Aristotle

Question 1

הפילוסופיה של אריסטו (שורשי האמפיריציזם)

Answer 1

מבקשת להסיק מסקנות מתצפיות, וטוענת שאי-אפשר להגיד שום דבר על הטבע אם לא יוצאים לטבע ומסתכלים בו. הביולוגיה צמחה מאריסטו.

Question 2

הפילוסופיה של אפלטון (שורשי הרציונליזם)

Answer 2

רואה את התופעות בעולם כמטעות. את האמת ניתן להסיק רק באמצעות השכל.

Question 3

החושים שלנו מוגבלים

Answer 3

אנו לא תופסים את כל המציאות, ויתכן שהחושים שלנו מעוותים את המציאות שאנו תופסים. לכן, לא יעזור לצאת אל הטבע כדי ללמוד עליו כי כל מה שנבחין בו באמצעות חושינו הוא אשליה. מחזק את אפלטון.

Question 4

שאלת האוניברסליים

Answer 4

מה שיש בעולם הוא פרטיקולרי. אז גם אם החושים שלנו לא מטעים, אנו תופסים פרטים פרטיקולריים שמלאים בתכונות קונטינגנטיות. מכאן שלא ניתן להפריד בצורה טובה בין ההכרחי לקונטינגנטי - עם כזה סיכוי לטעות לא בונים ידע מדעי.

Question 5

תמיכה בגישה של אריסטו: משנתו של אמפדוקלס

Answer 5

יש בטבע שני כוחות מנוגדים – אהבה ומריבה, יצירה ופירוק. הם קיימים לא רק ביצורים חיים, אלא גם במעבר בין מצבי צבירה לדוגמה. יצורים חיים נוצרים בכוחה של אהבה. ניתן לתרגם זאת למונחים של תרמודינמיקה: עליה (מות יצור חי) וירידה (יצירת יצור חי) באנתרופיה. נוצרים באורח מקרי כל מיני יצורים, אך מתוכם שורדים רק אלה שמביאים תועלת. מזכיר את דרוויון.

Question 6

עיקרון האידאות של אפלטון

Answer 6

אצל אפלטון אין מקריות, לכן לא יוצאים בכלל לטבע לראות את הפרטים המזדמנים והפרטיקולריים. זו פילוסופיה שמחפשת את העקרונות שמנחים את האלים כשיצרו את העולם. מה שהאל ברא הוא לא את כל הצורות הלא מושלמות בעולם, אלא את האידאות – הצורה המושלמת של כל דבר, הצורה הכי מזוקקת של הדברים. האידאות מסתובבות בעולם ופועלות על החומר כדי להטביע בו את צורתן. מכיוון שהחומר הוא אינרטי – מגלה התנגדות, אז מהכוחות המנוגדים האלה, התוצר שיתקבל הוא פגום, בלתי מושלם, כמו פרטיקולריים.

Question 7

תמיכה בגישה של אפלטון: אטומיסטים

Answer 7

פילוסופים שחשבו שבטבע יש רק אטומים וריק – כלומר יסוד אחד שהוא אטומים. האטומים הם גופיפים חומריים זעירים בלתי נראים לעין ובלתי ניתנים לחלוקה. מדובר במוניזם –מעמד אונטולוגי שקיים רק לדבר אחד – לאטומים. האטומים נעים בחלל שממדיו אינסופיים. הם מתנגשים זה בזה והתנועה שלהם משתנה כל הזמן, וכך נוצרים העצמים החומריים שבטבע. אטום למעשה מייצג סוג של אידאה.

Question 8

השוואה בין אמפדוקלס לאטומיסטים

Answer 8

בשניהם יש יצירה ופירוק. ההבדל ביניהם הוא שאצל האטומיסטים הדבר היחיד שקיים בטבע הוא אטום – “יש” בלתי מוחשי. בשבילם התופעות שנתפסות בחושים הן בנות חלוף, לכן אין עניין והגיון לבדוק אותן.

