הורמונים Flashcards

1
Q

התגובה האנדרוקינית במאמץ- הורמונים במאמץ. מה הרעיון הכללי?

A
  • לשמור על רמות תקינות של גלוקוז בדם.
  • מטרת העל היא שמירה על מערכת העצבים המרכזית- המוח צריך גלוקוז קבוע בטווח של 90-100 מג בדם.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

באיזה מנגנון פועלים רוב ההורמונים?

A
  • מנגנון משוב שלילי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

באיזה הורומונים נתמקד במיוחד?

A
  • אינסולין
  • גלוקגון
  • אפינפרין
  • נוראפינפרין
  • קורטיזול
  • הורמון גדילה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

במה שונה האינסולין משאר ההורמונים שצוינו?

A
  • הוא היחיד שהיפוגליקמי (כלומר מוריד את רמות הגלוקוז)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

ברמת ההומסטאזיס כאשר יש עלייה ברמות הגלוקוז והפרעה להומאוסטזיס-

A
  • הגירוי- רמות גלוקוז עולות בדם.
  • רמות הגלוקוז בדם מובחנות על ידי תאים מפרישי אינסולין בלבלב.
  • התאים מגורים להפרשת אינסולין לזרם הדם.
  • האינסולין מתחבר לרצפטורים וגורם לספיגה מוגברת של גלוקוז בכל תאי הגוף. בנוסף, הכבד אוסף גלוקוז ומאחסן אותו כגליקוגן.
  • רמות הגלוקוז בדם יורדות לנקודת שיווי המשקל.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

התהליכים העיקריים בעקבות שחרור האינסולין

A
  • ספיגה מוגברת של גלוקוז בכל אתי הגוף
  • איסוף גלוקוז על יד יהכבד ליצירת גליקוגן
  • המרה לטריגליצרידים ושמירה כחומר תשמורת כשומן
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

במקרה של ירידה ברמות הגלוקוז-

A
  • גירוי- ירידה ברמות הגלוקוז בדם
  • הרמות מובחנות על ידי תאים מפרישי גלוקגון של הלבלב.
  • הלבלב מפריש גלוקגון לזרם הדם, כאשר איבר המטרה הוא הכבד.
  • הכבד מפרק גליקוגן מאוחסן ומשחרר גלוקוז לזרם הגם.
  • רמות הגלקוז בדם עולות והגירוי הלפרש גלוקגון מופסק.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

תיאור תפקיד האינסולין בהקשר של התאים

A
  • תפקיד האינסולין להכניס גלוקוז לתאים.
  • על הממברנה של התאים יש רצפטורים לאינסולין.
  • האינסולין מגיע לתאי השריר ונקשר לרצפטורים, יוצר שרשרת של תהליכים תוך תאיים שבסופו יש ייצור ומוביליזציה של הנשא גלוט-4, הנושא גלוקוז בתוך התא.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

אינסולין בפעילות גופנית

A
  • במאמץ גופני, המערכת הסימפטטית פועלת, בלוטת יותרת הכליה מפרישה את האדרנלין.
  • האדרנלין הוא אנטגוניסט לאינסולין.
  • במאמץ גופני בתוך התא יש תהליכים מקבילים בתוך התא שבשורה התחתונה גם הם גורמים לשינוע של הגלוט 4. מצב שיכול ליצור היפוגליקמיה (כי יש שני תהליכים שמתרחשים במקביל של קלינה והעברה של גלוקוז לתאים)
  • במאמץ ממושך הקטכולאמינים (אנדרנלין) חוסמים את האינסולין כדי שלא תהיה יותר מדי הכנסה של גלוקוז למניעת היפוגליקמיה.
  • זאת הסיבה שהם אנטגוניסטים לאינסולין- הפ חוסמים את האינסולין.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

שאלה לחלד

A

למה אנדרנלין נחשב אנטגוניסט לאינסולין אם בפועל הוא גם מכניס במנגנון אחר אמנם, גלוקוז לתאים?
הוא אומנם חוסם את האנדרנלין אבל גורם לירידה של גלוקוז בדם

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

מה הסיבה הפיזיולוגית ל
insulin like effect
בזמן פעילות גופנתי?

