Darwin

Question 1

use and disuse

Answer 1

למרק הציע הסבר מטריאליסטי של התפתחות המינים כתוצאה מהיחסים שלהם עם הסביבה. השינוי האבולוציוני הוא תוצאת מאמצים של פרטים להתקיים בתנאי הסביבה שלהם: שימוש יתר באיברים מסוימים ושימוש פחות באיברים אחרים גורם לאיברים הראשונים להתפתח ולאחרונים להתנוון. השינויים הללו יכולים לעבור בתנאים מסוימים באופן תורשתי לצאצאים.

Question 2

הדרך הלוגית להצגת התיאוריה הדרווינית

Answer 2

1. יש לאורגניזמים נטייה להתרבות בסדרה הנדסית.
2. למרות נטייה זאת, מספר האורגניזמים מכל מין נשאר במידה רבה יציב לאורך זמן.
3. ישנם הבדלים ניכרים בין הפרטים השונים השייכים לאותו מין - ווריאציה.

Question 3

הסקות משתי הטענות הראשונות

Answer 3

איזשהו מאבק קיום בין פרטים מאותו מין, כי לא כל הצאצאים שורדים.

Question 4

הסקות מהטענה השלישית

Answer 4

פרטים בעלי תכונות שמביאות יתרון בתנאי הסביבה הקיימים ישרדו ויביאו יותר צאצאים. הברירה הטבעית היא לא השתנות של הפרט כפי שטען למרק, אלא השתנות כתוצאה מתחרות בתוך אוכלוסייה של פרטים.

Question 5

הווריאציה אצל דרווין

Answer 5

השונות בין הפרטים מבוססת על מנגנון שלא מוגבל להבדלים קטנים בין פרטים - היא צריכה לשבת על מנגנון שיאפשר לה להיות פתוחה במידה כזו שיאפשר יצירה של מינים חדשים, והשונות הזו צריכה להיות תורשתית.

Question 6

החיסרון של ההצגה הלוגית

Answer 6

נראה כאילו הברירה הטבעית היא כוח שלילי שמסנן את הפרטים הפחות מתאימים. אבל דרווין רוצה להציג זאת אחרת.

Question 7

אנלוגיה לברירה מלאכותית להצגת התיאוריה הדרווינית

Answer 7

דרווין מתחיל מלהסביר מה היא ברירה מלאכותית. הוא עושה מהלך בשני שלבים בשביל לעקר את הצורך במתכנן תבוני: 1. הסבר אודות ברירה לא מודעת 2. הסבר אודות ברירה טבעית.

Question 8

ברירה מלאכותית

Answer 8

דרווין משתמש בדוגמה של חקלאים שבוחרים את בעלי החיים והגידולים המוצלחים כהורים לדור החדש.

Question 9

ברירה לא מודעת (unconscious selection)

Answer 9

החקלאים האלה לא ניסו ליצור זנים חדשים, זו לא פעולה מכוונת, האבולוציה התכווננה בלי דעת.

Question 10

intelligent designer

Answer 10

מתכנן תבוני, אותו דרווין רוצה לסלק מהתיאוריה שלו.

Question 11

מסה על עיקרון האוכלוסייה

Answer 11

חיבור של כלכלן בשם תומס רוברט מלתוס. הטענה המרכזית בספר: אוכלוסיית העולם מכפילה את עצמה בשיעור הנדסי, בעוד שייצור המזון גדל לאט יותר, בשיעור חשבוני. התוצאה הבלתי נמנעת היא הפחתה בכמות המזון הזמינה לכל אדם, מה שבסופו של דבר יביא לרעב ולצמצום האוכלוסייה. זהו רעיון חדש במובן שהוא מדבר על פוריות כחיסרון – יוריד את התוצר לנפש.

