Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

פיזיולוגיה של המאמץ > מערכת הלב וכלי הדם במאמץ > Flashcards

מערכת הלב וכלי הדם במאמץ Flashcards

1
Q

תפקיד מערכת הלב וכלי הדם במאמץ

A

הובלה של חומרים שונים בדם
* גזים
* הורמונים
* נוטריינטים
* תוצרי פירוק
* מים ומינרלים
* חום

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

הרכב הדם

A
  • תאי דם אדומים
  • תאים דם לבנים
  • טסיות
  • פלזמה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

תאי דם אדומים

A
  • מהווים את ההמטוקריט- במצב תקין 42 אחוז מהרכב הדם
  • המוגלובין- חלבון הנמצא בתאי הדם האדומים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

המוגלובין

A
  • מורכב מ4 מולקולות הם ואטום ברזל אחד
  • חלבון אשר נקשרים אליו חמצן ופחמן דו חמצני
  • החמצן ברובו מובל על ידי ההמוגלובים בעוד שפחמן דו חמצני נקשר לגלובין ומובל באמצעות מסיסותו.
  • ריכוז ההמוגלובין גברים- 14-18 גרם ל100 מל
  • ריכוז המוגלובין נשים- 12-16 גרם 100 מל
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

מסיסות החמצן בדם

A
  • נמוכה
  • כלל 100 סמק יכולים להמיס רק 0.2 מל חמצן
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

מחזורי הדם

A
  • מחזוק סיסטמי- מתחיל מהחדר השמאלי, מזרים דם לרקמות וחוזר אל עלייה ימין
  • מחזור ריאתי- מתחיל מהחדר הימני, מעביר דם עני בחמצן לריאות וחוזר חזרה לעלייה שמאל.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

לזכור היטב את המחזורים, המסתמים, והעורקים הראשיים

A
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

the myocardium

A
  • שריר הלב- השריר בחדר השמאלי הוא עבה יותר מאשר בחדר הימני משום שהוא עובד כנגד לחצים גדולים יותר
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

The Cardiac conductive System

A
  • SA node- הקוצב הראשון
  • AN node
  • מערכת ההולכת החדרית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

SA node

A

הקצב העצמוני שלו הוא 100 פעמות לדקה, אך מווסת על ידי המערכת הפראסימפטטית ל70 פעימות בדקה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

Aה node

A

הקצב שלו הוא 40 פעימות בדקה.
מעכב את ההולכה בעשירית השנייה על מנת לאפשר סנכון בין כיווץ העילות לכיווץ החדרים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

השפעת המערכת האוטונומית על קוצבי הלב

A
  • פועלת לויסות קצב הלב.
  • מושפעת מכמורצפטורים ובארורצפטורים שמעבירים אינפוט על לחץ, נפח וריכוזי גזים ומושפעת גם מהמצב המנטלי.
  • המערכת הסימפטטית- גורמת להאצב בקצב הלב ועלייה בקונטרקטיליות של שריר הלב בזמן פעולה ולא במנוחה.
  • המערכת הפראסימפטטית- גורמת לירידה בקצב הלב באמצעות הואגוס ואצטיל כולין. פועלת יותר במנוחה. מושפעת יותר מנשיפה ולא שאיפה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

קצב לב אצל ספורטאים

A
  • בגל לשנפח הפעימה גדול יותר- קצב פעימות הלב נמוך יותר.
  • איפלו נמוך מ40 פעימות בדקה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

Intercalated disks

A
  • מנגנון הולכה חשמלית בין הסיבים שיוצר חיבור כימי ומכנאי שגורם לכיווץ אחיד של כל שריר הלב.
  • שריר הלב חולק מאפיינים של שריר חלק ושריר שלד- בשריר הלב אין חיבור של יחידות מוטוריות לסיבי השריר אלא יש מערכת הולכה שמתחילה מהקוצב וכך ההולכה החשמלית עוברת אל תאי הלב והין התאין באמצעות הדיסק ונוצר סנכון חשמלי שגורם לקצב אחיד.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

