ביוכימיה 5- חלבונים בנסיוב Flashcards
נסיוב
- ההרכב שלו דומה לזה של הפלסמה, חוץ מכך שבנסיוב אין פקטורי קרישה.
- נסיוב הוא מרכיב של הדם, המופרד ממשקע המרכיבים התאיים וללא חומרי קרישה. הנסיוב כולל את כל החלבונים שאינם משמשים לקרישה, בהם אנטיגנים, נוגדנים, הורמונים ואלקטרוליטים. וגם חומרים ממקור חיצוני (תרופות ומיקרוארגניזמים).
היחידות המקובלות לציון הריכוז
גרמים או מ”ג ל 100 מ”ל, גרם או מ”ג/דצ”ל.
ריכוזים של יונים מבוטאים בדרך כלל
במילימול לליטר
בנסיוב נורמלי יש בסה”כ
שבע גרם חלבון
לליטר
אלבומין
- מהווה את רוב החלבון בנסיוב (שני שליש)
- תפקידיו: שמירה על פוטנציאל אוסמוטי בדם, הובלה-למשל של חומצות שומן ובילירובין ושימוש כמחסן של חומצות אמינו.
- אלבומין נוצר בכבד.
גלובולין
קבוצה המכילה סוגים שונים של חלבונים, בינהם:
נוגדנים, ליפופרוטאינים וחלבונים מובילים.
הריכוז של סך כל החלבונים בנסיוב
ושל האלבומין והגלובומין
הוא 6.3-8.2 גרם לדציליטר.
ריכוז האלבומים: 3.6-5.5 (כ55-68 אחוז מחלבוני הנסיוב)
ריכז גלובולין: 2.3-3.5
דציליטר- עשירית הליטר
שינויים בריכוזים הנורמלים במצבי מחלה:
מחלת כבד
- כאשר הכבד לוקה בתפקודו, מסונתז פחות אלבומין.
- בד בבד יכולה להיות עלייה ברמת הגלובולינים.
- נוצר מצב בו סך כל חלבוני הנסיוב נמר פחות או יותר בנורמה, אך היחס בין האלבומין לגלובולין יורד, עד שלעתים מתקבל יחס הפוך.
- בדיקה זו (היחס של אלבומין וגלובולין) אינה רגישה לאבחון מחלת כבד, אך משאובחנה המחלה היא מתאימה למעקב ולהערכת חומרת המחלת הכבד.
Nephrotib syndrome-
- מחלת כליות עם נזק גלומרולי המתבטאת בעיקר בהפרשת אלבומין בשתן.
- תהיה ירדה של יחס אלבומין לגלובולין. ובשתן ימצא חלבון.
דהידרציה
- איבוד נוזלים שמקורו יכול להיות התייבשות, שלשולים או הקאות.
- כמות חלבוני הנסיוב נשמרת אל ריכוזם עולה.
אלקטרופורזה של חלבונים
- שיטת מעבדה להפרדה וכימות יחסי של קבוצות חלבונים, המבוססת על נידות המולקולות בשדה חשמלי.
- ברמת חומציות נתונה, כל חלבון יהיה טעון מטען חשמלי.
- באלקטרופורזה של חלבוני הנסיוב משתמשים בבופר עם
PH=8.6.
זהו
PH
בו חלבוני הנסיוב יהיו טעונים שלילית, אך לחלבונים דרגת טעינה שונה. - באלקטרופורזה משתמשים בתומך (לוח דק) העשוי מחומרים סינטטים עליו מבצעים את ההפרדה. על התומך טוענים את הנסיוב בצורה נקודה או פס, טובלים אותו בבופר ומעמידים בשדה חשמלי. החלבונים הנודדים לאנודה (בגלל המטען השלילי) נודדים במהירות שונה כפונקציה של מטען המולקולה, גודל מולקולה וצורתה.
- בסוף התהליך מקבלים חמש קבוצות של חלבונים הקרויים מקטעים, פרקציות.
- לזיהוי מקטעי החלבונים צובעים את הלוח עם חומר צבע הנקשר לחלבונים. הפרקציות השונות נראות כחמישה כתמי צבע.
- הכתם החזק ביותר הוא של
אלבומין. גמא גלובולין נראה ככתם מפוזר על פני שטח רחב יותר, דבר המעיד על פרקציה המכילה חלבונים שונים עם נידות דומה. - עוצמת הצבע נמדדת על ידי מכשיר אופטי. התוצאה היא עקומה המתארת את עוצמת הצבע והפיזור של כל מקטע ומחושבת כאחוז של כל מקטע מסך כל חלבוני הנסיוב.
הגובה של כל מקטע מתאר את עוצמת הצבע, כלומר את ריכוז החלבון במקטע
והרוחב את פיזור המקטע.
אימונוגלובולינים
בנסיוב קבוצה גדולה של חלבונים הפועלים כנוגדנים ונקראים אימונוגלובולינים. חלבוני חיסון, או
Ig.
איך אימונוגלובולינים נוצרים
- חדירת חומר זר- אנטיגן
- כתוצאה מחדירה של אנטיגן מתרבים
B lymphocytes- סוג של תא דם לבן
המתפתחים לתאי פלסמה. - תאי פלסמה יוצרים נוגדנים.
- לימפוציט יחיד המתרבה ויוצר תאי פלסמה אחידים יוצר שבט-
clone. - כל תאי השבט יוצרים כמות גדולה של אותו נוגדן כנגד אותו אנטיגן.
- האימונוגלובולינים משתחררים מהתאים לפלסמה ולכן הנוגדנים הם בעצם חלבונים חוץ תאיים.
כל יחידת נוגדן בנויה מ-
- מארבע שרשראות פוליפפטידיות
- שתיים בעלות משקל מולקולרי נמוך, ולכן נקראות
light chains
והן מסומנות כ-
L - שתיים בעלות משקל מולקולרי גבוה הנקראות
heavy chains ומסומנות כ
H. - ארבעת השרשראות יוצרות יחידת נוגדן בעל שלוש זרועות שצורתו
Y
. על שתיים מהזרועות יש אתרי קשירה, כל אתר קשירה קושר מולקולת אנטיגן אחת. - כל יחידת נוגדן בנויה מאיזורים קבועים, המשותפים לנוגדנים רבים, ואזורים משתנים בהם נמצאים אתרי הקשירה.
איזור משתנה מסומן ב
V
, איזור בשרשרת קלה יסומן ב
VL
ובשרשרת כבדה ב
VH.
איזור קבוע מסומן ב
C
IgG
רב נוגדני הפלסמה. כל נוגדן בנוי מיחידה אחת. (מונומר)
IgA-
נמצאים בהפרשות חיצוניות (דמעות, רוק, ריר אף, דרכי נשימה, דרכי עיכול וחלב אם). בנויים מ1-2 יחידות. (ממונומר ודימר)
IgM
נוגדני ענק. כל אחד מהם בנוי מפנטמר. אלה הם הנוגדנם הראשונים הנוצרים לאחר מפגש עם אנטיגן. זאת צורת הנוגדן הראשונה בתינוקות.