שיעור 11- הפרעות אישיות Flashcards
תכונות אישיות
תכונות אישיות הן דפוסים קבועים, של אופן החוויה (הרגשית) והתפיסה את העצמי והסביבה, ואופן ההתקשרות עמם; דפוסים אלו באים לידי ביטוי בטווח רחב של הקשרים חברתיים ואישיים.
• לתכונות אישיות יש ממדים קוגניטיביים, התנהגותיים, ורגשיים, אבל לא כל תכונת אישיות
היא הפרעת אישיות ואנו נגדיר הפרעות אישיות כאשר תכונות אישיות הן כבר כל כך
נוקשות, לא גמישות, ולא אדפטיביות (פוגעות ביכולתו של האדם להצליח). כמו כן כשהן
גורמות לפגיעה משמעותית בתפקוד ולסבל.
הפרעות אישיות
המאפיין המרכזי של הפרעות אישיות הוא דפוס קבוע של חוויה פנימית והתנהגות, שסוטה
באופן משמעותי מהציפיות של התרבות שאליה משתייך האדם;
• מתבטא בלפחות שניים מהתחומים הבאים: קוגניטיבי, רגשי, תפקוד בינאישי, או שליטה
בדחפים.
• הדפוס הוא יציב וממושך וקיים בבגרות הצעירה- אם אדם התחיל להיות ככה בגיל 35 לא
נאבחן את זה כהפרעת אישיות.
• אם כי כנראה שכבר הרבה לפני הבגרות הצעירה, ובייחוד בולט בגיל ההתבגרות.
:DSM- לפי ה
3 CLUSTERS
המייצגים 3 ממדי אישיות בסיסיים. אוסף של תכונות על ציר מסוים.
Cluster A
ממד של מוזרות / אקסצנטריות. כולל:
Paranoid הפרעת אישיות פרנואידית
Schizoid הפרעת אישיות סכיזואידית
Schizotypal הפרעת אישיות סכיזוטיפלית
Cluster B
ממד דרמטי -רגשי Antisocial הפרעת אישיות אנטי -סוציאלית - Borderline הפרעת אישיות גבולית Histrionic הפרעת אישיות היסטריונית Narcissistic הפרעת אישיות נרקיסיסטית -
Cluster C
ממד החרדה / חשש Avoidant הפרעת אישיות נמנעת Dependent הפרעת אישיות תלותית Obsessive-Compulsive הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית (לא או.סי.די)
אטיולוגיה
סביבה (הורות) לא -אופטימלית - יותר מכל ההפרעות האחרות, אלו ההפרעות שהכי נקשרו
לגורמים סביבתיים ולא ביולוגיים. בעיקר מבינים את ההפרעות האלה כתגובה לסביבה לא
אופטימלית (הורות לא אידאלית).
Characterological-Developmental Model- Stephen Johnson מודל טיפוסי-התפתחותי
מודל זה הוא מודל של סטמן ג’ונסון משנות ה 90 ששם את ההפרעות בקונטקסט התפתחותי ומדבר על הקונפליקטים בשלבים ההתפתחותיים השונים.
כל טיפוס אישיות הוא תוצאה של עניין בסיסי, אקזיסטנציאלי מסוים שהיה בעל חשיבות מיוחדת בשלב ספציפי בהתפתחות- המודל הזה מנסה להבין כל טיפוס אישיות כתוצאה של קונפליקט בסיסי, קיומי מהילדות המוקדמת, משהו בסיסי שקיבל חשיבות מיוחדת (בגלל
הורות לא אופטימלית).
דפוס התנהגות שהיווה פתרון של התינוק / פעוט לתסכולים ספציפיים שנחוו בשלב התפתחותי מסוים- המודל מכיר בזה שבכל שלב התפתחותי יש הרבה תסכולים שצריך להתמודד איתם ולהתגבר עליהם, ודפוס ההתנהגות מייצג את הפיתרון של הילד/ תינוק כדי להתמודד עם אלו.
נחשב להפרעת אישיות כאשר הדפוס הוא נוקשה ומיושם באופן מקיף- כשהתגובה לתסכול נעשה דפוס נוקשה ולא גמיש, שמיושם באופן נרחב בכל הסיטואציות בחייו של האדם (מעבר להקשר ספציפי או אדם ספציפי), זה יקרא הפרעת אישיות.
נוקשות כזאת תיווצר כאשר יש תסכול רב ומתמיד (רמה גבוהה ובאופן תמידי), כגון טראומה כרונית- לדוגמא התעללות הורית מתמשכת.
דפוס הגנתי מחוזק ונעשה קבוע ויציב - הפיתרון ההגנתי מיושם לאורך שנים רבות ונעשה לתכונה נוקשה, דרך פעולה בעולם והיא נשארת למרות שהיא לא אדפטיבית.
