התרומה היחסית של אבות המזון לצריכה האנרגטית. Flashcards
1
Q
התרומה האנרגטית היחסית במהלך מנוחה או מאמץ קל
A
- כשני שליש מהאנרגיה תבהליכים אירוביים נתרמים על ידי השומן.
- שאר האנרגיה על ידי הפחמימות (המרכיב העיקרי למערכת העצבים)
- צריך לזכור שמתקיים תבליך שולי של מערכת אנאירובית שבה נותר לקטט בגוף בכמויות קטנות (גם במצב מנוחה), משום שתמיד יש תהליכים אנאירוביים שמתקיימים.
2
Q
התרומה היחסית של האנרגיה ביחס לאחוז המאמץ המירבי האירובי
A
- ככל שהעצימות המאמץ גבוהה יותר, היכולת של המערכת הנשימתית לספק חמצן יורדת ואז השרירים משתמשים יותר בגלוקוז כי הוא זמין יותר לפירוק ושימוש.
- הגלוקוז צורך פחות חמצן לפירוק שלו.
3
Q
גרף עצימויות
A
- ציר וואי- התרומה היחסית של מקור אנרגיה עבור אדם ספציפי.
- ציר האיקס- אחוז המאמץ המירבי
- Crossover point- הנקודה בה מחצית מהאנרגיה היא מפחמימות ומחצית מהאנרגיה היא משומנים.
4
Q
ממה מושפעת נקודת ההצטלבות?
A
- מושפעת מרמת הכושר של האדם- ככל שמשפרים את היכולת הקרדיו-רספירטורית, מאמץ נתון יהוו אחוז נמוך יותר מהמאץ המירבי של אותו אדם.
- מכאן שיידרש פחות חמצן ולכן עבור אותו מאמץ האדם יוכל להשתמש יותר בשומן כמקור אנרגיה.
- ככל שלאדם יכולת אירובית גבוהה יותר- הוא יוכל לספק לשרירים שלו יותר חמצן בעצימות מתונה עבורו.
- נקודת ההצטלבות תזוז ימינה.
5
Q
השפעת עצימות המאמץ כביטוי למצב המטבולי שלנו על מקורות האנרגיה בשריר-
A
- הכוונה ליחס בין עצימות המאמץ לבין אחוז השימוש בכל אחד ממקורות האנרגיה
- גליקוגן בשריר- הכי זמין. לכן ככל שהעצימות תוגבר, התרומה היחסית שלו עולה גם כן.
- גלוקוז בפלזמה- יחסית זמין, ביחס ישיר לעצימות.
- FFA- חומצות שומן חופשיות בפלזמה- מאוד לא זמין. נדרשים הרבה משאבים לפירוק. לכן ככל שהעצימות נמוכה יותר- יש משאבים ויש זמן, ותרומתו היחיסת עולה.
- טריגליצרידים בשריר- יותר זמינים מחומצות שומן חופשיות ולכן בעצימות בינונית התרומה היחסית שלהם גבוהה יותר. עדיין מדובר במקור אנרגיה פחות זמין מהגליקוגן בשריר במאמצים בינוניים- קשים.
6
Q
האם פעילות אירובית במאמץ תת מירבית תתרום להרזייה יותר מפעילות עצימה וקצרה?
A
- כזכור, באימון בעצימות מתונה-קלה המאגר האנרגנטי הוא בעיקר שומן.
- בפעילות עצימה מאוד וקצרה יותר המאגר האנרגטי הוא ברובו פחמימות ופחות משומן.
- אבל- בפעילות קצרה ועצימה שורפים יותר קלוריות, כך שאומנם באופן יחסית אחוז השומן הוא קטן יותר, אבל הערך האבסולוטי של השומן גדול יותר.
- התמונות מדגימות את החישובים.
- המסקנה היא שמה שחשוב בסוף זה הסך הכל אנרגיה שנשרפת. ככה הערך האבסולוטי של שריפת שומן יהיה גבוה יותר.
- אימון עצים יותר יגרום גם לאיתגור של המערכת הקרדיו-רספירטורית.
- היישום של הרעיון צריך להיות מותאם לאוכלוסייה- אנשים צעירים ללא מגבלות כדאי לא “לבזבז” זמן על אימוני אורבי ארוכים של שעה וחצי. אצל אוכלוסייה מבוגרת יותר שלא עשו מעולם פעילות גופנית אולי עם גורמי סיכון, אז עצימות גבוהה פחות תתאים להם.