Question 12

דרווין הושפע מאוד ממלתוס

Answer 12

הוא הוסיף שבתנאים כאלו באוכלוסייה, ווריאציות עם יתרון יישארו ואחרות יושמדו. דרווין כותב שהספר מוצא המינים הוא למעשה יישום של הדוקטרינה של מלתוס.

Question 13

מלתוס משתמש באנלוגיה לעולם החי

Answer 13

• לכל המינים יש נטייה להתרבות מעבר למשאבים העומדים לרשותם, ויש התנגשות ביניהם על אמצעי המחייה.
• כושר נשיאה של בית גידול – כמה פריטים של מין מסוים יכולים להתקיים בסביבה עם משאבים מסוימים, מגביל את כמות האורגניזמים בבית גידול אחד.
• מתרחשת אדפטציה של תכונות שמאפשרות לאורגניזמים מסוימים להתקיים בתנאי הסביבה שלהם.

Question 14

חוק העניים

Answer 14

חוק באנגליה שמבטל במידה רבה את העזרה הסוציאלית לעניים. מנקודת מבט מלתוסיאנית יש בזה יתרון – לצמצם את האוכלוסייה על-ידי הפחתת עזרה סוציאלית זה ללכת עם הטבע.

Question 15

דרוויניזם חברתי

Answer 15

מושג לפיו רעיון הברירה הטבעית חל על החברה האנושית, הטענה שגם בה המותאם שורד. מתאים לטענות של מלתוס. מנקודת מבט זו, זה הכרחי שיהיו ייסורים בשביל מוטיבציה של אנשים להשתנות. גישות כאלה מביאות הוגים רבים (למשל הרברט ספנסר) להסתייג מכל התערבות של הממשל בחיי הפרט, ולייצר תחרות כלכלית חופשית כדי לדלל את בעלי התכונות הבלתי רצויות ולעודד פרטים לשפר את עצמם, וכתוצאה מכך לשפר את החברה.

Question 16

הטעות בייחוס המושג דרוויניזם חברתי

Answer 16

יש טעות במונח, משום שלא מדובר בגישה דרוויניסטית לאנושות, אלא למרקיאנית: יש שינוי אבולוציוני של האדם, שמאפשר לו להצליח בתנאי הסביבה החברתית-כלכלית שלו. הפרטים האלו מאמצים יותר ויותר את עצמם והתכונה הנרכשת עוברת בתורשה. גישה זו התגבשה לפני דארווין ולא התבססה בכלל על הברירה הטבעית.

Question 17

אאוגניקה

Answer 17

– עידוד ילודה של בעלי תכונות רצויות או צמצום ילודה של בעלי תכונות בלתי רצויות. אאוגניקה הייתה מאוד מקובלות בקנדה ובצפון אירופה אחרי התקופה של דרווין. למשל, מדיניות של עיקור נשים מסוימות הייתה נפוצה בחלקים נרחבים של העולם. אאוגניקה גם הצדיקה מדיניות קשוחה של הגירה באותה התקופה באותן מדינות, וכמובן השפיעה יחד עם מה שמכונה דרוויניזם חברתי על המדיניות הנאצית.

Question 18

האם הדרוויניזם פתר אותנו מרעיון של פונקציה ותכלית סופית?

Answer 18

מצד אחד אנו יודעים שיש בתיאוריה שלו דיבור במונחים של פונקציה. מצד שני, בתיאוריה של דרווין המנגנון קיים לא כי הוא הכי טוב שאפשר, אלא כי הוא טוב מאחרים. כלומר, מה שיש שרד ולא תוכנן.

Question 19

אסא גריי

Answer 19

בוטנאי אמריקאי בן המאה ה-19 ששמר על קשרים עם דרווין.

Question 20

גריי טען שדרווין החזיר את הטלאולוגיה למדע

Answer 20

במקום מורפולוגיה מול טלאולוגיה, דרווין שם את המורפולוגיה יחד עם הטלאולוגיה. גריי פרסם ספר שמבקש להראות שמדע דרוויני ודת לא מבטלים אחד את השני.

