Reductionism

Question 1

השלב הראשון: הסיבות הראשונות

Answer 1

המוטיבציה של דקארט היא להתחיל ממה שנמצא אצלו באופן טבעי. מה שנותן לו את הלגיטימציה הוא קיומו של אלוהים.

Question 2

השלב השני: התולדות המיידיות

Answer 2

אחרי שיש סיבות, דקארט הולך לחפש את התולדות שלהן. זו גישה הפוכה מאריסטו, שניגש קודם לתולדה ואז ניגש לסיבה שלה.

Question 3

גילוי החלקיקים האלמנטריים

Answer 3

הוסק שחייב להיות דבר מה בעל תכונות מסוימות, הוא נקרא בשם – בוזון היגס – ואז החוקרים הלכו לחפש אותו. דקארט טוען שכך צריך לעשות עם כל הטבע.

Question 4

השלב השלישי: חיפוש הפרטיקולריים

Answer 4

בעוד שהמדע האריסטוטלי התחיל מהדוגמאות שם בחוץ דקארט מגיע אליהן רק בשלב השלישי: הוא לא מחפש אותן כדי להבין את הסדירות שעומדת מאחוריהן, כי את החוק הוא כבר יודע – הוא מחפש איך החוק בא לידי ביטוי בעולם. בשביל זה צריך לראות הרבה מקרים בעולם.

Question 5

עקרון החזרה

Answer 5

עקרון שנשמר עד היום, לפיו צריך הרבה דוגמאות, מדגמים גדולים ככול האפשר.

Question 6

הקושי הגדול של דקארט

Answer 6

– למצוא איך התולדה נראית בעולם. לפי דקארט זה המקום היחיד שבו אפשר לטעות (הלוגיקה טועה רק בהיסח הדעת) – החושים המתעתעים בנו ומגבלותינו האפיסטמולוגיות.

Question 7

כיצד ניתן להתגבר על הקושי?

Answer 7

יש לבצע ניסוי שבו כל היפותזה תיתן תוצאה אחת, מה שיספק מעין שלילה של היפותזה אחת תוך אימות של האחרת. רעיון זה נקרא היום גם עיקרון ההפרכה. מה שלא עומד בעיקרון זה גם היום הוא לא מדע, אלא פסואדו-מדע.

Question 8

תיאור הגוף האנושי: ספר מאת דקארט

Answer 8

דקארט מבקש להיפטר ממושג הנפש האריסטוטלית, מה שפורש ככוח מסתורי שקיים בגוף החי ומאפשר לו להפגין את התכליתיות של הגוף בוויטליזם. אלוהים ברא את האדם ואת העולם ואז יצא מהתמונה; אם צריך אלוהים שיהיה פעיל כל הזמן, אז הוא לא כל יכול. דקארט מתעקש שעולם החי הוא מכונות שעובדות בעצמן – הגוף החי כמכונה. אין שום הבדל עקרוני בין היצור החי למכונה או לדומם.

Question 9

הבעיה הפסיכו-פיזית

Answer 9

איך האירוע של העלאת המחשבה קשור לאירוע שמתקיים בחומר שאותו ניתן למדוד? בגלל ההפרדה של דקארט השאלה של גוף ונפש היא בעיה. גם היום אנו לא יודעים לדבר על התודעה במונחים של חומר. אנחנו רוצים להסביר את המחשבות ואת הרגשות שלנו באמצעות החומר – על ידי דברים שהם לא חיים.

Question 10

רגשות הנפש: ספר מאת דקארט

Answer 10

בספר הוא מדבר על הדרך לגייס את מצבי הנפש לטובת פעילות התבונה. רעיון שבשביל הצד המערבי של העולם היה מהפכני באותה התקופה.

Question 11

האם מכניזם משמעותו רדוקציוניזם?

Answer 11

האם מכיוון שהגוף החי הוא חומר שאינו שונה מחומר אחר אז ניתן לעשות רדוקציה של הגוף החי לחומר שלו - הפיזיקה והכימיה שמרכיבות אותו? שאלה זו ניכרת בבעיית הגוף-נפש. איך חומר מייצר משהו שהוא לא חומר? עד היום אין לנו פתרון לבעיה הזו.

Question 12

דואליזם

Answer 12

דקארט משמר את ההפרדה בין הגוף והנפש, הוא טוען שהן שתי ישויות שלא קורסות אחת לתוך השנייה, שתי אונטולוגיות נפרדות. הוא שואף לפתור את הבעיה הפסיכו-פיזית על-ידי כך שיצביע על מקום במוח שבו חומר ורוח נפגשים – המקום שמייצר קונספציות.