Question 9

הרקליטוס

Answer 9

פילוסוף שאריסטו רואה את עצמו כממשיכו. הוא דיבר על הכוח של תפיסה אינטואיטיבית שהיא עדיפה על פני היקשים לוגיים. זו הפילוסופיה שמנחה את אריסטו.

Question 10

אריסטו ואלוהים

Answer 10

אלוהים נמצא בדברים, ואם אנו מחפשים ללמוד את מעשה האלוהים אז אנחנו צריכים לגשת לדברים. כשאני חוקרת את הטבע, אני חוקרת את מה שאלוהים נמצא בו. כך ניתן להוציא את אלוהים מהתפיסה המדעית מבלי לכפור בו.

Question 11

סיבה חומרית

Answer 11

הדברים הם כמו שהם בגלל החומרים שמהם הם עשויים. עקרון שקובע או מגביל את הדבר. למשל, שעון עשוי מחומר מסוים שהופך אותו לשעון.

Question 12

סיבה צורנית

Answer 12

החומר הזה מאורגן בצורה מסוימת. למשל, פסל הוא עצם שהחומר שממנו הוא עשוי הוא שיש, והצורה שלו היא הראש של אריסטו. הצורה כופה סיבתיות מסוג אחר, היא כופה תנאים מסוימים על החומר. *החומר והצורה מגבילים זה את זה. הצורה מגבילה את החומר – קבועת את גבולותיו, והחומר מגביל את מספר הצורות שניתן לקבל ממנו.

Question 13

סיבה תכליתית

Answer 13

סיבתיות שגורמת לחומר לקבל צורה מסוימת באופן בלתי מקרי. למשל, מתכנן השעון שקבע את הצורה שלו למטרה מסוימת – להראות את השעה. הצורה והחומר הם כמו שהם בגלל סיבתיות תכליתית. אפילו אם מניחים שאלוהים לא ברא את הטבע, התכליתיות נשארת.
*יש תכליות מסוימות שחומרים מסוימים לא יכולים לתת. סיבה חומרית מגבילה סיבה תכליתית. יש צורות מסוימות שלא יאפשרו להגשים תכלית מסוימת.

Question 14

סיבה פועלת (אפקטיבית)

Answer 14

איך התכנית לצורה יצאה לפועל? מה סדרת הפעולות שהיה צריך לעשות כדי להגשים את התכליתיות בחומר? גם פה יש הגבלה הדדית. אי-אפשר לפסל בשיש באמצעות נשיפה. הסיבה החומרית מגבילה את הסיבה האפקטיבית.

Question 15

החומר החי

Answer 15

הרעיון של השפעה הדדית ברמות היררכיה שונות ביצור החי הוא חזק מאוד בביולוגיה. לדוגמה, רצף נוקלאוטידים מגביל את רמות החופש של היצור החי. ביישים המלאכותיים/דוממים הסיבה התכליתית היא של היוצר, וביישים הטבעיים/החיים הסיבה התכליתית היא בחומר עצמו – תכונה אימננטית של החומר. כל ארבע הסיבות השונות מצויות בחומר החי.

Question 16

דוגמה בביולוגיה: דיאנאיי

Answer 16

המושג של גן איבד את המשמעות האונטולוגית שלו – נהיה אפיסטמולוגיה, רעיון שמשמש את התפיסה שלנו. זו הסיבה שהגותו של אריסטו ממשיכה להיות רלוונטית, אפילו ביתר שאת, כיום: “התכנית” אינה נמצאת במקום כלשהו בחומר החי, אלא היא חלק ממהות החומר החי עצמו.

Question 17

נפש (soul=psyche)

Answer 17

המהות של החומר החי, היכולת שלו להכיל את הסיבות השונות. לפי אריסטו אין רק אונטולוגיה אחת, יש הבדל בין חומר חי לדומם. כשהיצור החי מת נפשו מתה – הסיבות מפסיקות לפעול זו על זו במוות.

Question 18

נפש מגדלת (nutritive soul /vegetative)

Answer 18

נפש שחייבת להיות בכל היצורים החיים. גדילה, בשלות, הזנה. כולל צמחים.

