שיעור 8- דיכאון המשך Flashcards
נשים ודיכאון
נשים פגיעות במיוחד להדחקת כעס בעקבות סוציאליזציה - נשים בחברה המערבית יותר
נוטות להדחיק כעס, וזה בגלל הסוציאליזציה שהן עוברות בשונה מגברים
הגדרת העצמי במונחים של מערכות יחסים- אשתו של, אמא של
רגש ראשוני ומשני
רגש ראשוני - הרגש הראשון שמתעורר בעקבות משהו, ורגש שניוני הוא רגש שמווסת
אותו.
“כעס משני” - הרבה פעמים כעס הוא רגש משני שמשתשמים בו כדי לווסת רגש אחר שאי
אפשר להתמודד איתו, הרבה יותר קל לפנות לכעס מאשר לרגש האחר
שימוש בעצב על מנת למסך כעס- ניתן גם להשתמש בעצב כרגש שניוני לכעס במידה ואנו לא רוצים לאבד את האובייקט
הכחשת חוויה רגשית משפיעה על הבריאות הנפשית
היעדר התמודדות אקטיבית (כעס) מביאה לייאוש, חוסר אונים, ואפאטיות
מודל אינטראקציוני של דיכאון
הוא תגובה לזה שבאופן מסורתי החשיבה בנוגע לדיכאון היא שאנשים מדוכאים לא מושפעים כל כך מהאחר. אם ננסה לשכנע אדם שמדוכא שהחיים שלו טובים יותר מאיך שהוא רואה, הוא לא יקשיב לנו וזה לא יוציא אותו מהדיכאון. יש מחשבה עם כך שהאדם המדוכא לא מושפע מהסביבה והוא די בעולם שלו.
המודל האינטרציוני של ג’יימס קוין
האדם המדוכא כן מושפע מהסביבה אך הוא דווקא מושפע באופן שלילי, על אף שהסביבה רוצה לעזור.
המודל מתמקד בדרך שבה הסביבה מחריפה ויוצרת את הדיכאון- המודל לא אומר
שהדיכאון הוא דווקא אישיותי או ביולוגי
שלבי המודל
- ההתנהגות של האדם המדוכא - תלונות רבות הכוללות פגיעה, אכזבה, חוסר אונים וביקורת על
הסביבה. חלק מהתלונות הן באמת לגיטמיות. לפי המודל, זו בקשה מהסביבה להפוך את חיי המדוכא לטובים יותר. - מעורר תגובות של ניסיון לעזור מצד הסביבה- הסביבה מעוניינת לעזור לאדם קרוב שמדוכא.
על כן, מתקיימות תגובות שמכוונות לעזור לאדם. - לרוב הדיכאוני אינו מגיב, עיוותים קוגניטיביים יוצרים הרחקת הסביבה - האדם לרוב לא מגיב לעזרה,כי הוא עושה רציונליסטיות והוא נשען על עיוותים קוגנטיביים של חשיבה דכאונית שגורמים לו להחזיק את הסביבה ולבטל את הניסיון לעזור.
- הסביבה חשה חוסר אונים, אשם, ודיכאון - כולל הפסיכולוגים.
- כתוצאה מכך מפזרת הבטחות
ללא כיסוי- בעקבות התחושות הם מתחילים להגיב בכל מיני
הבטחות ואישורים לא ריאליים - דברים שהם לא יכולים באמת לעמוד מאחוריהם. - פער הולך וגדל בין המסר המילולי ללא-מילולי - אנשים מתחילים להיות עצבניים- הם אמנם ממשיכים לתת מסרים מילולים של אהבה אבל מתפתח פער הולך וגדל בין המסר המילולי לבין מה שקורה בפועל.