המודל הזה מכיר בכך שיש כל מיני צרכים התפתחותיים וקונפליקטים בשנים הראשונות של
הילדות:
אנו מודעים לכך שיש צורך להיקשר למטפל עיקרי, צורך לפתח אינדיווידואציה (לפתח את
האוטונומיה והעצמי של הילד) על-ידי חקר הסביבה, פעילות עצמאית, ויצירת גבולות פסיכולוגיים של העצמי (בין עצמי לבין הסביבה), צורך לבטא את העצמי האמיתי (באמצעות משחק), ויש צורך בקשר עצמי -אחר שבו האחר מכוונן לצרכי הילד.
כל אלו יכולים להתמלא בצורה טובה ועלולים להתמלא בצורה לא טובה ואז אנו מתחילים לדבר על הפרעות אישיות.
הסתייגות: האם יש גם השפעה ביולוגית? המודל הזה לא מתייחס לעניין הביולוגי ועל התרומה הביולוגית לאישיות, ואנו מודעים לכך שקיימת תרומה כזו. יש מחקרים שמראים שהנושא הסביבתי לא מסביר הכל ושיש מקום להסברים ביולוגיים ובייחוד לגבי הפרעת אישיות סכיזואידית וסכיזוטיפלית.
הנושא ההתפתחותי הסכיזואידי
• תיאורטיניים התפתחותיים מתקדמים, הציעו שבחודשים הראשונים של החיים, יש אוטיזם
אינפנטילי שקורה בתחילת החיים לכולם. באופן נורמטיבי בתחילת ההתפתחות אתה אוטיסט, התינוק בתוך העולם של עצמו והפנטזיה של עצמו, ושלפעמים חודרים חלקי אובייקטים מהעולם החיצוני (השד של האמא למשל) אבל שבאופן כללי הוא אדיש לסביבה שלו.
- כיום – ידוע כי התינוק מכוונן לסביבתו - מחקרים מודרניים מראים שהתינוק האנושי מהיום הראשון מכוונן לסביבה שלו. קיימים ממצאים שאומרים שלתינוק יש מוכנות מולדת לאינטראקציה חברתית, למשל, הבחנה בין קול האם לקול של אישה אחרת בגיל שבוע (מבחינה מילולית אומרות את אותו הדבר). ממצא קצת יותר דרמטי, הוא שבגיל שבוע הם יכולים להבחין בין קטע שהוקרא להם שהם היו ברחם לבין קטע ביקורת שהם לא שמעו לעולם (מכאן שעוד לפני הלידה הם היו מכוונים לאינטראקציה חברתית!).
- בגיל חודש (ואף לפני) התינוק מבחין בין הבעות פנים שונות ואף מחקה אותן.
• התינוק “מתוכנת” למכווננות כלפי התגובות של הסביבה- הם מגיבים ללחץ מצד האחר, אם
יש סימני לחץ או מצוקה הם מגיבים לכך. מחקרים אחרים מראים שתינוקות ממש יעבדו
וישקעו כדי לפתח אינטראקציה חברתית או הזדמנות להתבונן באחרים,
• במצב תקין, מתפתח “קשר סימביוטי” בריא ובטוח, העולם נחווה כמקום חיובי- מתפתח
קשר של תלות מאוד חזקה בין התינוק למטפל העיקרי (או לכמה מטפלים עיקריים), התינוק
מרגיש שהעולם הוא מקום בטוח. בשלב הזה, יכולים להיות גם כשלונות בהורות.
כישלונות התפתחותיים הנקשרים להפרעת אישיות סכיזואידית
התיאוריה מדברת על שני כישלונות סביבתיים/התפתחותיים אפשריים בשלב זה:
Overstimulation
גריית -יתר - הילד מוצף ביותר מדי גרייה, שלא מותאמת לצרכים שלו.
Understimulation
תת-גרייה- הנהתנהגות של המטפלים יכולה להיות מאופיינת בחוסר עניין, בהזנחה. יכול להגיע עד נטישה/ התעללות או הזנחה קיצונית
בכל מקרה, בין אם מדברים על תת גרייה או גריית יתר, מדובר בחוויה אברסיבית של עולם
מזניח/ מציף/ חודרני/ כואב…
הפתרון הסכיזואידי
מתוך החוויה הזו, לאדם יכולה להיות
תגובה של נסיגה (מהעולם, ממערכות יחסים) או מה שכונה
turning away”
ניתן לפרש את הסימפטומים של ה-די.אס.אמ להפרעה זו מתוך פרספקטיבה תיאורטית זו.
קריטריונים ע”פ ה די אס אמ להפרעת אישיות סכיזואידית
A. A pervasive pattern of detachment from social relationships and a restricted range
of expression of emotions in interpersonal settings, beginning by early adulthood and
present in a variety of contexts, as indicated by four (or more) of the following:
neither desires nor enjoys close relationships, including being part of a
family
almost always chooses solitary activities
has little, if any, interest in having sexual experiences with another
person
takes pleasure in few, if any, activities
lacks close friends or confidants other than first-degree relatives
appears indifferent to the praise or criticism of others
shows emotional coldness, detachment, or flattened affectivity
הסבר קצת על הקריטריונים: התייחסות לדפוס קבוע ויציב של ניתוק ממערכות יחסים, שבא עם רגש מצומצם. אדם לא מאוד מביע רגש, אלא טווח מוגבל של רגשות. זה צריך להופיע מוקדם ובהקשרים שונים. אין הרבה דברים שמעניינים אותו, אין לו חברים, כשנותנים לו מחמאה זה לא מעניין אותו.
