פיברומיאלגיה Flashcards
הגדרה
- תסמונת כאב שהמאפיין הדומיננטי הוא מצב של כאבים מפושטים וכרוניים
שכיחות
- שכיח- 2.6-5 אחוז מהאוכלוסייה עונים על ההגדרה.
מאפיינים
- מחלה עם ספקטרום רחב- מצד אחד קליניקה אופיינית, גנטיקה מסויימת וטיפול מסויים, מצד שני זה לא שחור או לבן.
- יש פער בין איך שהחולים נראים מבחוץ לתחושתם הפנימית, מה שגורם לתחושה של “זה הכל בראש שלך”
- רוב המקרים- נשים
- זאת לא מחלה מסוכנת, לא מקצרת את חייו של האדם- אך יכולה לפגוע מאוד באיכות חייו.
- מדובר על מצב כרוני שלא תמיד ניתן לריפוי.
האם פיברו זו מחלה מסכנת חיים?
לא. מחלה שמתאפיינת בפגיעה באיכות חיים ולא מקצרת את החיים.
מאפיינים נוספים
▪ רגישות
▪ עייפות
▪ תשישות כרונית
▪ הפרעות בשינה
▪ הפרעות קוגניטיביות – בריכוז ובזיכרון
פתופיזיולוגיה
- הכאב מורגש בשרירים, אבל מקורו במערכת העצבים המרכזית- כאב נוזיפלסטי.
- רגישות יתר של מערכת הכאב- ירידה ביכולת לסינון כאב והעברתו בצורה יעילה. מלווה בתסמונות פונקציונליות כמו מעי רגיז
- חוסר איזון בין נוירוטרנסימטורים איניבטורים לאקסיטטורים- ברגישות מרכזית מוגברת נראה עלייה בנוירוטרנסימטורים האקסיטטורים וירידה באיניבטורים.
- רמה גבוהה של פעילות מערכת האופיואידים- שזה פרדוקסלי כי הם משכחי כאב. ייתכן שבגלל חשיפה גבוהה אליהם נוצרה ירידה ברישות.
- ברמה הספינלית- רואים את שחרור הנוירוטרנסימטורים של הגלוטמט בסינפסות אשר מגבירים את ההולכה הפוסט סינפסית של כאב. הכאב עולה למעלה.
- המוח תפקידו להבין שחשנו גירוי של כאב ולהוריד גירויי איניבציה לכאב= האיניבציה לא פועלת כמו שצריך, אין איניבציה לכאב תקינה על ידי מסילות יורדות מגזע המוח לחוט השדרה
כאב נוזיפלסטי
כאב שנובע ממערכ תהעצבים המרכזית ולא מהפריפריה וקשור לליקוי בעיבוד הכאב.
קריטריונים לכאב נוזיפלסטי
- כאבים כרוניים- נמשכים מעל 3 שבועות
- כאבים לא ממוקמים- מפושטים
- אין עדות לכאב נוזיספטי או נוירופטי
- רגישו תיתר למגע, חום, ריח או רגישות כללית
- קומורבידיות- עייפוץ, הפרעו תקוגניציה, הפרעו תשינה
סימפטומים
- כאב אופייני לשכמות
- רגישות למגע.
- גמישות יתר- מועדת ליותר כאבים בגןף
- סימפטומים שאינם קשורים לכאב- קוגנטיבי, הפרעות שינה חרדה וגיכאון.
*
קו-מורבידיות
- פיברו יכולה להתלבש עם מחלו תאחרות.
- חשוב להבין זאת מבחינה מחקרית כי אם בודקים תרופה למישהו שיש לו פיברו ועוד מחלה דלקתית למשל, וכאשר ניתן טיפול אנטי דלקתי עדיין נשאר כאב- ייתכן שנשאר כאב בגלל הפיברו אבל המחלה הדלקתית נרגעה.
אבחנה
- לא קשה לזהות- קליניקה של כאבים בכל הגוף, עייפות, לא מצליחה לישון. זה פיברו עד שהוכח אחרת
- בעבר- אמרו שלפחות 11 מתוף 18 נקודות רגישות צריכות להיות רגישות.