Question 21

היתרון של דרווין לפי גריי

Answer 21

שהוא הצליח לשמר גם את ההמשכיות (הפילוגנזה, הדמיון בין הדורות) וגם את השינוי – גם את הקבוע וגם את המשתנה. במקום שטלאולוגיה תהיה הסיבה למורפולוגיה (התיאוריה של למרק) או שהמורפולוגיה תהיה הסיבה לתפקוד, יש כאן טענה לפיה האחת מניעה את השנייה באופן הדדי. אצל דרווין יש טלאולוגיה כי הפונקציה מסבירה את הדבר, המורפולוגיה קיימת כי היא משמשת פונקציה. מצד שני, הצורה גם מסבירה את הפונקציה.

Question 22

הטלאולוגיה של דרווין היא קאנטיאנית

Answer 22

אצל דרווין לא מדובר בטוב מבין כל העולמות האפשריים – לא במבנה ולא בתפקיד. זה מתאים לסכמה הקאנטיאנית כי בגישה של דרווין אנו מבינים איך אפשר להשתמש בטלאולוגיה רק כעיקרון רגולטיבי. אם אנו מבינים שעל אף ששום דבר לא נוצר “כדי ל-“, עדיין התכלית היא כאילו מסבירה את קיומו של הדבר - אם אנו מבינים שהדבר הוא לא הטוב מבין כל העולמות.

Question 23

בתיאוריה חסר הסבר על המקורות של הווריאציה

Answer 23

סיבת הוואריאציה. דרווין לא יודע לתאר את החוקיות שמאפיינת את הווריאציה.

Question 24

בתיאוריה אין דין וחשבון לגבי איך תכונות עוברות בתורשה

Answer 24

דרווין אכן מציע תיאוריה של תורשה, לגביה גריי לא הסכים איתו.

Question 25

תורשה ממזגת או מעורבת

Answer 25

הטענה שהתכונות של שני הורים מתמזגות, וכך נוצרות התכונות של הצאצאים. אם זה נכון, אז תכונות חדשות אמורות להעלם די מהר – תוך כמה דורות (לא מתאים לתאוריה של דרווין לגבי וריאציה).

Question 26

pangenesis

Answer 26

תיאוריה חלופית להורשה שהציע דרווין. בכל אחד מחלקי הגוף קיימים חלקיקי גוף קטנים, שבכל אחת מהם יש תכונה מסוימת של האיבר. בתהליך ההורשה החלקיקים הללו מגיעים מכל הגוף ומועברים אל אברי המין של ההורים ומתחברים יחד במהלך ההפריה.

Question 27

gemmules

Answer 27

חלקיקי גוף קטנים, שבכל אחת מהם יש תכונה מסוימת של האיבר. חלק מתיאוריית ההורשה של דרווין.

Question 28

דה קנדול

Answer 28

בוטנאי שוויצרי עם רעיון דומה לסלקציה טבעית, “מלחמת הטבע”. הוא תיאר איך צמחים מתחרים על משאבים, ופרסם את כתביו בתחילת המאה ה-19.

Question 29

עקרונות הגאולוגיה

Answer 29

הספר של לייל, שטען שכוחות כמו תנועת קרחונים, קורוזיה וגאות ושפל פעלו אט-אט, כפי שפעלו תמיד, וגרמו לשינויים. ניתן להבין שדרווין שאב ממנו את רעיונותיו לגבי שינויים שמתרחשים לאט מאוד.

Question 30

Uniformitarianism

Answer 30

כוחות אחידים, שקיימים תמיד וגורמים אט אט לשינויים. כמו בספר של לייל ובתיאוריה של דרווין.

Question 31

קטסטרופיזם

Answer 31

שינויים במצב הגאולוגי הם תוצר של קטסטרופות – מבול, עידן קרח, מטאוריט ועוד.

