אלטרואיזם ושיתוף פעולה (פרק 14)

Question 1

מה מניע אלטרואיזם ?

Answer 1

1. תגמול חברתי
2. מצוקה אישית
3. דאגה אמפתית

Question 2

הגדר תגמול חברתי כמניע לאלטרואיזם

Answer 2

מניע אגואיסטי

להיות מוערך על ידי אחרים, בצורה שתתבטא על ידי
פרסים או פרסום.
לפי מחקרים זה מפעיל מעגלים במוח שמקושרים עם גמול ועם ביטחון אישי.

Question 3

בניסוי, חברי הקבוצה נתנו סטטוס חברתי גבוה יותר לחברי קבוצה אחרים שהתנהגו באלטרואיזם.

נכון או לא נכון?

Answer 3

נכון

Question 4

הגדר מצוקה אישית כמניע לאלטרואיזם

Answer 4

מניע אגואיסטי

סיוע לאדם במצוקה, על מנת לפחית את המצוקה
שלך עצמך.

Question 5

מחקר מצא שתינוקות בכו הכי הרבה למשמע בכי של תינוקות אחרים באותו גיל.

מה ניתן להסיק ממצא זה?

Answer 5

הקשבה
למצוקה של אחר יוצרת מצוקה.

Question 6

מחקרי מוח מצאו שכאשר אנו צופים באדם אחר החווה כאב, איזה אזורים במוחנו מופעלים?

Answer 6

אזורי הכאב במוחנו

Question 7

הגדר דאגה אמפתית כמניע לאלטרואיזם

Answer 7

הרגש שאנשים חווים כשהם מזדהים עם מישהו במצוקה, המלווה
בכוונה לקדם את הרווחה של האדם האחר.

Question 8

מחקר שבדק אילו נימוקים היו לאנשים שביצעו מעשים אלטרואיסטים בצורה קיצונית תוך סיכון חייהם מצא מה?

Answer 8

שרובם ציינו שחשו דחף אוטומטי לעזור לאחרים.

Question 9

בניסוי אנשים צפו באנשים אחרים מקבלים שוקים
חשמליים, והם יכולים לעזוב באמצע או לא. אח״כ האדם שקיבל שוק דיווח שלא מרגיש טוב והנסיינים היו צריכים
לדווח על הרגש שלהם בעקבות זאת והם חולקו לקבוצות – מצוקה אגואיסטית או דאגה אמפתית.

מה מצאו?

Answer 9

• המשתתפים שהרגישו הכי הרבה מצוקה אישית ויכלו לברוח מהסיטואציה, היו מוכנים לקבל חלק מהשוקים
  במקום האדם השני.
• אלו שהרגישו דאגה אמפתית התנדבו לקבל יותר שוקים, אפילו בתנאי הבריחה הקלה.

Question 10

אלטרואיזם אנונימי – במחקר בו תופעלו שני מדדים: דאגה אמפתית )נמוכה/גבוהה( והערכה חברתית
)נמוכה/גבוהה(

מה נמצא?

Answer 10

נמצא כי משתתפות בתנאי האמפתיה הגבוהה התנדבו לבלות יותר זמן עם ג’נט, אפילו כאשר
אף אחד לא יכול היה לראותלראות את תשובתם.

מחקר זה הראה שכאשר המשתתפים מזדהים עם מי שזקוק לו,
הם עוסקים בפעולה אלטרואיסטית יותר, גם כאשר ההקרבה שלהם היא אנונימית.

Question 11

דאגה אמפתית מקושרת עם דפוס פיזיולוגיה שמנבא מה?

Answer 11

האם האדם יפעל בצורה
אלטרואיסטית.

אמפתיה גורמת לסבירות גבוהה יותר לסייע, בין היתר גם באמצעות תגובות פיזיולוגיות.

Question 12

כיצד דאגה אמפתית באה לידי ביטוי בהבעות פנים?

Answer 12

הרמות גבות, מבט
מודאג וירידה בקצב הלב

Question 13

כיצד דאגה אמפתית באה לידי ביטוי בנטייה לעזרה?

Answer 13

יותר נוטים לעזור

Question 14

כיצד מצוקה באה לידי ביטוי בהבעות פנים?

Answer 14

כיווצי פנים
)סמל לכאב(

ועלייה
בקצב הלב
)תגובת ה
or flight-
fight)

Question 15

כיצד מצוקה באה לידי ביטוי בנטייה לעזרה?

Answer 15

נוטים לעזור אבל פחות

Question 16

הגדר התנדבות

Answer 16

התנדבות מוגדרת כסיוע שאדם מעניק באופן קבוע לאדם או קבוצה אחרת ללא
ציפייה לתמורה

Question 17

להתנדבות יש מניעים רבים

מהם?

Answer 17

להתנדבות יש מניעים רבים, כולל הרצון להכרה חברתית והרצון להפחית מצוקה אישית, אבל
חוקרים מצאו שדיווח עצמי על רגשות של דאגה אמפתית ניבאו גם את הסבירות שאדם יעסוק בהתנדבות.

