ריפוי ורגרנציה Flashcards
ריפוי
הוא תגובה לפציעה של רקמה ומייצג ניסיון של הגוף להחזיר את השלמות לרקמה הפצועה. הריפוי חופף לתהליך הדלקתי, ורק למטרות לימוד אנו דנים בשניהם בנפרד.
רגנרציה –Regeneration
- זהו סוג של ריפוי או תיקון, הרקמה חוזרת לעצמה ב100%. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא בכבד. ניתן להוציא אונה שלמה מהכבד ותוך ימים הכבד יחזיר לעצמו את המבנה והתפקוד הקודם. אין הרבה רקמות שיודעות לעשות את זה. תהיה שאלה במבחן – מה סביר לצפות שיקרה לכבד בריפוי ? רגנרציה.
לייפת – Fibrosis –
הצטלקות - יצירת רקמת חיבור קולגנית שמחליפה את הרקמה התקינה. דוגמה לכך היא הצלקת שמתהווה בלב לאחר אוטם. תאי השריר הנימקיים בלב מוחלפים בתאי רקמת חיבור ובצלקת קולגנית.
The Extracellular Matrix –
התווך החוץ תאי - מרכיביו העיקריים: קולגן, קרום הבסיס, סיבים אלסטיים, חלבונים נוספים. החומרים שהגוף שלנו מייצר בתהליך הריפוי -
קולגן
- החלבון העיקרי האחראי על המבנה, המרכיב המרכזי ברקמת חיבור. יש סוגים רבים של קולגן בגוף שלנו. הגוף צריך ליצור קולגן בשביל ריפוי. אם לאדם יש בעיה בייצור קולגן, אזי יש בעיה בריפוי פצעים.
- סוגי קולגן – (אין צורך לזכור)
- נמצא בעור, בעצם ובצלקת בשלה
- רכיב עיקרי בסחוסים
- נמצא ברקמות עובריות ורקמות שצורתן בהתהוות
פירוק של קולגן
- פעם חשבו שבסיום הגדילה הקולגן יישאר תמיד.
- היום יודעים שיש אנזימים שמעצבים מחדש את המבנה של הקולגן.
- המקור העיקרי של הקולגן הוא מתאי פיברובלסטים אבל גם מתאים אחרים.
- כמו לכל אנזים גם להם יש מעכבים ומאיצים. חומצה הילראונית למשל היא מרכיבה קולגן מחדש.
Basement Membranes-
- קרום הבסיס, השכבה המצפה את התאים.
- גם תאי האפיתל המצפים את הרקמות הרכות בגופנו, מופרדים מהנוזל החוץ תאי על ידי קרום הבסיס.
- גם סביב תאי האנדותל יש לנו קרום בסיס שמופרד מיתר הרקמה ע״י קרום
- ]הבסיס. תאי האפיתל הם אלה שמייצרים את קרום הבסיס.
- שכבה דקה שמטריצה חוץ תאית מתמחה, שיוצרת מבנה תומך שאליו תאי אפיתל או אנדותל יכולים לגדול, ומקיפה תאי שריר ושומן, ותאי שוואן
Elastic Fibers-
- הסיבים האלסטיים הם נותנים את הגמישות לרקמה.
- בעוד שקולאגן נותן את החוזק לרקמה הסיבים האלסטיים נותנים לה את הגמישות (recoil) ולכן הם נמצאים בעור, בריאות, ברחם, באבי העורקים וכו’.
Cell Proliferation –
- החלוקה לסוגי התאים נעשית לפי היכולת שלהם להתרבות:
- Labile Cells- תאים משתנים – לדוגמה במעיים שלנו, הם משתנים כל הזמן. תאים שכל הזמן מתים באפופטוזיס (בעלי תוחלת חיים קבועה מראש)- לא משנה מה מצבם.
- Stable Cells- תאים יציבים – הם מוחלפים באופן נורמלי בקצב איטי וקבוע, אך מסוגלים להתחדש במהירות אחרי אובדן רקמה. לדוגמה תאי הכבד וצינוריות הכליה.
- Permanent Cells- תאים קבועים- כאשר הם נהרסים הם לא יתחדשו אף פעם. נמצאים במערכת העצבים המרכזית ובלב.
מה מצריך ריפוי פצע?
- ההשראה לריפוי באה מהתגובה הדלקתית החריפה.
רגנרציה של פרנכימה – אלו הם התאים המתפקדים ברקמה, תאים של הרקמה עצמה. כלומר, לא תאי מבנה כמו תאי סטרומה.
נדידה והתרבות של תאי רקמת חיבור
- יצירת חלבוני חומר חוץ תאי
– extracellular Matrix Proteins. - Remodeling-
עיצוב מחדש הרקמה, הצלקת מבשילה. - יצירת של קולגן והבשלה של הפצע.