Question 32

Hot spots vs. heaven

Answer 32

לייל דיבר על מרכזים של יצירה שבהם מתרחשת אבולוציה, בניגוד לדרווין שטען שיש מקום בריאה אחד שבו מתחולל השינוי, וניתן להסביר את השינוי הכולל באמצעות מדידה.

Question 33

תומס הנרי פהרר

Answer 33

לורד בריטי סטטיסטיקאי

Question 34

דרווין כותב לתומס הנרי פהרר

Answer 34

דרווין היה זה שהביא את הרעיון של וריאציה רנדומלית, והוא כותב לפהרר שהדעת לא יכולה לשאת את הרעיון הזה. בניגוד לקאנט שמזהה שאי אפשר להגיע לסיבת הסיבות, דרווין מתקשה לקבל את הכוח מעצב המחשבה הזה של הרעיון של מנגנון שמכוון על ידי הפונקציה שהוא משרת.

Question 35

דרווין מודה שהוא נמצא בבוץ פילוסופי

Answer 35

הדעת לא מצליחה לשחרר את הרעיון של מתכנן, ואילו ההסבר המכניסטי אינו מניח את הדעת. גם אם רק החוקים מתוכננים אבל התוצאות בלתי מתוכננות עדיין לא ניתן לקבל את העובדה שהדברים פועלים על-פי חוק עיוור, לא ניתן להשתכנע שאין יד מכוונת.

Question 36

דרווין קובע שהקושי אינו ניתן לפתירה, כמו רצון חופשי ופרה-דסטינציה

Answer 36

בדומה לבעיית הרצון החופשי, דרווין לא יכול להוכיח שהווריאציה שלו, עליה מבוססת כל התיאוריה, היא באמת רנדומלית. בניגוד לניוטון שאמר “אני לא יודע”, דרווין לא יכול להרפות מהמידע שחסר לו, והוא לעולם לא יוכל להוכיח שהווריאציה היא רנדומלית.

Question 37

שאלת הרצון החופשי

Answer 37

האם אנחנו חופשיים לבחור מה לרצות, או שיש סיבות שקובעות עבורנו מה אנו רוצים? נדמה לנו שאנו רוצים משהו, אבל יתכן שיש מנגנון שגורם לנו לחשוב ככה ולטעות לחשוב שאנו בוחרים מה לרצות, שיש לנו דרגת חופש מסוימת.

Question 38

blind brute force

Answer 38

כוח שיש לו סיבה שהמדע לא יכול לתת עליה דין וחשבון. תקף לגבי כל כוח מכניסטי.

Question 39

לעולם לא נוכל לפתור את הבעיה הטלאולוגית

Answer 39

אף פעם לא תהיה לנו הוכחה שכל הדבר לא תוכנן על-ידי מתכנן תבוני. גם אם נמצא סיבה לווריאציה אקראית, היא תהיה תלויה בכוח/מנגנון אחר, שגם לו תידרש סיבה, וכך הלאה – אינדוקציה על אינדוקציה על אינדוקציה. גם אם קיימת אקראיות, למשל אלגוריתם הסתברותי שמגריל מספרים רנדומלית, מישהו כתב אותו ומפעיל את הרנדומליות. כלומר, יש מנגנונים שקבעו את דרגת החופש שרמה מסוימת מתנהלת בה.

Question 40

דרווין טוען שיש מתכנן תבוני שקבע שמקור המינים יהיה על-ידי ברירה טבעית

Answer 40

אבל, מה שמפריע לדרווין שאותו בורא בחר במנגנון שהוא אכזרי מאוד – קשה לו עם יוצר שגורם לכל-כך הרבה סבל ובזבוז של חיים. לדעת גריי, דרווין עשה שירות טוב למדע וגם לתאולוגיה, כשהראה שהן לא באות בסתירה אחת עם השנייה.

