מחלות זיהומיות Flashcards

1
Q

גורם הזיהום יכול להיות -

A

⁻ אקסוגני – בדרך כלל אינו נמצא בגוף או עליו
⁻ אנדוגני – יכול להיות בגוף אך בדרך כלל אינו גורם למחלה.
*מחלה זיהומית נגרמת כאשר מוחדר גורם אקסוגני מהסביבה או כאשר גורם אנדוגני מתגבר על החסינות הנורמלית של המארח.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

העברת מחלות זיהומיות

A
  • האוויר - קורונה
  • מזון או מים
  • נוזלי הגוף - מחלות מין
  • מגע ישיר – הרפס, כינים
  • בע”ח
  • כימיקלים (זיהום אוויר, תוספי מזון וכו’) מידת החשיפה היא מאד משמעותית להתפתחות מחלות- חשיפה תעסוקתית היא הרבה יותר מסוכנת מאשר חשיפה סביבתית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

הסביבה כוללת

A
  • הגורם המזהם – לדוגמה חיידק - Yersinia pestis
  • מארחים או מאגרים זואונוטיים – בעלי חיים שנמצאים בהם מזהמים ולעיתים קרובות פועלים להגברת המזהם , לדוגמה חולדה.
  • וקטורים – בעלי חיים – חרקים ונשאים אחרים, המעבירים זיהומים – לדוגמא יתוש המעביר מלריה.
  • לדוג’ דבר (המזהם) נמצא אצל חולדות (המארח) הפרעוש (וקטור) עוקץ את החולדה ואח”כ גם את האדם שנוצר אצלו זיהום – שיכול לגרום למחלת הדבר.
  • עוד דוגמה למחלה שעוברת ע”י וקטורים היא מחלת ליים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

גורמים מזהמים

A
  • פריונים – חלקיק חלבוני זיהומי –
  • וירוסים
  • בקטריות
  • חיידקים
  • מיקרופלסמה
  • פטריות- בעלי גרעין מסודר, אאוקריוטים, בעלי דופן תא.
  • פרוטוזואה - טפילים חד תאיים
  • הלמינתס- תולעים
  • אקטופרזיט - טפילים שחיים מחוץ לגוף שלנו- כינים, סקביאס וכו’.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

איך מיקרואורגניזמים יכולים לגרום למחלות?

A
  • מגע ישיר או כניסת לתא
  • שחרור של אנדוטוקסינים (רעל פנימי, חלק מהחיידק עצמו) או אקסוטוקסינים (מפרישים, משחררים רעלנים).
  • יצירת תגובה תאית של המארח - החיידק מעורר תגובה דלקתית - והתגובה הדלקתית היא זו שגורמת לנזק בגוף שלנו, תגובת יתר של המערכת החיסונית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

פריונים

A

חלקיק חלבוני זיהומי –

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

אופן פעולת פריונים

A
  • שהחלבון הזה נוגע בחלבון אחר הוא יודע לעשות בו טרנספורמציה ולהפוך גם אותו לפגום.
  • הפגם בחלבונים גורם להרס תאים במוח, והמחלה מתפשטת במוח במהירות. הרס התאים גורם להופעת חללים ריקים במוח, דבר המקנה לו מראה של ספוג.
  • הפריון יכול להתקיים בשני מצבים תפקודיים (בעוד חלבונים רגילים יכולים להתקיים במצב אחד), מצב פעיל ומצב לא פעיל, וכן לעבור ממצב אחד לשני בלי הוראה חיצונית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q
  • באדם גורמים פריונים לשלוש מחלות:
A
    1. מחלת קרויצפלד – יעקב (מחלת הפרה המשוגעת) - משתנים חלבונים במוח ועושה דמנציה וירידה ברמה הקוגניטיבית התפקודית, נובע מהיחשפות לחלבונים (מדבק דרך מע’ העצבים המרכזית) או מסיבות גנטיות (חלבונים המיוצרים בגוף).
    2. מחלת קורו (נכחדה)
    3. חוסר שינה תורשתי קטלני.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

וירוסים

A

מנגנון הפגיעה הויראלית - כניסה לתא המארח והתרבות בתנאים ספציפיים באמצעות קולטנים לרקמות ספציפיות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

