Kant

Question 1

קאנט נכנס לתמונה

Answer 1

הקו ששרטט ניוטון משאיר את הכוונה, את אלוהים, מחוץ למדע. הרעיון של פונקציה במובנים רבים דוחק את הקו הזה, מכיוון שפונקציה בהגדרתה היא תכלית סופית. אבל, למכניזמים של הטבע לא אמורות להיות תכליות סופיות. לפי קאנט, מי שמתחייב לתפיסה מכניסטית, מתחייב לתמונה מדעית שאין בה תכליות סופיות. מצד שני, גם המכניסט הגדול ביותר לא יכול להבין מה הוא רואה בטבע החי מבלי לייחס לו פונקציה. קאנט טען שעלינו להיזהר שהטלאולוגיה לא תהפוך לתאולוגיה, שלא נחצה את הקווים בין מדע לאמונה.

Question 2

הביקורת הראשונה: ביקורת התבונה הטהורה

Answer 2

עונה על השאלה: מה אני יכול לדעת? קאנט מפריד בין העולם כשלעצמו ובין עולם התופעות – הנואמנה מול הפנומנה. בביקורת הראשונה הוא טען שאנו לא יכולים להתייחס לשום דבר זולת הפנומנה.

Question 3

הביקורת השנייה: ביקורת התבונה המעשית

Answer 3

הכלל המנחה לשאלה: מה עליי לעשות? עוסקת במוסר. הצו הקטגורי המפורסם של קאנט הוא: “פעל כאילו שהעיקרון מאחורי הפעולה יכול להיות חוק כללי”. כיצד אדם קובע מה ראוי לו שיעשה? הדרך שבה אנו קובעים מה ראוי ומה בלתי ראוי שנעשה יוצרת מערכת ערכים משלנו. כלומר, צריך להפוך את הרצון שלי לעשות משהו כאילו לחוק כללי. כשאני רוצה לעשות משהו עליי לחשוב - מה היה קורה אם כולם היו עושים את מה שאני רוצה לעשות? ואז עליי לבדוק מה קורה לרצון עצמו. הדוגמה שקאנט נתן היא רצון לשקר. אם אני עדיין ארצה לעשות מעשה כלשהו בלי שתהיה סתירה פנימית, אני יכולה לעשות זאת ללא הפרה אתית. כך קאנט מסביר איך תיאוריות אתיות צומחות.

Question 4

הביקורת השלישית: ביקורת כוח השיפוט

Answer 4

עונה על השאלה: למה אני יכול לקוות? בחלק הראשון שלה קאנט עוסק בשיפוט האסתטיקה. בשיפוט אסתטי, בניסיון שלנו להבין אובייקט אסתטי, אנו ניצבים מול אובייקט שאנו לא מכירים ומבקשים להבין אותו. אם יצירת האומנות היא אותנטית – שיש בה משום חידוש אמיתי - אז היא לא דומה לשום דבר שאנו מכירים. כדי להבין משהו, אנחנו חייבים לגזור את החוק הפרטי שלו - לגזור את המושג משמעו להבין את האובייקט. כשקאנט מתייחס ל”הבנה” הוא מתכוון למציאת מושג שמתאים לאובייקט.

Question 5

מה הקשר בין שיפוט אסתטי ובין מדע?

Answer 5

במדע, חידוש מדעי אמיתי מתרחש בדיוק באותו תהליך.

Question 6

שיפוט רפלקטיבי

Answer 6

לפי קאנט הוא שיפוט שבו אנו מחלצים את הכלל מהדוגמה. אנו ניצבים מול הטבע ומנסים להבין אותו, לחלץ ממנו את החוק שלו. אסור לנו להניח שזה משהו שכבר ראינו. אנו צריכים להתייחס אל הטבע כמו יצירת אומנות שאנו מנסים להבין.

Question 7

שיפוט דטרמינטיבי

Answer 7

מנוגד לשיפוט רפלקטיבי. כשאנו מניחים את הפרט תחת כלל ידוע. ההבנה שלנו היא מעין בריכת מושגים, ומה שעושה כוח השיפוט הוא תהליך של מיון התופעות תחת המושגים שנמצאים בה, הוספת עוד דוגמה ועוד דוגמה – מול אובייקט אסתטי או מול הטבע.