Question 41

דרווין, בניגוד לניוטון, מחויב לפונקציה

Answer 41

בשל הבעיה הטלאולוגית, שאינה ניתנת לפתרון, דרווין מחליט להישאר עם תיאור של הווריאציה בלי הסבר שלה, בדומה לניוטון וחוקי הפיזיקה.

Question 42

explanandum

Answer 42

מה שצריך להסביר. הפונקציה במקרה של הבעיה הטלאולוגית.

Question 43

explanans

Answer 43

ההסבר. במקרה של הבעיה הטלאולוגית, זו הפונקציה, שדרווין מצליח להפוך אותה גם להסבר.

Question 44

אי-אפשר להגיע לתאוריה של דרווין בלי הרעיון הרגולטיבי של קאנט

Answer 44

הפונקציה היא כאילו סיבת המנגנון, כי היא לא מסבירה מדוע המנגנון הוא כזה ולא אחר. אם זה היה באמת, אם הכלל המעשי השני של קאנט היה מתקיים אצל דרווין, הוא היה למרק או אריסטו. זה גם רק “כאילו” שהמנגנון מסביר את הפונקציה, כי בלי הפונקציה אין מנגנון.

Question 45

תומס הנרי האקסלי

Answer 45

ביולוג אנגלי בתקופתו של דרווין. בעל גישה דומה לגריי בנוגע לחשיבות של דרווין לפילוסופיה של הביולוגיה. האקסלי היה הראשון שהשתמש במילה אגנוסטי כדי לציין עמדה ניטרלית, אי-ידיעה כעמדה אפיסטמולוגית. הוא טען שאנו צריכים להישאר אגנוסטיים לגבי התיאוריה של דרווין, לגבי אמתותן של תיאוריות מדעיות כשלעצמן.

Question 46

המוטיבציה של האקסלי

Answer 46

האקסלי חושב שדרווין נתן מכת מוות לטלאולוגיה מהסוג הישן, לפיה המבנה הוא תולדה של הפונקציה. אבל, הוא מסביר שיש טלאולוגיה רחבה יותר או מספר רמות של טלאולוגיה עד שנגיע אל גבול הידיעה.בפשטות: אבולוציה כן וברירה טבעית לא. הוא חשב שעלינו להישאר אגנוסטיים בקשר לברירה הטבעית מכיוון שאנו לא יכולים להוכיח אותה, היא לא ניתנת להיבחנות. עד שלא תהיה יכולת ליצור מינים חדשים ולהראות ווריאציות בתוך המין אז לא תהיה הוכחה לתיאוריה, וכל עוד אין הוכחה היחס צריך להיות אגנוסטי. המוטיבציה שלו היא אמפריציסטית – בררה טבעית היא כוח, לא ניתן לרשום אותה, היא “יש” רציונלי.

Question 47

שיעור חשוב של ניוטון והאקסלי

Answer 47

יש מקרים שבהם אנו מרווחים יותר מלא לקבוע עמדות מאשר מלקבוע אותן. האימפקט של “האני לא יודע” של ניוטון היה יותר חזק ויותר חשוב מכל הדברים שהוא כן ידע. ה”אני לא יודע” הזה מעצב את המתודה המדעית בין האמפיריציזם לרציונליזם, הוא דוחף את הביולוגיה כדיסציפלינה, הוא קובע את גבולות הדיון המדעי ואת המדע כעיסוק אגנוסטי והוא מגדיר את היחסים שבין דת ומדע.

Question 48

special adaptations

Answer 48

ספרו של דרווין, בו הוא משתמש במטאפורה של מכונה לברירה הטבעית. מכך אפשר ללמוד שהוא רוצה לבצע תיקון - זו הדוקטרינה המכניסטית שתצטרך לעבור רביזיה בשל הסלקציה הטבעית. דרווין סבור שניתן להיפטר מטלאולוגיה מהסוג הישן, אבל זה לא אומר שהכרענו את הוויכוח לכיוון המכניסטי. הוא מסביר שהסלקציה יכולה לעבוד רק על ידי שינוי של מבנים קיימים. מצד אחד, היתרון הפונקציונלי הוא הסיבה שהמנגנון קיים. מצד שני, הפונקציה לא הייתה קיימת לפני שהמנגנון היה קיים – המנגנון מצא את הפונקציה שהוא אמור להגשים במקרה*.