אופן פעולת הוירוס

A
  • Viral Tropism - חלבונים במעטפת הוירוס נקשרים לקולטנים שבקרום התא.
  • בועית - הוירוס יכול להיכנס דרך הקרום שיוצר בועה סביבו וכך כל הווירוס כולל המעטפת שלו מתאחדת עם קרום התא.
  • מה שנכנס זה החומר הגנטי שלו ואז הוא מתמזג עם החומר הגנטי של התא.
  • יכול להיות שהחומר הגנטי שלו ייכנס לתוך התא אבל לא יקרה כלום, וייעצר השכפול שלו.
  • יכול להיות שהוא נמצא שם ומחכה. למשל הרפס, כאשר מערכת החיסון שלנו יורדת בתפקוד שלו הוא פורץ.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

דאכים להרוד את התא- מנקודמת מבטו של הוירוס

A
  • עיכוב בייצור RNA DNA וחלבונים - הוירוס גורם לתא לשכפל את החומר הגנטי שלו מה שגורם לתא עצמו לא להשתכפל כמו שצריך.
  • נזק לקרום התא – הוא פוגע בקרום וכתוצאה מכך תאים יכולים להתאחד אחד עם השני - ואז נראה כמה תאים עם ממברנה אחת –תאי ענק. לחילופין היכולת של הממברנה הבררנית לשמור על התא בהומואסטזיס יורדת.
  • התרבות הוירוס בתוך התא עד שהוא נהרס – מתפוצץ.
  • יצירת התקפה של המערכת החיסונית על התא - המערכת החיסונית הורגת את התא בגלל הוירוס- וזו הסיבה שאנו חולים. לאחר שהיא מצליחה להרוג את התא, התא נוצר מחדש ואנו מבריאים.
  • הרס מנגנוני ההגנה של התא נגד חיידקים - וירוס מחליש את מנגנוני ההגנה שלנו כנגד חיידקים, ואז התופעות שאנו מרגישים הם כתוצאה מחיידקים.
  • הרג של תא אחד גורם להרס של תא אחר – לדוגמא, וירוס הפוליו- גורם להרס של העצב , השרירים לא מקבלים חשמל, תא השריר מתנוון.
  • הרג תאים איטי - וירוסים שהורגים תאים מאוד לאט הרבה זמן לאחר אחרי המחלה האקוטית, למשל מחלת החצבת.
  • טרנספורמציה של תאים – לדוגמה, מחלת הנשיקה- גורמת לסרטן גם וירוס הפפילומה גורם לסרטן.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

חיידקים

הפגיעה של החיידקים תלויה במספר גורמים:

A
  • Virulence – אלימות החיידק- הנזק החיידקי תלוי ביכולת ההדבקה החדירה והרעלנים (טוקסינים) של החיידק.
  • Bacterial adhesins – לחיידקים יש חלבונים המאפשרים להם הצמדות לתאים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

טוקסינים, שני סוגים:

A
  1. Endotoxin - אנדו -טוקסין- הרעל הוא חלק מהמבנה של החיידק. לדוג’ ליפופוליסכריד- שומן שמחובר להרבה סוכרים הוא הרכיב הרעיל בדופן של החיידקים. כשחיידקים נכנסים למחזור הדם, זהו הרכיב שגורם לתגובה קיצונית של הגוף- ירידה של הדופק, ירידה של לחץ הדם, חום גבוה. כלומר, באופן זה, עצם הימצאותו של החיידק עצמו במחזור הדם היא הבעיה.
  2. Exotoxin – אקסו -טוקסין- חיידקים השייכים לקבוצה הזו מפרישים חומרים. כלומר, הרעל הוא לא חלק מהחיידק, אלא חומר המופרש מחיידק. במקרה הזה, גם כשחיידק מת (בעת בישול של מזון – הרי חום הורג את החיידק), עדיין אפשר לחלות, כי החומר שהחיידק מפריש עדיין קיים במזון (הרעל עמיד לחום). הרעל שלהם יכול לפגוע בריבוזומים ובכך לפגוע בייצור החלבונים, במשאבות נתרן אשלגן, במערכת העיכול – יפגע בתפקוד התקין של התא.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

ספסיס

A

*ספסיס – מצב בו חיידק חודר למחזור הדם וגורם לזיהום כללי בגוף. יכול לגרום גם לשוק (הרחבה של כלי הדם-> ירידה בלחץ דם-> נמק) שיוביל לכשל רב מערכתי - מצב מסכן חיים אם לא לוקחים אנטיביוטיקה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

כיצד אורגניזמים מצליחים להתחמק ממערכת החיסון?