Question 19

נפש תחושתית (sensitive soul)

Answer 19

משותפת לבעלי החיים ולאדם. מכילה יכולת חישה ותנועה, תפיסה, זיכרון והתמצאות במרחב (אולי גם דמיון ורצון).

Question 20

נפש משכלת/חושבת (rational soul)

Answer 20

הנפש שקיימת רק בבני האדם שנבדלים משאר בעלי החיים. מה היא בדיוק מכילה? שאלה שנחקרת עד היום.

Question 21

קריסטין פוסטגארד/ רציונליות

Answer 21

בשביל בעלי החיים, הקלט החושי מגיע מפורש. אין מערכת ייצוגים, ואם יש היא מורה – היא מצביעה על מה צריך לעשות ואיך להגיב. טרף – לאכול. טורף – להימנע. יצורים רציונליים לעומת זאת הם מודעים להיותם אקטיביים בתהליכי הפירוש של העולם. הם מכוונים את עצמם בהתאם למה שהם בוחרים בו. יכול להיות שלבעלי חיים רבים יש יכולת לרצות משהו, אבל רק לבעלי חיים רציונליים יש את היכולת להתבונן ברצון הזה ולקבוע עמדה לגביו. רק בני האדם יכולים לרצות משהו אבל לא לרצות-לרצות את זה.

Question 22

אנטלכיה

Answer 22

הכוח הפנימי של החומר להגשים תכליות בזכות הנפש, שהיא תכונה של החומר החי.

Question 23

חזרה לאריסטו

Answer 23

היום יש מעין חזרה לתפיסה של אריסטו, כי אנו מבינים ש”התכנית” שיוצרת את היחידות הפונקציונליות לא כתובה בשום מקום; הפונקציונליות מתאפשרת באמצעות ארגון מסוים שלו.

Question 24

אריסטו שם את התפקודים של הנפש על רצף מסוים

Answer 24

צמחים ובעלי חיים בטבע מסודרים על סולם, כך שכל יצור הגבוה מיצור אחר על הסולם חולק איתו תכונות משותפות. אין קפיצות בסולם, אלא שינויים קטנים על בסיס משהו קיים. כך אנו מבינים את האבולוציה: אין איבוד של התכונות הקודמות בשרשרת, אלא התפתחות שלהן.

Question 25

הפרט מפתח את שלוש רמות הנפש אחת אחרי השנייה

Answer 25

ללא נפש מזינה לא יכולה להתפתח נפש תחושתית, ובלעדיה לא יכולה להתפתח נפש רציונלית. באונטוגנזה רואים את הפילוגנזה. אנו יודעים שהתפקודים הקוגניטיביים הגבוהים שלנו מתפתחים אחרונים, לאחר שסיגלנו לעצמנו יכולות בסיסיות יותר וגופנו סיים לגדול.

Question 26

אונטוגנזה

Answer 26

התפתחות המין.

Question 27

פילוגנזה

Answer 27

התפתחות המינים.

Question 28

DA= de anima

Answer 28

היחס בין הראייה לעין הוא כמו היחס בין הנפש לגוף החי. הנפש היא המהות של החיים, לכן היא מהווה עבור הגוף את מה שהראייה מהווה עבור העין. לא רק שהראייה היא תולדה של העין, היא גם הסיבה לעין. אריסטו מתייחס לנפש כסיבה ותולדה הנפש היא הסיבה של עצמה. הנפש היא גם המקור/גורם לחיים והיא גם התכלית שלהם.

Question 29

דרך להסביר קשר בין גוף לנפש: להתחיל מהתחלה

Answer 29

לספר סיפור היסטורי, שנע על רצף הזמן בכיוון אחד. מה שקרה קודם גרם למה שבא אחריו.

