הליך קבלת ההחלטה ושינויה

Question 1

מה מעמד החשוד בהליך העמדתו לדין?

Answer 1

זכות הטיעון: אין זכות טיעון לחשוד בנוגע להחלטה האם להעמידו לדין.

פס”ד בבלי: קיימת זכות טיעון לחשוד רק לאחר הגשת כתב אישום. אין זכות קודם להגשת כתב אישום.

Question 2

מתי חשוד יכול לטעון לפני כתב אישום?

Answer 2

ס’ 60א לחסדפ:
יש ליידע חשוד על כך שחומר חקירה בענייננו עברו לתביעה.
בתנאים הבאים:
1. עבירות פשע בלבד
2. יכול להגיש טענותיו בכתב בלבד
3. חשודים שלא עצורים
4. לא זכאי לעיין בחומר חקירה
5. התובע לא חייב לנמק דחיית בקשת החשוד

מדובר בזכות טיעון מוגבלת מאוד.
אולם,
מכוח הנחיות היועמ”ש ניתן לטעון טענות בע”פ באמצעות עו”ד ולעיין בחומר החקירה.

Question 3

האם המתלונן יכול לערור על החלטה שלא העמיד את הדין את האדם עליו התלונן?

Answer 3

ס’ 64 לחסדפ - כן

Question 4

האם החלטה על העמדה לדין או אי העמדה לדין היא סופית?

Answer 4

לא.
לפי פרשת דותן, בהליך פלילי אין לאדם זכות להסתמך על החלטה כזו, עד הגשת כתב האישום מדובר בהליך פנימי ולכן ההחלטה לא סופית.

Question 5

מהי סמכות עיכוב הליכים? ס’’ 231 (א) לחסדפ

Answer 5

סמכות הנתונה ליועמ”ש. ס’’ 231 (א) לחסדפ
היועמ”ש רשאי לעכב הליכי משפט בכל עת שלאחר כתב האישום ולפני הכרעת הדין.

*ברוב המקרים העיכוב מסיים את ההליך.
*הסמכות ניתנת גם ללא בקשת הנאשם, אך לרוב ייעשה לבקשת הנאשם.
* מדובר בסמכות רחבה, אך השימוש בה נעשה על יסוד סיבות יוצאות דופן.