שיעור 10 - אובדנות Flashcards
נתונים על התאבדות
בארה”ב, לפי נתונים רשמיים, בערך אדם אחד מכל 10,000 מתאבד. זה מתרגם ל-31,000
כל שנה, 85 ליום, כלומר 1 - כל 17 דקות.
התאבדות היא במקום 8 או 9 ברשימה של סיבות
המוות הנפוצות ביותר. שיעור התאבדות גבוהה יותר בקרב גברים מאשר נשים. בארה”ב, 1.7 מתוך כל 10,000 גברים מתאבדים, לעומת 0.4 מכל 10,000 נשים. ארה”ב נמצאת בערך בממוצע מבחינת שיעורי התאבדות בעולם.
• בישראל מספרים נמוכים בכמחצית. כ 1 -מתוך 10,000 גברים ו- 0.2 מתוך 10,000 נשים.
סך הכל, כ- 450 ישראלים בשנה.
• המספרים כנראה נמוכים מהאמיתיים בעקבות תת דיווח. יש כמה סיבות לכך: - סטיגמה (לא רוצים שידעו, לפעמים לחץ מצד המשפחה שלא ידעו - זה יכול גם להשפיע על חוקר המוות).
- מקרי מוות של התאבדויות המוגדרים כתאונות (מנת-יתר, “נפילות”, תאונות דרכים של רכב אחד, וכו’). במקרים שאין וודאות זה יקבע כתאונה.
• לפי ההערכות שיעורי האובדנות האמיתיים הם פי 4-2 יותר מהנתונים הרשמיים (על פי
זה, הגיוני יותר שהמספרים הם 120-60 אלף בשנה בארה”ב, ובישראל 2000-1000 אנשים
בשנה)
נתונים על ניסיונות התאבדות
- כ-750,000 אנשים בשנה בארה”ב מנסים להתאבד.
- כ- %3 ניסו להתאבד בזמן כלשהו בחייהם.
- כ-%9 חושבים לבצע מעשה אובדני אך לא ideation suicidal מגיעים לכדי ביצוע חוו
- עד לאחרונה, ניסיונות התאבדות היו הכי נפוצים בקבוצת הגיל 44-25 .
- כיום,הם הכי נפוצים בקרב גילאי 24-18.
• מחקר עדכני על 15,000 תלמידי תיכון
אמריקאים: העריך שבתקופה של 12 חודשים,
%5.8 ביצעו ניסיון אובדני! חשוב לסייג את העניין הזה, כי מחקר כזה הוא כולל גם
ניסיונות שהם לא באמת ניסיונות קטלניים. בד”כ: רמת lethality) עד כמה זה קטלני)
נמוכה (יש להבחין בין ניסיונות אובדניים לבין פגיעה עצמית אינסטרומנטלית - ) לפעמים
אנשים עושים ניסיונות אובדניים שלא יגרמו למוות ושהם בפועל רצו לזעוק לעזרה
ושידעו עד כמה הם סובלים - הם לא במטרה באמת למות - זה נקרא פגיעה עצמית
אינסט ור מנטלית.
• אך מתוך המתאבדים בפועל: %33%-25 ביצעו ניסיונות קודמים, בכל רמת lethality
שהיא.
סיבות לעלייה בהתאבדות בקרב צעירים בני 15-24
בעקבות עלייה במקביל של שימוש בסמים, נשק וכו’
כמו כן, קיימת תופעת ההדבקה דרך התקשורת
הדבקה התנהגותית מתייחסת לכך שאנו עושים את מה שאנו רואים בתקשורת. זוהי תופעה רלוונטית לאובדנות - שמקרה מסוים של תאבדות מופיע בעיתון מעלה את רמת התאבדות באותה מדינה.
התאבדות בקרב מבוגרים
הקבוצה בעלת מספר ההתאבדויות הגבוה ביותר היא קבוצת הגיל המבוגרת ביותר (גיל 65
. ומעלה). סביב 14.3 ל- 100,000
- מחקרים על איכות חיים: קיימת חשיבות רבה של כבוד, סטטוס, ומשמעות בחיים, עד
כמה מכבדים אנשים מבוגרים ומתייחסים אליהם כחלק חשוב מהחברה. - מחקרים בין -תרבותיים: מחקרים שמשווים את כמות ההתאבדות בתרבויות שונות-
רואים שבתרבויות בהן מעריכים ומכבדים את המבוגרים יש פחות התאבדויות.
התאבדות ומגדר
נשים מנסות פי 3 מגברים - הסבר: יותר דיכאון, וחוסר תקווה. נשים יותר נוטות להתאבד
ע”י חתיכת פרק כף היד או בליעת כדורים.
