ליפידים Flashcards
יתרון הליפידים כמחסן האנרגיה של הגוף
- תכולת האנרגיה שלהם ליחידת משקל גדולה כ-פי 2 בהשוואה לחלבונים וסוכרים
- טריגליצרידים אינם קולטים מים בניגוד לסוכרים כמו גליקוגן שקולט מים בגוף כפול ממשקלו.
החומרים השומניים העיקריים המספקים אנרגיה לגוף הם
טריגליצרידים, חומצות שומן חופשיות וגופי קטו.
פירוק חומצת שומן
שלב ראשון
- הפעלה- חומצת השומן מתחברת לקואנזים איי ליצירת אציל קואנזים איי
- תהליך זה דורש אנרגיה והוא מתרחש בציטופלזמה על פני הממברנה החיצונית של המיטוכונדריה
פירוק חומצת שומן שלב 2
אציל-קו
A
נכנס למיטוכונדריה
פירוק חומצת שומן שלב 3
לאחר שאציל קו אנזים נכנס למיטוכונדריה
- לאחר כניסת אציל קו
A
למיטוכונדריה הוא משחרר בהדרגה זוגות של פחמנים ע”י חיתוך וחמצון בתהליך שנקרא: - β אוקסידציה-
oxidation β - החתוך הוא בצד הקרבוקסילי של חומצת השומן. החיתוך יוצר מולקולות של אצטיל קו
A
התוצרים המתקבלים מפירוק חומצות שומן יכולים לפנות למספר מסלולים:
- מולקולות האצטיל קו
A
נכנסות למעגל חומצת הלימון לחמצון סופי. הקואנזימים המחוזרים מתחמצנים בשרשרת הנשימה. - יצירת גופי קטו-
bodies ketone .
גופי קטו נוצרים במיטוכונדריה של הכבד משתי מולקולות של אצטיל קו
A. - .אצטיל קו
A
משמש ליצירת ליפידים אחרים - מתקבל גליצרול מפירוק טריגליצריד- הופך לטריול שנכנס לגליקוליזה
גופי קטו
תכונות בסיסיות
- גופי קטו נוצרים בכבד.
- הם מסיסים במים.
- הם יוצאים מתאי הכבד ומגיעים בדם לתאי הגוף השונים כמו: שריר הלב שצורך אותם כחומר דלק.
- בד”כ יצורם מווסת ע”י הכבד וריכוזם בדם נמוך.
מה קורה כאשר נוצר חוסר יחסי של אינסולין מבחינת ייצור של גופי קטו?
כאשר נוצר חוסר יחסי של אינסולין כמו בסוכרת לא מאוזנת או ברעב, יש בכבד יצירה מוגברת של גופי קטו. במצבים אלו יש עליה בפירוק של חומצות שומניות שמביאה לעליה ברמת אצטיל קו
A
. במקביל יש עיכוב בפירוק אצטיל קו
A
דרך מעגל חומצת הלימון, בגלל מחסור בחומר אוקסלואצטט החשוב לפעילות המעגל. לכן יותר אצטיל קו
פונה למסלול של יצירת גופי קטו. ריכוזם של אלה עולה בדם ובשתן.
האם חומצת שומן יכולה להפוך לקלוגוז?
חומצות שומן לא יכולות להפוך לגלוקוז בניגוד לעובדה שגלוקוז יכול להתפרק לאצטיל קו אנזים ולבנות חומצות שומן.
סינתזה של חומצות שומניות
- סינתזה של חומצות שומן נעשית בעיקר בכבד מחיבור מולקולות של אצטיל קו אנזים .
- תהליך זה הוא אינו היפוך של הפירוק: הבניה מתרחשת בציטופלסמה, צורכת
ATP
וקואנזים מחוזר ששמו:
.NADPH
מסלול זה לא מאפשר בנייתן של חומצות שומן לא רוויות ארוכות שרשרת. לבנייה של אלה יש צורך בחומצות שומן בלתי רוויות שלא מיוצרות בגוף: חומצה לינולאית וחומצה לינולנית
מכיוון שחייבים לקבל חומצות שומן אלה במזון הן נקראות חומצות שומן הכרחיות.
Lipoproteins
- הליפידים בגוף נישאים בדם בעזרת חלבונים מכיוון שהם בלתי מסיסים.
- חומצות השומן מועברות כשהן קשורת לאלבומין והאחרים מאורגנים במבנים שנקראים ליפופרוטאינים
מבנה הליפופרוטאין
- ליפופרוטאינים בנויים מחלבונים וליפידים שיוצרים מבנה של חלקיק אמולסיה: אלה הם טיפות ליפיד עטופות בשכבה של חלבונים, פוספוליפידים וכולסטרול חופשי.
- החלקים ההידרופיליים של פוספוליפידים וכולסטרול פונים כלפי הסביבה המימית והם מהווים בנוסף לחלבון חלק מהקליפה ההידרופילית.