Syncytium

A

סינכון הכיווץ של שריר הלב- קצב אחיד של שריר הלב. כלומר, שריר הלב הוא כמו יחידה מוטורית אחת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

VPB = Verticular Premature Beats

A
  • מצב של הפרעות קצב.
  • לעתים יכול להיות מצב שאחד מהתאים בשריר הלב הופך לקוצב עצמוני ובכך הוא משפיע על קצב הלב אשר גורם לחדר השמאלי בלב להתכווץ לא בסינכרון.
  • אצל אנשים בריאים שאין להם מחלות למעט הפרעה זו, לא נחשב גורם סיכון.
  • במצבי מחלות רקע ניתן לסייע בטיפול תרופתי וצריבה של אותו תא הגורם להפרעת קצב.
  • פעילות עצמונית זו נקראת- פעילות אקטופית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

הפעילות המכאנית של הלב

A
  1. מילוי מהיר של החדרים- מילוי פסיבי הנוסי מהשוואת לחצים.
  2. כיווץ עליות- סיסטולה
  3. התכווצות החדרים- הלחץ בחדרים עולה על הלחץ בעליות והמסתמים נסגרים. קול ראשון
  4. הזרקה- כאשר הלחץ בחדרים עולה על הלחץ של אב יהעורקים (לחץ הדם) והדם “נזרק” לעורק
  5. הרפייה- דיאסטולה של החדרים. כאשר הלחץ בחדר יורד מתחת ללחץ של אבי העורקים- המסתם נסגר. קול שני
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

משך זמן הפעילות המכאנית

A

פחות משנייה בממוצע- בקצב לב של 70 פעימות בדקה מחזור פעימה אחד של הלב לוקח 0.8 שניות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

Cardiac Cycle
במנוחה

A
  • הלב פועם כ100 אלף פעמים ביממה
  • רוב הזמן הלב נמצא במצב של הרפייה
  • בעליות- משך הסיסטולה הוא 0.1 שניות
  • בחדרים- משך הסיסטולה 0.3 שניות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

Cardiac Cycle -
בזמן מאמץ

A
  • הרזרבה של הלב מבחינת משך הכיווץ מגיעה בעיקר משלב הדיאסטולה- כלומר הוא מתקצר יותר מאשר הסיסטולה וזה מה שמאפשרת את העלאת קצב הלב וכיווץ הלב.
  • במאמץ של 180 פעימות לדקה, החדר השמאלי נמצא 0.2 בסיסולה ו0.13 בדיאסטולה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

אקג

A

להכיר למבחן את שלבי האקג אל מול שלבי הכיווץ וההרפייה של הלב, עם השינויים בלחצי הדם

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

אספקת הדם אל הלב

A
  • נעשית באמצעות המערכת הכלילית המווה 5 אחוז מתפוקת הלב גם במאמץ וגם במנוחה.
  • coronary arteries- יוצאים מאבי העורקים ומתפצלים לחלקקדמי, תחתון ואחורי.
  • ** זרימת הדם אל הלב מתקיימת בשלב הדיאסטולה**
  • בזמן הסיסטולה יש לחץ על כלי הדם שמונע את זרימת הדם אל העורקים.
  • Coronary Sinus- ההחזר הורידי של הלב מתקיים באמצעות ורידים אלה אשר מעבירים את הדם אל העלייה הימנית חזרה אל הלב.
23
Q

מאפייני שריר הלב

A

שריר אירובי
* פועל לתקופה ממושכת
* בעל סיבים אדומים
* slow fatigue

24
Q

השפעת מאפיין שריר הלב על תפקודו

A
  • בגלל שהוא שריר אירובי- הוא רגיש מאוד לחוסר באספקת חמצן.
  • על מנת שאספקת החמצן לשריר הלב תהיה מספקת, צריך להיות איזון בין:
  • oxygen availability- זמינות החמצן
  • oxygen requirments- דרישת החמצן
25
Q

oxygen availability
מושפע מ

A
  • פרפוזיה
  • מנגנונים תוך תאיים
  • קצב הלב
  • העומס על הלב
  • קונטרקטיליות הלב
26
Q

oxygen requirments
מושפע מ-

A

▪ הסטורציה וריכוז החמצן בדם.
▪ זרימת הדם הכלילית והפיזור שלה.
▪ היכולת של תאי הלב לבצע אקסטרקציה של החמצן שקשורה לפרפוזיה ולמנגנונים תוך תאיים של שריר הלב.

