Neoplasia גידולים

Question 1

Neoplasia

Answer 1

גידולים. מסה לא תקינה של רקמה, שגדילתה נמשכת בצורה לא מתואמת עם הרקמה הסובבת אותה ונמשכת גם לאחר הפסקת הגירוי שהתחיל את התהליך.

Question 2

גידול שפיר-

Answer 2

בדרך כלל מקומי, ללא התפשטות לאזורים אחרים. לא שולח גרורות ולכן לרוב אפשר להוריד אותו בדרך כירורגית. החולה בדרך כלל לא מת ממנו.

Question 3

גידול ממאיר

Answer 3

גידול ממאיר (“סרטני”)- אגרסיבי. גידול ששולח גרורות. הוא מתפשט ברקמות, הורס אותם ויכול לשלוח גרורות גם לרקמות אחרות. בדרך כלל קשה להבדיל בינו לבין הרקמה – הוא לא מוגבל היטב וזו הבעיה העיקרית איתו.

Question 4

מרכיבי גידולים עיקריים

Answer 4

תאים נאופלסטיים – פרנכימת הגידול (קלונלי) - תאים מתפקדים (לא כמו תאים רגילים) המזוהים עם דפוס צמיחה.

סטרומה - רקמה תומכת, כלי דם, רקמת חיבור. היא בעצם יוצרת את המסה הגדולה של הגידול. יש גידולים שיוצרים הרבה רקמת חיבור ויש גידולים שיוצרים מעט רקמת חיבור. דזמופלסיה – מושג המתאר מצב בו יש רקמת חיבור מרובה.

Question 5

טרימינולוגיה של גידולים

Answer 5

oma- גידול שפיר

• • מקור רקמה אפיתלאלי יסווג לפי המורפולוגיה של הגידול -
• Adenoma – גידול שפיר אפיתלאלי בצורת בלוטות
• Papilloma – גידול שפיר אפיתלאלי בצורת אצבעות או יבלת
• Cystadenoma – גידול שפיר אפיתלאלי בצורת ציסטות
• Polyp – גידול אפיתלאלי בצורת בולטת. לפעמים הפוליפ כן אזור ממאיר, אך לא תמיד.
• Lipoma – גידול שפיר מזנכימלי ברקמה שומן
• Fibroma – גידול שפיר מזנכימלי ברקמה חיבור
• Myoma - גידול שפיר מזנכימלי ברקמה שריר
• Hemangioma – גידול שפיר מזנכימלי בכלי דם
• Osteoma - גידול שפיר מזנכימלי ברקמה עצם
• מקור רקמה מזנכימלי (רקמת שריר, עצב או רקמת חיבור) יסווג לפי סוג התאים -

Question 6

טרמינולוגיה של גידולים ממאירים -

Answer 6

• גידול ממאיר מקור רקמה אפיתליאלי – סיומת Carcinoma לפי סוגי התאים -
• Squamous Cell Carcinoma – גידול ממאיר אפיתלאלי בתאי הקשקש
• Basal Cell Carcinoma – גידול ממאיר אפיתלאלי בתאים הבאזלים
• Osteosarcoma - גידול ממאיר מזנכימלי ברקמת עצם
• Fibrosarcoma- גידול ממאיר מזנכימלי ברקמת חיבור
• גידול ממאיר מקור רקמה מזנכימלי (רקמת שריר, עצב או רקמת חיבור) - Sarcoma לפי סוג הרקמה -

Question 7

יוצאי דופן בטימינולוגיה

Answer 7

• Lymphoma – בדר”כ כלל גידול ממאיר למרות שהטרמינולוגיה מעידה על גידול שפיר - מקורו ברקמה קשרי לימפה
• Leukemia – בדר”כ כלל גידול ממאיר למרות שהטרמינולוגיה מעידה על גידול שפיר - מקורו ברקמה מוח עצם
• כאשר לא ידוע המקור – Undifferentiated.

Question 8

גידולים שיש להם יותר ממקור תאי אחד:

Question 9

Mixed Tumor –

Answer 9

גידול שהתאים שלו עושים דיפרנציאציה - התמיינות ליותר מסוג תא אחד.