A
  • מניעת היפוגליקמיה- אם גם אינסולין וגם נוראנדרנלין יורידו את רמות הגלוקוז בדם, עלולה להווצר היפוגליקציה שתסכן את הריכוז הדרוש למערכת העצבים המרכזחת.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

Insulin like effect

A
  • הכוונה היא למנגנון שפועל בזמן פעילות גופנית וגורם לאותה פעוהל של אינסולין, ללא אינסולין.
  • מדובר במאמץ גופני שמפשיע כל הפחתה של רמות הגלוקוז בדם ללא קשר לאינסולין- הוא עוקף את האינסולין.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

השפעות של
insulin like effect

A
  • האפקט הזה ממשיך גם לאחר שפעילות הגופנית הפסיקה (בהנחה שהפעילות הגופנית הייתה מספיק זמן)
  • אפקט יותר חשוב של תופעה זו- אחרי 4 שעות עד 48 שעות רגישות האינסולין עולה. מכאן שעל כל כמות של אינסולין יש יותר אפקט של כניסת גלוקוז לתאים. יש עלייה הרגישות לאינסולין ומכאן התנגודת לאינסולין יורדת.
  • מכאן החשיבות של פעילות גופנית למניעה וטיפול בהתנגדות לאינסולין וניתן לעשות הפיכות לתרופות ולמנוע שימוש בתרופות למשל בסוכרת. לאנשים עם תנגודת אינסולין התנאי הוא שהפעילות הגופנית תהיה יומיומית (גם אם לא הכי ארוכה)
  • בגלל שרגישות לאינסולין יותר גבוהה בבוקר מאשר בערב.
  • ההתנגדות אלינסולין גבוהה יותר אחרי הצהריים ולכן פעילות גופנית אחרי האוכל (אחרי צהריים), הליכה של רבע שעה-20 דק תגרום להגברה של הרגישות לאינסולין.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

כיצד פעילות גופנית עצימה מעלה את רמות הגלוקוז?

A
  • אנרדנלין גורם לפירוק של גליקוגן מהכבד וגם מעכב את הספיגה שלו בתאים.
  • מה שיכול לגרום בהתחלה להיפרגליקמיה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

לסיכום, בזמן פעילות גופנית מתרשים שני תהליכים:

A
  • תהליך לא תלוי אינסולין- המאמץ הגופני יוצר סטרס מטבולי אשר גורמים לשרשרת של תהליכים שונים שהותוצאה שלהם היא אותה תוצאה- שינוע של גלוט 4 מתוך התא אל הממברנה והיקשרות של הגלוקוז. זאת בהחה שהמאץ הגופני הוא עצים במידה בינונית לפחות וכל עוד הוא ממושך. אפקט שנמשך לאורך כשעתיים לאחר המאמץ הגופני.
  • תהליך תלוי אינסולין- מנגנון נוסף בו הרגישות לאינסולין עולה (כלומר, פחות אינסולין תגרום ליותר כניסה של גלוקוז).ממשיך 48 שעות לאחר האימון. תלוי בעצימות ומשך האימון.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

תזכורת לסוגי סוכרת

A
  • Type 1- אין ייצור והפרשה של אינסולין.
  • Type 2- התנגודת לאינסולין גוברת עד למצב שהכליות לא עומדות בזה ויש עייפות הגורמת ליצירה מועטה של אינסולין.
17
Q

השפעת הפעילו הגופנית על סוכרת

A
  • פעילות גופנית כלי מדהים לשיפור תנגודת אינסולין (בגלל סיבות שאוזכרו למעלה)
  • תדירו לחולי סוכרת מסוג שני- פעילות יומיומית. בעיקר יעזור להם.
  • צריך להיות ערים לסוגייה הזו אצל חולי סוכרת סוג 1 בגלל שהם מזריקים אינסולין, ומאמץ גופני גורם לשינויים ברגישות לאינסולין וגם בקליטה של גלוקוז.
  • כלומר, אותם חולים מזריקים אינסולין בכמות מסויימת על מנת ליצור שיווי משקל ברמות הסוכר לעומת כמות הסוכר שהם צורכים, ולכן שמשלבים פעילות גופנית יש להתחשב גם ברמות האינסולין המוזרקות- צריך להפחית את האינסולין לפני מאמץ דופני ולהגביר את הגלוקוז על מנת להמנע ממצב של היפוגליקמיה.
18
Q

גלוקגון

A
  • אנטגוניסט לאינסולין.
  • הורמון היפרגליקמי.
19
Q

השפעה על גלוקגון בפעילות גופנית

A
  • אימון ומאמץ גופני מפחית את רמות האינסולין בדם אבל במקביל גורם לעלייה ברמות הגלוקגון כדי לשמור על רמות הגלוקוז בדם.
20
Q

תפקיד הגלוקגון

A
  • מגביר את פירוק הגליקוגן בכבד והכך מגביר את רמות הגלוקוז בדם.
21
Q

האם מאגר הגליקוגן בשריר יכול לעלות את רמות הגלוקוז בדם?