27
Q

cardiac output

A

נפח פעימהXקצב הלב
* במנוחה- קצב הלב הוא כ70 פעימות ונפח הפעימה בוא כ70 מל, ותפוקת הלב היא כ5 ליטר לדקה
* במאמץ מירבי- יכולה להגיע עד 25 ליטר לדקה. אצל אדם מאומן אירובי גם ליותר מ40 ליטר לדקה.
* יש יחס ישיר בין תפוקת הלב לבין צריכת החמצן.
* Sub Maximal Steady State- תפוקת הלב דומה לגרף של צריכת החמצן- מעט עולה ומגיעה לפלאטו.

27
Q

A-V Difference
שריר לב

A
  • בשריר שלד יחס בחמצן בדם העורקי לעומת הדם הורידי הוא 25 אחוז
  • בשריר הלב היחס שווה ל70 אחוז
  • המשמעות היא ששריר הלב מראש צורך יותר חמצן בירחס לשריר שלד המנוחה. מכאן שעיקר העלייה בהספק המטבולי של שריר הלב במאמץ תגיע מעלייה בזרימת הדם במאמץ (כי גם ככה הוא מחלץ מלא חמצן מהדם במנוחה)- מכאן שזרימת הדם והחמצן אל שריר הלב גבוהה יותר ביחס לשריר השלד
28
Q

תפוקת הלב אצל נשים

A

▪ תפוקת הלב האבסולוטית היא קצת יותר קטנה אצל נשים. זו תרומה מסוימת להבדל בצריכת החמצן המקסימלית בין גברים ונשים.

29
Q

HR

A
  • במנוחה: בין 40-100 פ.ד לרוב בין 60-80
  • מאמץ- רואים שקצב הלב עולה באופן ליניארי ממצב של מנוחה עד למצב של מאמץ מירבי.
  • ניתן לראות שבהתחלה יש עלייה חדה אשר קשורה במרכיב מנטלי והתרגשות- לא מייצב את המצב הפיזיולודי. לאחר מספר דקות קצב הלס מתייצב.
30
Q

SV

A
  • חישוב: EDV-ESV
  • מנוחה- אצל אדם לא מאומן 80 מל ואצל מאומן 120 מל
  • מאמץ- אצל אדם לא מאומן 110 מל ואצל אדם מאומן 180 מל
    *
31
Q

הדינאמיקה של
SV

A
  • ממנוחה ועד למאמץ בינוני של כמחצית מצריכת החמצן המירבי- נפח הפעימה עולה, אך מעבר לזה הוא ממשיך בשיפוע מתון הרבה יותר.
  • ניתן להבין שמאותה נקודה תפוקת הלב תהיה בגלל קצב הלב ולא נפח הפעימה.
  • אצל אנשים מאומנים נפח הפעימה יעלה גם אחרי, אבל עדיין מתון.
32
Q

גורמים המשפיעים על נפח הפעימה

A
  • PRE LOAD
  • AFTER LOAD
33
Q

pre load

A
  • החזר ורידי- כמה דם חזר אל הלב. קשור גם במנח הלב
  • נפח הפלזמה- מרכיב משמעותי. כאשר מיובשים נפח הפעימה יורד ולכן קצב הלב גבוה כפיצוי
  • חוק פרנק סטרלינג- עלייה בנפח בסוף הדיאסטולה גורמת למתח בשריר ויוצרת כיווץ חזק יותר.
34
Q

after load

A
  • התנגדות פריפרית- ככל שתהיה נמוכה יותר, הלב יוכל להזרים יותר דם ונפח הפעימה יההי גדול יותר כי הוא יעבוד אל מול לחצים נמוכים יותר.
35
Q

