הורמונים Flashcards
1
Q
התגובה האנדרוקינית במאמץ- הורמונים במאמץ. מה הרעיון הכללי?
A
- לשמור על רמות תקינות של גלוקוז בדם.
- מטרת העל היא שמירה על מערכת העצבים המרכזית- המוח צריך גלוקוז קבוע בטווח של 90-100 מג בדם.
2
Q
באיזה מנגנון פועלים רוב ההורמונים?
A
- מנגנון משוב שלילי.
3
Q
באיזה הורומונים נתמקד במיוחד?
A
- אינסולין
- גלוקגון
- אפינפרין
- נוראפינפרין
- קורטיזול
- הורמון גדילה
4
Q
במה שונה האינסולין משאר ההורמונים שצוינו?
A
- הוא היחיד שהיפוגליקמי (כלומר מוריד את רמות הגלוקוז)
5
Q
ברמת ההומסטאזיס כאשר יש עלייה ברמות הגלוקוז והפרעה להומאוסטזיס-
A
- הגירוי- רמות גלוקוז עולות בדם.
- רמות הגלוקוז בדם מובחנות על ידי תאים מפרישי אינסולין בלבלב.
- התאים מגורים להפרשת אינסולין לזרם הדם.
- האינסולין מתחבר לרצפטורים וגורם לספיגה מוגברת של גלוקוז בכל תאי הגוף. בנוסף, הכבד אוסף גלוקוז ומאחסן אותו כגליקוגן.
- רמות הגלוקוז בדם יורדות לנקודת שיווי המשקל.
6
Q
התהליכים העיקריים בעקבות שחרור האינסולין
A
- ספיגה מוגברת של גלוקוז בכל אתי הגוף
- איסוף גלוקוז על יד יהכבד ליצירת גליקוגן
- המרה לטריגליצרידים ושמירה כחומר תשמורת כשומן
7
Q
במקרה של ירידה ברמות הגלוקוז-
A
- גירוי- ירידה ברמות הגלוקוז בדם
- הרמות מובחנות על ידי תאים מפרישי גלוקגון של הלבלב.
- הלבלב מפריש גלוקגון לזרם הדם, כאשר איבר המטרה הוא הכבד.
- הכבד מפרק גליקוגן מאוחסן ומשחרר גלוקוז לזרם הגם.
- רמות הגלקוז בדם עולות והגירוי הלפרש גלוקגון מופסק.
8
Q
תיאור תפקיד האינסולין בהקשר של התאים
A
- תפקיד האינסולין להכניס גלוקוז לתאים.
- על הממברנה של התאים יש רצפטורים לאינסולין.
- האינסולין מגיע לתאי השריר ונקשר לרצפטורים, יוצר שרשרת של תהליכים תוך תאיים שבסופו יש ייצור ומוביליזציה של הנשא גלוט-4, הנושא גלוקוז בתוך התא.
9
Q
אינסולין בפעילות גופנית
A
- במאמץ גופני, המערכת הסימפטטית פועלת, בלוטת יותרת הכליה מפרישה את האדרנלין.
- האדרנלין הוא אנטגוניסט לאינסולין.
- במאמץ גופני בתוך התא יש תהליכים מקבילים בתוך התא שבשורה התחתונה גם הם גורמים לשינוע של הגלוט 4. מצב שיכול ליצור היפוגליקמיה (כי יש שני תהליכים שמתרחשים במקביל של קלינה והעברה של גלוקוז לתאים)
- במאמץ ממושך הקטכולאמינים (אנדרנלין) חוסמים את האינסולין כדי שלא תהיה יותר מדי הכנסה של גלוקוז למניעת היפוגליקמיה.
- זאת הסיבה שהם אנטגוניסטים לאינסולין- הפ חוסמים את האינסולין.
10
Q
שאלה לחלד
A
למה אנדרנלין נחשב אנטגוניסט לאינסולין אם בפועל הוא גם מכניס במנגנון אחר אמנם, גלוקוז לתאים?
הוא אומנם חוסם את האנדרנלין אבל גורם לירידה של גלוקוז בדם
11
Q
מה הסיבה הפיזיולוגית ל
insulin like effect
בזמן פעילות גופנתי?
A
- מניעת היפוגליקמיה- אם גם אינסולין וגם נוראנדרנלין יורידו את רמות הגלוקוז בדם, עלולה להווצר היפוגליקציה שתסכן את הריכוז הדרוש למערכת העצבים המרכזחת.
12
Q
Insulin like effect
A
- הכוונה היא למנגנון שפועל בזמן פעילות גופנית וגורם לאותה פעוהל של אינסולין, ללא אינסולין.
- מדובר במאמץ גופני שמפשיע כל הפחתה של רמות הגלוקוז בדם ללא קשר לאינסולין- הוא עוקף את האינסולין.
13
Q
השפעות של
insulin like effect
A
- האפקט הזה ממשיך גם לאחר שפעילות הגופנית הפסיקה (בהנחה שהפעילות הגופנית הייתה מספיק זמן)
- אפקט יותר חשוב של תופעה זו- אחרי 4 שעות עד 48 שעות רגישות האינסולין עולה. מכאן שעל כל כמות של אינסולין יש יותר אפקט של כניסת גלוקוז לתאים. יש עלייה הרגישות לאינסולין ומכאן התנגודת לאינסולין יורדת.
- מכאן החשיבות של פעילות גופנית למניעה וטיפול בהתנגדות לאינסולין וניתן לעשות הפיכות לתרופות ולמנוע שימוש בתרופות למשל בסוכרת. לאנשים עם תנגודת אינסולין התנאי הוא שהפעילות הגופנית תהיה יומיומית (גם אם לא הכי ארוכה)
- בגלל שרגישות לאינסולין יותר גבוהה בבוקר מאשר בערב.