ריפוי ראשוני של פצע
- כאמור פצע יכול לחזור לרקמה הרגילה – רגנרציה או שהוא ייגמר בצלקת
Fibrosis
, היצירה של הצלקת הוא תהליך סדור. אם ההרס הגיע מעבר לקרום הבסיס, אז תיווצר צלקת. - התכווצות – אחראית להקטנה בגודל של הפצע. בעיקר בשל פעילות מיופיברובלסטים. כך נוצר ריפוי מהיר יותר כיוון שיש ״לתקן״ רק כשליש מן הנגע הראשוני.
- Primary Intention- המקרה המקובל הוא כשיש פצע בכל שוליים סדירים, עם מעט מאוד קריש שנוצר, והתפרים הכירורגיים מקרבים את השוליים. כמעט ולא תיווצר צלקת.
- Secondary Intention-קורה כאשר שולי הפצע לא ניתנים לקירוב (לדוגמה, כשיש זיהום). אז הפצע מתמלא ברקמת גרעון מקרקעית כלפי מעלה ונוצרת צלקת גדולה.
Phases of Wound Healing-
תגובה דלקתית – יש פצע והגוף מתחיל לנסות לרפא אותו -
-
רקמת גרעון - Granulation Tissue –
יום 1-3 לאחר הפציעה - רקמה הנוצרת מכלי דם צעירים מאוד, פיברובלסטים וכמות משתנה של תאי דלקת. זו הרקמה שרואים מתחת לגלד, אם מקלפים אותו. (לא להתבלבל עם גרנולומה). - הפצע מתכווץ – יום 1- כמה חודשים - מגיעים תאים מיופיברובלסטים ואז אזור הפצע מתכווץ - כדי שיהיה פחות שטח לרפא ותיווצר מינימום של צלקת (יש מצבים בהם אפשר לצמצם את השטח ויש מצבים בהם אי אפשר).
- יצירת קולגן (תיקון) – משך חודשים ומגיע למקסימום לאחר שנה. ככל שתיקון הפצע מתקדם יש יצירת קולגן ועיצוב מחדש, ונוצרת צלקת. החוזק של הצלקת ממשיך לעלות. בעור שגשוג תאי האפיתל נמשך עד שיש מגע ביניהם. בהתחלה היא סגלגלה כזו (כי יש בה הרבה כלי דם ששותפים לכל שלבי התהליך) ולאט לאט נהיית יותר ויותר דומה לצבע של העור. בעור שגשוג תאי האפיתל נמשך עד שיש מגע ביניהם. ככה הם יודעים מתי להפסיק ליצור עוד רקמת חיבור- נגיעה אחד בשני.
גורמים המשפיעים על ריפוי הפצע
- סוג הפצע - האם אפשר לכווץ את הפצע או שצריך ריפוי מלמטה.
- אספקת הדם לאזור הפגיעה - לדוג’ ברירית הפה יש אספקת דם מאד טובה ולכן הריפוי יהיה מהיר, בגב אספקת הדם פחות טובה ולכן ייקח הרבה זמן לרפא פצע בגב. אצל חולי סכרת בגלל שהיא פוגעת בכלי דם קטנים, יש להם בעיה בריפוי פצעים.
- זיהום – מאט את תהליך הריפוי. נוצרת יותר רקמת גרעון ודלקת.
- תנועה – פצעים מעל מפרקים לא מחלימים היטב
-
קרינה – קרינה מייננת (לדוגמה, רנטגן) אינה טובה. קרינת
UV
(לדוגמה, שמש) בדרך כלל טובה. - המצב התזונתי- נניח ויטמין סי חשוב ליצירת קולגן. אדם עם מחסור בוויטמין סי יהיה לו ריפוי יותר איטי.
- גיל- ריפוי אצל אנשים מבוגרים הוא יותר איטי. בשל לדוג’ אספקת דם ירידה.
- הורמונים – אלו הם הורמונים שמופרשים מבלוטת יותרת הכליה. לבלוטה זו יש ליבה שממנה מופרשים הורמונים כמו אדרנלין. קליפתה של הבלוטה מפרישה את ההורמונים הסטרואידים. ישנם סטרואידים מסוגים רבים. סטרואידים מופרשים באופן טבעי בגוף. (לא אנאבוליים, משמשים רבות בטיפולים למחלות שונות) מפריעים לריפוי הפצע בשל הורדת התגובה הדלקתית שהם משרים. זאת, מאחר שהתהליך הדלקתי הוא מהווה השראה לתהליך הריפוי, כמובן רק במידה שהתהליך הדלקתי אינו מוגזם ויורד בשלב מסויים.
סיבוכים של ריפוי פצע:
Dehiscence -
- יצירת צלקת לא תקינה – הצלקת לא נוצרה בצורה טובה, ואז היא יכולה להיפתח ויוצרת שוב היפרדות. יכול לקרות לדוגמה בבתי חולים, יש הרבה זיהומים בבית החולים מה שיכול להפריע ליצירת הצלקת התקינה. לעיתים נדירות נובע מתת תזונה, או מירידה באספקת הדם לאזור (בעיקר בשתל עור(.