משתנים - נלי Flashcards
שלושה מנגנונים שמגדילים נפח שתן:
א. עיכוב ספיגה מחדש של נתרן באבובית (מס 2 מבחינת כמות שתן)
ב. משתנים אוסמוטים ייחודיים - מעלים אוסמולליות הדם (נותן הכי הרבה שתן)
ג. עיכוב האנזים (מס 3 מבחינת כמות השתן)
carbonic anhydrase
חומר משתן =
מגביר את כמות/נפח השתן
מוביל לאיבוד מים
מנגנון של עיכוב ספיגה מחדש של נתרן באבובית:
במצב רגיל רב הנתרן נספג חזרה לדם ואיתו מים
מעקבים החזרה של נתרן ואיתו יוצא המים בשתן
מנגנון של משתנים אוסמוטיים:
אוסמוזה = מעבר מים מריכוז נמוך לריכוז גבוהה של מומסים.
משפיעים על ריכוז המומסים וכך מאבדים יותר שתן
במנגנון זה מקבלים את כמות השתן המירבית
מנגנון של עיכוב האנזים
carbonic anhydrase
האנזים נמצא ב PCT carbonic anhydrase מחבר בין נתרן לביקרבונאט ומעביר את שניהם חזרה לדם אם האנזים מעוכב אז יותר נתרן נשאר. מדובר במשתנים חלשים - בקושי בשימוש
הסיבות העיקוריות בגללן נותנים משתנים:
א. טיפול ביתר ל”ד
ב. טיפול בבצקות
ג. טיפול באי ספיקת לב (מוריד
AL + PL)
מהם הסיבות שרב המשתנים גורמים להיפוקלמיה?
א. כאשר כמות השתן עולה»_space; זרימת השתן עותה»_space; לא מאפשרת ספיגה חוזרת של אשלגן»_space; נשאר בשתן
ב. כשהגוף מרגיש שיש שינוי בספיגת הנתרן הוא מפעיל אלדוסטרון»_space; מגביר פעילות משאבות נתרן/אשלגן»_space; כל שיותר נתרן נשאר בדם ועל חשבונו אשלגן מופרש לשתן
מדד תקין של רמת אשלגן בדם:
3.5-5.3
לדעת למבחן!
אם אדם על הגבול התחתון לא ניתן משתנים בלי לתת אשלגן
5 קבוצות התרופות המשתנות:
- Thiazides
- loop diuretics
- K sparing diuretics
- osmotic diuretics
- CA inhibitors
אתר פעילות של
thiazides:
פועלים על ה
DCT
שם מתרחש ספיגה מחדש של 5% מהנתרן
אלדוסטרון פועל על משאבות נתרן/אשלגן באתר זה.
אתר פעילות של
loop diuretics =
לולאת הנלה עולה -
בה נספג חזרה כ30% מהנתרן
אתר פעילות של
osmotic diuretics:
משפיעה על לולאת הנלה היורדת
בה מתרחש עיקר האוסמוזה
אתר פעילות של
K sparing diuretics:
DCT וצינור מאסף
אתר פעולה של
carbonic anhydrase inhibitor:
משפיעה על ה
PCT
בו יש ספיגה חזרה של כ 60% מהנתרן
מנגנון פעולה של תיאזידים:
מעכבים ספיגה חוזרת של נתרן וכלור ב
DCT
» הפרשה גבוהה יותר של נתרן וכלור בשתן
» הגברת הפרשת מים לשתן
מוביל גם להרפיית עורקיקים בגלל הירידה בנתרן בדם. התוצאה: ירידה בנפח הדם - ירידה בפרהלוד ירידה בל"ד - ירידה באפטרלוד מפעיל גם מנגנון פיצוי
מנגנון הפיצוי של הגוף למתן תיאזידים:
בגלל הירידה בנתרן יש הפרשה של אלדוסטרון - גורם לצבירה חוזרת של נתרן ומים וכך בולם חלקית את פעולת המשתן.
בגלל הפיצוי הירידה בל”ד יכולה לקחת גם מספר שבועות - חשוב להגיד למטופל.
אפשר להתחיל במינון גבוהה וכאשר מתאזנים להוריד מינון וכך לקצר את השפעת הפיצוי
האם טיפול בתיאזידים מתאים יותר לבעיות אקוטיות/ כרוניות /מניעה?
טוב למניעה ומצבים כרונים
ממש לא למצבים אקוטים בגלל מנגנון הפיצוי שמופעל - ההפשעה יכולה לקחת שבועות.
בנוסף הם קיימים רק במתן לפה
(לדעת למבחן)
התוויות לתיאזידים:
א. יל"ד ב. בצקת - לא אקוטית ג. כשל לב - כי התרופה מוריד AL + PL ד. calcium nephrolithiasis - אבני סידן בכליות
למה תיאזידים עוזרים לאבני סידן בכליות?
א. התרופות האלו פותחות בנוסף גם תעלות סידן שמוביל לספיגה חוזרת של סידן לדם וכך יש פחות סידן בנפרון שישקה.
ב. באופן כללי לכל האבנים בשתן עוזר להגדיל את קצב הזרימה של השתן
משתן
thiazide:
hydrochlorothiazide (disothiazide)