A
  • לא.
  • בשריר אין את האנזים שיש בכבד שגורם לתגובה בה הגלוקוז יכול לעבור מהתא אל הדם.
  • האנזים נקרא- גלוקוז 6 פוספטה
22
Q

לסיכום השפעת הורמוני הלבל על רמת הגלוקוז בדם:

A
  • יש תמונה- הורמונים.
  • בדרף ניתן לראות את רמות הגלוקוז, האינסולין והגלוקגון בזמן מאמץ.
  • בתחילת מאמץ רמות הגלוקוז עולות ונשארות גבוהות, אינסולין יורד וגלוקגון עולה כדי לשמוא על שיויי משקל של רמות הגלוקו בדם.
23
Q

בלוטת יותרת הכליה- אדרנל

A
  • ישנן שתי בלוטות- אחת מעל כל כליה.
  • מחולקת למדולה ולקורטקס.
  • דרך המדולה- מופרשים קטכולאמינים בתיווך של ההיפופיזה וההיפותלמוס.
  • דרך הקורטקס- מופרשים אנדורגנים, אלדוסטרון, קורטיזול ועוד.
24
Q

קורטיזול-

A
  • הומרון סטרס- מופרש מהקורטקס של בלוטת האדרנל.
  • פעילות גופנית היא כמו כל סוג אחר של סטרס. מגבירה את הציר של ההיפותלמוס-היפופיזה-בלוטת יותרת הכליה ובכך מגבירה את הפרשת הקורטיזול.
  • הורמון היפרגליקמי.
  • תפקידו- לאפשר אנרגיה זמינה לתאיפ
25
Q

מתפקידי הקורטיזול-

A
  • מגביר את המוביליזציה של שומנים (פירוק רקמות שומן כדי שיהיה יותר שומן בדם)
  • מעלה את רמות הגלוקוז בדם- מעכב את כניסת הגלוקוז אל השריר, מגביר תיאבון לסוכר.
  • הוא הומרון סטרס וקטבולי- הורמון שמשפעל את הגלוקוגנזה מחומצות אמינו.
  • הורמון קטבולי- פירוק חלבונים. במצבים כרוניים של חשפיה לקורטיזול כשיש חסר אנרגטי, הגוף ישתמש בחלבונים כמקור אנרגיה.
  • אנטגוניסט לאינסולין- חשיפה כרונית מגבירה את הפרשת האינסולין והשמנה. יוצרים מצב אנאבולי לשומן בטני.
  • הומרון נוגד דלקת- זריקת קורטיזון.
  • הורמון המדכא את מערכת החיסון.
  • מקושר לאימון יתר.
26
Q

הקשר של קורטיזול להשפמנה בטנית

A
  • אמנם מגביר פירוק שומן ומגביר את צריכת הגוף של שומן וניודו אב לבאופן מעניים במנגנון לא ברור- גורם לניוד מוגזם של השומן והצברות באיזור הבטן.
  • יתכן שיש קשר לזה שהוא אנטגוניסט לאינסולין- גורם להיפרגליקמיה, ואז יש שחרור מוגזם של אינסולין על מנת לפצות, ובגל לשאינסולין הוא הורמון אנאבולין- תהיה אגירת יתר של שומן.
27
Q

השפעת קורטיזול על מערכת החיסון

A

*מדכא את פעולת מערכת החיסון – הגוף שלנו מוגבל במשאבים שלו. כאשר אנחנו נמצאים בסטרס הגוף צריך להשתמש במשאבים שלו כדי לטפל בסטרס, זה בא על חשבון מערכת החיסון

28
Q

אימון גופני ותפקוד מערכת החיסון

A
  • חילקו את הגרף לשלוש:
  • אנשים עם אורח חיים יושבני
  • אנשים שמתאמנים בפעילות גופנית מתונה
  • אנשים שמתאמנים בפעילות גופנית עצימה
  • ניתן לראות שהגרף מתאר את הסיכון לזיהומים- אצל אנשים עם אורח חיים יושבני יש סיכוי ממוצע לחלות, אצל אנשים שמתאמנים בפעילות מתונה יש סיכון נמוך, וכאשר רמת הפעליות עולה כך גם רמת הסיכון לחלות במחלות זיהומיות עולה.
29
Q

The open window theory

A
  • ראו שפעילות בעצימות גבוה מדי מגבירה את הסיכון לתחלואה.
  • אחרי חשיפה לסטרס יש חלון זמנים בו הגוף חשוף יותר לפגיעה כי מערכת החיסון מוחלשת (בגלל הקורטיזון)
  • בשלב הראשוני של האימון הגופני יש התגברות של מערכת החיבון, אך בתום האימון יש מעין חלון שיכול להפתח לשעות ואפילו ליותר, ואם יש חשיפה לפתוגן אז יש גורם סיכון לתחלואה.
  • אם לא מאפשרים למערכת החיסון להתאושש יש התדרדרות כרונית ותמידית וצבירה של דיכוי חיסוני.
  • קשור לעלייה בקורטיזול שמדכא את מערכת החיסון.
30
Q

recovery

A

על מנת להמנע מהגעה ל”חלון הפתוח”, יש להקפיד כמה שניתן תזונה מתאימה ומנוחה מספקת.

