חלק שני- דלקת Flashcards
מהי דלקת?
- תהליך הדלקת הוא תהליך תגובתי בעל מרכיב הגנתי.
- דלקת אינה זיהום! דלקת היא תגובה לזיהום. לכן בגוף בריא כל זיהום גורם לדלקת אבל לא כל דלקת היא תוצאה של זיהום.
- התהליך הדלקתי הוא תהליך מקביל, צמוד לתהליך הריפוי.
- התוצאה של הדלקת היא תוצאה טובה – סילוק הזיהום.
מטרת תהליך הדלקת
- סילוק הגורמים לנזק רקמתי דוגמת וירוסים או רעלים (כל מיני חומרים שגורמים ל-
סטרס בגוף שלנו). - וסילוק תוצאות התהליך (רקמה נמקית).
- בסוף להחזיר את הרקמה לתפקוד.
הגורמים לדלקת
- גוף זר
- חבלה
- אלרגיה
מתי דלקת יכולה להיות מזיקה?
- נפגעות רקמות בריאות
- התהליך הדלקתי הוא נגד העצמי – אוטואימוני - תגובות אלרגיות
- הדלקת היא הבסיס למחלות כרונית רבות לדוג’ טרשת עורקים,
RA –
שקיעת חומרים במפרקים, לייפת ריאות, ואלרגיה.
- הדלקת היא הבסיס למחלות כרונית רבות לדוג’ טרשת עורקים,
סימנים לדלקת
- Rubor- אדמומיות
- Tumor- נפיחות
- Calor- חום (מהמילה קלוריה). לפעמים חום סיסטמי ולפעמים חום נקודתי
- Dolor- כאב
- Functio Laesa- (נוסף מאוחר יותר) ירידה בתפקוד של האיבר
הגורמים המשתתפים בתהליך הדלקתי
- כלי דם
- תאי דם שמגיעים מזרם הדם
- תאים ברקמת החיבור או באזור הנגע
- חלבונים של הסרום ושל רקמת החיבור
- מתווכים שמעודדים או מדכאים דלקת (מופרשים מתאים המשתתפים בתהליך).
סוגי דלקות
- דלקת חריפה – אקוטית (דלקת אקוטית אינה פירושה חמורה)
- תהליך מהיר
- מתחיל תוך דקות ונמשך שעות עד ימים בודדים
- למשל דלקת שקדים- כמה ימים וזה עובר
- דלקת כרונית -
- מתחילה לאחר ימים
- נמשכת זמן ממושך
- למשל דלקת פרקים
*שני סוגי הדלקות נמשכות עד לרגע שהגורם הראשוני סולק והתאים והמתווכים הכימיים שיצרו את הדלקת.
*תהליך הריפוי הוא שונה בין שני סוגי הדלקות.
הגורמים לדלקת החריפה
- זיהומים - חיידקים, פטריות, טפילים, תולעים
- חבלה - התגובה כמעט זהה לתגובה כשיש לנו חיידק בגוף
- גורמים פיזיקליים- חום, קרינה (לדוג’ שריפה של העור בשמש הוא תגובה דלקתית), חומרים כימיים
- גופים זרים- קוצים, תפרים וכו’
- נמק- סביב כל נמק יהיה תהליך דלקתי
- תגובה חיסונית- יוצרת תגובה דלקתית לדוג’ אלרגיה, מחלות אוטואימוניות.
מאפיינים עיקריים של דלקת חריפה
- שינוי בקוטר כלי הדם
- שינוי בכלי הדם עצמם:
- עלייה בחדירות כלי הדם
- עלייה בצמיגות כלי הדם
- נדידה של תאי דם לאיזור הפגוע והפעלתם
שינוי בקוטר כלי הדם
-
שינוי בקוטר של כלי הדם
התרחבות של כלי הדם- Vasodilatation-
בעיקר בנימים. זה מאפשר יותר זרימה של דם והיא מגייסת חומרים שחשובים לדלקת.
התגובה הזו בעיקר בגלל שחרור של היסטמין מתאי המאסט בסביבה של הרקמה הפגועה. מגביר את זרימת הדם ויותר לוקוציטים פגוציטים וחלבוני פלזמה נישאים לאיזור. חיוניים לתגובת ההגנה.
*זו הסיבה שבאזור יש אודם וחום מקומי- כלי הדם מתרחבים ואז זרימת הדם לאזור מוגברת. כך התאים הנלחמים בזיהום יכולים להגיע בכמויות ובמהירות הרצויה.
עלייה בחדירות של כלי הדם -
ההיסטמין מגביר גם את חדירות הנימים. תאי אנדותל מתרחבים, הרווח ביניהם נפתח ויכולה להיות דליפה של נוזל בין תאי האנדותל, מתחילה יציאה של נוזל מהדם החוצה, זהו נוזל עם חלבון ולכן יש לנו את הנפיחות ברקמה בזמן דלקת. . מי שמנקז את הנוזל הזה היא מערכת הלימפה - בדם כל הזמן יש דליפה של נוזל טיפה החוצה.
עלייה בצמיגות של הדם –
- בעקבות עלייה בחדירות ויציאת נוזלים מכלי הדם צמיגות הדם עולה ויש סטאזיס – עמידה של הדם ולכן גודש מקומי.
- הצטברות תאי דלקת לאורך דופן כלי הדם – כתוצאה מהצמיגות.
* הנוזל מנוקז ע״י מערכת הלימפה. דוגמא למיקום של תחנות התנקזות של הנוזל – בית השחי. כאשר יש דלקת תאי הלימפה מנקזים את הנוזל החוץ תאי. הזרימה בכלי הלימפה עולה ואז הנוזל של הבצקת שהצטבר בתוך הרקמה מגיע ללימפה אבל גם המזהם מגיע לדרכי הלימפה וזה יוצר לנו מצב בו יש לנו דלקת בדרכי הלימפה –
Lymphatitis.
סטאזיס
עמידה של הדם שיוצר גודש מקומי
סוגי תאים לבנים
- נויטרופילים- פולימורפונוקליאריים (יודעים לבלוע, בעיקר באמצעות רדיקלים חמצניים)
- ומקרופאגים- מונומורפונוקלאריים (יודעים לבלוע ולהיות בתוך רקמה)
תפקיד התאים הלבנים
- התאים החשובים ביותר בתגובה הדלקתית הם התאים שיכולים לפרק את הגורם המזהם. הם יכולים לעשות פאגוציטוזה וגם לנדוד.
:- בולעים והורגים חיידקים.
- מפנים רקמה נמקית וחומרים זרים.
- מייצרים חומרים המסייעים לריפוי.