Question 8

לפי קון מדענים תחת פרדיגמה עושים רוב הזמן שיפוט דטרמינטיבי

Answer 8

רק בעתות של משבר פרדיגמטי אנו מוצאים עצמנו במבוכה שקאנט מדבר עליה – כשאנו לא יכולים להניח את הממצאים תחת חוקים של הפרדיגמה השלטת. במצבים כאלה נשתמש בשיפוט רפלקטיבי כדי להבין את התופעה שלפנינו.

Question 9

שיפוט עולם הטבע וטלאולוגיה

Answer 9

בחלק זה מתייחס קאנט לשימוש בטלאולוגיה בביולוגיה. הוא טוען שיש לרתום את הטלאולוגיה כדי לחקור את הטבע של יצורים אורגניים, במקום לחצות את הגבול שניוטון מתח בין דת למדע.

Question 10

אנטינומיה

Answer 10

שיטה שבה קאנט משתמש רבות. הוא מראה את התזה ואת האנטיתזה, איך מה שלא יכול לדור בכפיפה אחת בכל זאת יכול להתקיים יחד.

Question 11

הכלל המעשי הראשון

Answer 11

כל יצירה של דברים חומריים ושל צורותיהם יש להעריכה כאפשרות רק על-פי חוקים מכאניים. התזה. מתן סיבות.

Question 12

הכלל המעשי השני

Answer 12

מוצרים אחדים של הטבע החומרי אין להעריכם כאפשריים רק על-פי חוקים מכניים. האנטיתזה. מתן הסבר.

Question 13

lawfulness of the contingent as such

Answer 13

החוק הפנימי של האובייקט כפי שהוא. קאנט עושה הבחנה חשובה בין תכלית לתכליתיות.

Question 14

תכלית

Answer 14

מה שמהווה סיבה לאובייקט. מדובר על תכלית במובן האריסטוטלי – התכלית היא זו שמושכת את החומר לכדי צורתו ולכן היא הסיבה לו.

Question 15

תכליתיות

Answer 15

סיבתיות למושג אודות האובייקט.

Question 16

בהפרדה קאנט הופך את האונטולוגיה לאפיסטמולוגיה

Answer 16

תכלית אובייקטיבית של הדבר אינה ניתנת לדיון כי אין לנו גישה אליה. מנגד, תכליתיות היא האופן שבו אנו יודעים את הדבר – זיהוי המושג המתאים לדבר מה. קאנט טוען שאנו מזהים חוקיות של האובייקט, מעין סדירות פנימית שלו. כלומר, ההתנסות עצמה עוסקת בהכללות. כך אנו יוצרים כלים מושגיים כדי להבין את העולם. במקרה של מוצרי הטבע אנו צריכים להחליף את התכלית בתכליתיות. אם ההמשגה מוצלחת, היא מצליחה להפריד את ההכרחי מהקונטינגנטי.

Question 17

הקביים האפיסטמולוגיים של קאנט

Answer 17

הרעיון של תכלית - רק באמצעותו נוכל להבין את הטבע.

Question 18

Nature’s Purposiveness for Our Cognitive Faculties

Answer 18

בכל שיפוט שאנו שופטים את הטבע מסתתרת הנחה שהטבע תכליתי במובן של תכליתיות עבורנו - הטבע נותן את עצמו בשביל הקוגניציות שלנו. ההנחה שהטבע נותן את עצמו להבנתנו היא בדבר התכליתיות של הטבע, בדבר זה שיש בטבע סיבתיות מספקת כדי לייצר אצלנו מושגים. אנו מייצרים סיבה לייצר מושג ולא את הסיבה של הדבר. במובן הזה הטבע הוא תכליתי עובר כוח השיפוט הרפלקטיבי שלנו. הבעייתיות הנובעת מכך היא שאנו עלולים לקטלג דברים בכוח למושג לא מתאים – הטעות של האינדוקציה. זה מה שהמדע עושה, בוודאי הביולוגיה – שיפוט דטרמינטיבי.