Question 49

מכונת רוב גולדברג

Answer 49

מכונה עם הרבה שלבים עוקבים, שבסופו של דבר מבצעת פעולה פשוטה. זו מכונת הסלקציה הטבעית לפי דרווין.המטאפורה מדגישה את הרעיון שהטבע אינו הטוב מבין כל העולמות האפשריים: עובדים עם מה שיש, ומה שיש הוא גלגלים וקפיצים ישנים. לכן לפעמים הטבע יכול להראות כתוצאה של מהנדס כושל, ואפשר לטעון שאם הייתה יד אלוהים מכוונת האבולוציה לא הייתה מתרחשת כמו מכונת רוב גולדברג.

Question 50

האקסלי משתמש ברעיון האבולוציה כדי להסביר התפתחות של ידע

Answer 50

הוא מדבר על ההיסטוריה של הרעיונות במונחים אבולוציוניים. התאוריות הטובות ביותר שורדות. זו עוד דוגמה לניוד של רעיונות בין דיסציפלינות: אבולוציה וסלקציה טבעית הופכות למסגרת מחשבה, מעין סכימה שאפשר לייבא למקומות אחרים.

Question 51

קרל פופר

Answer 51

השתמש ברעיונות דומים לשל האקסלי אחריו. טען שחידוש קונספטואלי מתרחש בתהליך של סלקציה, תחרות בין רעיונות שנוצרת מתוך רצון לפתור בעיה כלשהי – הרעיונות הטובים הם אלה שישרדו. פופר הוא אבולוציוניסט של ידע, יוניפורמיסט – טוען שאלה אותם כוחות שפועלים כל הזמן.פופר גם דיבר על תיאוריות מדעיות כניתנות להיבחנות. התאוריה של דרווין למשל, אינה ניתנת להיבחנות לפי האקסלי ולכן יש להישאר אגנוסטיים לגביה.

Question 52

קון

Answer 52

קטסטרופיסט של ידע – סבור שיש מהפכות מדעיות שבהן פרדיגמות חדשות נוצרות וישנות מתפרקות.

Question 53

The Expression of the Emotions in Man and Animals

Answer 53

העבודה האחרונה של דרווין. בספרו הוא מדבר על הבעות פנים אוניברסליות.הבעות פנים, שהן חלק מהתקשורת שלנו, לגביהן אפילו עוד יותר קשה שלא לדבר במונחים של פונקציה. התפתחות של יכולת תקשורת מחייבת קו-אבולוציה, ולכן יש כאן קושי גדול להראות מקריות – הסיכוי לאירוע כפול כזה צונח דרמטית. הקושי הוא שהשימוש בתקשורת יוצר שינויים במוח (מחייב התנסות), והדבר הזה צריך לעבור בתורשה (תינוקות בני יומם יודעים להבחין בין הבעות פנים ויש להם יכולת מולדת לרכוש שפה). כלומר, השימוש משנה את הצורה – מתאים לעקרון למרקי. דרווין מבין שיכולות תקשורת מצריכות הורשה של תכונות נלמדות (תכונה נרכשת שעברה אינטגרציה ליחידה המורשת), ולכן יש פה סטייה מהתאוריה המרכזית שלו.