Question 13

בלוטת האצטרובל

Answer 13

המקום שלפי דקארט נפגשים בו גוף ונפש לייצור קונספציות. אלוהים ברא את הגוף שברא את הנפש - את היכולת לתפוס, קוגיטו.

Question 14

דקארט טעה לגבי בלוטת האצטרובל

Answer 14

הטעות של דקארט מחזקת את כל הסיסטמה שלו: הוא טעה במקום היחיד שאפשר לטעות בו – למצוא איך מה שחייב להיות נראה שם בחוץ.

Question 15

בתיאוריה של דקארט יש מהפך במעמדה של הסיבה התכליתית

Answer 15

לפי התפיסה המכניסטית, אם יש תכלית לטבע אז היא נסתרת מעיניהם של הברואים, אז לא נותר להם להתמקד בחקר הסיבות הפועלות. זו גישה שמרוקנת את החומר מכוחות מיסטיים, אלא מתארת אותו כישות שמופעלת על-ידי סיבות חיצוניות. הסיבות שמניעות את החומר הן לא בחומר – הנפש מפעילה אותו.

Question 16

איך לומדים מכונה? מפרקים אותה

Answer 16

• כדי להסביר את התופעה של החי, דקארט כמכניסט צריך להוציא אותה מכלל פעולה. אבל, אי-אפשר לפתוח אותה בלי לאבד את המוסבר, את החיים. זו הטענה של הוויטליסטים נגדו – כיצד ניתן לומר משהו על חיים מתוך דיסקציה של מתים?

Question 17

רדוקציוניזם

Answer 17

על אף שהדבר לא עולה בקנה אחד עם משנתו של דקארט, הביולוגיה החלה לנסות להסביר את המערכות מתוך החומרים המרכיבים אותן. כלומר, להסביר את הנפש על-ידי החומר (תופעה מנטלית = תופעה חומרית). הניסיון של דקארט למצוא את המקום שבו הגוף והנפש נפגשים עבר רדוקציה – הנפש לא קיימת כלל, יש רק גוף שהוא חומר. מאחורי הרעיון הרדוקציוניסטי-מכניסטי עומד העיקרון של אוקהם – האם אפשר להעמיד מצבים מסוג אחד על מצבים מסוג שני ללא שארית?

Question 18

ההנחה הרדוקציוניסטית היא תמיד דטרמיניסטית

Answer 18

אם נדע את כל תנאי ההתחלה של המערכת, נדע לנבא את כל מצביה העתידיים.

Question 19

האיום הדואליסטי

Answer 19

כינוי לבעיה הפסיכו-פיזית, משום שהיא מאיימת על העיקרון של אוקהם, ועל הניסיון לאחדות המדעים תוך קביעת זהות ביניהם.

Question 20

המדע הוא זהיר יותר ברדוקציה שלו

Answer 20

במקום לטעון שרגשות או מחשבות הם חומרים בפני עצמם, הוא מדבר על קורלציה בין רגש לחומר, בין מחשבה לחומר. יש שיטענו שהקורלציה מעידה על זהות, ואילו אחרים יטענו ששני הדברים שנמצאים בקורלציה הם תולדה של גורם שלישי. אחרים יטענו שהניסיון לרדוקציוניזם הוא שגוי מיסודו, משום שכשמנסים לפתור את הבעיה הפסיכו-פיזית ע”י רדוקציה מנסים ליצור זהות בין מופע אובייקטיבי (חומר, גוף) לבין מופע סובייקטיבי (מנטלי, נפש), שרק מישהו אחד יכול לדווח עליו.

Question 21

ואם אכן יש אפשרות לרדוקציה כזו, האם היא רצויה בכלל?