Question 19

הסקנדל של ההיגיון שלנו

Answer 19

חנה ארדנט טענה שקאנט חשף את הסקנדל של ההיגיון שלנו - התבונה שואלת את עצמה שאלות שאין לה יכולת לענות עליהן, משום שאנו מחווטים כפי שאנו מחווטים: אנחנו לא יכולים לקבל את הפער הבלתי ניתן לגישור בין הפנומנה לנואמונה. זה מתאים לשאלת התכלית/כוונה, שאנו לא יכולים לענות עליה. קאנט מוכיח זאת כשהוא מראה שלא ניתן להוכיח את קיום האלוהים, כלומר את קיומה של כוונה.

Question 20

דוגמה לסקנדל של ההיגיון: כלורופיל

Answer 20

קיים כי הוא מאפשר לצמח לעשות פוטוסינתזה. הוא נוצר במקרה, ופעלו עליו כל מיני כוחות אבולוציה שאפשרו לו לשרוד. אבל הכוח הכי חלש מבין הכוחות האבולוציוניים הוא הכוח של הברירה הטבעית. בכל זאת, על אף שאנו מודעים לזה, אנו לא מבינים את הכלורופיל בלי הרעיון של מה שהוא משרת.

Question 21

As if

Answer 21

מותר להשתמש בכלל המעשי השני ובטלאולוגיה רק ברמה של ה-as if

Question 22

עיקרון רגולטיבי

Answer 22

עקרון מסביר להתנהגות רצויה, רעיון שיכול לסייע לנו לעשות את החקירה של הטבע באופן נכון יותר.

Question 23

עיקרון קונסטיטוטיבי

Answer 23

מייצר מציאות ומסביר מציאות

Question 24

הפתרון של קאנט לאנטינומיה

Answer 24

האפשרות היחידה שהאנטיתזה והתזה יהיו נכונות בו-זמנית היא הסתכלות עליהן כעיקרון רגולטיבי.

Question 25

Organisms as Natural Ends

Answer 25

יש לנו הצדקה לפי קאנט, אפילו חובה (לפי הביקורת השנייה), להשתמש בתכליתיות משום שיצורים הם תכליות טבע. אצל קאנט זו היכולת של היצור החי להיות סיבה ותולדה של עצמו.

Question 26

עץ, באיזה מובן הוא סיבה ותולדה של עצמו?

Answer 26

1) העץ מייצר צאצאים שדומים לו, לכן במובן מסוים הוא מייצר את עצמו או ממשיך את המין שלו.
2) העץ לוקח חומרים אחרים והופך אותם לחומרים שבונים אותו. כלומר, הוא עושה את עצמו.
3) העץ הוא סיבת עצמו כי החלקים השונים שלו מקיימים זה את זה, ואת העץ עצמו. בלי עלים אין גזע ובלי גזע אין עלים.
דוגמה נוספת ליצור החי כסיבה ותולדה של עצמו היא תופעת הרגנרציה.

Question 27

אורגניזמים כתכליות טבע

Answer 27

כשאורגניזם הוא תכלית אז הוא לא אמצעי. קאנט כותב: “תנהג כלפי האחר לא רק כאילו הוא אמצעי להשגת מטרה, אלא כאילו הוא מטרה בפני עצמה” - זה מה שצריך להגביל את היחס האתי שלנו לאחר. לכן יש לנו חובה אתית להסתכל על היצור החי כסיבה ותולדה של עצמו.

Question 28

הביקורת השלישית, סעיף 65

Answer 28

אנו מכירים סיבתיות בכיוון אחד, שזה הכיוון שבו דבר הוא סיבה לדבר אחר, וזה בתורו יהיה סיבה לדבר נוסף וכך הלאה. אבל אפשר גם לחשוב מהכיוון השני. . אלו שני סוגים של קשר סיבתי – מלמעלה ומלמטה, והם אינם סותרים זה את זה. באותו האופן, שני חלקי האנטינומיה של הסיפור הטלאולוגי לא סותרים זה את זה: הדרך גם עולה וגם יורדת בעת ובעונה אחת. כך אנו צריכים להסתכל על יצורים חיים. קאנט מגן על הטלאולוגיה כדי שביולוגים יפסיקו להתבייש בה. אנו מחביאים את הרעיון הזה במקום לבדוק איך הוא יכול לשרת אותנו.