Question 18

נמצא
גם שהתנדבות מאריכה חיים. בדומה לכך, אנשים שקיבלו יותר עזרה, גם היו בסבירות נמוכה יותר למות.

נכון או לא נכון?

Answer 18

לא נכון

נמצא
גם שהתנדבות מאריכה חיים. לעומתם, אנשים שקיבלו יותר עזרה, לא היו בסבירות נמוכה יותר למות.

Question 19

מהם גורמים מצביים שמשפיעים על אלטרואיזם?

Answer 19

1. לוח הזמנים של העוזר
2. נוכחות של אנשים אחרים
3. מאפייני הקורבן

Question 20

מחקר השומרוני הטוב של דארלי ובטסון- קבוצת סטודנטים קיבלה הרצאה בנושא עבודות וקבוצה שנייה
קיבלה הרצאה בנושא השומרוני הטוב )משל המדבר על סיוע של אדם אחד לאחר, מבלי לצפות לתמורה(.
לאחר מכן הנבדקים קיבלו מפה של הקמפוס והראו להם איפה תתקיים ההרצאה. הם חולקו ללא ממהרים,
מעט ממהרים או מאוד ממהרים. כאשר הנבדקים חצו את הקמפוס, הם חלפו על פני אדם )משתף פעולה(
ששכב על הרצפה ונאנח.

מה היו תוצאות המחקר?

Answer 20

התוצאות הראו כי נושא ההרצאה לא השפיע על הסבירות שהנבדקים יסייעו לאדם במצוקה. האפקט
הגדול ביותר נוצר דווקא מעד כמה הנבדקים מיהרו .

Question 21

כיצד נוכחות של אנשים אחרים משפיע על התנהגות אלטרואיסטית?

Answer 21

אנשים פחות עוזרים כאשר יש אנשים אחרים בסביבה.

במידה מסוימת, נוכחות של עדים נוספים במצב
חירום מפחיתה את הסבירות לעזרה בגלל פיזור האחריות – צמצום תחושת הדחיפות לסייע למישהו המעורב
במצב חירום או מסוכן, מתוך הנחה שאחרים שנמצאים במקום יעזור.

Question 22

במחקר שנערך, הנבדקים ישבו בתאים נפרדים, ודיברו על הקשיים שבמגורים בעיר. הם קיימו את השיחה
דרך אינטרקום, שאיפשר לנבדק אחר לדבר בכל פעם. אחד מהם, שהיה למעשה משתף פעולה, סיפר
שלעיתים יש לו התקפים אפילפטיים, במיוחד כשהוא תחת לחץ. בפעם השנייה שמשתף הפעולה דיבר הוא
קרא לעזרת המשתתפים האחרים

מה היו תוצאות המחקר?

Answer 22

ככל שנאמר לנבדקים שיש יותר משתתפים איתם בשיחה כך אחוז
העוזרים ירד בצורה משמעותית.

Question 23

כיצד נוכחות של חברים משפיעה על התנהגות אלטרואיסטית?

Answer 23

נוכחות של חברים יכולה להעלות את הפעולות האלטרואיסטיות.

מחקר מצא שמספיקה חשיפה
לשם של חבר קרוב בכדי להרגיש יותר דאגה אמפתית ולהתנדב לעזור למישהו אחר.

Question 24

כיצד מאפייני הקורבן משפיעים על התנהגות אלטרואיסטית?

Answer 24

1. ישנה סבירות גבוהה יותר שאנשים יעזרו כאשר ברור שנגרם נזק לקורבן והסיטואציה אינה
   יכולה להתפרש בדרכים שונות.
2. ככל שהעלות המקושרת עם מתן עזרה גדולה יותר, אנשים פחות נוטים
   להתנהג בצורה אלטרואיסטית.
3. יותר סביר שאנשים יעזרו לאדם שדומה להם, למשל למי שמשתייך לאותו
   גזע או קבוצה אתנית.

Question 25

מה מצא מחקר בנושא קורבן צועק לעומת קורבן שקט?

Answer 25

מחקר מצא שעוברי אורח עוזרים לקורבן כאשר הוא צועק ואומר מה הוא צריך ב- 75-100 %מהפעמים,
אך
עוזרים לקורבנות שנשארים שקטים רק ב- 20-40 %מהפעמים .

Question 26

מה מצא מחקר בנושא קורבן מדמם לעומת לא מדמם?

Answer 26

במחקר מצאו שקורבן מדמם
)”עלות” גבוהה יותר(
מקבל פחות עזרה מאשר קורבן שלא מדמם. למרות
שבתנאי שבו הוא דימם, היה יותר ברור שהוא צריך עזרה, העלות הנתפסת של הסיוע עיכבה התנהגות
אלטרואיסטית .

Question 27

מה מצא מחקר שנערך בנושא קורבן המשתייך לאותה קבוצה אתנית לעומת קבוצה אתנית אחרת?