גברים “מצליחים” להתאבד פי 4 מנשים.
2 הסברים:
1. גברים יותר אינסטרומנטליים- מחקרים שמסתכלים על דרכי התמודדות עם בעיות ופיתרון
בעיות, מראים שגברים יותר מכווננים לפעולה, פחות אמביוולנטים, בעוד שנשים יותר
שוקלות.
- גישה לאמצעים קטלניים- למשל שימוש באקדח לעומת בליעת כדורים. גברים יותר נוטים
להתאבד ע”י קפיצה מבניין או ירי בעצמם.
אובדנות ופסיכופתולוגיה
בין 50% ל 90%- מההתאבדויות (שהושלמו) קורות בעת אפיזודה דיכאונית, או ביציאה
ממנה
מתוך הסובלים מאפיזודות חוזרות וכרוניות של דיכאון, 15% מתאבדים.
אובדנות נקשרה גם לעוד פסיכופתולוגיות: פוסט טראומה, פסיכוזה, הפרעה כפייתית טורדנית, שימוש בחומרים וכו
לפי ההערכות, כנראה שכ 90%- מהמתאבדים/מנסים להתאבד סובלים מהפרעה הניתנת לאבחון
קבוצות בסיכון גבוה
רווקים, גרושים, פרודים, אלמנים - בעלי תחושת בדידות ופחות תמיכה חברתית.
- בני נוער.
- גיל הזהב.
- בידוד חברתי- אנשים שגרים לבד.
- להט”ב - הומואים/לסביות/טרנס/בי
- רופאים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, רופאי שיניים, שוטרים, עורכי דין
- השפעה תרבותית- יש יותר התאבדות במדינות מתועשות.
הנותרים מאחור
רוב האנשים מותרים אחריהם בממוצע 6 קרובים במיוחד
מתוך 62 אנשים מושפע ישירות מהתאבדות
גורם לאשם, בלבול וסטיגמה
מדוע אנשים מתאבדים?
שניידמן הציע שהתאבדות היא תוצאה של כאב בלתי נסבל כאשר הכאב הוא כתוצאה מאובדן- צורך/אספקט בסיסי של האדם מדובר על אובדן של חלום / משמעות שכל אחד מאיתנו יוצר לחיים שלו.
מושג העצמי וסיכון אובדני
אורבך ועמיתיו – מציגים מודל להבנת גורמי סיכון / חוסן להבנת התאבדות במונחים של מושג העצמי.
-(self-concept)
לא מדובר בכמות הכאב אלא הדרך בה מווסתים אותו בעזרת מושג העצמי והערך העצמי, או איך הערך העצמי שלנו מושפע מהאובדן
ייצוגי עצמי ואובדנות
האובדן פוגע בערך העצמי.
מושג עצמי טוב הוא מושג שהוא מורכב ואינטגרטיבי, הוא מגן מפני ירידה חדה בערך העצמי שעלולה להוביל לאובדנות. יש הרבה חלקים שמרכיבים את הזהות – מצד אחד יש הרבה אספקטים אבל מצד שני הם קשורים זה לזה.
מורכבות / דיפרנציאציה – הבחנה בין אספקטים שונים של העצמי- עד כמה יש לי חלקים שונים
בזהות שלי
• דיפרנציאציה נמוכה מותירה משקל גדול לכל אספקט- לכן אם יש פגיעה קשה בחלק אחד,
זה יהיה יותר קשה.
אינטגרציה – קטגוריות -על המחברות בין אספקטים ייחודיים שונים- המידה שבה יש קטגוריות על, כלומר עד כמה יש קטגוריות על שמשותפות בין האספקטים השונים - במצב טוב, אם משהו קורה לאספקט אחד, אני עדיין קומפוטנט בקטגוריות אחרות.
• אינטגרציה נמוכה מובילה להיעדר פרספקטיבה כוללנית על חיי האדם, ועקב כך לשינויים
חדים במצב הרוח.
Escape theory of suicide תיאוריית הבריחה של אובדנות
חמישה שלבים עיקריים לתהליך הבריחה:
- חוויה חמורה שבה התפקוד / התוצאה נופלים הרבה מתחת לסטנדרטים להם האדם ציפה.
זה יכול לנבוע מפרפקציוניזם או מהנסיבות. - ייחוסים פנימיים, ועקב כך ראייה שלילית של העצמי- האדם לוקח על עצמו את הכישלון ,הוא
אשם- ייחוס פנימי שמוביל לראייה שלילית של העצמי - השוואה לציפיות, ועקב כך מודעות עצמית שלילית גבוהה- האדם משווה את עצמו
לסטנדרטים המצופים שלו, ועצם ההשוואה גורמת למודעות עצמית שלילית גבוהה. - רגש שלילי - ההשוואה הזו בין העצמי לציפיות יוצרת רגש שלילי.