Question 10

Teratoma –

Answer 10

טֵרָטוֹמָה היא גידול המופיע על פי רוב באשך או בשחלה ומכיל רקמות שונות שבמצב נורמלי אינן מאפיינות איברים אלה או מופיעות בהם, כגון שיער ושיניים. לעיתים רחוקות מופיעות טרטומות בילדים ואז הן מופיעות בעצם העצה.

יוצאי דופן- לא דיברנו!

Question 11

Choristomas –

Answer 11

לא מסווג כגידול, רקמה נורמלית אבל נמצאת במקום הלא נורמלי שלה. .

Question 12

Hamartomas

Answer 12

– לא מסווג כגידול, צבר של רקמה לא מאורגנת אך בוגרת, שמקורה ברקמה בה היא נמצאת. קורה הרבה בריאות.

גידול שפיר בו מופיעהצמיחה של רקמה בשלה מלווה בסידור לא תקין של המרכיבים השונים

Question 13

מאפיינים של גידולים

Answer 13

• דיפרנציאציה
• בקרה על קצב הגדילה
• יכולת חדירה מקומית
• גרורות

Question 14

דיפרנציאציה –

Answer 14

מתייחס למידת הדמיון בין התא הגידולי לרקמה המקורית מבחינה מורפולוגית ופונקציונלית. באופן כללי לגידולים שפירים יש דיפרנציאציה טובה (דומים יותר לרקמה המקורית) לעומת גידולים ממאירים שיהיה יותר קשה לדעת מה מקור הרקמה שלהם. זו אחת הסיבות שקשה יותר לטפל בגידולים ממאירים.

אם כך ניתן לומר כי ככל שהגידול דומה יותר לרקמה המקורית אליה הוא משתייך כך הוא פחות מזיק.

Question 15

אנאפלאזיה –

Answer 15

היא היעדר דיפרנציאציה. הגידול שונה מאד עד כדי לא דומה כלל לרקמות שאנו מכירים. כאמור בדרך כלל גידולים ממאירים הם אלה שעונים על המאפיין הזה.

Question 16

בקרה על קצב הגדילה

Answer 16

• היחס בין שכפול התאים לבין תמותת התאים – בגידולים ממאירים שכפול התאים גבוהה מהתמותה שלהם.
• קצב השכפול - גידולים ממאירים גדלים מהר יותר מרקמה תקינה.
• החלק היחסי ממאגר התאים שמשתכפל - ברקמות רגילות לא כל התאים משתכפלים כל הזמן - יש בקרה שגורמת רק לתאים מסוימים להשתכפל, בהתאם לצורך. בגידולים, הבקרה הזו נעלמת.

Question 17

יכולת חדירה מקומית

Answer 17

• לגידולים ממאירים אין קופסית (קפסולה) ולכן הם פולשים והורסים את הרקמה מסביב,
• לעומת גידול שפיר שבד”כ יש לו קופסית לא חודר לרקמה מסביבו אלא יש רקמה שמקיפה אותו - כמו קפסולה העשויה רקמת חיבור.
• לחדירה של הגידול הממאיר צורת זרועות המשתלבות ברקמה הבריאה ולכן זאת גם אחת הסיבות שיותר קשה להסיר גידול ממאיר מגידול שפיר (אפילו בניתוח צריך לפעמים להוריד חלק מהרקמה עצמה).

Question 18

גרורות –

Answer 18

שתלים של גידולים שאינם המשכיים עם הגידול הראשוני. מקורו של הגידול הוא אחד אך חלק ממנו במקום אחר בגוף. זה מאפיין שחד משמעית מבחין גידול ממאיר משפיר – רק גידול ממאיר שולח גרורות.