A
  • אורגניזמים שיכולים להגיע לחלל בגוף שמערכת החיסון לא יכולה להגיע אליו -
  • חדירה מהירה -
  • התנגדות לפירוק באמצעות מערכת המשלים ופאגוציטוזה –
  • הגנה מפני מערכת החיסון –
  • השרת אנטיגנים – (אנטיגן= חומר הגורם ליצירת נוגדן).
  • הפרשת חומרים -
  • דיכוי של המערכת החיסונית באופן ישיר-
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q
  • אורגניזמים שיכולים להגיע לחלל בגוף שמערכת החיסון לא יכולה להגיע אליו -
A
    • המעי או בכיס המרה (חלק גדול מהדבקות השלשולים נובעות מהידבקות בצואה בה החיידקים משגשגים).
      • אפיתל מקורן – יש לו קרטין (קרנית), דרמיס - מחוץ לסביבה הפנימית של הגוף.
      • ציסטה - פרזיטים שיוצרים ציסטות כיס שבתוכו אין רקמה אלא נוזל.
17
Q

חדירה מהירה

A
  • מלריה - הטפיל חי בתוך יתוש, היתוש עוקץ אותנו, והטפיל נכנס דרך העקיצה ישר למחזור הדם.
  • טריכינלה - תולעת שחיה באגמים, והיא חודרת דרך העור, אוכלת את השרירים ונכנסת פנימה. היא יוצרת מהר מאד קפסולה מסביבה, מערכת החיסון לא יכולה להתמודד עם זה.
18
Q
  • התנגדות לפירוק באמצעות מערכת המשלים ופאגוציטוזה –
A
    • מערכת החיסון פועלת בשלבים. לדוג’ שלב השפעול. ברגע שאחד השלבים נפגע, התהליך של הטיפול בפולש יכול להיכשל. לדוג’ חיידקי E.Coli מונעים את הפעילות החיסונית ע”י משלים שפעול - K antigens . חיידקי antigen O-LPS – גורמים לשפעול משלים ונוגדנים הרחק מהחיידק.
      • דיכוי תגובה אנטי ויראלית – פוגעים בתאי החיסון עצמם. לדוגמה וירוס ה HIV.
19
Q
  • הגנה מפני מערכת החיסון –
A
    • יש אורגניזמים שיש להם מעטפת פחמימנית מגינה מפני PMN החומר של מערכת החיסון שאמור להרוג אותם
      • יש אורגניזמים שמפרקים נוגדנים - לדוג’ פרוטיאז –Neisseria-s
20
Q
  • השרת אנטיגנים – (אנטיגן= חומר הגורם ליצירת נוגדן).
A
    • יש חיידקים או טפילים המסוגלים לשנות את האנטיגנים שלהם.
      • מערכת החיסון עובדת על אנטיגן. האנטיגן מגרה את ההפעלה של מערכת החיסון.
      • ההשרה של האנטיגנים גורמת לכך שמערכת החיסון תנסה להתמודד עם המבנה האנטיגני החיצוני שלהם
      • התגובה של מערכת החיסון העולה ויורדת היא מכיוון שהחיידק מסוגל לשנות את האנטיגן שלו מפעם לפעם - וכל פעם מחדש המערכת צריכה לזהות אותו ולפעול נגדו.
      • זו הסיבה שאדם יכול להצטנן כמה פעמים בשנה - החיידקים שגורמים לצינון מחליפים את האנטיגנים שלהם, ומערכת החיסון מנסה להתמודד עם אנטיגנים שהיא לא מכירה כל פעם מחדש. זאת גם הסיבה שקשה ליצור חיסונים למחלות מסוימות כי האורגניזמים משנים את האנטיגנים שלהם.
21
Q
  • הפרשת חומרים -
A
    • יש חיידקים שמפרישים חומר שהורג את תאי הדם הלבנים.
22
Q
  • דיכוי של המערכת החיסונית באופן ישיר-
A
    • החיידקים האלה לא “דופקים” שלב אחד במערכת, אלא מדכאים את המערכת החיסונית עצמה. לדוג’ HIV, מחלת הנשיקה.
23
Q