- כיום השיטה מתבססת על דברים אחרים
הבעיה עם השיטה בעבר
- אין התייחסות לתופעות האחרות של פיברו
- זה מאוד תלוי בתקופה ובבדיקה עצמה
- הרבה פחות אובייקטיבי- אם החולה מאוד חרד הוא ידווח על יותק נקודות רגישות
כיום השיטה-
- ממד משוקלל
- גנטיקה
- סטרסורים
- הוכחת סנטרל סנסיזציה
- שלילת דברים אחרים
ממד משקולל
- כמה הכאב מפושט
- כמה סימפטומים שאינם קשורים לכאב יש לחולה
יוצר איזשהו ציון שכולל את שני הפרמטרים הללו.
זאת גם ההגדרה לצורכי מחקר
גנטיקה
- המחלה היא עם משפחציות חזקה- סיכוי גדול פי 8
- ייתכן שיש מרכיב גנטי- מצאו רשיהמ ארוכה של גנים עם מוטציות שאולי קשורות. ייתכן שזו מחלה מולטי פקטוריאלית.
סטרסורים
אנשים מפתחים פיברו לאחר שנחשפו לטריגרים:
* טראומה- כמו וויפלאש
* זיהומים- למשל קורונה
* לחץ נפשי או טראומות מגיל ילדות
* אירועים קטסטרופליים כמו מלחמה
איך מוכיחים רגישות מרכזית?
- שיטות הדמיה פונקציונליות.
- functional MRI- מתן גירוי ובחינה של אילו איזורים במוח נדלקים ובאיזו עוצמה ולראות מה קורה כשאין גירוי. יוצרים מפה של קישוריות ובכך משווים את מפת הקישוריות לאדם הכללי באוכלוסייה. כיום עושים את זהי ותר במנוחה ולא על ידי מתן גירויים= עדיין לא מהווה כלי דיאגנוסטי
- ספקטוגרפיה- הדמיה מוחית פונקציונלית שמראה רמות של נוירוטרנסימטורים. רמת הפעילות הגלוקמינרגית
- ניקור מותני- פולשני יותר
שלילת דברים אחרים
- בדיקה פיזיקלית- להתרשם האם יש סימני דלקת במפרקים
- מעבדה
- בדיקות רוטיניות- לא נעשה לכולם, אלא אם חושדים.
- הדמייה- אם חושדים בבעיה אחרת, כמו סקרואיליטיס, עושים בדיקות מרי
מעבדה
- ספירת דם
- CRP
- תפקודי כבד
- ANA
- Rheumatoid factors
כל הבדיקות צריכות להיות שליליות
טיפול
- ראיות חזקות
- ראיות מתונות
- ראיות חלשות
- ללא ראיות
הטיפול הוא מולטי-דיסציפלינרי
ראיות חזקות
- חינוך
- פעילות גופנית אירובית- מבוססת ראיות
- CBT
חינוך
חשוב מאוד. יושבים עם החולה, שומעים את כל התלונות, להגיע
לאבחנה ולהסביר את הנושא. מדובר במצב שבו מערכת העצבים עושה
הפרעה של כאב. חשוב כי זה נותן לחולה את התחושה שיש אבחנה,
מבינים ומאמינים לו.
פעילות גופנית אירובית
- קשה להתחיל כי הם עייפים ובלי מוטיבציה
- צריך בהדרגה עם המון עידוד ותמיכה.
- חיזוק שרירים פחות עוזר- הדגש הוא יותר פעילות אירובית
מה לגבי טיפול תרופתי?
- פעם חשבו שהתרופות הן העיקר, אך האמת שהן לא עושות המון.
- הטיפולים עוזרים לחלק קטן מהחולים
- ישנן 3 תרופות שאושרו בארהב, 2 מתוכן בישראל
- SNRI- אנטי דיכאוניות העובדות על נוירואנדרנלין וסרטונין
- תרופות אנטי אפילפטיות- ניתנות באופן כללי לאנשים שסולים מכאב עצבי
- תרופות נוגדות כאב- כמו טרמדול. מצד אחד אופיאט חלש, מצד שני כנראה עובדת על נוירואנדרנלין וסרטונין
לא נותנים אופיאטים!!!