Darwin Flashcards
use and disuse
למרק הציע הסבר מטריאליסטי של התפתחות המינים כתוצאה מהיחסים שלהם עם הסביבה. השינוי האבולוציוני הוא תוצאת מאמצים של פרטים להתקיים בתנאי הסביבה שלהם: שימוש יתר באיברים מסוימים ושימוש פחות באיברים אחרים גורם לאיברים הראשונים להתפתח ולאחרונים להתנוון. השינויים הללו יכולים לעבור בתנאים מסוימים באופן תורשתי לצאצאים.
הדרך הלוגית להצגת התיאוריה הדרווינית
- יש לאורגניזמים נטייה להתרבות בסדרה הנדסית.
- למרות נטייה זאת, מספר האורגניזמים מכל מין נשאר במידה רבה יציב לאורך זמן.
- ישנם הבדלים ניכרים בין הפרטים השונים השייכים לאותו מין - ווריאציה.
הסקות משתי הטענות הראשונות
איזשהו מאבק קיום בין פרטים מאותו מין, כי לא כל הצאצאים שורדים.
הסקות מהטענה השלישית
פרטים בעלי תכונות שמביאות יתרון בתנאי הסביבה הקיימים ישרדו ויביאו יותר צאצאים. הברירה הטבעית היא לא השתנות של הפרט כפי שטען למרק, אלא השתנות כתוצאה מתחרות בתוך אוכלוסייה של פרטים.
הווריאציה אצל דרווין
השונות בין הפרטים מבוססת על מנגנון שלא מוגבל להבדלים קטנים בין פרטים - היא צריכה לשבת על מנגנון שיאפשר לה להיות פתוחה במידה כזו שיאפשר יצירה של מינים חדשים, והשונות הזו צריכה להיות תורשתית.
החיסרון של ההצגה הלוגית
נראה כאילו הברירה הטבעית היא כוח שלילי שמסנן את הפרטים הפחות מתאימים. אבל דרווין רוצה להציג זאת אחרת.
אנלוגיה לברירה מלאכותית להצגת התיאוריה הדרווינית
דרווין מתחיל מלהסביר מה היא ברירה מלאכותית. הוא עושה מהלך בשני שלבים בשביל לעקר את הצורך במתכנן תבוני: 1. הסבר אודות ברירה לא מודעת 2. הסבר אודות ברירה טבעית.
ברירה מלאכותית
דרווין משתמש בדוגמה של חקלאים שבוחרים את בעלי החיים והגידולים המוצלחים כהורים לדור החדש.
ברירה לא מודעת (unconscious selection)
החקלאים האלה לא ניסו ליצור זנים חדשים, זו לא פעולה מכוונת, האבולוציה התכווננה בלי דעת.
intelligent designer
מתכנן תבוני, אותו דרווין רוצה לסלק מהתיאוריה שלו.
מסה על עיקרון האוכלוסייה
חיבור של כלכלן בשם תומס רוברט מלתוס. הטענה המרכזית בספר: אוכלוסיית העולם מכפילה את עצמה בשיעור הנדסי, בעוד שייצור המזון גדל לאט יותר, בשיעור חשבוני. התוצאה הבלתי נמנעת היא הפחתה בכמות המזון הזמינה לכל אדם, מה שבסופו של דבר יביא לרעב ולצמצום האוכלוסייה. זהו רעיון חדש במובן שהוא מדבר על פוריות כחיסרון – יוריד את התוצר לנפש.
דרווין הושפע מאוד ממלתוס
הוא הוסיף שבתנאים כאלו באוכלוסייה, ווריאציות עם יתרון יישארו ואחרות יושמדו. דרווין כותב שהספר מוצא המינים הוא למעשה יישום של הדוקטרינה של מלתוס.
מלתוס משתמש באנלוגיה לעולם החי
- לכל המינים יש נטייה להתרבות מעבר למשאבים העומדים לרשותם, ויש התנגשות ביניהם על אמצעי המחייה.
- כושר נשיאה של בית גידול – כמה פריטים של מין מסוים יכולים להתקיים בסביבה עם משאבים מסוימים, מגביל את כמות האורגניזמים בבית גידול אחד.
- מתרחשת אדפטציה של תכונות שמאפשרות לאורגניזמים מסוימים להתקיים בתנאי הסביבה שלהם.
חוק העניים
חוק באנגליה שמבטל במידה רבה את העזרה הסוציאלית לעניים. מנקודת מבט מלתוסיאנית יש בזה יתרון – לצמצם את האוכלוסייה על-ידי הפחתת עזרה סוציאלית זה ללכת עם הטבע.