Answer 21

הרווח מרדוקציוניזם הוא חיזוק הידע שלנו לגבי הנואומנה – אם עיקרון אחד נכון במערכת אחת וגם במערכת שנייה, אז הוא כנראה באמת נכון. אולם לא מדובר בהוכחה, אלא באינטואיציה. מצד שני, אם מניחים שרדוקציוניזם כזה אכן קיים, אם אכן ניתן להסביר אפילו את הסוציולוגיה באמצעות הפיזיקה – איזה ערך יש לזה בכלל? הילדה היין טוענת שאנו נשארים עיוורים להרבה מהידע שלנו אם אנו מתחייבים לרדוקציוניזם – אם נסביר את הכול באמצעות הפיזיקה נפספס את מה שהסוציולוגיה גילתה. הסוציולוגיה היא אוסף של פרטים שנכפים על הפרט “מלמעלה”, והפיזיקה קובעות תופעות בעולם “מלמטה”. אם נתעלם מאחד מהקצוות נאבד חלק מהמידע. מכאן שכדאי לזנוח גישה זו, כי ההפסד שלה עולה על הרווח שהיא משיגה.

Question 22

ההנחה הדטרמיניסטית לפיה זהות כימיקו-פיזיקלית מסוימת תיצור מצב ביולוגי מסוים היא שגויה

Answer 22

יש הרבה מאוד ראיות לכך שאין הכרח לזהות כימיקו-פיזיקלית בשביל שתתקיים זהות פונקציונלית. אותו פנוטיפ יכול להיווצר על-ידי מנגנונים מולקולריים שונים.

Question 23

האי-אפשרות לרדוקציה קיימת כבר בין הכימיה לפיזיקה

Answer 23

מיכאל פולני טען שהרדוקציה היא בעיה לא רק של הביולוגיים, אלא גם של הכימאים והפיזיקאים – לא ניתן להעמיד זהות כימית על זהות פיזיקלית.

Question 24

emergent properties

Answer 24

תכונות שמופיעות ברמה מסוימת, בקונטקסט מסוים.

Question 25

Emergent properties מופיעות לא רק ביצור החי

Answer 25

כשמדברים למשל על כוח, כוח זו תכונה שמופיעה רק בקונטקסט של שני גופים שנמצאים במגע אחד עם השני. אין כוח לגוף הבודד, ושום דבר בו לא מעיד על כך שבנוכחות גוף מסוים ייווצר כוח כזה, אין שום דרך לדעת על נוכחותו לפני שהוא נוצר. מכאן שאפילו הפיזיקה בתוך עצמה לא ניתנת לרדוקציה.

Question 26

בעיה: אפשר להגיד שגם השעון הוא תלוי קונטקסט

Answer 26

שום דבר בגלגל השיניים שמרכיב את השעון לא מעיד עליו, אם כך אנו חוזרים לשאלה האריסטוטלית: מה מפריד יצורים חיים ממכונות?

Question 27

Emergent properties ג’ון סירל על

Answer 27

יש אינסוף מצבים מוחיים שניתן להסתכל עליהם, אך אין נוירון אחד שחושב את המחשבה הספציפית. מכאן שבעיית הגוף והנפש היא חמורה בהרבה ממה שחשבנו.

Question 28

ארנסט מאייר

Answer 28

ביולוג אבולוציוני שעשה הרבה היסטוריה ופילוסופיה של הביולוגיה. הוא מונה סוגים שונים של רדוקציוניזם.

Question 29

רדוקציוניזם קונסטיטוטיבי

Answer 29

אין שום סתירה בין תהליכים כימיים ופיזיקליים שמתרחשים ברמות הנמוכות ובין היצור החי. החומר שמרכיב את הדומם אינו שונה מהחומר שמרכיב את החי. יש היום הסכמה גורפת שהוויטליסטים טעו – אין הבדל מהותי בין החי לדומם. זה סוג אחד של רדוקציוניזם שאותו כולם מקבלים.

Question 30

רדוקציוניזם הסברי

Answer 30

לא ניתן להסביר את הביולוגיה באמצעות הכימיה והפיזיקה. זה נכון שהיא עשויה מאותם חומרים, אבל זה לא אומר שאפשר להסביר אותה באמצעות כימיה ופיזיקה בלבד. על אף שיש רדוקציוניזם קונסטיטוטיבי אין רדוקציוניזם הסברי.

Question 31

רדוקציוניזם תיאורטי

Answer 31

התהליכים שביצור החי הם כימו-פיזיקליים, אבל יש הבדל מהותי בין תהליך ובין קונספציה. לדוגמה: עיכול מזון כולל תהליכים כימיים, אבל כשאנו קוראים לכימיה הזו עיכול אנו מתייחסים אליה ברמה אחרת – מביאים בחשבון את היצור השלם. רק בביולוגיה אנו מחויבים לקונטקסט של האורגניזם השלם, מה שלא קיים בפיזיקה ובכימיה.