31
Q

אדרנלין- אפינפרין. תפקיד

A
  • קשור למנגנון “הילחם או ברח”
  • גליקוגנוליזיס בכבש ובשריר- על מנת לשמור על רמות גלוקוז תקינות בדם.
  • יצירה ושינוע חומצות שומן.
  • יש לו קשר לפעילות מערכת העצבים הסימפטטיץ- דומיננטית יותר בפעילות גופנית ובסטרס.
32
Q

השפעת סוג האימון על רמת הגלוקוז בדם

A
  • פעילות גופנית קצרה ועצימה- מעלה את רמות הגלוקוז בדם בגלל האנגרנלין.
  • פעילות מתונה יותר- מורידה את רמות הגלוקוז בדם.
33
Q

בלוטת ההיפוזיה

A
  • מפרישה מחלקה הקדמית את הורמון הגדילה.
34
Q

הורמון הגדילה

A
  • הורמון היפרגליקמי.
  • גורם לגלוקונאוגנזה וגליקוגנוליזיס בכבד- יצירה של גליקוגן מחומצות אמינו ופירוקו על מנת שיהיה זמין בדם.
  • מעכב את השפעת האינסולין על השריר- מכאן שמפחית את הכניסה של גלוקוז לשריר.
  • מאיץ את תהליך הליפוליזה- פירוק השומנים. מאפשר מוביליזציה של חומצות שומן ובכך מעלה רת רמתן בדם.
  • פעילות אנאבולית- עובר דדרך גורם גדילה אינסולין 1
    IGF1
    אשר מיוצר בכבד ומשופעל על ידי הורמון הגדילה ובכך תורם להיפרטרופיה של השריר.
  • אדפטציה לאימון גופני (?)
35
Q

השריר כרקמה אנדרוקינית

A
  • לשריר תפקיד אנדרוקיני משמעותי
  • הוא מפריש חומרים פפטידיים שנקראים מיוקנים\אקסוקינים
  • המיוקנים משפיעים על רקמות אחרות- כמו הלבלב, מערכת העיכול, העצם וכו.
36
Q

השפעת השריר על המוח-

A
  • השריר מייצר מיוקינים הנקראים איריסינים, העוברים את מחסום הדם מוח וגורם שם לייצור והפרשה של גורם גדילה עצבי הנקרא
    BDNF
    שיש לו חשיבות משמרת של תאי המוח והעצבים.
  • קשור לשמירה על המוח והאטת הזדקנות.
37
Q

השפעת פעילות גופנית על סוכרת סוג 2-

A
  • במחקר אחד חילקו לשלוש קבוצות- קבוצה אחת של חולי סוכרת שלא עברו תהליך של אימון, קבוצה אחת של חויל סוכרת שעברו תהליך של אימון וקבוצת ביקורת ללא סוכרת.
  • עשו לנבדקים בדיקת העמסת גלוקוז, פעם אחת ללא אימון גופני ב7 הימים שקדמו לבדיקה, ופעם שנייה לאחר 7 ימים שבהם הם ביצעו 30 דקות של פעילות אירובית.
  • בדקו גם את רמות הגלוקוז בדם וגם את רמות האינסולין.
  • תוצאות לגבי גלוקוז- ניתן לראות שהקבוצה שהתאמנה הגלוקוז עלה לרמות נמוכות יותר מאשר הקבוצה שלא התאמנה. (עדיין גבוהות מהנורמה, אבל נמוך יותר לעומת הקבוצה שלא התאמנה.
  • תוצאות לגבי אינסולין-
    כמובן שקבוצת הביקורת רמות האינסולין עלו מיד וגבוה כדי להשתלט על רמות הסוכר.
    אצל קבוצת האימון ניתן לראות עלייה מתונה יותר של אינסולין.
    אצל קבוצת הלא מתאמנים ניתן לראות פיק גבוה של אינסולין.
38
Q

השפעות פעילות גופנית על סוכרת סוג 1-

A
  • פעילות גופנית לא תגרום לייצור אינסולין. אבל כן תשפר את היכולת הכללית של הגוף ולכן חשוב לעשות פעילות גופנית.
  • יחד עם זאת- צריכים לנהוג במשנה זהירות- צריכים לזכור שבפעילות גופנית יש
    insulin like effect
    ויש להתאים את הפעילות הגופנית לזריקות האינסולין כדי להמנע מהיפרגליקמיה.
39
Q

השפעה עקיפה של פעילות גופנית על סוכרת משני הסוגים

A
  • לפעילות הגוםנית יש השפעה חיובית לא רק על קליטת הגלוקוז בתאים, אלא גם לבריאות שאר התאים שיכולים להפגע כתוצאה מהמחלה. (מוח, כליות, כלי דם וכו)