Question 30

דרך להסביר קשר בין גוף לנפש: הסברים טלאולוגיים

Answer 30

(טלו = תכלית). סדר העניינים מקבל משמעות רק מכיוון התכלית. “מישהו” ניהל את רצף האירועים כך שהאירועים יתארגנו באופן מסוים. כאילו סדר הזמנים משתנה. הסיבה לאירועים היא החזון העתידי – הסיבה היא בעתיד והאירועים הם בהווה. הביולוגיה נדרשת להסביר את ההיסטוריה של הדברים מנקודת מבט של התכלית שלהם, אחרת ההסבר יהיה לא מספיק טוב או לא קוהרנטי כלל. הבעיה הזו נוצרת כשמסתכלים על החיים בצורה מכניסטית. הפתרון האריסטוטלי הוא הכנסת התכליתיות כתכונה של החומר החי – כך אין בורא חיצוני שתכנן את החי.

Question 31

דרך להסביר קשר בין גוף לנפש: להסביר את המכשיר

Answer 31

מה הוא עושה? מה המהות שלו? אין פה הסתכלות ביחס לציר הזמן.

Question 32

ויטליזם

Answer 32

תיאוריה לפיה בחי יש משהו ששונה מהותית מהדומם, מתוך הסיבות התכליתיות של החומר.

Question 33

בעבר האמינו שהחומר החי הוא אקטיבי

Answer 33

עד שהתחיל להתברר שגם החומרים שמהם עשוי החי הם דוממים, פסיביים ונתונים להפעלות חיצונית. אם היצור החי הוא מכונה אז הוא לא שונה מהותית מהדומם. לכן החיים מתחילים להיות בעיה: מכניזם לא יכול לחבר גוף ונפש.

Question 34

גרסאות ישנות של ויטליזם

Answer 34

כוח ויטלי שכאילו נכנס בדומם והופך אותו לחי.

Question 35

גרסאות מתקדמות של ויטליזם

Answer 35

מוכנים לוותר על הכוח הוויטליסטי, כי לא רוצים להתבסס על כוחות מיסטיים שאין דרך מדעית לחקור אותם. אך הן עדיין מדברות על אי-אפשרות לעשות רדוקציה של חומר חי מבלי להתייחס לתכלית שלו.

Question 36

יש לנו עניין להבדיל בין חי לדומם

Answer 36

לא רק שזה נותן לגיטימציה לביולוגיה כדיסציפלינה נפרדת מכימיה ומפיזיקה, אלא גם שזה קובע את אופן החקירה: מה בעצם הביולוג חוקר? ואיך הביולוג צריך לחקור?

Question 37

השלם גדול מסך חלקיו

Answer 37

תנועה ותפיסה, היכולת לרגנרציה, התגוננות מפני הסביבה ושמירה על סביבה פנימית יציבה (הומיאוסטזיס), הן תופעות שהדרך לעמוד עליהן היא לא על-ידי חקירה של החלקים או החומרים שמהם היצור עשוי, אלא על-ידי חקירה של המערכת.

Question 38

הניסוי של הנס דריש (המאה ה-19)

Answer 38

חתך קיפודי ים וראה ששני תאים יכולים להתפתח לשני יצורים אוטונומיים. הוא שם לב שהיכולת לרגנרציה תלויה בעיתוי של הניסוי. רגנרציה מאפיינת את החי. דריש השתמש במושג אנטלכיה כדי לתאר את מימוש הפוטנציאל לרגנרציה של הגוף החי, מושג שטבע אריסטו.

Question 39

הניסוי של לואי פסטר (המאה ה-19)

Answer 39

הראה שצריך את כל האורגניזם כדי לייצר פרמנטציה. כלומר, אי-אפשר להסביר תסיסה רק על-ידי נוכחות של כימיקלים מסוימים בתא. לפסטר היה חשוב להראות שאין גנרציה ספונטנית: יצורים חיים נוצרים רק מיצורים חיים. עצם הידיעה שאנו יכולים לייצר יצור חי רק מיצור חי מוכיחה שהיצירה אינה תלויה רק בגורמים פיזיקליים.

Question 40

vital action

Answer 40

הכינוי של פסטר לפרמנטציה - היא מתרחשת רק בהקשר של היצור החי.