7
Q
השוואת פעילות עצימויות שונות
A
- עצימות נמוכה- שימוש ב41 אחוז של שומן מתוך הצריכה האנרגטית, שהיא סך הכל 240 קילו קלוריות
- עצימוצ גבוהה- שימוש ב24 אחוז שומן מתוך הצריכה האנרגטית, וסך הכל צריכה כוללת של 450 קלוריות.
- מכאן שהתרומה האבסולוטית היא גבוהה יותר.
- בפעילות העצימה- צרכנו יותר קלוריות ולכן יההי מחסור אנרגטי גדול יותר והוא ישתמש גם ברקמות שומן עודף בגוף.
8
Q
השמנה
A
- נחשבת היום על ידי ארגון הבריאות הלאומית כאפדימיה. ההשמנה תורמת לתהליכים דלקתיים בגוף.
- השמנה- לא מדובר על עודף שומן מינורי.
- הסיבות של אפיה השומן ייאגר קשור בגורמים שונים, בעיקרן גנטיות
- לסוג ההשמנה יש חשיבות:
- ויסרלית- נחשבת להשמנה יותר מסוכנת. השומן הויסרלי מייצר ציטוקינים וסביבה דלקתית. הרבה סיבות מטבוליות שלא סגורים על כולם. יוצר בליטה, כרס גדולה. פחות מאפשר את ה”תפיסה” של השומן. זה שומן פנימי שדוחף את האיברים הפנימיים והשרירים החוצה. גורם סיכון קרדיו-וסקולרי.
- סאב-קוטנאוס- השומן שמשמש אותנו בעיקר לתהליכי אנרגיה.
9
Q
האם אימון באינטנסיביות שונה משפיע באופן שונה על סוגי ההשמנה?
A
- עשו ניסוי ובו רצו לבדוק את סוג השומן (וייסרלי או תת עורי) שנשרף כתלות בסוג האימון.
- קבוצת אנשים חולקה לשלוש- קבוצה אחת שעשתה אימונים אינטרולים בעצימות גבוהה, קבוצה שנייה שביצעה עצימות בינונית וקבוצה שלישית שעשתה אימונים מתמשכים (?)
- עשו במחקר את הפרוטוקול כמו שצריך- הקפידו שהערך הקלורי שנשרף יהיה זהה.
- תוצאות הניסוי הראו שלא היה הבדל בסוג השומן שנשרף.
- מסקנות- שריפות קילוקלוריות מפעילות גופנית עצימה של מספר דקות שווה לשריפת קילוקלוריות בפעילות בינונית ממושכת יותר.
10
Q
מה שמשנה כדי לשנות את הרכב הגוף שלנו
A
- כמה אנרגיה אנחנו שורפים לאורך זמן
- איזון קלורי
- סוג האימון
- אימון בעצימות גבוהה תורם גם הוא.
11
Q
מה התרומה של כל אחד ממרכיבי המזון לצריכהת האנרגיה?
A
- תזונה.
- עצימות
- משך
- כושר אירובי
12
Q
The cardio zone
A
- טבלה שמראה על ציר הוואי את מספר הפעימות לדקה- שהוא מדד לעצימות האימון
- בציר האיקס- גיל המתאמן
- הגרף מראה שלושה תחומים- תחום אחד של שריפת שומן מקסימלית, תחום שני של יעילות קרדיו-רספירטורית ותחום שלישי שנקרא האיזור המסוכן.
- ניתן לראות שככל שהגיל עולה, התחומים נמוכים יותר ומבעצימות נמוכה יותר מגיעים לכל אחת מהתחומים.
- הגרפים נכונים מבחינת פיזיולגוית, אבל היום אנחנו מבינים שמה שבאמת משנה זה כמות הקלוריות שנשרפת.
13
Q
time to exhaustion
A
- מבדק בו נותנים למטופל לעשות פעילות גופנית ובודקים כמה זמן לוקח לו עד שהוא מגיע לנקודת התשישות שלו.
- המחקר השוו את זמן התשישות לשלוש קבוצות:
- קבוצה 1- לפני המבדק ניהלו תזונה עתירת פחמימות- הגיעו לזמן התמדה הגבוה ביותר במבדק.
- קבוצה 2- תזונה רגילה. הגיעו למקום אמצי בזמן ההתמדה- שעתיים.
- קבוצה שלישית- לפני המבדק ניהלו תזונה עתירת שומן- הגיעו למקום האחרון.
- מסקנה- הגוף צריך פחמימות להגיע על מנת לדחות את התשישות.
