חקירה משטרתית וזכויות חשוד

Question 1

מהו תנאי לפתיחת חקירה? מהם החריגים?

Answer 1

ס’ 59 לחסד”פ: כאשר נודע למשטרה על ביצוע עבירה (תלונה או דרך אחרת; כלומר, יש חשד סביר). החריגים:
א. קצין בדרגת פקד ומעלה הורה לא לחקור
ב. עבירה שאינה פשע
ג. פשע נסיבות העניין אינן מצדיקות חקירה או שגוף אחר מוסמך לחקור

Question 2

האם כל תיק פשע קל מגיע להעמדה לדין ומדוע?

Answer 2

לא. עבירות פשע קלות (כמו שריטת רכב), נסגרות מהטעם שהחקירה מתמצית בגביית התלונה והתובע מחליט שלא להעמיד לדין מכוח סמכותו כתובע. פס”ד וייס

Question 3

תשאול עדים וחשודים: האם אדם שהיה עד לעבירה חייב להשיב לשאלות של שוטר סיור?

Answer 3

כן, כל שוטרי הסיור הוסמכו לבצע חקירות.
ס’ 2 לפקודת העדות מסמיך את המשטרה לתשאל ולחקור עדים וחשודים. הסמכות נתונה לקצין בדרגת מפקח. בפועל, שר המשפטים יכול להסמיך גופים אחרים ואנשים אחרים לחקור, כל עוד הם נושאי משרה.

Question 4

כיצד חלה זכות השתיקה?

Answer 4

פקודת העדות כי חובה על כל
אדם להשיב על שאלות הנוגעות לעבירה, למעט שאלות שיעמידו אותו בהאשמה פלילית. חשוד רשאי לשתוק ולא לומר דבר. עד חייב להשיב לכל שאלות אלא אם התשובה עלולה לגרום להפללה עצמית.
זכות השתיקה נובעת מכוח תקנות השופטים.

Question 5

מהי זכות השתיקה לגבי חשוד?

Answer 5

לחשוד יש זכות שתיקה אך היא לא חלה על העברת מסמכים כשהוא נצטווה להעבירם ע”פ חוק. מותר לו להימנע מהעברת מסמכים שיגרמו להפללתו בלבד - זכות לאי הפללה עצמית; פס”ד
8600/03 שרון

Question 6

מהו חיסיון שימוש?

Answer 6

ס’ 47(ב) לפקודת הראיות: חיסיון שימוש אוסר להשתמש בראיה כנגד החשוד.
הבעיה היא שהחיסיון ניתנת לאחר שהמשטרה מקבלת את הראיה ויכולה באמצעותה לחפש ראיות חדשות.

Question 7

האם מותר להשתמש בתחבולות משטרתיות כדי לפגוע בזכות השתיקה?

Answer 7

ככלל בישראל מותר להשתמש בתחבולות מסוימות כגון, להגיד שיש ראיות נגדו. אסור להציג ראיות מפוברקות או מסמך מזויף.

Question 8

מה הקו גבול בין תחבולה מותרת לאסורה?

Answer 8

פס”ד פלוני 4415/16: אסור לשקר לנאשם בנוגע לתוכנו של החוק. בישראל, מדובב רשאי ליזום שיחה ולעודד נאשם להשיב שאלות, מדובר בתחבולה מותרת שאינה פוגעת בזכות השתיקה.

Question 9

הזכות לקבל אזהרה על זכות השתיקה

Answer 9

חוקר חשוד חייב להזהיר חשוד בגין זכות השתיקה (חוק שיפוט הצבאי, ס’ 267(א))
אולם בחוק המעצרים, מצוין רק שיש להזהיר רק בשל זכות אי הפללה עצמית ס ‘ 28(א)

Question 10

הזכות להיוועץ בעו”ד

Answer 10

ס’ 34 לחוק המעצרים קובע שעצור זכאי להיוועץ בעו”ד.
פס”ד אסף שי: הזכות להיוועץ
בעו”ד נתונה לחשוד במשמורת המשטרה גם אם איננו חשוד ואיננו מעוכב.
הזכות מוגבלת לפני החקירה, ולא נתונה במהלך החקירה.

Question 11

האם ניתן לעכב פגישה של חשוד עם עו”ד?

Answer 11

כן. רב פקד יכול להורות על עיכוב הפגישה בכמה שעות כדי להשלים חקירה, ס’ 34(ד).
בעבירות ביטחון הסמכות רחבה יותר לעיכוב.

Question 12

האם צריך לעצור חקירה כדי לחכות לעו”ד?

Answer 12

בפס”ד חסון נקבע כי יש ליצור קשר עם העו”ד באופן מיידי אך אין לעצור את החקירה בתנאי שהחשוד הוזהר שזכאי לזכות השתיקה. ההלכה שונתה בפס”ד אסף שי - אם הנחקר ביקש לפגוש עו”ד, יש ליצור עם העו”ד מיידית, אם הסנגור מתכוון להגיע במועד סביר יש לחכות שיגיע. אם לא הודיע שבכוונתו להגיע במועד סביר, אפשר להמשיך את החקירה, אלא אם יש נסיבות מצדיקות.

Question 13

הזכות לקבל הודעה על הזכות להיוועץ בעו”ד

Answer 13

לפני פתיחה בחקירה, על החוקר לעדכן את החשוד על הזכות להיוועץ בעו”ד.
חשוד חסר אמצעים - ס’ 19 לחוק
הסנגוריה הציבורית מורה על הודעה לזכאות לסנגור ציבורי בתנאים מסוימים. פס”ד הון צ’ן לין

Question 14

הסכמה לוויתור על זכויות -מתי נכיר בוויתור של חשוד על זכויותיו?

Answer 14

פס”ד אסף שי - הזכות לוותר על זכות להיוועץ בעו”ד.
החשוד רצה להיוועץ אך החוקר הפעיל עליו לחץ שלא כדין לוותר על זכותו.
יש צורך בהסכמה מדעת.
ויתור חייב להיות מפורש ומתועד בווידאו - פס”ד חייבטוב