Introduction

Question 1

גישה סינכרונית

Answer 1

גישה שמתעלמת מהממד ההיסטורי של עיסוק בפילוסופיה, טוענת שאם רוצים לדעת מהי פילוסופיה צריך לראות מה חוקרים בה, מה השאלות המרכזיות בהן עוסקים. מתאימה לשיעורי המבוא.

Question 2

גישה דיאכרונית

Answer 2

מכניסה פרספקטיבה היסטורית. טוענת בבסיסה שהפילוסופיה היא עיסוק ומפעל אנושי. אם רוצים לענות על השאלה מהי פילוסופיה צריך לראות אילו שאלות שאלו פילוסופים לאורך ההיסטוריה וכיצד דבר נבע מדבר. מתאימה לשאר השיעורים.

Question 3

אפיסטמולוגיה

Answer 3

אפשרות, גבולות ואופי הידיעה/ ההכרה. אפיסטמולוגיה מסתכלת על הסובייקט החושב ובודקת באיזה מצב הכרתי/תודעתי הוא מצוי בבואו להכיר את הדברים; אלו כלים תודעתיים יש לו כדי להכיר את העולם ומה מגביל אותו.

Question 4

אפיסטמולוגיה: דוגמת הקרנף

Answer 4

קרנף שמצייר את העולם סביבו ובציוריו מופיעה קרנו - מה שהאפיסטמולוגיה רוצה לעשות הוא לחשוף את הקרן הזו לקרנף.

Question 5

ספרו של לודוויג וויטגשטיין - מאמר לוגי פילוסופי

Answer 5

השפה היא זו שקובעת את הגבול בין מה שאנו יכולים לדעת למה שאנו לא יכולים לדעת. הטענה היא שאנו לא יכולים לעולם לצאת מהשפה ולחרוג מהמגבלות שלה על המחשבה שלנו, אנו לא יכולים לתפוס משהו שלא מצוי כבר בשפה ואנו לא יכולים לחשוב באופן לא מושגי.

Question 6

מעל גלי האתר

Answer 6

עצם העובדה שאנו עוד משתמשים בו חושף דבר מה לגבי התפיסה שלנו את השום-דבר: המודעות לא מסוגלת לסבול את השום דבר.

Question 7

DNA

Answer 7

מייחסים לכל דבר דיאןאיי. יש דברים שמשום שהם לא ממושגים הם לא יכולים להיות קיימים עבורנו, הידע נגזר מהשפה וממגבלותיה.

Question 8

ספרו של קאנט – ביקורת התבונה הטהורה

Answer 8

אנו חושבים במבנה קבוע של קטגוריות. לא יכול להיות שהתודעה שלנו יכולה לקבל כל סוג של מידע. כמו כל אלגוריתם, היא יודעת לקבל דאטה מסוג מסוים, והיא יכולה לעשות בו רק מה שהיא בנויה לעשות. כך קאנט מאתגר את היומרה שהתבונה מסוגלת לכל.

Question 9

Transcendental Idealism (critical realism)

Answer 9

יש את העולם כפי שהוא נוצר, שעובר עריכה על ידי מערכת קטגוריות. העולם מכה בחושינו, אבל לא נרשם כפי שהוא. יש מערכת שמכניסה את הקלט החושי לתוך קטגוריות שיוצרת את התופעה. האדם הוא זה שמעצב את העולם.

Question 10

Noumenal realm

Answer 10

המציאות החיצונית, העולם או הדבר שנמצא בחוץ. אנו לא יכולים לומר עליה דבר.

Question 11

Phenomenal realm

Answer 11

התופעה היא מה שנמצא בפנים, היא נוצרת כשהמיינד עורך את המידע ההתנסותי לקטגוריות. אנו יכולים להתייחס רק אליה. כל מה שהמערכת לא ערוכה לקבל נשאר בחוץ. הסינון הראשון של הקלט החושי הוא לפי שלוש קטגוריות: זמן, מקום וסיבתיות.

Question 12

סיבתיות

Answer 12

עומדת במרכז הוויכוח הגדול ביותר בתולדות הפילוסופיה בין קאנט ליום. אם טענה זו נכונה, זה משאיר אותנו עם אחת משני אפשרויות: 1- אולי יש קשרים אחרים בעולם שאנו פשוט לא יכולים לתפוס. מכאן שאי-אפשר לדעת איזה נתח מהמציאות אנו בכלל תופסים. 2– אולי אנו לא מתעלמים מפרופורציה מסוימת, אלא שאנו דוחפים בכוח את האובייקטים ואת האירועים לתוך קשרים סיבתיים

Question 13

עקרון האי-ודאות של הייזנברג

Answer 13

לא ניתן לקבוע בו-זמנית ערכים של שני משתנים מצומדים, אפילו באמצעות כלי מדידה בעל דיוק אין-סופי. לפי שרדינגר, הקיום כולו הוא גלי וכולו פונקציית הסתברות. כלומר, כל מה שאנו יכולים לדעת על המציאות הוא רק את ההסתברות למצוא את האלקטרון במקום מסוים. עקרון האי-ודאות הוא גם אפיסטמולוגיה וגם אונטולוגיה - קודם כל אונטולוגיה.

Question 14

אונטולוגיה

Answer 14

מה יש? מה אופי הדברים שאותם אנו יודעים? יש כל מיני סוגים של אונטולוגיות: יש “ישים” שהם מוחשיים ופיזיים, וכאלו שלא.

Question 15

המעמד האונטולוגי של הנקודה לפי אוקלידס

Answer 15

מה שלא ניתן לחלקו, אז אין לו גודל. יש כאן “יש”, אונטולוגיה מדעית שניתנה לנו האפשרות לדעת אותה אבל לא האפשרות לרשום אותה מבחינה אמפירית. ההגדרה נובעת ממקור פנימי ולא אמפירי, אנו מסוגלים לתפוס את האובייקט (הנקודה) אבל לא לחוות אותו.

Question 16

שאלת האוניברסלים

Answer 16

איך יש קוגניציה אוניברסלית של דברים סינגולריים? מה המעמד האונטולוגי של חוק כזה? חייב להיות לו מעמד אונטולוגי אחר מהאובייקט שלו. באיזה מובן הוא ישנו? לתכונה האופיינית שמבטא החוק יש תכונה אחרת משל האובייקט המתואר בחוק. במדע אנו טוענים לאוניברסליות על סמך פרטיקולריות.

Question 17

ציור של סזאן – סל עם תפוחים שונים

Answer 17

יש לנו ניחוש טוב לתכונות ההכרחיות והלא הכרחיות שמגדירות “יש” מסוים. מדובר באחד מהדברים החשובים ביותר שעשתה האבולוציה – למשל בעל חיים יוכל לדעת מה מסוכן ומה לא, גם דרך התנסות יחידה - הוא צריך למיין מתוך מספר קטן מאוד של דוגמאות

Question 18

שאלת קיום האלוהים

Answer 18

שאלה אונטולוגית לגבי היש של אלוהים. איזה מין קיום יש לו? אנו מסתכלים על העולם כתולדה של אלוהים, יש בחשיבה זו מעין רגרסיה – מה הסיבה של זה? ומה הסיבה של הסיבה של זה? זה לא יכול להיות אינסופי כי העולם התחיל מתישהו.

Question 19

הטיעון הקוסמולוגי

Answer 19

מורכב משתי טענות: טענה מספר 1 – לכל מה שמתחיל להתקיים חייבת להיות סיבה. 2- היקום החל להתקיים. נובע מכך שלקיום יש סיבה. הסיבה הזו, בהגדרה, היא אלוהים. העולם מתנהל לפי חוקיות מסוימת. הדבר היחיד שאנו מוכנים להחריג מסיבתיות הוא בהגדרה אלוהים.

Question 20

חלקיקים

Answer 20

על אף שמעולם לא ראו אותם, אנו יודעים שהם קיימים. הטענה: דבר חייב להיות קיים אם אנחנו יכולים למדוד את ההשפעות או את התולדות שלו. לא על סמך רושם אמפירי של התופעה עצמה, אלא על סמך רושם אמפירי של התולדות שלה.

Question 21

הקדמה לספר של תומס אדינגטון

Answer 21

גם הטיעון המדעי הוא ייצוג. יש למדע אונטולוגיה מסוג מסוים במובן הזה שהוא מציג את ה”יישים” שלו, והם יכולים להיות מאוד שונים מהחושים שלנו. לכולנו יש דימויים לרעיונות כאלה, ואם אנו רוצים לעשות מדע עלינו לעסוק בממד של הדימויים.

Question 22

לוגיקה, תורת ההיגיון

Answer 22

ניתוח צורות חשיבה והיסק. תקפות. האם המבנה שמוביל מהטיעונים אל המסקנה הוא תקף. שאלת האמת אינה מעניינת.

Question 23

חוק השלישי הנמנע

Answer 23

החוק הבסיסי ביותר של הלוגיקה הקלאסית – הטענה יכולה להיות נכונה או לא נכונה, ואין אפשרות שלישית. מסקנה שנובעת מכך היא שלילה כפולה – לא לא זה כן. אבל זה לא המצב בחיים או בביולוגיה.

Question 24

לוגיקה אינטואיסטית

Answer 24

החליטה לחשוב מחדש על חוקי המשחק. באופן ספציפי על חוק השלישי הנמנע. עובדה שביססה את האינטואיסטיים היא המשפט של פרמה. ראייה לכך שלא לכל משפט מתמטי יש ערך. לוגיקה מגדירה מה אסור ומה מותר.