חוק פרנק- סטרלינג

A
  • כאשר יש עלייה ב
    EDV
  • מתח השריר עולה
  • כח הכיווץ-המתיחות, גדל
  • וה”זריקה” של הדם ונפח הפעימה גדלים.
36
Q

Ejection Fraction

A
  • היחס בין:
    SV:EDV
  • המדד הנורמלי הוא 60 אחוז במנוחה ו80 אחוז במאמץ.
  • מתחת ל40 אחוז יכול להיות פתולוגי
37
Q

שינויים תפקודיים של שריר הלב במאמץ גופני

A
  • אפקט אינוטרופי- עלייה בקונטרקטיליות שריר הלב. – יש יותר חלבוני כיווץ פעילים ונוצר מצב ששריר הלב מתכווץ יותר
  • אפקט כרונוטרופי- עלייה בקצב הפעימות, במקצב.
38
Q

מחקר שבדק את השינויים התפקודיים של שריר הלב במאמץ גופני

A
  • בדק השפעה שלת וכנית אימונים קצרה בת 6 ימין על תפקוד החדר השמאלי
  • הנבדקים במחקר היו בחורים צעירים לא מאומנים שעברו 6 ימים של אימונים שכללו פעילות על אופניים למשך שעתיים ביום בעצימות בינונית
39
Q

לאחר ששת ימי הניסוי

A
  • פסאו-אנמיה- נמצאה עלייה של כ-11 אחוז בנפח הפלזמה שלהם אשר קשור למנגנון אדפטציה באמצעות הפרששת אלדוסטרון מהכליה שמעלה את הספיגה החוזרת של נוזלים לדם. ריכוז ההמוגלובין יורד. נפוץ אצל ספורטאים בתחילת דרכם
  • ירידה בקצב הלב המירבי משום שנפח הפעימה עלה (בזכות העלאת נפח הפלזמה)
  • צריכת החמצן המירבית עלתה
  • EDV- גבוה יותר וזאת בעקבות נפח פלזמה גבוה יותר והחזר ורידי גבוה יותר
  • ejection fraction- היה גבוה יותר אחרי אימון בעיקר במאמצים הגבוהים יותר
40
Q

מסקנות המחקר

A

כבר מאימון קצר יש אדםטציה של התגובה הלבבית המתבטאת בעיקר בעלייה בנפח פעימה כתוצאה ממנגנון פרנק סטרלינג וכנראה במידה מסויימת גם מהכיווציות.
מנגנון זה נקרא- Volume-induced bradycardia and increase in LV filling-
השיפור המהיר התפקוד הלבבי קשור בעיקר בעלייה בנפח הפלזמה

41
Q

Cardio-vascular drift

A

בפעילות גופנית בקצב קבוע במשך זמן ממושך ניתן לראות שקצב הלב הולך ועולה עם הזמן.
למשל קצב הלב הולך ועולה אצל רץ מרתון שלא מגביר את קצב הריצה שלו. זה נובע משתי סיבות עיקריות:
1. התייבשות- מקטינה את נפח הדם ואת ההחזרה הורידית, כך שנפח הפעימה יורד. נדרשת קומפנסציה כדי לשמור על תפקות הלב ולכן קצב הלב עולה.
2. טמפרטורת גוף- צורך בהזרמת דם לפריפריה ולעור כתוצאה מעלייה בחום גוף. הזרמת דם לפריפריה דורשת את הגברת קצב הלב

42
Q

מערכת העיכול- ספיגת נוזלים

A
  • למערכת העיכול יכולת מוגבלת לספיגת נוזלים- כליטר אחד בשעה.
  • במהלך פעילות גופנית מזיעים פחות או יותר חצי ליטר לשעה.
  • מכאן שבפעילות גופנית ממושכת ישנה סכנה להתייבשות
43
Q