דרוויניזם חברתי
מושג לפיו רעיון הברירה הטבעית חל על החברה האנושית, הטענה שגם בה המותאם שורד. מתאים לטענות של מלתוס. מנקודת מבט זו, זה הכרחי שיהיו ייסורים בשביל מוטיבציה של אנשים להשתנות. גישות כאלה מביאות הוגים רבים (למשל הרברט ספנסר) להסתייג מכל התערבות של הממשל בחיי הפרט, ולייצר תחרות כלכלית חופשית כדי לדלל את בעלי התכונות הבלתי רצויות ולעודד פרטים לשפר את עצמם, וכתוצאה מכך לשפר את החברה.
הטעות בייחוס המושג דרוויניזם חברתי
יש טעות במונח, משום שלא מדובר בגישה דרוויניסטית לאנושות, אלא למרקיאנית: יש שינוי אבולוציוני של האדם, שמאפשר לו להצליח בתנאי הסביבה החברתית-כלכלית שלו. הפרטים האלו מאמצים יותר ויותר את עצמם והתכונה הנרכשת עוברת בתורשה. גישה זו התגבשה לפני דארווין ולא התבססה בכלל על הברירה הטבעית.
אאוגניקה
– עידוד ילודה של בעלי תכונות רצויות או צמצום ילודה של בעלי תכונות בלתי רצויות. אאוגניקה הייתה מאוד מקובלות בקנדה ובצפון אירופה אחרי התקופה של דרווין. למשל, מדיניות של עיקור נשים מסוימות הייתה נפוצה בחלקים נרחבים של העולם. אאוגניקה גם הצדיקה מדיניות קשוחה של הגירה באותה התקופה באותן מדינות, וכמובן השפיעה יחד עם מה שמכונה דרוויניזם חברתי על המדיניות הנאצית.
האם הדרוויניזם פתר אותנו מרעיון של פונקציה ותכלית סופית?
מצד אחד אנו יודעים שיש בתיאוריה שלו דיבור במונחים של פונקציה. מצד שני, בתיאוריה של דרווין המנגנון קיים לא כי הוא הכי טוב שאפשר, אלא כי הוא טוב מאחרים. כלומר, מה שיש שרד ולא תוכנן.
אסא גריי
בוטנאי אמריקאי בן המאה ה-19 ששמר על קשרים עם דרווין.
גריי טען שדרווין החזיר את הטלאולוגיה למדע
במקום מורפולוגיה מול טלאולוגיה, דרווין שם את המורפולוגיה יחד עם הטלאולוגיה. גריי פרסם ספר שמבקש להראות שמדע דרוויני ודת לא מבטלים אחד את השני.
היתרון של דרווין לפי גריי
שהוא הצליח לשמר גם את ההמשכיות (הפילוגנזה, הדמיון בין הדורות) וגם את השינוי – גם את הקבוע וגם את המשתנה. במקום שטלאולוגיה תהיה הסיבה למורפולוגיה (התיאוריה של למרק) או שהמורפולוגיה תהיה הסיבה לתפקוד, יש כאן טענה לפיה האחת מניעה את השנייה באופן הדדי. אצל דרווין יש טלאולוגיה כי הפונקציה מסבירה את הדבר, המורפולוגיה קיימת כי היא משמשת פונקציה. מצד שני, הצורה גם מסבירה את הפונקציה.
הטלאולוגיה של דרווין היא קאנטיאנית
אצל דרווין לא מדובר בטוב מבין כל העולמות האפשריים – לא במבנה ולא בתפקיד. זה מתאים לסכמה הקאנטיאנית כי בגישה של דרווין אנו מבינים איך אפשר להשתמש בטלאולוגיה רק כעיקרון רגולטיבי. אם אנו מבינים שעל אף ששום דבר לא נוצר “כדי ל-“, עדיין התכלית היא כאילו מסבירה את קיומו של הדבר - אם אנו מבינים שהדבר הוא לא הטוב מבין כל העולמות.
בתיאוריה חסר הסבר על המקורות של הווריאציה
סיבת הוואריאציה. דרווין לא יודע לתאר את החוקיות שמאפיינת את הווריאציה.
בתיאוריה אין דין וחשבון לגבי איך תכונות עוברות בתורשה
דרווין אכן מציע תיאוריה של תורשה, לגביה גריי לא הסכים איתו.