כפירה הודיה והסדר טיעון

Question 1

מתי הודאה נחשבת עדות ותיחשב כראיה?

Answer 1

תשובת הנאשם לכתב אישום אינה תיחשב עדות ולא תהווה ראיה.

הודאה במשטרה - מהווה ראיה
הודאה בזמן משפט - תהווה ראיה ואף ניתן להעמיד לדין את הנאשם על עדות שקר.

Question 2

איזו גישה התקבלה הנוגעת להסדרי טיעון?

Answer 2

“גישת האיזון”, לפיה ביהמ”ש בוחן כאילו הוא זה שערך את ההסדר. נבחן אם קיים איזון הולם בין טובת ההנאה לנאשם לבין התועלת בעונש לאינטרס הציבורי. הגישה אינה מתמקדת בהתאמת העונש לחומרת העבירה אלא בבחינת שיקולי התביעה.

השופטת בינייש קובעת שלושה שיקולים נוספים:
* ציפיית הנאשם: יש לקחת בחשבון שמירי כבר הודתה ויש לכבד ציפייתה שההסדר יכובד.
* חזקת התקינות והכבוד ההדדי בין ביהמ”ש לתביעה: שיקול זה מצדיק קבלת הסדרי טיעון.
* חשיבות הסדרי הטיעון: אם המון הסדרי טיעון לא יכובדו, נאשמים יאבדו אמון במערכת ולא יודו.
במכלול השיקולים, ביהמ”ש ייטה לכבד הסדרי טיעון ויתערב במקרים מעטים בלבד.

Question 3

האם נאשם יכול לחזור בו מהודאה?

Answer 3

ס’ 153 לחסד”פ מאפשר לביהמ”ש לדחות הסדר טיעון ולנאשם לחזור מהודאתו בנימוקים מיוחדים באישור ביהמ”ש (סמחאת).

היתר לחזור מהודאה יינתן בנסיבות חריגות, בהתקיים פסול בהודיה עקב פגם ברצונו החופשי ובהבנתו של הנאשם את משמעות הודיתו, או אם ההודיה הושגה שלא כדין באופן המצדיק פסילתה. (פלוני)

Question 4

איזה סוגי הסדרי טיעון קיימים?

Answer 4

1. הסדר על סעיפי האישום
2. הסדר על העונש - ביהמש לא חייב לקבל את העונש המופחת
3. הסדר על העובדות - אותו סעיף אישום אך ייתכן העובדות יקלו על העונש
4. הסדרים פרוצדורליים

Question 5

מה הטיעונים נגד הסדרי טיעון?

Answer 5

1. פגיעה בחקר האמת
2. פגיעה בגמול
3. פגיעה בשוויון
4. חשש להרשעת חפים
5. פגיעה בנפגעי עבירה

Question 6

מה הטיעונים בעד הסדרי טיעון?

Answer 6

1. הגברת הענישה
2. הגנה על נפגעי עבירה ומקורות מודיעיניים
3. הרשעה במצב של ראיות חלשות

Question 7

התערבות שיפוטית בהסדרי טיעון

Answer 7

1. הסדר על אישום - אין התערבות
2. הסדר על העונש - ביהמש יכול להטיל עונש חמור יותר ממה שהתביעה דרשה בהסדר.

“גישת האיזון”, לפיה ביהמ”ש בוחן כאילו הוא זה שערך את ההסדר. נבחן אם קיים איזון הולם בין טובת ההנאה לנאשם לבין התועלת בעונש לאינטרס הציבורי. הגישה אינה מתמקדת בהתאמת העונש לחומרת העבירה אלא בבחינת שיקולי התביעה.

השופטת בינייש קובעת שלושה שיקולים נוספים:
* ציפיית הנאשם: הנאשם כבר הודה והסתמך על ההסדר.* חזקת התקינות והכבוד ההדדי בין ביהמ”ש לתביעה: שיקול זה מצדיק קבלת הסדרי טיעון.
* חשיבות הסדרי הטיעון: אם המון הסדרי טיעון לא יכובדו, נאשמים יאבדו אמון במערכת ולא יודו.
במכלול השיקולים, ביהמ”ש ייטה לכבד הסדרי טיעון ויתערב במקרים מעטים בלבד.

Question 8

מהי כפיפות התביעה להסדר?

Answer 8

ארביב: הסדר טיעון הוא כמו הבטחה שלטונית. ככלל, יש צורך לקיים.
חריג: מותר לשלטון להשתחרר ממנו כאשר יש צורך ציבורי מוצדק/נסיבות חדשות

3 אינטרסים שמנחים את התביעה להשתחרר מהסדר:
1. אמינות השלטון - יש לקיים
2. אינטרס הציבורי - הגשת הדין הפלילי - כאשר ההסדר מקל מדי, טענה להשתחרר.
3. אינטרס הנאשם:
א. ציפייה - השתחררות לפני הודאה.
ב. הסתמכות -השתחררות אחרי הודאה (במקרים נדירים)

Question 9

מהי כפיפות הנאשם להסדר טיעון?

Answer 9

ס’ 153 - חזרה מהודאה
זכאי לעשות בהסכמת ביהמש.
אם נעשה לפני גזר דין ביהמש יאפשר לעיתים. (סמאח)

Question 10

מהי טענת אין להשיב לאשמה?

Answer 10

ס’ 158
אם התביעה לא העלתה ראיות שמצדיקות התייחסות של הנאשם כך שיש לזכותו ואין צורך שיתייחס לטענות נגדו.

נטל התביעה
1. שכנוע - להוכיח את העבירה מעל כל ספק סביר
2. הבאת ראיות - נטל להוכיח טענה באופן שמעביר את הנטל לצד השני. נטל נמוך מנטל השכנוע

רק אם התביעה לא עמדה בנטל הקל של הבאת ראיות, הטענה אין להשיב לאשמה תתקבל.

בפועל הטענה לעולם לא התקבלה.