אדרנל 2 Flashcards

1
Q

adrenal incidentaloma

A
  • מסה באדרנל שהתגלתה באופן מקרי.
  • לא נדיר באוכלוסיה. הסיכוי הוא 1-7%.
  • ככל שעולים בגיל הסיכוי למצוא הוא גדול יותר.
  • רב הסיכויים שמדובר בגוש שפיר- יתכן שמפריש הורמונים ויתכן שלא מפריש.
  • הסיכוי הנמוך יותר הוא שמדובר בגוש ממאיר. חצי מהממאירים הם גם פונקציונאליים= מפרישים.
  • רב הממצאים הם חד צדדיים
    *
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

שאלות בבירור אינסידנטלומה

A
  • שפיר או ממאיר?
  • חשוב להבדיל כי קרצינומה של האדרנל היא אגרסיבית מאוד
  • כדי לענות על כך עושים CT ללא חומר ניגוד,
  • בהמשך אפשר לשלוח לCT פרוטוקול אדרנל
  • פונקציונאלי או לא?
  • לבדוק קטכולאמינים בדם או לבצע איסוף שתן לשם כך
  • בודקים ציר קורטיזול, בודקים אלדוסטרון ורנין
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

HU

A
  • hansfelt units
  • יחידה כמותית של צפיפות בCT אדרנל
  • הצפיפות מעידה על וסקולריות
  • אם הצפיפות היא פחות מ-10 HU אז מדובר בגוש שומני- אדנומה
  • אם הצפיפות גדולה מאוד- סדרי גודל של עשרות- גודל הסיכוי שמדובר בגוש ממאיר
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

CT פרוטוקול אדרנל

A
  • שולחים כל גידול עם HU בערך ביניים- לא בטוחים האם זה ממאיר או שפיר
  • כלל אצבע- מעל 10 HU
  • מצולם 3 פעמים-
  • לפני חומר ניגוד
  • עם חומר ניגוד
  • לאחר 10 דקות מהזרקת חומר הניגוד
  • על פי הצילומים והפיזור הדינמי של חומר הניגוד נוכל להגיד האם הממצא שפיר או ממאיר
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

בדיקות סקר לקורטיזול

A
  1. איסוף שתן
  2. בדיקת קורטיזול בלילה
  3. מבחן דיכוי עם דקסטמתזון
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q
A
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

יל”ד שניוני לפי גיל

A

סיבות נוירואנדוקריניות ליל”ד שניוני מופיעות בעיקר בטווח הגילאים 40-65

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

היפראלדסטרוניזם

A
  • סימנים: יל”ד, בצקות ברגליים, היפוקלמיה
  • אלדוסטרון מופרש מזונה גלומרולוזה בקורטקס האדרנל
  • לצורך אבחנה בודקים את רמות הרנין בהשוואה לאלדוסטרון
  • רנין מוגבר- היצרות עורק הכליה
  • רנין נמוך- אטיולוגיה אדרנלית
  • יחס אלדוסטרון לרנין גבוה- מהווה בדיקת סקר מכוונת להיפראלדסטרוניזם
  • יש המון FP! בעיקר בגלל תרופות נגד לחץ דם
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

conn syndrome

A
  • הבירור הוא ביוכימי יותר מאשר אנטומי
  • תתכן אלדוסטרונומה שלא רואים בCT
  • יתכן גוש באדרנל שהוא לא המקור ליתר אלדוסטרון
  • אבחנה- מבחן דיכוי אלדוסטרון
  • בהמשך דימות CT
  • אחריו עושים adrenal venous sampling:
  • מדובר בצנתור של ורידים אדרנליים, אחרי גירוי, במטרה לראות איפה יש ריכוז אלדוסטרון גבוה יותר
  • אם מצאנו גוש מפריש- ניתוח אדרנלקטומי- ניתוח די פשוט, טיפול דפיניטיבי
  • בהפרשה דו צדדית- טיפול תרופתי
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מבחן דיכוי אלדוסטרון

A
  • 3 שיטות:
  • saline infusion
  • מתן כדורי מלח PO
  • מבחן דיכוי של פלורוקורטיזון
  • אם רמת האלדוסטרון לא מושפעת מהמבחן זה מעיד על הפרשה אוטונומית
  • מתחת ל-5 ננוגרם לדציליטר: תגובה פיזיולוגית
  • מעל 10: הפרשה אוטונומית!
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

פאוכרומוציטומה

A
  • גידול שיכול להופיע בגנגליונים או באדרנל עצמו
  • מקרים נדירים של יל”ד לא מוסבר ועמיד באנשים צעירים
  • •ב10% מהמקרים זה דו”צ
  • •10% גידול חוץ אדרנלי
  • •10% ממאיר
  • •25% תורשתי
  • בעת אבחנה לאדם צעיר- נחפש מוטציה גנטית לו ולבני משפחתו
  • אדרנלין- מופרש מהאדרנל
  • נוירואדרנלין- מופרש מהמערכת הסימפטטית
  • המון דברים יכולים לגרום למשבר- ניתוח, היריון, תרופות, התעמלות…
  • טיפול- ניתוח לכריתת הגידול
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

טריאדה של הסתמנות קלינית בפאוכרומוציטומה

A
  • כאבי ראש
  • הזעות
  • טכיקרדיה ופלפיטציות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

אבחנה של פאוכרומוציטומה או פאראגנגליומה

A
  • בודקים רמות של מטבוליטים יציבים שמקורם באפינפרין ונוירואפינפרין
  • נקראים מטנפרינים- מיוצרים ע”י האנזים COMT ומופרשים לשתן
  • ככל שבודקים יותר תרכובות- מגביר סיכוי
  • ככל שחוזרים על הבדיקה- מגדיל ספציפיות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

מיקום הפיאוכרומוציטומה

A
  • בדיקת הבחירה היא CT
  • אפשר לבצע מיפוי- מוסיפים חומר רדיואקטיבי לסומטוסטטין ומבצעים בדיקת PET
  • כשהגידול ממוקם- ננתח. כשיש גרורות לא ניתן לנתח.
  • הכנה לניתוח- מתן חסמי אלפא כדי להימנע ממשבר פאו
  • כשאדם טכיקרדי- ניתן להוסיף בטא בלוקרים. אבל תמיד- קודם חסמי אלפא ורק במידת הצורך חסמי בטא.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly