יחסים בין קבוצות – תיאורית הזהות החברתית

Question 1

הגדר קבוצה

Answer 1

קטגוריה חברתית של אנשים אשר במידה זו או אחרת נמצאים באינטראקציה ומשפיעים זה על זה, ואשר יש להם חוויות, מטרות, תכונות או מאפיינים משותפים.

Question 2

הגדר יחסים בין קבוצות

Answer 2

מתרחשים כאשר אנשים ששייכים לקבוצה אחת נמצאים באינטראקציה – באופן קולקטיבי או אינדיבידואלי – עם אנשים מקבוצה אחרת, והאינטראקציה מבוססת על ההזדהות שלהם עם קבוצתם.

Question 3

כיצד יחסים בין קבוצתיים יכולים לבוא לידי ביטוי ?

Answer 3

1. מביעים עמדות שהם לא רק עמדות שלנו באופן אישי או של אחרים, אלא העמדות שלנו נובעות מהזהות הקבוצתית שלנו
2. באינטראקציות בין אישיות, כאשר מה שבולט באינטראקציה הבין אישית זו הזהות הקבוצתית שלנו.

Question 4

מדוע קיימת נטייה חזקה לקטלג אנשים לקבוצות?

שתי גישות שונות

Answer 4

1. מחנה התחרות החברתית
2. מחנה הקטגוריזציה החברתית

Question 5

הגדר מחנה התחרות החברתית

Answer 5

קבוצה של תיאוריות שאומרת שבני האדם מתחרים על משאבים מוגבלים.

יש מגבלה של טריטוריה, מים, תקציב וכו’, ויש לחץ אבולוציוני להבדיל בין אויבים לידידים. אנחנו צריכים לדעת אם מי שמתקרב אלינו מסכן אותנו או שבא לעזור לנו. זה אדפטיבי להבדיל במהירות בין חברי קבוצת הפנים לקבוצת החוץ.

Question 6

הגדר מחנה הקטגוריזציה החברתית

Answer 6

אומר שיש תופעה שבבסיסה נובעת ממגבלה חישובית.

אנחנו
cognitive misers,
כלומר קמצנים מבחינת המשאבים הקוגניטיביים שלנו. יש לנו משאבים מוגבלים. כשאנו רואים בן אדם אנחנו לא יכולים לנתח כל אדם בנפרד כי זה לא יעיל מבחינת התקשורת וההתנהגות שלנו. אנחנו צריכים קיצורי דרך, היוריסטיקות כלשהן שישפרו את ההתנהלות שלנו בעולם. יש היגיון שאנחנו לא נתנהל באותה צורה מול כל האנשים.

Question 7

איזה מחנה מצביע על תהליכים רגשיים-מוטיבציוניים?

Answer 7

מחנה התחרות החברתית

מצביע על תהליכים רגשיים-מוטיבציוניים, כלומר יש לי מוטיבציה לזהות מי איתי ומי לא כדי שנוכל לקדם את האינטרס העצמי שלי דרך קידום האינטרס של הקבוצה שלי

Question 8

איזה מחנה מצביע על תהליכים בסיסיים יותר שהם קוגניטיביים-תפיסתיים?

Answer 8

מחנה הקטגוריזציה החברתית

Question 9

איזו גישה אופטימית יותר?

Answer 9

גישת התחרות אופטימית יותר מכיוון שהיא מניחה שאם תימצא דרך לחלק את המשאבים בצורה שמוסכמת על שני הצדדים הקונפליקט ביניהם ייפתר, ואילו על פי גישת הקטגוריזציה החברתית הקונפליקט הוא אינהרנטי ליחסים בין קבוצות

Question 10

הגדר
The Robbers’ Cave Experiment

Answer 10

הביא ילדים למחנה קיץ, חילק אותם לקבוצות באופן אקראי ויצר קונפליקט בין קבוצתי באמצעות תחרות בין הקבוצות. כתוצאה מכך היחסים החלו להיות עוינים מאוד.

Question 11

כיצד נגמר
The Robbers’ Cave Experiment ?

Answer 11

בסוף שריף הצליח להפחית את הקונפליקט ביניהם ע”י יצירת
superordinate goals,
למשל מקרה בו משאית עם אספקה נתקעה ושתי הקבוצות היו צריכות לדחוף אותה ביחד. במקום תחרות צריכים לשתף פעולה. היצירה של המטרה המשותפת הפחיתה את הקונפליקט.

Question 12

The Robbers’ Cave Experiment :
למה חשוב לעשות זאת בתנאים מבוקרים?

Answer 12

אם יש קונפליקט בין קבוצתי ללא חלוקה מבוקרת אנו לא יודעים אם זה קשור לחלוקה או להבדלים קיימים מראש בין הילדים. שריף רצה לייצר קבוצות בתנאי מעבדה, כך שאי אפשר לייחס את מה שרואים להבדלים קיימים מראש.