Answer 27

במחקר שנערך, נמצא שנבדקים אפרו-אמריקאים הראו יותר אמפתיה ונטיות אלטרואיסטיות כאשר צפו
באדם אפרו-אמריקאי שסובל מאשר אמריקאי עם מראה אירופאי.

רק סבל למראה אדם שמשתייך לאותה
קבוצה אתנית של הנבדק, הפעיל אזורים במוח שמעורבים בתגובה אמפתית.

Question 28

גם בעלי חיים אחרים ככל הנראה מגיבים בצורה אלטרואיסטית רק לבני קבוצתם

נכון או לא נכון?

Answer 28

נכון

נצפו מספר סוגי יונקים
שוויתרו על הזדמנות לאכול, ואף הרעיבו את עצמם, אם הפעולה שלהם מנעה שוק ליונק אחר מאותו זן, דבר
שהם לא עשו למען זנים אחרים.

Question 29

נמצא שאנשים נמצאים בסבירות
גבוהה יותר לסייע כאשר הם מודעים באופן בהיר לאירועים שהובילו את הקורבן למצוקה. מחקר מצא שככל
שרואים יותר פרטים מהאירוע ויכולים להבין מה הבעיה, כך עולה הסיכוי לעזור לקורבן/נפגע.

נכון או לא נכון?

Answer 29

נכון

Question 30

הגדר בורות פלורליסטית בהקשר של אלטרואיזם

Answer 30

אם אדם בצרה, עוברי אורח עשויים לא לעשות שום דבר
משום שהם לא בטוחים מה קורה ולא רואים אף אדם אחר שמגיב. צורה אחת של בורות פלורליסטית קורית
כאשר אנשים לא בטוחים מה קורה ומניחים שאין בעיה משום שאף אחד לא מגיב או נראה מודאג.

Question 31

במחקר שחקר את ההשפעה של בורות פלורליסטית על התערבות של עוברי אורח הושיבו אנשים
בחדר )1( לבד, )2( עם אנשים משתפי פעולה- תנאי הבורות הפלורליסטית או )3( עם אנשים
אמיתיים, ועשן התחיל למלא את החדר.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 31

כאשר הנבדקים היו לבד בחדר ולא יכלו לשאוב מידע מאנשים אחרים בסיטואציה, 75 %מהם עזבו
את החדר ודיווחו לנסיין על העשן.

בשני התנאים האחרים התקיימה בורות פלורליסטית, והנבדקים
היו בסבירות נמוכה יותר להניח שמשהו לא בסדר.

Question 32

מתי פחות סביר שעוברי אורח יושפעו מבורות פלורליסטית ?

Answer 32

כאשר הם יכולים לראות באופן ברור את ההבעה של
הדאגה על פניהם של אחרים.

Question 33

במחקר שבו הנבדקים הובלו למעבדה דרך מסדרון שהיה בשיפוצים, שם התבקשו לצייר סוס.
הנבדקים היו )1( לבד, )2( שני נבדקים ישבו אחד מול השני, כך שהם יכולים לראות הבעה
ספונטנית של רגשות על פניו של האחר , או )3( נבדקים ישבו גב אל גב, ולא יכלו לראות את פניו של
הנבדק השני . בזמן שציירו הם שמעו רעש חזק של התרסקות ואת הפועל צועק מכאב.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 33

תוצאות המחקר מראות שצפייה בהבעה של רגש ספונטני מפחיתה את הבורות הפלורליסטית:

90 %
מהנבדקים שהיו לבדעזבו את החדר,

80 %
מאלו שישבו עם הפנים לנבדק השני עזבו את
החדר,

ורק 20 %
מאלו שישבו עם הגב לנבדק השני עזבו את החדר.

Question 34

הגדר אלטרואיזם באזורים עירוניים לעומת כפריים

Answer 34

סקרים מעידים שאנשים באזורים כפריים מדווחים על רמה
גבוהה יותר של דאגה אמפתית

Question 35

על מנת לבדוק האם רמה גבוהה יותר של דאגה אמפתית בכפרים לעומת ערים גורמת לרמות שונות של התנהגות אלטרואיסטית,
נסקרו 35 מחקרים בהם החוקרים בדקו אם אנשים יענו לבקשות פשוטות, האם הם יתערבו על מנת למנוע
פשע, והאם הם יעזרו לאדם במצוקה

מה מצאו?

Answer 35

סקירת המאמרים הראתה שזרים נמצאים בסבירות גבוהה יותר לעזור בחברות כפריות מאשר באזורים
עירוניים – ככל שכמות האנשים באזור עולה )עד גודל מסוים(, כך יורד הסיכוי לקבל עזרה.

בנוסף נמצא
בסקירה שהמקום שבו אתה גר באותה תקופה הוא מנבא חזק יותר להאם תציע עזרה, מאשר האזור שבו
גדלת או חיית בעבר

Question 36

מהן סיבות אפשריות להבדלים אלטרואיזם בין אזורים עירוניים לכפריים?

Answer 36

1. עומס גירויים - מילגרם
2. היפותזת הגיוון
3. Social Reward

Question 37

הגדר עומס גירויים על פי מילגרם
כסיבה להבדל באלטרואיזם בין אזורים עירוניים לכפריים

Answer 37

כמות הגירויים בסביבה העירונית המודרנית הוא כה גדול, שלא ניתן לשים לב
לכולם. כאשר יש כל כך הרבה גירויים, אנחנו ״נאטמים״ במידה מסוימת, ולכן פחות סביר שנשים לב
לצרכים של אחרים ופחות סביר שננהג בצורה אלטרואיסטית.

Question 38

הגדר היפותזת הגיוון
כסיבה להבדל באלטרואיזם בין אזורים עירוניים לכפריים

Answer 38

אזורים עירוניים, כוללים בתוכם אוכלוסייה יותר מגוונת. לכן, בממוצע, יותר סביר
שתיתקל במישהו שדומה לך באזור כפרי מאשר באזור עירוני.

באזור עירוני בדרך כלל נמצאים מסביבך
יותר אנשים מאשר באזור כפרי, אז יש פיזור של האחריות שיכול למנוע מאנשים להעניק עזרה באזורים
עירוניים.

Question 39

הגדר
Social Reward
כסיבה להבדל באלטרואיזם בין אזורים עירוניים לכפריים

Answer 39

באזורים כפריים יש סבירות גבוהה יותר שאנשים שמכירים אותך יראו את פעולותיך,
וכך המוניטין שלך יעלה בעיני אחרים.

Question 40

הגדר אלטרואיזם ומעמד חברתי

Answer 40

במקרה של אלטרואיזם, נראה שאלו שיש להם פחות נותנים יותר

Question 41

בסקר שנערך
בנושא צדקה באמריקה נמצא שאנשים עשירים נותנים אחוז נמוך יותר מהכנסתם לצדקה מאשר אנשים פחות
עשירים.

מה נמצא במחקר שניסה ללמוד על התופעה?

Answer 41

נמצא שחוסר במשאבים מובילה אנשים ממעמד נמוך להיות
מוכוונים מבחינה אמפתית לאחרים, והם בונים קשרים חזקים על מנת להסתגל לסביבה לא צפויה ומאיימת.
בניגוד לכך, אנשים ממעמד גבוה, נהנים מיותר משאבים והזדמנויות שמאפשרים להם להיות עצמאיים יותר.

בעקבות כך , אנשים ממעמד נמוך יותר אמפתיים מאשר אנשים ממעמד גבוה במגוון דרכים

Question 42

אנשים ממעמד נמוך יותר אמפתיים מאשר אנשים ממעמד גבוה במגוון דרכים,

כמו מה?

Answer 42

הם טובים יותר
בלזהות רגשות של זרים שאיתם תיקשרו לראשונה,

הם טובים יותר בלזהות רגשות של חברים,

הם יותר
מדויקים בשיפוטם לגבי רגשות שמוצגים בתמונות

Question 43

במחקר שבדק סבירות להתנהגות פרו-סוציאלית, אנשים מרקעים שונים שיחקו במשחק הדיקטטור.

מה מצאו?

Answer 43

בממוצע, המשתתפים נתנו 41 אחוז מהנקודות שלהם, ואנשים ממעמד נמוך נתנו יותר נקודות לזרים
מאשר אנשים ממעמד גבוה.

Question 44

ניסוי:
לנבדקים ניתנה הזדמנות לעזור לאדם )משתף
פעולה( שנמצא במצוקה בולטת שהגיע מאוחר לניסוי ולכן זקוק לסיוע של המשתתף להשלים מספר
מטלות. לפני כן, המשתתפים צפו בסרט ניטרלי או בסרט מרגש על ילד סובל שחי בעוני )מטרה של סרט
זה הייתה להביא את הנבדקים מהמעמד הגבוה לאותה רמת דאגה אמפתית שאופיינית למעמד הנמוך(.

מה מצאו?

Answer 44

לאחר הצפייה בסרט הניטרלי, הנבדקים מהמעמד הנמוך הציעו לעזור יותר מבני המעמד הגבוה.
כאשר בני המעמד הגבוה צפו בסרט שגרם להם להרגיש חמלה, הם הגיבו באותו אופן פרו -סוציאלי
כמו הנבדקים מהמעמד הנמוך.

Question 45

הגדר אלטרואיזם, דת ואתיקה

Answer 45

הדתות הגדולות בעולם מדגישות חמלה, אלטרואיזם ויחס אדיב כלפי האחרים, אפילו
זרים ויריבים.

Question 46

במחקר שבדק האם חשיפה לקונספטים דתיים הופכת אנשים ליותר פרו-סוציאליים, הראו לנבדקים
רצפים של חמש מילים שסודרו בסדר רנדומלי, והם התבקשו לחבר משפטים שכוללים ארבע מהמילים
הללו. הנבדקים חולקו להטרמה דתית או ניטרלית. לאחר מכן הם קיבלו כסף והתבקשו לתת סכום
מסוים לאדם זר.