- ההתנגדות אלינסולין גבוהה יותר אחרי הצהריים ולכן פעילות גופנית אחרי האוכל (אחרי צהריים), הליכה של רבע שעה-20 דק תגרום להגברה של הרגישות לאינסולין.
14
Q
כיצד פעילות גופנית עצימה מעלה את רמות הגלוקוז?
A
- אנרדנלין גורם לפירוק של גליקוגן מהכבד וגם מעכב את הספיגה שלו בתאים.
- מה שיכול לגרום בהתחלה להיפרגליקמיה.
15
Q
לסיכום, בזמן פעילות גופנית מתרשים שני תהליכים:
A
- תהליך לא תלוי אינסולין- המאמץ הגופני יוצר סטרס מטבולי אשר גורמים לשרשרת של תהליכים שונים שהותוצאה שלהם היא אותה תוצאה- שינוע של גלוט 4 מתוך התא אל הממברנה והיקשרות של הגלוקוז. זאת בהחה שהמאץ הגופני הוא עצים במידה בינונית לפחות וכל עוד הוא ממושך. אפקט שנמשך לאורך כשעתיים לאחר המאמץ הגופני.
- תהליך תלוי אינסולין- מנגנון נוסף בו הרגישות לאינסולין עולה (כלומר, פחות אינסולין תגרום ליותר כניסה של גלוקוז).ממשיך 48 שעות לאחר האימון. תלוי בעצימות ומשך האימון.
23
Q
בלוטת יותרת הכליה- אדרנל
A
- ישנן שתי בלוטות- אחת מעל כל כליה.
- מחולקת למדולה ולקורטקס.
- דרך המדולה- מופרשים קטכולאמינים בתיווך של ההיפופיזה וההיפותלמוס.
- דרך הקורטקס- מופרשים אנדורגנים, אלדוסטרון, קורטיזול ועוד.
28
Q
אימון גופני ותפקוד מערכת החיסון
A
- חילקו את הגרף לשלוש:
- אנשים עם אורח חיים יושבני
- אנשים שמתאמנים בפעילות גופנית מתונה
- אנשים שמתאמנים בפעילות גופנית עצימה
- ניתן לראות שהגרף מתאר את הסיכון לזיהומים- אצל אנשים עם אורח חיים יושבני יש סיכוי ממוצע לחלות, אצל אנשים שמתאמנים בפעילות מתונה יש סיכון נמוך, וכאשר רמת הפעליות עולה כך גם רמת הסיכון לחלות במחלות זיהומיות עולה.
29
Q
The open window theory
A
- ראו שפעילות בעצימות גבוה מדי מגבירה את הסיכון לתחלואה.
- אחרי חשיפה לסטרס יש חלון זמנים בו הגוף חשוף יותר לפגיעה כי מערכת החיסון מוחלשת (בגלל הקורטיזון)
- בשלב הראשוני של האימון הגופני יש התגברות של מערכת החיבון, אך בתום האימון יש מעין חלון שיכול להפתח לשעות ואפילו ליותר, ואם יש חשיפה לפתוגן אז יש גורם סיכון לתחלואה.
- אם לא מאפשרים למערכת החיסון להתאושש יש התדרדרות כרונית ותמידית וצבירה של דיכוי חיסוני.
- קשור לעלייה בקורטיזול שמדכא את מערכת החיסון.
30
Q
recovery
A
על מנת להמנע מהגעה ל”חלון הפתוח”, יש להקפיד כמה שניתן תזונה מתאימה ומנוחה מספקת.
34
Q
הורמון הגדילה
A
- הורמון היפרגליקמי.
- גורם לגלוקונאוגנזה וגליקוגנוליזיס בכבד- יצירה של גליקוגן מחומצות אמינו ופירוקו על מנת שיהיה זמין בדם.
- מעכב את השפעת האינסולין על השריר- מכאן שמפחית את הכניסה של גלוקוז לשריר.
- מאיץ את תהליך הליפוליזה- פירוק השומנים. מאפשר מוביליזציה של חומצות שומן ובכך מעלה רת רמתן בדם.
- פעילות אנאבולית- עובר דדרך גורם גדילה אינסולין 1
IGF1
אשר מיוצר בכבד ומשופעל על ידי הורמון הגדילה ובכך תורם להיפרטרופיה של השריר. - אדפטציה לאימון גופני (?)
37
Q
השפעת פעילות גופנית על סוכרת סוג 2-
A
- במחקר אחד חילקו לשלוש קבוצות- קבוצה אחת של חולי סוכרת שלא עברו תהליך של אימון, קבוצה אחת של חויל סוכרת שעברו תהליך של אימון וקבוצת ביקורת ללא סוכרת.
- עשו לנבדקים בדיקת העמסת גלוקוז, פעם אחת ללא אימון גופני ב7 הימים שקדמו לבדיקה, ופעם שנייה לאחר 7 ימים שבהם הם ביצעו 30 דקות של פעילות אירובית.
- בדקו גם את רמות הגלוקוז בדם וגם את רמות האינסולין.
- תוצאות לגבי גלוקוז- ניתן לראות שהקבוצה שהתאמנה הגלוקוז עלה לרמות נמוכות יותר מאשר הקבוצה שלא התאמנה. (עדיין גבוהות מהנורמה, אבל נמוך יותר לעומת הקבוצה שלא התאמנה.
- תוצאות לגבי אינסולין-
כמובן שקבוצת הביקורת רמות האינסולין עלו מיד וגבוה כדי להשתלט על רמות הסוכר.
אצל קבוצת האימון ניתן לראות עלייה מתונה יותר של אינסולין.
אצל קבוצת הלא מתאמנים ניתן לראות פיק גבוה של אינסולין.