- השיעור הנלמד הוא כי לא ניתן לסמוך על האחר: חיזוק החששות הראשוניים- האדם הדכאוני
לומד בעצם שהוא לא יכול להסתמך על האישור והניחום של אחרים מצד החבר ובן המשפחה
והמטפל, ובעצם זה מחזק את הפחדים החבויים שלו שהאדם לא באמת התכוון למה שהוא אמר. - לא ניתן להיעזר בסביבה החיצונית לחיזוק הערך העצמי - אין מקור חיצוני לחיזוק והעלאת הערך העצמי.
טיפולים פסיכו-סוציאליים לדיכאון
פסיכותרפיה קוגניטיבית
(behavioral activation)
פסיכותרפיה התנהגותית
פסיכותרפיות פסיכודינמיות
IPT -Interpersonal therapy
Attachment-based family therapy
Cognitive-behavioral therapy (CBT) - טיפול קוגנטיבי התנהגותי לדיכאון
הדבר שעליו הוא מתבסס הוא לזהות טעויות בחשיבה ולאתגר אותן. זיהוי + טרנספורמציה של
מחשבות שליליות וטעויות בחשיבה. מדובר על זיהוי ושינוי טרנספורמציה של מחשבות ועיוותים רציונליים.
מחשבות אוטומטיות קטסטרופליות - לפי התיאוריה הזו יש משפטים שליליים שאנשים
שסובלים מדיכאון אומרים לעצמם באופן אוטומטי, כאיזשהו הרגל אוטומטי
האשמה עצמית- בד”כ המשפטים האלה נוטים להיות בעלי אספקט של האשמה עצמית.
בטיפול מזהים ומאתגרים את צורת החשיבה- מזהים את צורת החשיבה ומאתגרים את
ההיגיון באופן ישיר ואת הסבירות שזה נכון. בודקים בפינצטה את העדויות שיכולות לתמוך
בזה או לשלול את זה יחד עם המטופל. או שמראים למטופל שמה שהוא חשב שיקרה לא
באמת קורה
הטיפול הוא אינו ניסיון לגרום למטופל “להסתכל על הצד החיובי” או להיות אופטימי במקום פסיבי, אלא הדרכה בשינוי הרגלי חשיבה שליליים, נוקשים, אשר אינם משקפים את המציאות
תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית לדיכאון
ברמה הגלובלית בק זיהה שש הנחות שאנשים שסובלים מדיכאון מבססים עליהם את החיים שלהם.
- על מנת להיות שמח, עלי להצליח בכל דבר שאני מנסה
- על מנת להיות שמח, אני
צריך שכל האנשים יקבלו אותי, כל הזמן - אם אני עושה טעות, זה אומר שאני חסר יכולת.
- אינני יכול לחיות ללא אהבה
- אם מישהו לא מסכים איתי, זה אומר שהוא לא מחבב אותי
- ערכי כאדם תלוי במה שאחרים חושבים עלי
אלו מחשבות אוטומטיות אך לא באמת ריאליות ואף אחד לא יכול לעמוד בזה. כשמזהים אמונה כזו בטיפול, המטפל תוקף אותה
CBT-מאפיינים ל
טיפולים מהסוג הזה נוטים להיות קצרים יחסית (~ 15 פגישות) מאשר טיפולים
פסיכודינמיים.
מתמקדים בעבודה על שינוי החשיבה ולא בקשר הטיפולי, בניגוד לטיפולים פסיכודינמיים
מסוימיים.
אין התייחסות ליחסי ההעברה (“טרנספרנס”)- טרנספרנס זהו מונח פסיכואנליטי שמדבר על
הקשר בין המטופל למטפל, כאשר המטופל מעביר אל המטפל דברים שהוא הרגיש כלפי ההורים שלו או דמויות משמעותיות מחייו.
Behavioral Activation -פסיכותרפיה התנהגותית
CBT- החלק ההתנהגותי ב
אקטיבציה התנהגותית כחלק מהטיפול
זיהוי וביצוע התנהגויות מתגמלות/מהנות - לתת לנבדק לעשות פעולות מהנות שבעבר היה עושה וכיום כבר לא עושה אותם.
נעשה באופן מתוכנן ושיטתי - המטפל והמטופל מתכננים יחד, מטופלים בעלי דיכאון סובלים
מאנהדוניה והרעיון הוא ללוות את האדם באופן אקטיבי לעשות את הדברים האלה באופן מתוכנן ולא באופן ספונטני בכלל. במהלך אפיזודה דיכאונית זה נתפס כמשהו מאוד קשה לביצוע אך הרעיון הוא להחזיר אותו לשגרת החיים שלו.
איך מבצעים פסיכותרפיה התנהגותית
בניית היררכיה - בונים יחד עם המטופל היררכיה של פעילויות, מטלות על פי רמת הקושי שצפויה למטופל, מתמקדים מהקל אל הקשה.
קביעת מטרות - הרעיון הוא שהמטפל חולק ידע עם המטופל. יש אלמנט שנקרא אלמנט הפסיכוחינוכי, שהמטפל בעצם מלמד את המטופל את הידע שלו על דיכאון וככה הוא גם מגייס אותו לטיפול- הוא מסביר לו את הרציונליות שבזה על מנת לשכנע אותו להתגייס לטיפול. המטפל לא קובע למטופל אלא זה תהליך שיתופי.
פיתוח מערכת תגמולים להשגת מטרות- משתדלים לבנות מערכת חיזוקים שתתגמל את האדם על מה שהוא עושה שזה כמובן קשה כי קשה לחזק אדם שסובל דיכאון
כי שום דבר לא מחזק אותו אך מנסים בכל אופן למצוא משהו שיעודד אותו.
שיפורים ושיפוצים עם התקדמות לפי הצורך.
טיפולים פסיכודינמיים לדיכאון
מתמקדים במערכות יחסים, אינטראקציות מוקדמות עם ההורים, אישיות, קונפליקטים לא מודעים, התייחסות לטרנספרנס. בטיפול דינמי יש חשיבות לקשר בין המטופל והמטפל, וזה מתקשר ליכולת ליצור שינוי.
שני טיפולים פסיכודינאמיים
פסיכותרפיה פסיכודינמית ארוכת טווח ובתוכה פסיכואנליזה -
קטגוריה נוספת היא טיפול
פסיכואנליטי של פעם- 4 פגישות בשבוע, בשכיבה על המיטה, קיים אבל פחות כיום. בפסיכותרפיה פסיכודנימית מדברים על הילדות, על אינטרקציות מוקדמות עם ההורים, דגש על קונפליקטים באישיות- עושים קישורים בין העבר להווה. המודל המקובל הוא מודל של פגישה אחת בשבוע בישיבה. טיפול זה צריך להמשך לפחות שנה, כששנה נחשב טיפול קצר יחסית. גם אם הושג שיפור כבר לפני, עדיין יש צורך להמשיך בטיפול כדי לשמר את ההישגים מקודם לכן.
Short-term psychodynamic psychotherapy; STPP -פסיכותרפיה דינמית קצרת טווח
טיפול יותר מובנה, משהו שיצרו אותו בצורה מכוונת כדי ליצור משהו שהוא יותר מקביל לטיפולים הקוגנטיביים מבחינת האורך,
שיהיה אפשר להשוות ביניהם ולחקור אותו. לטיפול זה יש התחלה אמצע וסוף ברורים
ומוגדרים. הוא נמשך בערך 20 שבועות. הדמיון לסוג הקודם הוא בתכנים - מדברים על אותם
דברים אבל בצורה יותר ממוקדת, אי אפשר להתפזר לאן שרוצים. זה מתמקד במערכות יחסים של המטופל עם הסביבה. הטיפול הזה כמובן נחקר יותר כי הוא קצר יותר וגם אפשר להשוות אותו לטיפול קוגנטיבי התנהגותי שהוא באותו אורך.
טיפול זה נמצא יעיל
Interpersonal therapy (IPT)
סוג טיפול פסיכולוגי נוסף לדיכאון שבמקור יצא מתוך הגישה הדינמית אך קיבל מאפיינים
ייחודים. הטיפול הזה פחות נפוץ בארץ.
• טיפול קצר ועוסק בהתמקדות בתפקידים חברתיים ואינטראקציות בינאישיות.
• בד”כ המטפל בוחר בתחום או שניים מרכזיים מהחיים של המטופל. התמקדות בתחום כגון
קשיים בינאישיים במשפחה או בעבודה,
• התמקדות בהתמודדות בהווה ולא בחוויות העבר- לא מנסה להכנס לקונפליקטים מהעבר,
אלא מתמקד בהווה ומנסה לעזור למטופל למצוא כלים להתמודד עם המצבים של ההווה.
ריבים או סכסוכים סביב תפקיד- כשלמטופל ולאחרים משמעותיים – Fights/Role disputes •
בחייו יש ציפיות שונות לגבי מערכת היחסים, והתפקיד של כל אחד בקשר, או שיש ריבים
בעקבות קשיי תקשורת. במקרה הזה מלמדים את המטופל מיומניות של תקשורת, משא
ומתן, אסרטיביות.
שינויי תפקידים- דיכאון עלול לקרות כשתפקידי חיים משתנים וישנו קושי – Role transitions •
להתמודד עם השינוי. בטיפול מוצאים יחד דרכים חדשות להתמודד ולהסתגל.
אבל כשקיים אבל פתולוגי. מנסים לעזור לאדם למצוא מערכות יחסים חדשות שיפצו – Grief •
במידת מה על האובדן. לעזור לו לשקם את חייו.
קשיים בינאישיים - כשישנו קושי ביצירת קשרים טובים ושמירה – Interpersonal deficits •
עליהם. במקרים שבהם למטופל תמיד היו בעיות ביצירה ובשמירה על קשרים בינאישיים, זה
מתאים רק למקרים מסוימים שרואים שלאורך ההיסטוריה הייתה בעיה ביצירת מערכות
יחסים טובות או בשמירה עליהן בצורה טובה. זה יכול להיות תחום התמקדות בטיפול - ללמד
מיומנויות תקשורת, ויסות רגשות וכדומה. הסוג הזה יכול להתאים גם קצת להפרעות
אישיות.
IPT- ארבעה תחומים עיקריים ב
Fights/Role disputes
ריבים או סכסוכים סביב תפקיד- כשלמטופל ולאחרים משמעותיים בחייו יש ציפיות שונות לגבי מערכת היחסים, והתפקיד של כל אחד בקשר, או שיש ריבים בעקבות קשיי תקשורת. במקרה הזה מלמדים את המטופל מיומניות של תקשורת, משא
ומתן, אסרטיביות.
Role transitions
שינויי תפקידים- דיכאון עלול לקרות כשתפקידי חיים משתנים וישנו קושי להתמודד עם השינוי. בטיפול מוצאים יחד דרכים חדשות להתמודד ולהסתגל
Grief
אבל כשקיים אבל פתולוגי. מנסים לעזור לאדם למצוא מערכות יחסים חדשות שיפצו במידת מה על האובדן. לעזור לו לשקם את חייו.
Interpersonal deficits
קשיים בינאישיים - כשישנו קושי ביצירת קשרים טובים ושמירה עליהם. במקרים שבהם למטופל תמיד היו בעיות ביצירה ובשמירה על קשרים בינאישיים, זה מתאים רק למקרים מסוימים שרואים שלאורך ההיסטוריה הייתה בעיה ביצירת מערכות יחסים טובות או בשמירה עליהן בצורה טובה. זה יכול להיות תחום התמקדות בטיפול - ללמד מיומנויות תקשורת, ויסות רגשות וכדומה. הסוג הזה יכול להתאים גם קצת להפרעות
אישיות.