מה מצאו?

Answer 46

נבדקים בתנאי ההטרמה הניטרלית היו בסבירות של 36% לא לתת כלום לאדם זר, בעוד שבתנאי
הטרמת הדת הם היו בסבירות של 16% בלבד לא לתת כלום. בנוסף, בתנאי ההטרמה הדתית, 52%
התייחסו לאדם הזר כשווה להם ונתנו לו חצי מהכסף, בעוד שרק 12% בתנאי ההטרמה הניטרלית נהגו
כך.

Question 47

בנוסף בדקו החוקרים האם קונספטים של אדיבות והתנהגות אתית שאינם דתיים יעוררו רמות דומות
של נדיבות. בתנאי ה”אזרחי”, הנבדקים התבקשו להרכיב משפטים שכללו מילים שקשורות למוסדות
חילוניים ורעיונות שבונים חברות שיתופיות יותר, כמו “חבר מושבעים”, “בית משפט”, “משטרה”
ו”חוזה”

מה מצאו?

Answer 47

המילים האלו יצרו אותן רמת גבוהות יותר של נדיבות במשחק כלכלי, כמו המילים בעלות
המשמעות הדתית.

Question 48

מה הקשר בין ההרגשה שצופים בך לאלטרואיזם?

Answer 48

חוקרים אספו ראיות לכך שהתחושה שצופים בך, שכל כך בולטת בדתות השונות, מגדילה אלטרואיזם.

אפקט זה כה חזק, שניתן להשיג אותו אפילו כאשר רואים שלוש נקודות המסודרות בצורת משולש הפוך, מה
שמחקה את הצורה הגיאומטרית של עיניים ופה.

Question 49

במחקר בו במשחק הדיקטטור: בתנאי )1( הנבדקים ראו את הצורה של שלושת הנקודות שיוצרות
פרצוף אנושי, ובתנאי )2( הוצגה לנבדקים אותה תמונה, אבל הפוכה, כך שאינה מזכירה פנים.

מה מצאו?

Answer 49

בתנאי שאינו מזכיר פנים, 40% מהנבדקים שמרו את כל הכסף לעצמם. בתנאי שמזכיר פנים, רק 25%
מהנבדקים שמרו את כל הכסף לעצמם.

Question 50

מדוע קשה להסביר אלטרואיזם מנקודת מבט אבולוציונית?

Answer 50

אלטרואיזם היא התנהגות שקשה להסביר אותה מנקודת מבט אבולוציונית, שכן היא מקדישה משאבים יקרים, אשר
ניתן היה להשתמש בהם לעצמך או לצאצאיך, עבור אחרים

Question 51

איזה הסברים אבולוציונים הוצעו לאלטרואיזם?

Answer 51

1. בחירת קרובי משפחה
2. הדדיות

Question 52

הגדר בחירת קרובי משפחה

Answer 52

אסטרטגיה אבולוציונית המעדיפה את הצלחת הרבייה של
קרוביהם הגנטיים של האדם, אפילו במחיר להישרדותו ולהתרבותו. אסטרטגיה זו נובעת מעיקרון יכולת
ההיכללות – יותר סביר שאדם יעזור קודם כל לאחיו, אח”כ לבני-דודים ראשונים, לאחר מכן לבני -דודים
שניים וכו’.

לפיכך, חלק גדול מהאלטרואיזם אינו נטול אנוכיות שכן הוא מסייע לאנשים שחולקים עמנו את
הגנים שלהם, ובכך מסייע להעברת הגנים שלנו לדורות הבאים

Question 53

מהו הניבוי הראשון הנובע מברירת קרובי
המשפחה?

Answer 53

שאמורה להיות לנו יכולת מפותחת לזהות קרובי משפחה, על מנת שנדע האם לעזור להם או
לא

Question 54

האם נמצא כי אכן יש לנו יכולת מפותחת לזהות קרובי משפחה?

Answer 54

1. נמצא שחלק מזני החיות יכולים לזהות קרובי משפחה שגודלו בנפרד בהסתמך על רמזים ויזואליים
   וריחות.
2. נמצא שאימהות יכולות לזהות תינוקות צעירים על סמך תמונות וריחות

Question 55

בחירת קרובי משפחה:
ניבוי ברור יותר של
הסבר זה הוא שאנו צפויים להפנות יותר עזר ה כלפי קרובי משפחה מאשר כלפי אנשים אחרים, ואכן יש לכך
תימוכין

מהם?