Question 54

התנהגות מוסרית

Answer 54

דרווין מסביר שכנראה היו מספר שלבים באבולוציה של המוסר: היא התחילה מרגש בסיסי – סימפתיה – שנוצר רק על ידי סלקציה טבעית, ועל המנגנון הזה נוסף מצפון – בעל החיים מסוגל לזכור ולדמיין מצבים חברתיים ואת הרגשות שהם יעוררו. אחר כך צריכה להתפתח איזושהי יכולת לשונית שמאפשרת יצירה של חוקים חברתיים, שמטרתם להבטיח את טובת הכלל. על זה צריכה להתפתח חשיבה עוד יותר גבוהה שמצליחה להכליל את הניסיון החברתי כדי לאפשר הבנה יותר טובה של ההשלכות של המעשים, מה שיהפוך לסימפתיה רחבה יותר. דרווין מבין שיכולת כזו לא יכולה להתפתח ללא התנסות, כלומר בלי יישום של עקרונות למרקיים.

Question 55

ברירת שארים (kin selection)

Answer 55

הסלקציה הטבעית פועלת על קבוצות כמו שהיא פועלת על יחידים, לכן יהיה יתרון לקבוצות שיש בהן שיתוף פעולה. כשיש דמיון בין הפרטים בקבוצה אז ויתורים שהוא עושה למען הקבוצה משרתים את ההצלחה האבולוציונית שלו. מנגד, המוסר האנושי הוא מורכב בהרבה.

Question 56

הבדלים בין זוויגים

Answer 56

כיצד תכונות שלא קשורות לשרידות מתפתחות באבולוציה? גם כאן חייבת להתקיים קו-אבולוציה – הפיזיות בין הזוויגים צריכה להתאים, וגם התנהגותית תכונות של הפרט צריכות להשתנות בהתאם לרצונות של פרט אחר.

Question 57

ברירה זוויגית (sexual selection)

Answer 57

מדובר בהסבר שאינו מניח את הדעת, ודרווין מודע לזה. הוא מערב תקשורת בתוכו שהיא עצמה בעייתית, מערב התנסות כתנאי לפיתוח תכונה ואינו פותר סתירות אפשריות בין ברירה טבעית לברירה זוויגית – הן יכולות לפעול בכיוונים מנוגדים. למשל, זנב שמשמש לחיזור (מועדף על-ידי ברירה זוויגית) אך מקשה על הסוואה (מקשה על ברירה טבעית).

Question 58

עץ החיים

Answer 58

אין ציר התפתחות מרכזי. קיימות תכונות הומולוגיות - הדמיון ביניהן נובע מקשר משפחתי בין מינים ותכונות אנלוגיות – הפונקציה של התכונות דומה, והדמיון ביניהן אינו נובע מקשר משפחתי. הרעיון של ההפרדה בין שני סוגי התכונות מאפשר לחשוב על ההתפתחות של פונקציה בנפרד מההתפתחות של צורה, מה שמערער טלאולוגיה נאיבית. עד אז לא חשבו עליהן בנפרד.

Question 59

חשיבה ברמת האוכלוסייה

Answer 59

הרעיון שהאוכלוסייה מורכבת מפרטים שונים זה מזה, כשכל תכונה מתפלגת סטטיסטית באוכלוסייה, בדרך כלל התפלגות נורמלית. גם לפני דרווין שמו לב שתכונת מתפלגות, אבל לא הבינו שמדובר בעניין סטטיסטי. מכיוון שזה עניין סטטיסטי אז לא מספיק להסביר את השינוי בתכונה: לא מספיק להסביר את המנגנון שמאפשר שינוי, צריך גם להסביר מה מאפשר העדר שינוי – יציבות של תכונה. בררה טבעית פועלת גם נגד שינויים – סלקציה מייצבת. חשיבה טלאולוגית נאיבית פתורה מזה כי כשפונקציה מתגשמת נגמר ההסבר.

Question 60

חשיבה היסטורית

Answer 60

הרעיון לפיו התהליך האבולוציוני, אם היה מתרחש שוב, לא היה נותן את אותן תוצאות. יש קונטינגנטיות היסטורית, בשונה מכל דיסציפלינה אחרת. הסבר זה שולל טלאולוגיות קודמות של מתכנן תבוני.