התייבשות

A
  • עד 2 אחוז התייבשות אין אפקט פתופיזיולוגי.
  • מעבר לזה יש סיכון משמעותי להתייבשות.
  • בעקבות היכולת המוגבלת לספיגת נוזלים- לא כל המים שאנחנו שותים במהלך פעילות גופנית ייספגו.
  • מכאן ששתייה במהלך פעילות גופנית חשובה לשלב ההתאוששות שאחריה, ופחות למשך הפעילות עצמה.
44
Q

מניעת התייבשות בפעילות גופנית

A

● טרם הפעילות הגופנית מומלץ לשתות עד הגעה לשתן בהיר, כחצי ליטר מים לכל היותר, על מנת להימנע ממצב (נדיר יחסית) של היפו-נתרמיה העלול לגרום לסיבוכים כגון בצקות מוח. ולכן אגב במאמצים ממושכים מומלץ לשתות מים המהולים במלח כדי לא לפגוע במידת האוסמולריות של הפלסמה.

45
Q

מנגנוני זיעה

A
  • זיעה הניגרת מהעור אינה מקררת
  • כאשר הגוף משקיעה חום על מנת לנדף את הזיעה- יווצר קירור
  • מכאן שאפקט הנידוף דורש ביגוד יחשית חשוף.
  • מידת הלחות באוויר משפיעה על היכולת המקסימלית לנידוף זיעה.
46
Q

-מבנה כלי הדם
עורקים וורידים

A
  • מורכבים משלוש שכבות
    1. רקמה חיצונית של רקמת חיבור.
    2. רקמת אמצע- שריר חלק
    3. אנדותליום- רקמת האנדותל הפנימי ביותר. מתחילה מהשכבה הפנימית של הלב וממשיכה אל כלי הדם. זרימת הדם תלויה מאוד במידת החלקות של האנדותל.

משמשות להובלת דם

47
Q

נימים

A
  • מערכת כלי דם הנמצאת בין העורקים לורידים.
  • מורכבת משכבת אנדותל אחת המאפשרת את חילוף הגזים.
  • משמשת להובלה ושחלוף גזים
  • בעת מנוחה פתוחים רק כ-20 אחוז מנימי השרירים בדוף ורק בהם זור םדם. כלומר ישנו תעדוף של אספקת דם לאיזורים אחרים.
  • במזן מאמץ נפתחים בשרירים נימי דם רבים המגדילים את זרימת הדם אליהם.המערכת הסימפטטית מסייעת לכף, אך ישנה גם מערכת ויסות מקומית.
48
Q

מאגר הדם

A
  • במנוחה, 60 אחוז מנפח הדם נאגר בוורידים- בעלת קיבלת גבוהה.
  • 1 5אחוז נמצא בעורקים
  • יתרת הדם- 25 אחוז, נמצא בלב ובמחזור הדם הריאתי
49
Q

עורקיקים

A

כלי דם אשר בדפנותיהם יש שכבת שריר טבעתי שהתכווצו עקב כירוי עצבי מקטין את קוטר הצינוק ומגביר א תההתנגדות לזרימת הדם- ויסות זרימת הדם.

50
Q

חשיבות ההחזר הורידי

A

חיוני לנפח הפעימה

51
Q

הגורמים התורמים להחזר הורידי

A
  • כיווץ שרירי פריפרי
  • מסתמים וורידיים חד כיוונים אשר מונעים את זרימת הדם לכיוון ההפוך.
  • שריר חלק בדפנות הוורידים
  • כיווץ הלב הפועל כמשאבה
  • Breathing pump- השתנות הלחץ בבית החזה. כשנפח החזה עולה בשאיפה, הלחץ יורד ומאפשר החזר ורידי טוב יותא. בשלב זה הרעפת מתכווצת, הלחץ התוך בטני עולה- דבר שמסייע להחזר הורידי כשלעצמו.
    *
52
Q

varicosities

A
  • פגיעה במסתמים הוורידיים
  • ניפוח פתולוגי של וורידים, יכו לליצור דלקות וורידים.
  • נפוץ יותר אצל נשים, לעתים לאחר הריון- כאשר הלחץ התוך בטני עולה וגורם לעליית הלחץ הוורידי ברגליים.

פיזיולוגיה של המאמץ (13 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions