שיעור 7- דיכאון המשך Flashcards
התקשרות ודיכאון
התקשרות חרדה- מאפיינים: אדם שכל הזמן בוחן את הסביבה שלו, בודק מה אחרים חושבים, מרגישים, מתנהגים, איך מגיבים אליו, מה מצב הרוח של האחר בהתאם אליו. הוא בעצם דואג שתהיה הפסקה ביחס של האחר אליו.
התקשרות נמנעת- בהתקשרות זו קיים דפוס אחר. הוא פשוט נמנע מקשר. ההשערה התיאורטית היא שאדם חושב שהאחר לא ירצה להיות איתו בקשר, שזו בעצם ביקורת עצמית,
ילדים עם התקשרות נמנעת: קצת כמו נבואה שמגשימה את עצמה- מראש הם מוותרים, פחות מנסים,
התקשרות חרדה: עוד יש תקווה לקשר ותמיכה
התאמה בין סוג ההתקשרות לסוג ההפרעה
ההתקשרות החרדה
נקשרה להפרעות חרדה בעוד שהתקשרות הנמנעת נקשרה להפרעות דיכאון מג’ורי.
ודיכאון (Rumination) רומינציה
תהליך שנקשר להתפתחות ושימור דיכאון
מחשבות חזרתיות שממקדות את האדם בסימפטומים שלו.
שונה ממחשבות המכוונות לפתרון בעיות זה רק דאגה חוזרת לגבי הדבר השלילי בצורה לא אדפטיבית. כמו כן זה שונה ממחשבות אוטומטיות ועיוותים קוגנטיביים
קיימת התמקדות שלילית בעצמי ובסימפטומים
תגובה רומינטיבית לאירועי חיים שליליים מנבאת דיכאון
כעס, ביקורת עצמית, ודיכאון
דיכאון פעמים רבות מערב גם ביטויי כעס.
העצבנות מופיעה במיוחד בקרב מתבגרים
מבחינת הממצאים 40% מהמאובחנים בדיכאון מג’ורי סובלים מהתפרצויות זעם
פרויד- אבל ומלנכוליה
דיכאון נקרא אצלו מלנכוליה. מלנכוליה (דיכאון) ואבל דומים
במובנים רבים- אדם מפסיק להנות מדברים (אנהדוניה), פעמים רבות הוא מאבד את
היכולת לאהוב. לפי פרויד אבל מדבר על אובדן של אובייקט שהוא אהוב (אדם אהוב). לא חייב
להיות מוות, אלא אובדן כלשהו באופן כללי.
פרויד שם לב למאפיין אחד המייחד דיכאון: ירידה חדה בערך העצמי, וביקורת עצמית
גדולה
כעסים כלפי אובייקט אהוב שהופנו כנגד האגו
המודל של פרויד
קטקסיס כלפי אובייקט חשוב- האדם מפנה את הצרכים שלו כלפי אובייקט
מבוסס על סיפוק צרכים נרקיסיסטי - הקטקסיס הוא חזק ומבוסס על משהו נרקיסיסטי, אתה
לא סתם אוהב את האדם אלא אהבה לאדם עקב כך שהוא מספק עבורך צרכים פסיכולוגיים
ונרקיסיסטיים
בשלב כלשהו האובייקט מאכזב או נוטש או פוגע בצורות שונות והקשר נפגם
חוסר יכולת לוותר על סיפוק הצורך בידי האובייקט
האובייקט מופנם לתוך האגו, למרות רגשות אמביוולנטיים כלפיו
החלק הביקורתי של האגו מבקר את החלק המייצג את האובייקט המאכזב המופנם.
אידיאל האגו - אוסף של ציפיות ודרישות של החברה שהופנם
לפי פרויד ישציפיות שהן לא ריאליות, ובד”כ אנשים נכשלים ולא יכולים לעמוד בציפיות האלה.
מלאני קיין
טענה שדיכאון הוא בין אישי, קשור ליחסים בין
אנשים ויחסים מוקדמים בין התינוק לאמא. היא מדברת על שני מושגים- “העמדה הסכיזופרנואידית” -
עמדה התחלתית שאחריה מגיעים ל”עמדה הדיכאונית”- זהו חלק מהמהלך הטבעי של ההתפתחות
שבעזרתו אנו יכולים להבין היום את הפסיכופתולוגיה
אנו נולדים עם כל מיני
דחפים ותוקפנות מולדת, והתינוק מרגיש שהכעס והשנאה שבו והתוקפנות שבו מאיימים
להרוס את האובייקט. כמובן שהאובייקט מאוד צריך אותו ותלוי בו.
כעס על אובייקט משמעותי נחווה כמאיים וביטויו נחסם- כשרגש הוא מאוד מאיים אז לא
נרצה לבטא אותו באופן ישיר.
קליין טענה שכשהתינוק חש שהרס את האובייקט, שוקע לתחושות של חרטה, עצבות וייאוש
אם כן, דיכאון לפי קליין: עצבות + חסימה של ביטוי כעס כלפי האחר
