מדידת צריכת אנרגיה Flashcards
1
Q
חישוב עבודה-
A
- משקל\כחXההעתק למספר הפעמים.
- 100 קילוגרם מטר
- נתון ש1 קילוקלוריה שווה 426 קילוגרם למטר
2
Q
סוגי האנרגיה
A
- עבודה חיצונית- פיזיקלית. ניתנת למדידה ישירה. 20-25%
- עבודה פנימית- פיזיולוגית. לא ניתנת למדידה ישירה. ההוצאה האנרגטיתת של הגוף שלנו היא יותא מהעבודה החיצונית. העבודה החיצונית שווה בערכה למשהו כמו 20-25 אחוז מסהכ האנרגיה שאנחנו צורכים לטובת תהיכים מטבוליים פנימיים שלנו. 80-75%
3
Q
אמצעי מדידה להוצאה אנרגטית
A
- Direct calorimetry- השיטה הישירה. מודדת חום. כמה חום מיוצר.
- Indirect calorimetry- השיטה העריפה. מודדת צריכת חמצן.
4
Q
קלורימטריה ישירה
A
- אדם יושב במיכל סגור לזמן מסויים ומודדים את כמות החום הנוצר.
- מגבלות: יקרה ולא מיועד לשינויים בפעילויות. המכשיר מודד את הדלתא של החום, את הך הכל.
- השימוש העיקרי- בדיקת
RMR\BMR- קצב חילוף החומרים.
5
Q
קלורימטריה לא ישירה
A
- נקראת ספירומטריה
- לא מודדת כמה חום מיוצר.
- יותר זמינה
- יותר זולה
- מתבססת על הקשר בין כמה חמצן צורכים לערך הקלורי שלו. כלומר, מודדים את צריכת החמצן של הנבדק ואז באופן עקיף יודעים לתרגם א תהקשר בין צריכת החמצן לבין כמות האנרגיה שאנחנו מוציאים.
6
Q
שיטת המחזור הפתוח
A
שם נוסף לשיטה הלא ישירה- הסיבה היא שאנחנו שואפים ונושפים אוויר ממחזור הנשימה אל הסביבה.
7
Q
כמה שווה קלורית ליטר חמצן שהגוף צורך?
A
- 5 קילו קלוריות.
8
Q
חסירון השיטה העקיפה
A
- צריך להיות בהליך אירובי, כי בתהליך אנאירובי יש פחות מעורבות חמצן.
9
Q
עיקרון הספירומטריה-
A
- מבוססת על יחס כמותי קבוע בין כמות החמצן שאנחנו צורכים (תצרוכת החמצן), לבין ההוצאה האנרגטית שלנו.
- אם נוסיף למדידה גם זמן נקבל את הקשר בין ההספק לבין צריכת החמצן.
10
Q
מדידה על ידי ספירומטריה
A
- מכשיר אשר מחובר לאדם עם מסכה ומחשב ויודע להציג פרמטרים שבאמצעותם הפיזיולוג יודע לחשב את ההוצאה האנרגטית ביחידת זמן.
- אנחנו שואפים את החמצן מהאוויר, החמצן שלו אנחנו זקוקים “נשאר” בגוף, וזה שאנחנו אל משתמשים בו ננשף החוצה.
- אם נדע למדוד את כמות החמצן שנשאר בגוף שלנו נוכל להמיר אותו לפי היחס של 1 ליטר חמצן שווה 5 קילו קלוריות.
11
Q
אילו פרמטרים מודד המכשיר?
A
- VE=minute ventilation- נפח האוויר שאנחנו מכניסים בדקה. נפח האוויר
- ריכוז החמצן (בערך 21 אחוז באוויר)
- ריכוז הפחמן הדו חמצני.
12
Q
החישוב:
A
- כמו שלמדנו בפיזיולוגיה של הנשימה:
- In=Mv*FiO2
- Out= Mv*FeO2
- Vo2=in-out
13
Q
ריכוז החמצן הננאף בדקה
A
- 16 אחוז
14
Q
ריכוז החמצן הנשאף בדקה
A
- 21 אחוז
15
Q
חישוב ריכוז החמצן הנצרך בדקה:
A
- ריכוז נשאף פחות ריכוז ננשף
- כלומר, ריכוז ששוה ל5 אחוז.
16
Q
חישוב נפח החמצן הנצרך בדקה
A
- 5 ליטר אוויר (על פי הMV)
- נכפיל ב5 אחוז של ריכוז החמצן הנצרך בדקה
- שווה ל0.25 ליטר חמצן בדקה.
17
Q
חישוב כמות האנרגיה שנצרכת בדקה
A
- על פי ההמרה ש1 ליטר מצן שווה ל5 קילו-קלוריות.
- אחרי חישוב 1.25 קילוקלוריות בדקה.