Question 19

דרכים של הגידול הממאיר לפזר את גרורותיו

Answer 19

• הזרעה של חללי גוף או משטחים – יכולה להתרחש כאשר הגידול חודר את האיבר, ותאים מהגידול חודרים אל חלל האיבר, ודרך החלל הזה הם יכולים להגיע לחללים נוספים בגוף.
• פיזור לימפטי – דרך דרכי הלימפה – המסלול הכי שכיח לפיזור קרצינומות (גידול ממאיר של רקמת אפיתל) לגידולים אין כלי לימפה תפקודיים אבל כלי לימפה בשולי הגידול מספיקים לאפשר פיזור. פיזור בקשרי הלימפה הוא במסלול הניקוז הטבעי. אם רוצים לאבחן איפה קשרי הלימפה, מזריקים צבע לקשר הלימפה הרצוי ואז ניתן למצוא תאים גידוליים בתוכם.
• פיזור המטוגני –דרך הדם - אופייני לסרקומות (גידול ממאיר של רקמות מזנכימליות). הגידול חודר לורידים, ונעצר ב”מיטה הקפילרית” הראשונה – נים צר מידי למעבר גידולים. לכן, שכיח בריאות ובכבד בהם יש קפילרות. לדוג’ בגידול ברחם, התאים של הגידול חודרים לווריד, עד שמגיעים לחדר הימני בלב ולריאות מהם לעורקים אך שמגיע לנימים לא יכול לעבור יותר. גידולים במעיים עוברים לכבד הרבה פעמים דרך וריד השער
• וריד פורטלי- ולכן גם בכבד רואים הרבה פעמים גרורות.

Question 20

שכיחות של סרטן כתלות במגדר -

Answer 20

אצל נשים הסרטן הכי נפוץ זה סרטן השד. אצל גברים הסרטן הכי נפוץ הוא סרטן הערמונית. בשני המינים, הסרטן השני הכי נפוץ הוא סרטן הריאות (והוא הסרטן העיקרי הגורם למוות בשני המינים).

Question 21

גורמי סיכון סלרטן

Answer 21

• גורמים סביבתיים - חשיפה לחומרים שונים, זיהום אוויר וכו’
• השמנה
• עישון
• אלכוהול
• גיל
• נטייה גנטית - פחות מ-10% מהגידולים, לפעמים מדובר באותם גנים בסוג הספוראדי של אותו גידול.

Question 22

שכיחות של סרטן ברקמות שונות ובסביבות שונות -

Answer 22

• שכיחות של סרטן ברקמות שונות ובסביבות שונות -יש רקמות שונות שבהן יש סבירות יותר גבוהה להתפתחות סרטן. ביפן למשל סרטן הקיבה הוא בשכיחות יותר גבוהה מאשר של יפנים הגרים בקליפורניה. ישנה השפעה סביבתית להתפתחות סרטן.

Question 23

בהקשר של פרוליפרציה

Answer 23

כל מצב של פרוליפרציה (ריבוי שכפול תאים) של תאים הוא קרקע פורייה לממאירות בשל הצטברות של שינויים גנטיים ממאירים. לדוגמה פוליפים במעי הגס הם מאוד נפוצים.

• רקמה צלקתית- הגוף מזרים ומייצר עוד ועוד תאים למקום כדי לנסות לטפל ברקמה הפצועה, ולכן מאותה סיבה יש גם יותר סיבה לשינויים גנטיים ממאירים.
• רקמה הסובלת מדלקת כרונית (כמו דלקת בכבד, וכו’) - יש סיכוי גבוה להתפתחות של סרטן מכיוון שכל הזמן מוזרמים לשם תאים וכלי דם כדי לנסות לטפל בדלקת. דוג’ לתאים המוזרמים במהלך דלקת כרונית תאי Stem , ציטוקינים, פקטורי גדילה, תוצרי חמצון רדיואקטיביים.

Question 24

השפעה קלינית של גידולים שפירים וממאירים

Answer 24

• מיקום ולחץ על מבנים סמוכים
• דימומים וזיהומים- אם הגידול עובר לכלי הדם וגדל בתוכו, הוא יכול לקרוע את כלי הדם.
• אוטם- על ידי חסימה של כלי דם
• cachexial\ westing- ירידה קיצונית במשקל בעקבות עלייה במטבוליזם התקין של הגוף.
• סינדרום פראנאופלסטי- סימפטומים שלא ניתן להסבירם
  
  • cusing syndrom- הפרשה מוגברת של סטרואידים
  • הפרשה מוגברת של הורמון האחרי על ויסות הנוזלים בדם
  • הפרשה מוגזמת של הומון האחרי על ויסות הסידן בדם
• פקקת
• DIC
• צבר של טסיות דם ופיסברין על מסתמי הלב

