שיעור 6- דיכאון המשך Flashcards
מודל דיאתזה-לחץ ופגיעות
כאשר יש פגיעות, הפגיעות יכולה להיות גנטית, ביולוגית ואישיותית בעקבות החינוך שגדלנו סביבו,
וכן בעקבות טריגר של לחץ – השילוב של שניהם יוצר את ההפרעה.
בנוסף פגיעות יכולה להיווצר בעקבות גורמים משפחתיים-סביבתיים
הפגיעות יכולה להיווצר בשתי דרכים 1. ישירה מושג עצמי שלילי- אומרים לך שאתה לא שווה 2. עקיפה למשל היעדר תמיכה, וקושי בכישורים בינ-אישיים
נטיות קוגנטיביות המהוות פגיעות לדיכאון
דפוסי חשיבה משפיעים על מצב הרוח
(שלושה מנגנונים קוגניטיביים (בק המהויים פגיעות לדיכאון:
- Depressogenic schemas – סכימות דפרסוגניות
- The negative cognitive triad – המשולש הקוגניטיבי השלילי
- Negative cognitive biases – ( הטיות קוגניטיביות שליליות (טעויות בלוגיקה
סכימות דפרסוגניות
אמונות נוקשות ולא נעימות המביאות בהכרח לאכזבה ותחושת כישלון וייאוש באופן ידוע מראש.
ברגע שאתה בעל אמונות כאלה, בהכרח אתה לא תצליח לעמוד בסטנדרטים של עצמך ואתה תרגיש כישלון,
המשולש הקוגניטיבי השלילי
מחשבות שליליות ב 3- מימדים:
- ה”אני”- אני חסר ערך/פגום/לא שווה
- החוויה בהווה- נטייה לפרש כל מה שקורה כרגע בצורה הכי שלילית
- העתיד- ראיה פסימית, גישה כללית שדברים לא יסתדרו
טעויות בלוגיקה
- (Arbitrary inference) - הסקה שרירותית
אתה מסיק דברים שהם לאו דווקא נכונים - (Selective abstractions) - הפשטות סלקטיביות
התמקדות בפרט שהוא שולי - (Overgeneralization) - הכללת-יתר
- (Magnification & Minimalization) - הגדלה והקטנה
- (Personalization) - אחריות אישית
מחקר על התיאוריה של בק
הסובלים מדיכאון אכן יותר שליליים בחשיבתם
בייחוד בזמן אפיזודות
ריאליזם דפרסיבי – לעומת הטיה חיובית אצל אנשים בריאים
הטיה שלילית לעומת הטיה הפוכה- בתחום הזיכרון יש עדויות שלאנשים הסובלים מדיכאון
יש זיכרון טוב יותר של מידע שלילי וגם זכירה באופן יותר שלילי
יותר סיכוי לדיכאון בעתיד בעקבות סטרס.
learned helplessness חוסר אונים נרכש
בהינתן אירועים חוזרים שאינם מאפשרים הימנעות, מתגברת פסיביות, שבגינה לא תהיה
הימנעות מאירועים שליליים בהמשך, גם אם ניתן היה כן להימנע מהם.
ציפייה שפעולה עתידית לא תועיל מובילה לחוסר אונים ב 2- מישורים:
- פגיעה במוטיבציה
- פגיעה קוגניטיבית - פגיעה בזיהוי קשר בין תגובה לתוצאה
תאוריית הייחוס
(attributions) וייחוסים
סוגי ייחוסים לאירועים שלילים בלתי נשלטים:
ממד פנימי – חיצוני
ממד יציב – לא יציב- השאלה פה היא האם הסיבה של הכישלון היא קבועה או זמנית.
ממד גלובאלי – ספציפי- האם הסיבה לכישלון היא גלובלאלית או ספציפית לדבר מסויים
לפי תיאוריית הייחוס, חוסר אונים נרכש כשאדם עושה
ייחוסים שהם גלובאלים, פנימיים, ויציבים
חוסר תקווה
לפי גישה זו דווקא התפקיד של חוסר תקווה ולא חוסר אונים הוא החשוב
חוסר אונים/תקווה והתקשרות
ספיץ הראה כי פרידה מהאם בגיל 6-18 חודשים תגרום לדיכאון אנקליטי
משמעות המילה אנקליטי- קשר של אהבה לדמות מטפלת שמספקת צרכים רגשיים ולא פיזיים
חשיבות למשך הפרידה - הוא הראה שבעוד שהאפקטים של פרידה קצרה יחסית היו
הפיכים, בפרידה ממושכת האפקטים לא היו הפיכים.
Bowlby - “Internal Working Models
בולבי הציע שחוויות מוקדמות שלנו עםההורים מייצרות מודל פנימי, מודלי עבודה פנימיים וסכמות התקשרות, שהן סכמות
קוגנטיביות פנימיות שמנחות את האינטראקציות שלנו עם הסביבה לאורך החיים
נקרא גם
.“Attachment Schema”
התקשרות בטוחה
התקשרות בטוחה זה כשהילד מרגיש שהגיבו אליו
אנשים עם התקשרות בטוחה מרגישים משהו שנקרא
AGENCY
תחושה שאתה יכול להפעילמניפולציות ולהשפיע על העולם ועל דברים בו, שזה בדיוק הפוך לחוסר אונים
אנשים עם
התקשרות בטוחה מרגישים תקווה שהצרכים שלהם ימולאו שזה בדיוק הפוך לחוסר תקווה.
