ביקורת שיפוטית על החלטות התביעה

Question 1

למי נתונה הסמכות לבקר את התביעה?

Answer 1

בג”ץ. התערבות כזו תהא חריגה.

Question 2

מהי טענה הגנה מן הצדק?

Answer 2

הגנה מן הצדק: טענה שהנאשם מעלה, לפיה לא יהיה צודק לנהל את ההליכים נגדו.
פרשת יפת - קיבלו את קיום הטענה של הגנה מן הצדק, אך רק כאשר הרשות התנהגה בצורה שערוייתית, בלתי נסבלת וזועקת לחומרתה. לא הפסיקו הליכים, אך התחשבו בעונש.

Question 3

איזה ביקורות שיפוטיות על החלטות התביעה קיימות?

Answer 3

המתלונן עורר על ההחלטה לא להעמיד לדין מהסיבות הבאות:
1. חוסר ראיות לכאורה - בגץ אינו מתערב בבחינת ראיות מחדש, הוא אינו תובע על. ערר כזה לנדיר שמתקבל. יש לבחון את ההחלטה לפי מבחן הסבירות.
(שאקי/קצב/יהב)

2. חוסר עניין לציבור - מרחב שק”ד של בגץ רחב.
   גנור - עתירה שהתקבלה.
3. נאשם שטוען שאין די ראיות לכאורה לשם העמדתו לדין בניגוד להחלטת התביעה - אולמרט: עתירה שנדחה. בגץ לא מורה לבטל כתב אישום מטעם זה, הוא לא תובע על.
4. נאשם טוען שאין עניין לציבור - יפת: כאשר התנהגות הרשות חמורה ביהמש רשאי להורות על ביטול כתב האישום (הגנה מן הצדק)

Question 4

מהם התנאים להגנה מן הצדק?

Answer 4

פסד בורוביץ קבע מבחן מקל יותר מפרשת יפת. נבחן שלושה תנאים להגנה מן הצדק:

א. זיהוי פגמים בהליך הפלילי במנותק מאשמת/חפות הנאשם: לא העמידה לדין אחרים.
ב. בחינת אם קיומו של ההליך הפלילי למרות הפגמים מהווה
פגיעה חמורה בתחושת הצדק וההגינות
ג. בחינת האם ניתן לרפא את הפגמים באמצעי מידתי יותר מאשר ביטול כתב אישום

*לא צריך להוכיח יותר התנהגות שערורייתית מצד הרשות, די להוכיח פגיעה בתחושת הצדק.

Question 5

האם הגנה מן הצדק יכולה לעלות כטענה מקדמית?

Answer 5

כן. לפי ס’ 149 לחסדפ
לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון שכתב האישום עומר בסתירה לעקרון הצדק.

Question 6

האם שיהוי משמעותי בהגשת כתב אישום יכול להוות שיקול להגנה מן הצדק?

Answer 6

כן. גם אם השיהוי לא בזדון. תלוי בכלל הנסיבות (פרשת היתרי הבנייה).

Question 7

מהי אכיפה בררנית?

Answer 7

הסוג הנפוץ של טענת הגנה מן הצדק.

נאשמים שטוענים שהעמידו אותם לדין על עבירה שאחרים לא העמידו. שוויון.

Question 8

מהי דוקטרינת הביקורת המנהלית?

Answer 8

דוקטרינה העוסקת בסמכותו של בג”ץ לבקר החלטות של רשויות מנהליות. התערבות שיפוטית בהחלטה מנהלית תהיה מוצדקת כאשר ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות, כלומר כאשר היא בלתי סבירה באופן קיצוני או כאשר היא פוגעת בצורה חריפה בזכויות יסוד.

רפי רותם: בגץ דחה את הדוקטרינה וקבע כי לא ניתן לבטל כתב אישום בשם הדוקטרינה, אלא נאשם צריך לבסס טענה של הגנה מן הצדק.

Question 9

כיצד בוחנים טענה של אכיפה בררנית?

Answer 9

פס”ד סלכגי:
1. מהי קבוצת השוויון של הטוען לאכיפה בררנית? אם מדובר באותה קבוצת שוויון >
2. לבחון האם האכיפה פסולה או אכיפה חלקית מותרת- הרשות יכולה לאכוף חלקית מטעמי משאבים וסדרי עדיפויות.
3. הנטל הראייתי מוטל על הטוען - הרשות נהנית מחזקת חוקיות. אין צורך להוכיח מניע פסול, די להוכיח תוצאה פסולה. (ורדי)

סעד יכול להיות הטלת עונש קל ולא בהכרח ביטול כתב אישום

Question 10

מהו הסדר מותנה? ס’ 67א לחסדפ

Answer 10

ס’ 67א לחסדפ:
הסדר לפיו התביעה מציעה לנאשם לסגור את התיק נגדו ולא יוגש נגדו כתב אישום, אם יעמוד בהסדר (עונש/קנס וכו’).

• רק אם יש ראיות מספיקות לאישום
  רק עבירות חטא ועוון.
  עבירות פשע ספציפיות בתוספת השישית.