Question 25

קביעת רמות חומרה של גידול

שני סוגים

Answer 25

• grading
• staging

Question 26

grading

Answer 26

• רמת המיקרו
• מדרג את הדיפרנציאציה
• 4 דרגות
• ככל שהדירוג נמוך יותר, הדיפרנציאציה גבוהה יותר והמצב חיובי יותר

Question 27

staging

Answer 27

• רמת המאקרו
• התפשטות הגידול
• TMN
  
  • tumor- גודל הגידול
    T0-T4
  • number of nodes- התפשטות לקשרי לימפה
    N0-N3
  • metastasis- היעדר או נוכחות גרורות
    M0-M2

Question 28

חומרים קרצינוגנים

Answer 28

גורמים כימיים לגידול ממאיר ברקמות האפיתל

Question 29

בהתפתחות לגידול בעקבות חשיפפה לגורם כימי מוגדרים שני שלבים

Answer 29

initiator

promoters

Question 30

initiator

Answer 30

תוצאה של חשיפה למינון מספק של חומר קרצינוגני. הוא יוצר נזק קבוע ל
DNA
(מוטציה) ולכן הפעילות שלו היא לא הפיכה. הוא עצמו לא גורם לגידול הוא צריך את ה
Promoters

Question 31

initiator

מסווג לשתי קבוצות

Answer 31

1. Direct Acting Agents- מולקולות שאינן דורשות שינוי מטבולי על מנת להיות קרצינוגנים אלא צורתן הטבעית גורמות לנזק ל
   DNA.
2. Indirect Acting Agents- מולקולות שדורשות שינוי מטבולי על מנת להיות קרצינוגנים ולהתחיל ליצור נזק ל
   DNA.

Question 32

Promoters-

Answer 32

גורם לשגשוג התאים (ביניהם המוטציונים), והוא מה שגורם בסופו של דבר לגידול. ברגע שמוציאים את ה
Promoters
הפעולה שלו נפסקת והגידול נסוג לכן, הפעילות שלו היא הפיכה. אם האדם נחשף למעט
Promoter
אז לא יווצר גידול. אם נחשף להרבה
Promoter
אז יווצר גידול.

Question 33

דוגמה לקרצינוגנים

קרינה

Answer 33

• כל תא יכול להיות ממאיר אם הוא נחשף למספיק קרינה.
• בבני אדם יש רגישות שונה של רקמות שונות לקרינה:
• הכי שכיח
  AML and CML
  (לוקמיה) - תאי הדם
• דרגה גבוהה בלוטת התריס, אבל רק בצעירים.
• דרגת ביניים – שד, ריאות, בלוטות רוק.

Question 34

• דוגמאות לקרינה מסרטנת -

Answer 34

• • קרינת
    UV
• סוגים מסוימים של קרינת
  UV
  יכולים לגרום לגידולים. כאשר שכבת האוזון בכדוה”א מדלדלת אז יש יותר קרינה של
  UV
  מוביל להתפתחות יותר גידולים של העור. ככל שהעור של אדם לבן יותר כך העור שלו יותר רגיש לקרינה ולהתפתחות גידולים.
• Ionizing Radiation-
  קרינה מייננת, לדוגמא קרינת רנטגן. כל סוגי הקרינה המייננת הם קרצינוגניים. קרינה מסוג זה היא כן מסרטנת. לדוג’ סרטני דם, סרטני בלוטת התריס.

Question 35

חיידקים ווירוסים

Answer 35

• יש וירוסים שמסוגלים לגרום להתפתחויות ממאירות. הווירוסים מתערבים בתהליך השכפול או התיקון של מולקולות
  DNA.

דוגמאות לחיידקים מסרטנים -

• HPV- Human Papilloma Virus-
  עושה סרטן צוואר הרחם ובעור וכו’
• EBV –
  יוצר את מחלת הנשיקה. וירוס שמשפיע על תאי הלימפה
• Hepatitis B and C-
  עוברים דרך הדם ודרך יחסי מין. גורמים לדלקת של הכבד, לשחמת של הכבד ולפעמים גידולים בכבד. (חשוב לזכור אולי יהיה במבחן)
• Helicobacter Pylori-
  נמצא קשור להתפתחות של סרטן הקיבה ולימפומות קיבה.