- ניסיון מנטאלי לברוח למצב של
Cognitive Deconstruction
בעקבות כל הסיבות האלה אתה מנסה לברוח ממחשבה שיש לה משמעות שהיא מאוד כואבת, למצב שהוא חשיבה בלי משמעות כמעט. לפי באומייסטר נכנסים למצב של דקונסטרוקציה קוגנטיבית - קהות חושים פסיכולוגית
קוגנטיבית.
מחשבה דקונסטרקטד מתמקדת בכאן ועכשיו- במה שמאוד מיידי וקונקרטי - בדברים הכי בסיסיים שקורים עכשיו - כמו בתחושה הסנסומוטרית שלי כרגע או בתנועה, ולא בחשיבה על התמונה הגדולה.
- ניסיון מנטאלי לברוח למצב של
- התאבדות הופכת לאופציה רלוונטית, כי:
- הצורך לברוח מתחזק (התמודדות נוכחית איננה יעילה)- דרך ההתמודדות הנוכחית אינה
יעילה. - במקביל ישנה ירידה באינהיביציה, ירידה בהתכווננות לעתיד, ירידה בראיית העצמי בהקשר
חברתי, וכד’.
תכונות אישיות שנקשרו לאובדנות (בנטייה לנסות להתאבד)
- משיכה למוות
• מוות נתפס ככוח מניע, כמהולל, כרומנטי, כמקום מלא טוב ושלווה, וכו’- נתפס כמשהו מאוד
חיובי. אנשים שתמיד ידעו שהם ימותו צעירים למשל.
• לפעמים מחשיבים התאבדות כמעשה אמיץ, הרואי, או כיוצר משמעות לחיים - לעיתים זה
נתפס כמשהו משהו הרואי וכהקרבה עצמית שיכול לתת משמעות לחיי האדם. יש בזה
משהו קצת נרקיסיסטי.
• לעתים הזדהות עם אנשים שהתאבדו. - אמונה שאתה מהווה עול:
• “לאחרים יהיה עדיף בלעדיי”.
לחבל בהצלחה של עצמך): ) self-sabotaging 3. התנהגויות
• כנראה שההתנהגויות האלה הן ניסיון להוכיח לעצמו ולאחרים שהאדם רע.
• לפי אורבך: מדובר על ניסיון לסלול את הדרך להתאבדות.
• אפשרות נוספת היא שזו דרך לשלוט בתחושות של כישלון ואכזבה, כלומר אם הכישלון צפוי
ונשלט הוא נסבל יותר מכישלון שאינך מצפה לו.
- חשיבה ב”שחור-לבן”:
• חושבים בצורה של טוב/רע, הצלחה/כישלון.
• מצד אחד – מפשט את החיים המורכבים? אך מוגבל:
ראיה צרה שמתמקדת במימד אחד של משהו -(tunnel vision) • התמקדות בממד אחד בלבד
במקום לראות את התמונה הגדולה.
• קושי בפתרון בעיות.
• קשיי ויסות רגש.
הבחנה בין אובדנות ופגיעה עצמית
לא כל אדם שפוגע בעצמו מתכוון להרוג את עצמו:
• פגיעה עצמית אינסטרומנטלית
- Self-mutilation חיתוך עצמי
פגיעה עצמית אינסטרומנטלית
מטרה: להעביר מסר לסביבה ו/או להכריח את הסביבה להגיב באופן שונה ממה שעשתה
עד כה.
- כ 90%- מהמקרים: בליעת כדורים.
- נפוצה ביותר בקרב נערות מתבגרות.
• נעשה באופן שבו יש סיכוי גבוה שהאדם יימצא ויעזרו לו: מעשה פומבי ובאופן יחסי – לא
קטלני.
ניתן להבין התנהגות זו ע”י שני ממדים חשובים בגיל ההתבגרות:
• אוטונומיה (חופש לממש את רצונותיך) - החופש לבחור מה שאתה רוצה, מימד של עצמאות.
• היקשרות / קשר (צורך בקרבה, הערכה, תמיכה, השתייכות, וכו’)- צורך במערכות יחסים קרובות ואינטימיות, הערכה מצד האחר. לפעמים פגיעה עצמית אינס’ נעשת כדי להגביר אוטונומיה.
במחקרים על בני נוער שביצעו פגיעה עצמית אינסטרומנטלית, מצאו ש - 26%-7% מהמתבגרים שעשו זאת דיווחו שניסו להשפיע על דעתו של מישהו.
