התביעה ושיקוליה בהחלטה להעמיד לדין

Question 1

מי יכול לתבוע?

Answer 1

ס’ 12 לחסד”פ - המדינה:
1. הפרקליטות
2. באי כוח יועמ”ש
3. התביעה המשטרתית

Question 2

מהן חלוקת הסמכויות בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית?

Answer 2

ס’ 60 לחסדפ
חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א’ לתוספת ראשונה א’, תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי;

(2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב’ לתוספת ראשונה א’, תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.

Question 3

מהם השיקולים להעמדה לדין?

Answer 3

ס’ 62 לחסדפ: סמכות בשיקול דעת. קובע 2 תנאים:

1. ראיות מספיקות לאישום: בוחנים אם יש ראיות לכאורה לפי מבחן אפשרות סבירה להרשעה (יהב; פלונית א’), כלומר לפי מאזן הסתברויות של 50% ומעלה יש אפשרות סבירה להרשעה
2. נסיבות העניין בכללותן אין מתאימות להעמדה לדין (גנור): נשווה את התועלת שתצמח לערכי המשפט הפלילי מול הנזק שייגרם לערכים אלו.
   א. חומרת העבירה:
   ב. נזקי העבירה:
   ג. שכיחות ההתנהגות העבריינית: ככל שמדובר בהתנהגות שכיחה, הצורך להרתעה ולהעמדה לדין גובר.
   ד. השלכות האישום על ערכים אחרים: לדוגמה אפקט מצנן על חופש הביטוי יוביל כנראה לאי העמדה לדין.
   ה. מידת הפגיעה בנפגע העבירה:
   ו. שיקולים מוסדיים - עומס
   ז. נסיבות אישיות של החשוד - עבר פלילי נקי לדוגמה.

Question 4

מתי התביעה רשאית להעמיד לדין?

Answer 4

התביעה רשאית להעמיד לדין חשוד אם יש ראיות מספיקות לאישום, כלומר יש אפשרות סבירה להרשעה (לא תמיד בא
ביחד)
יש לשקול גם את עניין הציבור.

Question 5

מה היחס בין שיקולי הראיות לשיקולי עניין הציבור?

Answer 5

בוחנים פעמיים את הראיות לכאורה. פעם ראשונה האם יש ראיות מספיקות לאישום, אם נחצה הרף - התביעה שוקלת אם נסיבות העניין מספיקות לאישום, ובמסגרת זו שוקלת את הראיות שוב, את הסיכויים להרשעה. (קצב)