Answer 55

1. ציפורים נוטות יותר להאכיל גוזלים רעבים אם הם קרובי משפחה שלהן וסנאים נוטים יותר להתריע
   על קיומו של טורף בסביבה באמצעות צעקה )אשר למעשה מסכנת אותם בשל חשיפת מיקומם(
   עבור קרובים גנטיים עמם הם חיו מאשר עבור סנאים בלתי קשורים.
2. גם בבני אדם קרבה גנטית משפיעה על הסיוע: למשל בעזרה לצעירים שעדיין אינם הורים ובתרומת
   כליות. בנוסף, נמצא כי תאומים זהים )החולקים מטען גנטי זהה( נוטים יותר לשתף פעולה מאשר
   תאומי אחווה )אשר חולקים רק מחצית מן המטען הגנטי(

Question 56

הגדר השערת ההדדיות

Answer 56

פעמים רבות אנו מקריבים גם עבור חברים שאינם קרובים גנטיים או
זרים מוחלטים. ניתן להסביר חלק מכך באמצעות הדדיות ושיתוף פעולה.

בתרבויות המסורתיות בני האדם
יכלו לשרוד בקלות יותר אם הם חיו בקבוצה ושיתפו פעולה זה עם זה.

Question 57

הגדר אלטרואיזם הדדי

Answer 57

הנטייה לעזור לאחרים מתוך ציפייה שהם יעזרו לנו בחזרה
בזמן אחר.

עקרון זה מפחית את הסיכוי לקונפליקטים מסוכנים, מסייע להתגברות על בעיות הנובעות
ממשאבים מוגבלים ומסייע ליצירת בריתות והגבלת אנשים דומיננטיים יותר

Question 58

מהן עדויות התומכות באלטרואיזם הדדי?

Answer 58

1. עטלפים ערפדיים שבעים עשויים לתרום דם לעטלפים אשר תרמו להם דם בעבר, אך לא יתרמו דם
   לעטלפים שלא תרמו להם דם בעבר. קופים נוטים לחלוק מזון עם אלו שחלקו עמם בעבר, מסייעים
   בשמירה על הצאצאים של אלו שסייעו להם בעבר וגם
   Social Grooming
   ( הסרת חרקים וטפילים(
   הינו הדדי ומסייע להפחתת אלימות וליצירת בריתות.
2. בבני אדם, עיקרון ההדדיות משפיע מאוד באינטראקציות חברתיות ונראה כי הוא אוניברסלי

Question 59

מהו מחקר המדגים את עיקרון ההדדיות בבני אדם?

Answer 59

נבדקים שלחו ברכות חג המולד לזרים מוחלטים, ו-20% שלחו להם ברכות
בחזרה, למרות שהם מעולם לא ראו אותם.

בנוסף, לאחר הטרמה של הדדיות, היא מוכללת גם
לאנשים אחרים: נבדקים שקיבלו טובה ממשתף פעולה נוטים יותר לעזור לאחרים
באינטראקציה מאוחרת יותר.

Question 60

הגדר
social reward

Answer 60

סוג נוסף של אלטרואיזם עשוי להיות קשור להשגת תגמולים חברתיים -
שיפור התדמית
באמצעות הפגנת נכונות להועיל לאחרים. סיוע הוא התנהגות מוערכת והיא מובילה לצורות שונות של
שבחים, תשומת לב חיובית, תגמולים מוחשיים, כבוד והכרת תודה.

היתרון התדמיתי לא חייב להיות מודע
וסביר כי אפילו הציידים-מלקטים סייעו לאחרים מתוך מטרה לזכות במעמד וכוח מבלי לבצע חישובי עלות-
תועלת מודעים.

Question 61

אנשים עוזרים לאחרים ממניעים אנוכיים

כמו מה?

Answer 61

הפחתת מצוקה אישית וקבלת תגמולים חברתיים

Question 62

לאנשים שעוזרים לאחרים להימנע ממצוקה אישית יש דפוסים פיזיולוגיים שונים מאלו
המסייעים מסיבות אמפתיות.

נכון או לא נכון?

Answer 62

נכון

Question 63

צורה של אלטרואיזם “טהור” ולא מדולל מבוסס על מה?

Answer 63

דאגה אמפתית

Question 64

אנשים משתנים באופן דרמטי בהתנהגותם האלטרואיסטית בהתאם למה?

Answer 64

לתכונות הסיטואציה, כמו כמה זמן יש להם,
מי נוכח ואיזה סוג של צורך או סבל הם נתקלים.

Question 65

התערבות עוברי אורח תלויה במה?

Answer 65

במספר האנשים שצפו באירוע של מישהו הזקוק לעזרה. נוכחותם של אחרים יכולה
להוביל לפיזור של אחריות, בה איש אינו לוקח אחריות לעזרת האדם הנזקק.

Question 66

מה קורה כאשר אנשים אינם בטוחים במצב חירום?

Answer 66

הם עשויים לא לעשות כלום, מחשש למבוכה במקרה ששום דבר
באמת קרה.

Question 67

מאפייני הקורבן המגדילים את הסיכוי שיעזרו לו כוללים מה?

Answer 67

האם האדם דומה לעוזרים פוטנציאליים והאם הקורבן
מגלה את מצוקתו.

Question 68

סביר יותר שאנשים שגרים בסביבה כפרית יעזרו לאחרים מאשר אנשים שגרים בסביבה עירונית.