18
Q
היבטים לצריכת חמצן ממוצעת
A
- צריכת החמצן הממוצעת של אנשים בדקה תלויה במסת הגוף, הגיל ומסת השריר- אנשים עם מסת גוף ושריר קטנה יותר צריכת החמצן שלהם תהיה נמוכה יותר.
- מדידה זו מחייבת תנאים אירוביים (שזה בעצם רוב חיינו)
19
Q
מדוע יש למדוד את כמות הפחמן הדו חמצני הננשף?
A
- משום שהיחס בין תצרוכת החמצן לבין כמות הפחמן דו חמצני קשור לאב המזון הנצרך וזה מאפשר לנו לדייק את כמות ההוצאה האנרגטית שמדדנו.
20
Q
שיטות למדידה צריכת חמצן
A
● מחזור פתוח- שואפים ונושפים אל האוויר החופשי דרך איזה צנרת שעליה יש חישינים שמודדים את ריכוזי הגזים. יש מערכות ניידות ונייחות כאלה.
● Portable Spirometry- מערכת מדידה מרחוק לספירומטריה שמודדת וניתן לבצע מבלי להיות מחובר למכשירים במעבדה.
לאחר מכן ניתן לפענח את הנתונים במעבדה.
21
Q
שתי דרכים לחישוב ריכוז החמצן שנצרך
A
- דרך ראשונה- ליטר בדקה
- דרך שנייה- חלוקה במשקל גוף. זה נותן השוואה בין שני אנשים שונים.
22
Q
שווה הערך הקלורי של חמצן
A
- כל ליטר חמצן שצורכים שווה ל5 קילו קלוריות בקירוב.
- הסיבה ל”קירוב” היא שהוא נקבע על פי סוג הסובסטרט אות והגוף צורך.
23
Q
מנת נשימה- RQ
A
- כמות פחמן דו חמצי מיוצר לחלק לכמות חמצן שנצרך.
- היחס שונה סין אבות המזון השונים- ומכאן שניתן לעשות הבחנה בין השימוש היחסי בין הסובסרטים השונים.
- היחס הנומרלי הוא בין 0.7-1
24
Q
מנת הנשימה עבור פחמימות
A
- מולקולה אחת של גלוקוז מתחמצנת עם 6 מולקולות של חמצן ומתקבל 6 מולקולות של פחמן דו חמצני, מים ואטפ.
- ומכאן היחס הוא 1
25
Q
מנת נשימה עבור שומן
A
- עבור מולקולת שומן אנחנו משקעים 23 מולקולות של חמצן ומקבלים 16 מולקולות של פחמן דו חמצני.
- מכאן שמנת הנשימה 0.7
26
Q
מנת נשימה עבור חלבון
A
- מנת הנשימה היא 0.82.
- החלבון הוא רכיב יחסית זניח בהוצאה האנרגטית שלנו במצב נורמלי. 3-4 אחוז מהאנרגיה שאנחנו צורכים היא ממקור חלבוני כל עוד אנחנו אל בגירעון משמעותי.
27
Q
Non protein RQ
A
- מנת נשימה נטולת חלבון. הסיבה היא שהחלבון הוא רכיב זניח בהוצאה האנרגטית.
- מכאן שאם אנחנו מחשבים מנת נשימה והערך יוצא 0.82, זה לא אומר שהצריכה היא יותר לכיוון החלבון, כי משקלו מאוד זניח.
29
Q
טבלת מנת נשימה ללא חלבונים ושווה הערך הקלורי
A
- הטבלה מראה ערכים שונים של מנת נשימה ואת שווה הערך הקלורי המתאים להם, ואת סוג המצע הרלוונטי.
- ככל שאחוז הפחמימות גובר ואחוז השומנים קטן, מנת הנשימה מתקרבל לאחד והערך הקלורי
- מהטבלה עולה שווה הערך הקלורי עבור פחמימות הוא גבוה יותר מאשר שומן. עבור ליטר חמצן, אנחנו יכולים לקבל מפחמימות יותר אנרגיה.
30
Q
שווה הערך הקלורי של חמצן והאנרגיה האגורה בגרם אבות המזון-
A
- שורה ראשונה- כמות האנרגיה שאגורה בכל גרם של אב מזון.
- שורה שניה- כמות החמצן שנדרש לפירוק של גרם אב מזון.
- שורה שלישית- מציגה את שווה הערך הקלורי של חמצן, כלומר כמה קילוקלוריות מקבלים מליטר חמצן עבור כל אב מזון.
36
Q
הוצאה אנרגטית ביממה של האדם הממוצע-
component of total daily expenditure
A
- בעבר חולק לשלושה חלקים:
- Rest metabolic rate RMR\BMR- ההוצאה האנרגטית במנוחה מוחלטת. מהווה 60-65 אחוז מההוצאה האנרגטית ביממה. זוהי האנרגה הדרושה לקיום תהליכים פיזיולוגיים בסיסיים בגופינו במהלך היום.
