון
כדי למדוד אם היתה אינטראקציה בין המדידה (סיטואציית המבחן) לבין המניפולציה נשווה בין איזה שתי קבוצות?
נשווה בין המדידה השנייה של קבוצת הניסוי הראשונה למדידה הראשונה (היחידה) של קבוצת הניסוי השנייה
במערך ארבע הקבוצות של סולומון
מה נותנת לנו הקבוצה הרביעית?
היא מאפשרת מדידה של השפעת חלוף-הזמן (בשילה והיסטוריה) על המדד התלוי.
את המדידה הראשונה (היחידה) של הקבוצה הרביעית נשווה למדידות הראשונות של שתי הקבוצות הראשונות (ביקורת וניסוי שעברו שתי מדידות - לפני ואחרי)
אם יש הבדל בין המדידות הללו, הוא ייוחס לבשילה או היסטוריה.