Question 41

הומנקולוס

Answer 41

יצור איש בבקבוק על-ידי אלכימאים.

Question 42

פול וויס במאמרו

Answer 42

האם המערכת יכולה להקים את עצמה מהחלקים שלה? אם כן, נקבל את הגישה הרדוקציוניסטית הזו – אין שום דבר מיוחד בגוף החי שמקנה לו חיות, ולכן ניתן להסביר הכול באמצעות כימיה ופיזיקה.

Question 43

הניסוי של מילר ויורי

Answer 43

הם סידרו תרכובות במכשיר מיוחד וראו שנוצרו תרכובות אורגניות. המטרה שלהם הייתה לדמות את תחילת החיים, אולם פול וייס היה אומר שתרכובות אורגניות הן עדיין לא חיים. כיום אנו חושבים על החיים ככאלה שהתחילו מחומרים לא אורגנים באטמוספרה, שהתארגנו לכדי חומר אורגני.

Question 44

מתי חומר הופך לחי?

Answer 44

מתי בתוך הרצף הדבר נהיה חי? איזה אירוע יצדיק את התואר “חיים”? איזו פונקציה הדבר צריך למלא בשביל שנעניק לו את התואר “חי”? אולם לא היה שום רגע שבו החליטו שהתארגנו החיים.

Question 45

האם מושג החיים הוא אפיסטמולוגי או אונטולוגי?

Answer 45

האם זה לא צורך אפיסטמולוגי שלי להגדיר את הרגע הזה שבו דומם הופך לחי? אולי אני לא יכולה להבין מה הדבר הזה בלי העזר המושגי של חיים? האם זו קטגוריה שחלה על העולם או שהיא חלה עליי, המעריכה

Question 46

הניסיונות הראשונים להסביר חיים היו פונקציונליסטים-תכליתיים

Answer 46

העיסוק היה במונחים של פונקציות: בדקו את היכולת של הדבר לבצע מטבוליזם, הומאוסטזיס, התרבות ועוד. נעשו ניסיונות למצוא את הפונקציות ההכרחיות להגדרת החיים – תנאי מספיק והכרחי כדי שאם הוא מתקיים משהו ייחשב חי. כל הניסיונות האלה היו כושלים, כי תמיד הצליחו למצוא יוצאי דופן שלא מקיימים את הפונקציה.

Question 47

:הבעיה הטלאולוגית

בעיית ההתכנות של הגרימה לאחור

Answer 47

מלכתחילה המערכת וביצועיה מוגדרים, ורק אחרי זה מוגדרים רכיבי המערכת. אם יש תכלית או מטרה, אז יש מתכנן. הקשר של סיבה-תולדה, הוא מהותית אחר מגרימה רגילה, מעין סוג של גרימה הפוכה – העתיד משפיע על ההווה.

Question 48

הבעיה הטלאולוגית: הבעיה הנורמטיבית

Answer 48

כשהסבר של דבר מסוים מבוסס על עקרון טלאולוגי של מימוש תכלית אז בעצם אי-מימוש או מימוש חלקי של התכלית מהווה סטייה ממה שהדבר היה צריך לעשות, סטייה מאיזו נורמה. למעשה, הגדרת פונקציה היא הגדרת אמת מידה של מה הדבר צריך לעשות. זהו הסטנדרט שלפיו הדבר נאמד. זהו הסבר אתי, כי הוא לא תיאורי (דיסקרפטי), אלא מורה (פרסקרפטי) – מה הדבר צריך לעשות.

Question 49

קשה לתת הסבר מניח את הדעת לחיים ללא טלאולוגיה

Answer 49

הביולוגיה לא מצליחה להיות דיסציפלינה נפרדת בלי להכניס את שאלת התכלית.

Question 50

הסברים כימיים ופיזיקליים פטורים מעניין זה

Answer 50

אין צורך בתכלית בשביל להסביר תופעות פיזיקליות וכימיות. גם אם היא קיימת היא לא רלוונטית להבנת התופעה.