נכון או לא נכון?

Answer 68

נכון

Question 69

אנשים מהמעמד הנמוך הם אמפתיים יותר מאנשים מהמעמד הגבוה, והם בעלי סבירות גבוהה יותר לתת
משאבים לזרים ולעזור לאנשים הזקוקים להם.

נכון או לא נכון?

Answer 69

נכון

Question 70

כיצד חשיפה למושגים דתיים משפיעה על אלטרואיזם?

Answer 70

חשיפה למושגים דתיים מגבירה את רמות האלטרואיזם, אולי כתוצאה מהשפעות הרגשות הנצפות

Question 71

מבחינת האבולוציה, פעולותיהם של אנשים צריכות לשמש להגברת הסבירות להישרדות ולהתרבות. עם זאת,
השערת בחירת קרובי משפחה מסבירה מה?

Answer 71

השערת בחירת קרובי משפחה מסבירה שאנשים יעזרו לאחרים כדי לשמור על הגנים של קרובי משפחה.

Question 72

באלטרואיזם הדדי , אנשים עוזרים לאחרים או מעניקים טובות הנאה

למה?

Answer 72

מתוך אמונה כי התנהגות כזו תוחזר בעתיד.

Question 73

כיצד דילמת האסיר מתקשרת לסכסוך בין הודו לפקיסטן?

Answer 73

דילמה זו מצליחה לתפוס מאפיינים רבים של סיטואציות אמיתיות בחיים. לדוג’, הסכסוך בין הודו ופקיסטן – כל צד
צריך להחליט האם להמשיך במירוץ החימוש או לא. ללא קשר להחלטה של הצד השני, עדיף לכל צד להמשיך
בחימוש, אך כל פיתוח נשק מושווה על ידי הצד השני ולכן תוצאת הנטו הינה בזבוז

Question 74

הגדר מוניטין

Answer 74

אמונות הקולקטיביות, ההערכות ותפיסות לגבי אופיו של אדם, שמתפתח בתוך
קבוצה או רשת חברתית.

Question 75

מחקר בדק את ההשפעה של המוניטין של משתתף אחד על ההחלטה של המשתתף השני. טרם
משחק דילמת האסיר, נבדקים קיבלו מידע בנוגע למוניטין של המשתתף השני במשחק בין אם הוא
“משתף פעולה” או “מתנגד”

מה מצאו?

Answer 75

כצפוי, מוניטין המשתתף השני השפיע על מוכנות הנבדק
לתת לו משאבים כדי להגיע לתוצאה פוטנציאלית אופטימלית.

Question 76

במחקר אחר המשתתפים שיחקו משחק כלכלי שבו הם יכלו לתת קצת כסף לאנשים אחרים בקבוצה
שלהם. בתנאי אחד, הם הורשו לרכל על נדיבות של אחרים )או היעדרם(. במצב שני, לא הוענקה שום
הזדמנות לרכל

מה מצאו?

Answer 76

במהלך כמה וכמה חזרות, הקבוצות שחבריהן יכלו לרכל הפכו לשותפות יותר מקבוצות
שלא הורשו לרכל.

איום הרכילות גורם לאנשים להיות מודעים למה שעלול לקרות למוניטין שלהם אם
יבחרו לפעול באנוכיות, ובכך מעודד התנהגות שיתופית יותר .

Question 77

הגדר הטרמה לשיתוף פעולה או עריקה

Answer 77

ההתנסות האחרונה שלנו עשויה להיות גורם מכריע חשוב במידה בה
נשתף פעולה. אם נאמין שרוב האנשים הינם תחרותיים ודואגים לאינטרסים של עצמם, ניטה יותר להתנהג
באופן תחרותי.

Question 78

במחקר הטרימו נבדקים גברים באופן תת-סיפי עם מילים עוינות או מילים ניטראליות לפני
השתתפו בדילמת האסירים

מה מצאו?

Answer 78

חשיפה למילים עוינות גרמה יותר לעריקה מאשר חשיפה למילים
ניטרליות.

מחקר זה מספק סיבה לדאגה לגבי סוגי הגירויים שאנו בד”כ נחשפים אליהם -
התחרותיות והאגרסיביות אליה אנו נחשפים במדיה עשויות לעודד חברה תחרותית יותר.

Question 79

במחקר נוסף של דילמת האסירים, הנסיינים נתנו שם למשחק, “משחק וול -סטריט” או “משחק
קהילתי “

מה מצאו?

Answer 79

נמצא שמי ששיחקו ב”משחק הקהילתי” שיתפו פעולה פי שניים מאלו ששיחקו
ב”משחק וול -סטריט”.

Question 80

הגדר תרבות ושיתוף פעולה

Answer 80

תת-התרבות שבה אנשים חברים משפיעה על נטייתם לשתף פעולה עם אחרים או לדאוג לעצמם בלבד.

Question 81

כיצד תחום הלימוד השפיע על התנהגות של אנשים בדילמת האסיר?