רמות תפקוד של הפרעת אישיות סכיזואידית
ברמות תפקוד נמוכות, אנשים ללא קשרים חברתיים- אנשים עם משרות מאוד מבודדות,
למשל שומר לילה.
- ברמות תפקוד גבוהות יותר, כן ישנה מעורבות חברתית מסוימת.
- הרבה פעמים לאנשים כאלה יש נטייה לאינטלקטואליזציה ולרוחניות.
הפרעת אישיות סכיזואידית
• התיאוריה מדגישה את ההשפעה הסביבתית - המודל הזה מדגיש את האספקט היותר
סביבתי והחוויה של התינוק בשלבים ההתפתחותיים.
• אך היו שהציעו כי ייתכן שההפרעה נמצאת על הספקטרום הסכיזופרני- שיש איזשהו רצף
שמשותף עפ סכיזופרניה, שסכיזופרניה זה קצה הרצף (הקצה החמור) אך יש פגיעות גנטית
משותפת.
• דמיון לסכיזופרניה: אפקט שטוח, העדפה להיעדר קשר דומה ל”סימפטומים שליליים”, אך
נבדל בעוצמה- מה שדומה הוא שהרגש הוא שטוח ומצומצם וגם שאתה מעדיף להיות לבד
עם עצמך על פני להיות בקשר עם אחרים. מה ששונה הוא העוצמה.
• כנראה קיימת תרומה גנטית לא מבוטלת בהפרעה זו
שכיחות להפרעת אישיות סכיזואידית
נדיר בסטינג קליני, מלבד אולי בטיפול משפחתי, זוגי
הנושא ההתפתחותי התלותי
אחרי היווצרות התקשרות ראשונית, האתגר ההתפתחותי הבא הוא קביעות / עקביות קשר
זה- אחרי שנוצר קשר תלותי בריא כלשהו, המשימה הבאה מבחינה התפתחותית היא
עקביות או יציבות של הקשר עם הדמות המטפלת.
• בעוד שהסכיזואיד ויתר על התקווה לסיפוק צרכיו על -ידי הסביבה, התלותי נאחז בתקווה זו,
גם אל מול אכזבות לפרקים (סימביוזה לא יציבה).
• הנושאים ההתפתחותיים האלה חשובים במיוחד בגיל 4-5 חודשים.
• כישלונות ביחסי ההתקשרות יכולים לנבוע מסיבות שונות- לפעמים עקב קשיים חיצוניים של
ההורה, בעיות נפשיות של ההורה, ייתכן אובדן של בן או בת זוג, מחלה פיזית , בעיות
אישיותיות להורה עצמו שגורמות לו להיות זמין בזמנים משתנים, וכו’.
• בניגוד לסכיזואידי שמעולם לא חווה את הקשר החיובי, התלותי חווה את “גן העדן האבוד”.
• האדם מוודא שיקבל אהבה וטיפול - האדם התלותי שואף להביא לזה שידאגו לו כל הזמן
כמעט בכל מחיר.
• מקביל להתקשרות לא-בטוחה.
קריטריונים ע”פ הדי אס אם להתפתחות תלותית
A. pervasive and excessive need to be taken care of that leads to submissive
and clinging behavior and fears of separation, beginning by early adulthood
and present in a variety of contexts, as indicated by five (or more) of the
following:
• has difficulty making everyday decisions without an excessive amount of
advice and reassurance from others;
• needs others to assume responsibility for most major areas of his or her life;
• has difficulty expressing disagreement with others because of fear of loss of
support or approval;
• has difficulty initiating projects or doing things on his or her own (because of a
lack of self-confidence in judgment or abilities rather than a lack of motivation
or energy);
• goes to excessive lengths to obtain nurturance and support from others to the
point of volunteering to do things that are unpleasant;
• feels uncomfortable or helpless when alone because of exaggerated fears of
being unable to care for himself or herself;
• urgently seeks another relationship as a source of care and support when a
close relationship ends;
• is unrealistically preoccupied with fears of being left to take care of himself or
herself.
מתחיל בגיל מוקדם, ומתבטא מעבר להקשרים שונים. זה צריך להתבטא בחמישה או יותר
מהקריטריונים הללו.
רמות תפקוד להתפתחות תלותית
גבוה – דוגמא התנהגותית: ללכת לסרט שלא רצית רק כדי להיות חלק מקבוצה.
• נמוך – דוגמא התנהגותית: להישאר בקשר מתעלל מתוך פחד שהבן זוג יעזוב, למרות שהוא
מתעלל.