Question 29

התכונות של היצור החי שהופכות אותו לתכלית טבע

Answer 29

1) החלקים אפשריים רק בקשר שלהם לשלם. זה תנאי הכרחי לתכלית בכלל. זה חל גם על ארטיפקטים, למשל על שעון.
2) חל רק על יצורים חיים. החלקים הם סיבה ותולדה של הצורה שלהם. רעיון אריסטוטלי.

Question 30

תאולוגיה טבעית

Answer 30

דרך להוכיח את קיום הבורא באמצעות הטבע. - לקאנט היה חשוב שהטלאולוגיה לא תהפוך להיות תאולוגיה. היו הרבה ניסיונות להוכיח את אלוהים בצורה הזו.

Question 31

וויליאם פיילי

Answer 31

הציג את את הרעיון לפיו הטבע על כל מורכבותו וסדירותו למעשה מעיד על קיומו של בורא. דיבר על תכלית ביצירת החיים. בטלאולוגיה הזו אין התייחסות לאתיקה, מה שקאנט התנגד לו.

Question 32

פילוסופיה זואולוגית

Answer 32

ספרו של למרק, בו הוא טוען שזו לא הצורה שקובעת את השימוש, אלא השימוש (סיבה) שקובע את הצורה (תולדה). התכלית היא זו שקובעת את הצורה. הוא לא התייחס לתכלית כאל סיבתיות מנחה, אלא כסיבה של הטבע, כהסבר לתופעה ולא כרעיון. למרק לא הבין שתכלית צריכה להיות בעצם תכליתיות – התכלית היא רק עיקרון רגולטיבי. אם הוא היה מבין זאת, הוא היה דרווין.

Question 33

artificial device

Answer 33

המתודה המדעית לפי למרק. השימוש שלנו בכלי נעשה כדי לעשות סדר בטבע וכדי להסתכל על מה שבחרנו להסתכל דרך המתודה הזו. אבל, צריך לזכור שכל השימוש שלנו במתודה הוא בשביל שנוכל לייצר משהו שאפשר להעביר הלאה. כל מה שאנו עושים הוא להעביר את החוויה במשהו דיסקורסיבי (שאפשר לדון בו, שמכוון ליצירת מושגים). אסור לנו לבלבל את המתודה עם חוקי הטבע עצמם.

Question 34

הבנה אינטואיטיבית

Answer 34

בשביל קאנט רק לאלוהים יש הבנה אינטואיטיבית, משום שאין לו צרכים דיסקורסיביים. במקרה זה לא צריך את ההפרדה בין תכונות קונטינגנטיות להכרחיות, ואין צורך בקטגוריזציה ובמושגים. אנו מגייסים משאבים רבים בשביל לקטלג תופעות, לכן שיפוט רפלקטיבי קשה בהרבה ליישום משיפוט דטרמינטיבי. מכאן שעלינו להיות חשדניים מאוד כלפי תהליך הסקת המסקנות שלנו.

Question 35

החוויה האסתטית לפי קאנט

Answer 35

הכי קרוב שבני אדם מסוגלים לאידיאל של חשיבה אינטואיטיבית הוא בחוויה האסתטית - בחוויה ולא בשיפוט, כי שיפוט הוא הנחה תחת מושג או חילוץ מושג. אנחנו לא יכולים לגזור מושג או חוק בלי לחשוב את עמדתו של מישהו אחר. מנגד, יש משהו בחוויה האסתטית, רגע לפני השיפוט, שהוא אינטואיטיבי – אלוהי, רואה את כל התכונות של האובייקט כהכרחיות (באמנות או בטבע).

Question 36

תקווה שאנו לא שבויים לנצח בתוך המסגרות המושגיות שלנו ובתוך ההכרח להתאים מושגים תוך השטחת העולם

Answer 36

מכאן שיש לנו יכולת לכונן גוף ידע מדעי כי נוכל לזהות את ה”חדש” הזה שדורש מושג חדש.

Question 37

תקווה שיש לנו יכולת לתפקד כיצורים מוסריים

Answer 37

מוסר מחייב אותנו לראות את הפרט עצמו מבעד למגבלות המושגיות של המחשבה שלנו (חוסר יכולת לראות את האדם בצורה כזו יכול בקלות להידרדר לגזענות).