- Physical activity- פעילות גופנית, מהווה בממוצע 30 אחוז. הכוונה לכל תנועה שאננחו עושים. לאו דווקא ספורט.
- Thermic effect of food- תרמוגנזה. עיכול ופירוק מזון. מהווה בממוצע כ-10 אחוז מההוצאה האנרגטית ביממה.
38
Q
כיצד מתארים את ה”עוגה” היום?
A
- Rest metabolic rate- ההוצאה האנרגטית במנוחה, מהווה בממוצע 80 אחוז.
- Physical activity- פעילות גופנית היום מהווה רק 10 אחוז.
45
Q
טבלה המדגימה את המדידה אצל אישה השוקלת 150 קילוגרם:
A
- בעמודה הראשונה- ממוצע צריכת החמצן. באוכלוסיה הממוצעת הערך הוא 0.25 ליטר לדקה, אך אצלה בממוצע בכל ה10 דקות 0.43. הסיבה היא שיש לה יותר מסת גוף ומכאן שיש יותר תאים שצורכים חמצן. מכאן שקצב חילוף החומרים שלה גבוה יותר משום שמסת הגוף שלה גדולה יותר.
- העמודה השנייה מבטאת את צריכת החמצן לכל קילוגרם גוף (המט). ניתן לראות שבממוצע הערך של האישה (2.9) נמוך מזה של האוכלוסייה (3.5). הסיבה היא שאחוז השומן בגוף שלה גבוה- וכאשר אנחנו מחלקים את גופה של האישה לקגל, כל קילוגרם גוף הוא בעל מסת שומן גבוהה. ידוע שצריכת החמצן של מסת שומן היא נמוכה מזו של שריר. הפעילות המטבוית של שומן היא נמוכה יותר.
- עמודה של מנת נשימה- 0.7. מה שהיינו מצפים כי היא בצום.
- RMR- אחרי חישוב 2800 קילו קלוריות.
47
Q
The harris benedict equation
A
- משוואה המעריכה את קצב הפעילות של חילוף החומרים הבסיסי באמצעות מדדים שונים ומעריכה את כמות האנרגיה הנדרשת לקיום תהליכים בסיסיים בגוף.
- יש שונות גדולה והבדלים בקצב חילוף החומרים גם אצל אנשים בעלי ערכים ומאפיינים דומים וברוב המקרים לא תמיד ניתן להסביר מה משפיע על אותם ההבדלים.
49
Q
התרומה היחסית של כל סוג רקמה בהוצאה אנרגטית במנוחה
A
הטבלה היא עבור אדם ששוקל 70 קג
* איברים פנימיים
* רקמת שריר
* רקמת שומן
50
Q
נתונים של איברים פנימיים
A
- בערך 5-6 אחוז ממשקל בגוף שלנו
- הקצב המטבולי שלהם הוא 340 קילוקלוריות על כל קג ממשקל האיברים ליום.
- מכאן שעבור אדם ששוקל 70 קג, סהכ שריפת הקלוריות במנוחה תהיה 1310 קילוקלוריות ליום.
- ש הבדל בין צריכת האנרגיה של האיברים השונים במנוחה. אבל הערך מבטא את הממוצע בינהם.
51
Q
רקמת שריר
A
- כ-40 אחוז ממשקל הגוף שלנו
- עבור אדם ששוקל 70- סהכ 28 קג שריר.
- הקצב המטבולי של השריר הוא 12 רילוקלוריות עבור כל קילו ממשקל האיבר ליום
- מכאן שבך הכל 336 קילו קלוריות ליום
52
Q
רקמת שומן
A
- הקצב המטבולי שלה הוא רק 4 קילוקלוריות לכל קילו ביום. זוהי רקמה מאוד לא פעילה מטבולית
65
Q
השפעת הפעילות הגופנית
A
- כמות האנרגיה שאנחנו מוציאים בפעילות הגופנית תלויה בעצימות הפעילות ובנפח
שלה. - בטבלה ניתן לראות כמה קלוריות מוציאים בדקה בעקבות סוגים שונים של פעילויות
- בטבלה הקטנה ניתן לראות השוואה בין דרגת קושי מילולית למטס- נציין שהטבלה מציגה מאמץ של אדם לא מאומן.
67
Q
TDEE- total daily energy expenditure
A
- ההוצאה המטבולית במנוחה ובמאמץ = כוללת ליממה
- נתין להשתמש בטבלאות שעוזרות להעריך בקירוב את הערך.
- הטבלה לא מתייחסת למה יותר טוב\יותר בריא- אלא רק לגבי ההוצאה האנרגטית.