Question 25

אתיקה ואסתטיקה

Answer 25

מחויבות למערכת נורמטיבית. שתיהן מתייחסות לשאלה: מהי הסמכות? שתיהן ערכיות לכן הן הולכות יחד. הן מבטאות גישה מסוימת, שאלה של הנורמה שמדענים ממציאים לעצמם. כל גוף ידע הוא נורמטיבי – תמיד יש ברקע הנחיות ערכיות.

Question 26

ניסויי קאופמן-בושרר-נוימן

Answer 26

בניסויים הללו בדקו את השתנות האלקטרון כתלות בתנאים שונים. העלייה הנצפית שמדדו לא התאימה לנוסחאות של היחס. אז הגיע איינשטיין ומפרסם נתונים מאוד דומים אבל נסמכים על עקרונות אחרים לגמרי. אבל איינשטיין לא פותר את הבעיה של הדלתא. בכל זאת הוא מתעקש שהנוסחה שלו יותר טובה. לדעתו, תיאוריות מדעיות בכלל צריכות להיות במגמת צמצום. זוהי עמדה אסתטית. אין לכך שום הכרח פיזיקלי.

Question 27

תערו של אוקהם

Answer 27

כשקיימים הסברים שונים לאותה התופעה, יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, שמערב הכי פחות חוקים ומושגים. אולם, אין שום הוכחה מדעית שהדברים חייבים להיות ככה. אין הכרח לוגי לכך. העיקרון של אוקהם הוא לא אמפירי. הוא מופעל מבחוץ על הניסיון במקום להפך. הוא לא מדעי, כי כדי לפעול לפיו אנו צריכים להוציא את חוקי הטבע מהטבע. הרעיון הקרוב ביותר שבו משתמשים מדענים היום הוא לחפש את החסכנות אבל לא לסמוך עליה.

Question 28

Unity of sciences

Answer 28

מאמץ לרדוקציה, עיקרון פרסימוני-חסכני.

Question 29

god did it

Answer 29

טיעון פילוסופי על דרך ההגחכה. אלוהים עשה הכול, זה מה שהכי חסכוני לומר. מכאן שהמדע בכלל מיותר. זה מה שמסוכן בלקחת את אוקהם יותר מדיי ברצינות.

Question 30

הטיעון של פופר: תיאוריה על הפרוגרס המדעי

Answer 30

המדע מתקדם על ידי השערות והפרכות שלהן. לכן מה שמדעי הוא רק מה שנתון להפרכה. בהקשר לתער של אוקהם הוא טוען שכאשר אנו מפריכים תיאוריה שנבחרה בגלל עיקרון של חסכנות אנחנו בהכרח מפריכים גם את העיקרון של אוקהם. זו טענה של פילוסוף: היא לא מתייחסת לדוגמה ספציפית אלא לעיקרון.

Question 31

גלילאו

Answer 31

טען שאם רוצים מינימום ישויות שבאמצעותן ייצגו את כל הידע הקיים ניתן פשוט לקחת את אותיות הא’-ב’.

Question 32

פרדיגמה בספר של תומס קון

Answer 32

מדע במצבו הבוגר מקבע פרדיגמה. בוגר= מדע כגוף ידע מסודר, כשיש קאנון – אמונות ליבה ומתודות חקירה מקובלות וקהילה שיש בין חבריה קונצנזוס. מדע כזה מקבע סט של נורמות ומסגרת מחשבה של איך ראוי ובלתי ראוי לעשות מדע. מסגרת החשיבה הזו, שמדענים מתחנכים עליה מגדירה את הנורמות התרבותיות של החיים בקהילה המדעית. יש לידע רמה אקספליציסטית ואימפליסטית – לא רק להבין את החומר, אלא גם את הסטנדרטים של גוף הידע שאנו לומדים.

Question 33

Shift happens

Answer 33

יש שינויים פרגידמתיים לאורך הזמן, שניתן לזהות אותם לאורך ההיסטוריה, והם נורמטיביים. הפרדיגמה מגדירה למעשה מה מדעי בכלל, ומה מחוץ למדע.

Question 34

נקודת יחס נורמטיבית

Answer 34

מידע אימפליסטי – איך אנו עושים דברים כאן. אם לוקחים את הרעיון הזה ברצינות זו בעצם גם אפיסטמולוגיה – מערכת סגורה שמשאירה אותנו עיוורים למה שמחוצה לה. הפרדיגמה קובעת לנו את תחום הידיעה. מה שלא נכנס לפרדיגמה נשאר בחוץ. יש חסר באמת מידה משותפת – פרדיגמות לא יכולות לדבר זו עם זו.

Question 35

מאמר של פיטר ליפטון

Answer 35

פרדיגמה היא ספר סודי, כי היא ידע שנמצא בצורה לא מפורשת. אנו מפתחים מודעות משנית לרקע הזה, והיא זו שמנחה את העשייה. למעשה, אנו יודעים יותר ממה שאנו יכולים לומר.