Answer 81

במחקר נוסף של דילמת האסיר, 72% מבוגרי הכלכלה בחרו לערוק לעומת רק 47% של אלה העוסקים
בתחומים אחרים.

Question 82

למה השתמשו במשחק האולטימטום?

Answer 82

כדי לחקור את השכיחות של שיתוף פעולה בתרבויות שונות בעולם השתמשו במשחק
האולטימטום

Question 83

מהי הגרסה המקורית של משחק האולטימטום?

Answer 83

שחקן אחד, “המקצה”, מקבל סכום מסוים של כסף, הוא
שומר כמות מסוימת ומקצה את השאר למשתתף השני, “המגיב”. המגיב יכול לבחור לקבל או לדחות
את ההצעה של המקצה. אם המגיב מקבל, הוא מקבל את מה שהוצע והמקצה שומר על האיזון. אם
המגיב דוחה את ההצעה, אף שחקן לא מקבל דבר.

Question 84

בגרסת המחקר של משחק האולטימטום המשתתפים היו חקלאים, איכרים, קבוצות רועים נודדות ואנשים פרטיים בחברות
חקלאיות מיושבות באפריקה, בדרום אמריקה ובאינדונזיה. מה שהתאפשר להם להציע לזרים אנונימיים
השתנה בין כסף למצרכים כמו טבק או תבלינים. בכמה תרבויות בכל המקרים, החוקרים ניסו להשוות
את התגמולים בערך לשכר יומי בכל תרבות

מה מצאו?

Answer 84

אנשים, לרוחב כל התרבויות, מטבעם יותר משתפי פעולה ממה
שהגיוני לחשוב.
ב- 15 התרבויות הציעו המקצים, בממוצע, 39% מהכסף/מצרכים לאלמונים.

Question 85

כאשר בדקו אילו גורמים תרבותיים מנבאים את הסבירות לנדיבות שיתופית במשחק האולטימטום מצאו
גורם אחד שבלט מעל כולם

מהו?

Answer 85

כמה אנשים בתרבות צריכים לשתף פעולה עם אחרים כדי לשרוד.

ככל
שחברי התרבות תלויים זה בזה על מנת לאסוף מזון ולעמוד בצרכים אחרים של הישרדות, כך הם
מציעים יותר לאדם זר וישתפו פעולה יותר.

Question 86

נבחן את העקרונות שמסייעים לשיתוף פעולה באמצעות טורניר בו חוקרים, מתמטיקאים ומתכנתים מתחומים שונים
התבקשו להגיש תוכנת מחשב שתקבע איזו החלטה לקבל בדילמת האסירים על סמך מה שאירע בסיבוב הקודם.

כל תוכנה שיחקה הרבה סיבובים עם התוכנות האחרות והתוכנה שהגיעה לניקוד הרב ביותר הייתה מה?

Answer 86

אסטרטגיית
tit for tat

אסטרטגיה בה האדם משתף פעולה עם האחר בסיבוב הראשון ולאחר מכן
מחקה את פעולת האחר בסיבוב האחרון. זה עוזר למקסם את התוצאות במצבים פוטנציאליים תחרותיים
המתרחשים בחיים האמיתיים.

Question 87

אסטרטגיית
tit for tat
מבוססת על עקרונות שלכולנו מומלץ לקיים ו-5 גורמים הופכים אותה לחזקה במיוחד

מהם?

Answer 87

1 היא שיתופית -
היא מעודדת פעולות תומכות לקראת מטרה משותפת.

.2 היא אינה קנאית -
ניתן להצליח מבלי לפנות להתנהגות תחרותית.

.3 היא אינה ניתנת לניצול -
היא אינה פרו-חברתית בצורה עיוורת.

.4 היא סלחנית -
היא מוכנה לשתף לאחר הפעולה השיתופית הראשונה של השותף, גם לאחר עריקות
רבות.

.5 היא קלה “לקריאה” -
האחר מבין במהרה את האסטרטגיה בה האדם נוקט.

Question 88

שיתוף פעולה הוא חלק מאיזה מורשת?

Answer 88

מורשת אבולוציונית אנושית

Question 89

מה מגדיל את שיתוף הפעולה?

Answer 89

אינטראקציה עם אנשים שוב ושוב לאורך זמן מגדילה את שיתוף הפעולה.

Question 90

הכרת המוניטין של אדם כמשתף פעולה או תחרותי משפיעה על רמות שיתוף הפעולה בדרכים עמוקות.

נכון או לא נכון?

Answer 90

נכון

Question 91

רכילות היא אמצעי למה?

Answer 91

רכילות היא אמצעי להפיץ מידע לחברי קבוצה אחרים על המוניטין של האדם, והיא יכולה להגביר את שיתוף
הפעולה בקבוצות.

Question 92

שיתוף פעולה נפוץ בסוגים מסוימים של תרבויות,
במיוחד כאשר מתקיים מה?

Answer 92

במיוחד כאשר החברים תלויים זה בזה כדי לאסוף
משאבים.