הגנת המארח מפני זיהום

A
  • העור והריריות צריכים להיות שמורים- הרי אם יש לנו פצע, אז זה פתח כניסה לחיידקים וזיהומים.
  • ליזוזים- אנזים שמפרק פחמימות. החומר הזה נמצא ברוק ובדמעות. באוויר יש המון חיידקים, ולכן הדמעות והפה מלאים בחומר הזה, ובעצם נלחמים בחיידקים שמנסים להיכנס לגוף דרך פתחים.
  • מיץ קיבה - מפרק חיידקים.
24
Q

הפרעות בהגנה מפני זיהומים במערכת הנשימה

A
  • דרכי הנשימה שלנו מצופות בשערות
    cilia
    וריר המדומים לשמיכה שיכולות להעביר חיידקים מלמטה מעלה – כמו מעלית עד לפתח הכניסה של הושט (ליחה) ואז הם מגיעים לקיבה בה הם מתפרקים.
  • הידבקות החיידקים לריר הזה היא בעצם “הליחה” שאנו מכירים.
  • הבעיה מתחילה ״כשהמעלית” הזו לא עובדת כמו שצריך. למשל אצל -
  • מעשנים – העישון גורם לשיתוק של השערות. המעלית לא עובדת, הריר יורד למטה לריאות וגורם בהם זיהום.
  • אנשים מאושפזים שעברו טראומה, שגם היא גרמה לשיתוק של השערות.
  • משמעותי לנו כפיזיותרפיסטים שיעבדו בפיזיותרפיה נשימתית ונדרש לעודד את העבודה של דרכי הנשימה כדי להחזיר את השערות לפעולה ולהעלות את הליחה.
  • CF- סיסטיק פיברוזיס - משתקת את המערכת של “המעלית”.
  • חיידקים שמפרקים את הריר - מפרישים רעלים שמפרקים את הריר הזה.
  • ווירוסים של שיעול וצינון – בדר”כ עוברים בקלות אך אם לא זה גורם לנזק באפיתל הנשימתי, לחסימה בדרכי האוויר התחתונות, החסימה הזו יוצרת סביבת גידול נוחה לחיידקים, ואז הרבה פעמים הצינון או השיעול הופכים לדלקת ריאות כתוצאה מזיהום. (הקורונה היא דוגמה טובה לווירוס שעשוי להיות קטלני בדרכי הנשימה).
25
Q

הגנה מפני זינומים במערכת העיכול

A
  • מיץ קיבה חומצי מפרק חיידקים
  • שכבת ריר בקיבה ובמערכת העיכול כולה שמגנה מחדירה מהמעיים פנימה
  • אנזימי לבלב מפרקים חיידקים (כפי שהם מפרקים חלבונים)
  • טרגנטים מהמרה
  • Secretory IgA – נוגדנים לחיידקים במערכת העיכול
  • ניקוי החיידקים על ידי פעולת מעיים - צואה
  • תחרות עם הפלורה הטבעית במעיים יש חיידקים טובים (“פלורה טבעית”), ועצם “המלחמה על מקום” במעיים בין החיידקים הטובים לבין החיידקים הרעים, גורמת ברוב המקרים לחיידקים הרעים לצאת. אחרי שלוקחים אנטיביוטיקה חשוב לאכול מזונות עם חיידיקים טובים כי האנטיביוטיקה הורגת גם את החיידקים הטובים. לכן לאחר נטילת אנטיביוטיקה לזמן ממושך מומלץ לקחת פרוביוטיקה או לאכול יוגורט, כדי להעשיר את החיידקים הטובים במעיים שלעיתים מושמדים עם נטילת אנטיביוטיקה.