ביוכימיה 5 Flashcards
הדם מורכב מ
תאים
ונוזל שנקרא פלזמה
תאים בדם
- תאי דם אדומים- erythrocytes
- תאי דם לבנים- leukocytes
- טסיות דם- theombocytes
הפלסמה
מכילה מומסים כמו: חלבונים, חומרי מזון, חומרי פסולת ויונים. בין היתר היא מכילה גם גורמי קרישה.
מערכת הקרישה מופעלת כאשר
- בתהליך טבעי כדי למנוע דימום עקב פציעה- המוסטזיס.
- במצבים פתולוגיים- תרומבוזיס כמו:
- פגיעה בדופן כלי הדם- בגלל תהליך של טרשת עורקים.
- שינויים בזרימת הדם- יצירת קרישים בורידים עמוקים DVT
בתהליך קרישת הדם משתתפים
- כלי הדם
- טסיות-הם תאים חסרי גרעין. מכילים חומרים פעילים בעלי תפקיד בקרישה.
- גורמי קרישה
כלי הדם:
- כלי הדם מצופים בשכבת אנדותל.
- פגיעה בכלי הדם מביאה לחשיפה של רקמת חיבור (קולגן) החשובה להצמדות טסיות הדם.
- יש גם שחרור של פוספוליפידים מהממברנה, מהם נוצרים חומרים החשובים לתהליך.
גורמי קרישה
- חומרים מסיסים ובלתי פעילים המצויים בפלסמה.
- הפעלה שלהם מביאה ליצירת קריש חוסם שבנוי ממולקולות ענק של פיברין.
פיברין
חלבון בלתי מסיס הנמצא בדם של בעלי חוליות ומשמש גורם קרישת דם.
ההליך מורכב מכמה שלבים:
- הפעלת טסיות ויצירת פקק זמני במקום הפגוע.
- התהוות קריש הדם (קריש הפיברין)- יכולת האטימה גדלה.
- התחדשות הרקמה הפגועה ותיקון הנזק.
- התמוססות הקריש.
אגרגציה- צימות של טסיות דם
- בעקבות פגיעה של כלי הדם יש חשיפה של קולגן (חלבון ברקמת חיבור)
- טסיות הדם נצדמות לקולגן ועוברות תהליך שפעול (אקטיבציה)
- טסיות משופעלות משנות את צורתן. הן נצמדות זו לזו- יוצרות תלכידים ומפרישות חומרים פעילים. החומרים הפעילים מגבירים את תהליך ההצמדות.
- זהו תהליך שמגביר את עצמו (מנגנון משוב חיובי). גוש הטסיות הולך וגדל תוך איבוד הגבולות בין הטסיות. הצמדות הטסיות יוצרת את הפקק הראשוני
- הפרשת החומרים הפעילים על ידי הטסיות מסייעת בהמשך התהליך של יצירת קריש הפיברין.
יצירת הפיברין
- בפלסמה מצויים חלבוני קרישה המכונים פקטורי קרישה.
- רובם פרואנזימים (זימוגנים) בלתי פעילים.
- הפעלת פרואנזים אחד גורמת להפעלת הפרואנזים שאחריו.
- נוצרת שרשרת של שינויים המובילה ליצירת מעין רשת של פיברין המהווה פקק יעיל שמונע דימום.
- פקטורים אלה נושאים מספרים רומיים, אך המספרים אינם עוקבים.
- נהוג לסמן פקטור שהופעל ב
a
. למשל פקטור
VII
פעיל יסומן כ
VIIa
בתהליך יצירת הפיבקין משתתפות תי תתי מערכות
- מסלול חיצוני אקסטרינסי-
extrinsic - מסלול פנימי אינטרינסי- intrinsic.
במסלול החיצוני יש הפעלה של שרשרת תהליכים קצרה עד לקבלת הפיברין.
במסלול הפנימי יש הפעלה של שרשרת תהליכים ארוכה עד לקבלת הפיברין.
שתי התת מערכות מצטלבות במסלול משותף.
המסלול המשותף
במסלול המשותף פקטור
Xa
הופך פרותרומבין לתרומבין
IIa
. ותרומבין הופך פיברינוגן לפיברין.
לאקטיבציה של חלק מהפקטורים דרושים יוני סידן.
על הפיברין במערכת המשותפת
- פרותרומבין הופך לתרומבין
- תרומבין הופך את הפיברינוגן לפיברין
הפיברינוגן הוא מולקולה סימטרית הבנויה משתי יחידות זהות הנפגשות בהתעבות המרכזית.
הפיכת הפיברינוגן לפיברין מפעילה התלכדות ספונטנית של מולקולות הפיברין למולקולות ענק אשר נצמדות לאזור הפצוע של כלי הדם וחוסמות אותו
בהמשך נוצרים קשרי רוחב קוולנטים בין שורות הפיברין, שנקראים גם קשרי הצלבה. הם מייצבים ומקשים את הפיברין.
הפיברין שנוצר הופך לקריש בלתי מסיס. מתקבל ג’ל חזק, הקשור לטסיות, בו נתפסים גם תאי דם אדומים ולבנים. נוצר מעין פקק שחוסם את מקום הפציעה בצורה יעילה וממושכת עד להצטלקות הרקמה
פעילות אנדוגנית (תהליך שנוצר או מתפתח בתוך הגוף עצמו) לוויסות יצירת הקרישים.
פועל במקביל למערכת הקרישה שתפקידו לווסת את יצירת הקריש.
פעילות זו נעשית על ידי החלבון
antithromobin III
שנוצר בכבד ונמצא בדם. הוא מעכב את פעילותם של הפקטורים
Xa
ו
Thrombin
ועל ידי כך מווסת את תהליך יצירת הפיברין.