- החלקים ההידרופוביים שלהם פונים כלפי הליבה.
- הקבוצה ההידרופילית-ההידרוקסיל של הכולסטרול יכולה לצור קשר אסטרי עם חומצה שומנית ואז מקבלים כולסטרול אסטר שהוא הידרופובי לגמרי (ללא קבוצה הידרופילית). הליפידים שאין להם חלק הידרופילי הם: הטריגליצרידים והכולסטרולאסטר- ליפידים אלה נמצאים בליבה, שם אין להם מגע עם סביבה מימית.
במה נבדלים הליפופרוטאינים אחד מהשני?
הליפופרוטאינים השונים מכילים: חלבונים, פוספוליפידים, כולסטרול, טריגליצרידים וכולסטרולאסטרים.
הם נבדלים ביניהם ביחסים בין המרכיבים השונים בגודל ובתפקוד.
ככל שיש יותר ליפיד הצפיפות של הליפופרוטאין נמוכה יותר.
כילומיקרונים
chylomicrons .
הליפידים מהמזון מתארגנים בחלקיקים הנקראים
chylomicrons
אלה הן טיפות ליפיד המכילות בעיקר טריגליצרידים בליבה, שעטופים שכבה דקה הידרופילית. רוב תכולת הכילומיקרונים הוא ליפידים רק %2-1 מהם חלבון.
אחרי ארוחה המכילה ליפידים, הם נספגים מהמעיים לדרכי הלימפה ואחר כך לדם.
חלק מ-
טריגליצרידים מנוצלים עוד בדם ומה שנשאר נקלט ע”י הכבד. בכבד הם מתארגנים מחדש. בצום אין כילומיקרונים.
צפיפות ליפופרוטאין
הליפידים בכבד יוצרים סוג של ליפופרוטאין שנקרא
VLDL.
הליפופרוטאינים הבאים מוגדרים לפי הצפיפות-
density
שלהם:
- VLDL-Very Low Density Lipoprotein
- Low Density Lipoprotein-LDL
- High Density Lipoprotein-HDL
VLDL-Very Low Density Lipoprotein
יחידות עשירות ב-
TG
.נוצרות בכבד להובלת ליפידים לרקמות, בעיקר
טריגליצרידים
.מכילים כ-%10-7 חלבון והרבה ליפידים לכן הצפיפות שלהם נמוכה.
.Low Density Lipoprotein-LDL
LDL
מתקבל מ
VLDL
אחרי ש
VLDL
מתדלדל מה
TG
שלו. הוא הרבה יותר קטן והוא חלקיק עשיר בכולסטרול. תכולת החלבון גדולה יותר ולכן הצפיפות שלו גדולה יותר.
LDL
הוא מוביל הכולסטרול לרקמות.
HDL
בעל התכולה הגבוהה ביותר של חלבונים לכן הוא גם בעל הצפיפות הגבוהה ביותר
משתתף בסילוק כולסטרול מהרקמות והבאתו לכבד
הוא מתפרק בכבד
החלבונים המשתתפים ביצירה של ליפופרוטאינים נקראים:
- apoproteins
- apolipoproteins
יש קבוצות שונות של חלבונים. לחלבונים פעילות שונה והם מעורבים במטבוליזם והעברה של ליפידים. מסמנים אותם באותיות ומספרים לדוגמא החלבון ב
-LDL
הוא: .apo B-100
חשיבותו של הכולסטרול:
- מרכיב חשוב בממברנות ביולוגיות.
- חומר מוצא למלחי מרה ולסטרואידים
איך כולסטרול נישא בדם?
כולסטרול נישא בדם ע”י ליפופרוטאינים. הנשא העיקרי של כולסטרול הוא:
LDL.
בדיקה במעבדה (נעשית בצום) של ריכוז הכולסטרול בודקת את
- סה”כ הכולסטרול בכל הליפופרוטאינים (חופשי ומאוסטר)
- Cholesterol LDL- הרע
- Cholesterol HDL- הטוב
חשוב מאוד לשמור על רמת כולסטרול תקינה משום ש..
- נמצא קשר בין ריכוז הכולסטרול בדם לבין טרשת עורקים
- ריכוז גבוה של
Cholesterol LDL
הוא גורם סיכון למחלה טרשתית של כלי הדם הכליליים
CAD-Disease Artery Coronary
נקראת גם
CHD
לכן גורם סיכון לאוטם שריר הלב
טרשת עורקים- Atherosclerosis
- שינוי פתולוגי במבנה העורקים. שינוי זה הוא כתוצאה משרשרת אירועים המביאה להתעבות דופן כלי הדם.
- התעבות הדופן מביאה להצרות כלי הדם.
- עם התפתחות הנגע הטרשתי נוצרים קרישי דם היכולים לחסום את העורק.
- אחד המקומות הרגישים שם תהליך זה מתפתח הוא: העורקים הכליליים המזינים את הלב