Question 13

הגדר
Maximal Groups

Answer 13

קבוצות שיש להן אינטראקציה, היסטוריה משותפת, תחרות.

Question 14

הגדר פרדיגמת קבוצות המינימום

Answer 14

בפרדיגמת קבוצות המינימום מביאים את הנבדקים למעבדה ואומרים להם שהם שייכים לקבוצה מסוימת על בסיס משהו שרירותי, לא משהו שמבוסס על ההתנהגות. אחר כך נותנים לנבדקים לחלק משאבים בין הקבוצה שלהם לקבוצה השנייה.

Question 15

הגדר פרספקטיבת הזהות החברתית – טז’פל וטרנר

Answer 15

שמה דגש על תהליכים בסיסיים תפיסתיים וקוגניטיביים. מנסים לשאול שאלה ששונה משל שריף. הם אומרים שאצל שריף היו הרבה סיבות לקונפליקט, אבל האם יכול להיות שעצם החלוקה לקבוצות יכולה כבר לייצר קונפליקט כלשהו? לכן פיתחו את פרדיגמת קבוצות המינימום.

Question 16

מדוע קבוצות מינימום נקראות כך?

Answer 16

זה נקרא קבוצות מינימום מכיוון שאין כלום מלבד שם שונה. אין אינטראקציה, אין ניגוד אינטרסים, אין עוינות היסטורית, אין קשר בין התנהגות הקבוצה לאינטרס העצמי, אין משמעות להשתייכות הקבוצתית. למרות זאת מה שכן יש זה
ingroup favoritism,
כלומר אנשים מעדיפים את קבוצת הפנים שלהם.

Question 17

איזו התנהגות נראה בפרדיגמת קבוצות המינימום?

Answer 17

כשנותנים לחלק משאבים הם נותנים יותר לקבוצה שלהם מאשר לשנייה, למרות שלא מכירים את הקבוצה ולא את הקבוצה השנייה.

לכן טז’פל וטרנר אומרים שזו תופעה בסיסית וחזקה אם רואים אותה גם כשאין את כל התנאים האלה.

Question 18

בפרדיגמת קבוצות המינימום:
כל המשמעות של החלוקה לקבוצות היא בראש של הנבדק – אין לה שום משמעות במציאות החיצונית.
כלומר, הידע על תכונה שולית מאד (כגון העדפה לציור מסוים) שיש לאדם אחר במשותף עם הנבדק, הספיק על מנת לגרום להעדפתו על פני אדם אחר שלא חלק עם הנבדק את אותה תכונה.

מדוע זה קורה?

Answer 18

בגלל תהליכי דפרסונליזציה

טז’פל וטרנר אומרים שבפרדיגמת קבוצות המינימום יש מצב של דה-פרסונליזציה, כלומר שאין בכלל שום דבר אישי, כל מה שאני יודעת על האחר זה שהוא שייך לקבוצה אחרת. דה-פרסונליזציה עלולה להביא לדה-הומניזציה.

Question 19

הגדר
The Interpersonal-Intergroup Continuum

Answer 19

נקודה שנייה שתיאוריית הזהות החברתית מעלה היא שיש
interpersonal-intergroup continuum.
הם אומרים שאפשר למקם אינטראקציות על פני רצף שנע מהבין אישי לקבוצתי.

למשל, אם אחי חרדי האינטראקציה תהיה לפעמים בין אישית, למשל כשמדברים על זיכרון מהעבר, ולפעמים תהיה קבוצתית, למשל כשמדברים על גיוס לצה”ל. יכול להיות גם משהו באמצע.

Question 20

מדוע אומרים שחשוב לחקור את קבוצות מינימום ?

Answer 20

אומרים שחשוב לחקור את קבוצות מינימום מכיוון שלאפקט של סיטואציה מינימלית על ingroup favoritism
יש השלכות חשובות למצבים בהם:

1. ההבדלים בין הקבוצות בולטים.
2. קיימים מקורות נוספים לקונפליקט.

Question 21

מה קורה כשהאינטראקציה נתפסת על ידי המשתתפים בה כבין קבוצתית ?

Answer 21

הם יסתמכו יותר על סטריאוטיפים בשיפוטים שלהם.

כל הידוע על האחרים הוא השתייכותם הקבוצתית

Question 22

הגדר דה-קטגוריזציה

Answer 22

אני לא רואה פתאום את האחר במונחים של הזהות הקבוצתית שלו אלא כבן אדם עם תכונות, שם, משפחה וכו’. ממצב של דה-פרסונליזציה מבטלים את הקטגוריה החברתית.

Question 23

הגדר רה-קטגוריזציה

Answer 23

מזהים קטגוריה משותפת. פתאום מבינים שלמרות שהם שונים יש להם קטגוריה משותפת.

Question 24

למה קטגוריזציה פשוטה מייצרת הטיה לטובת קבוצת הפנים
(ingroup favoritism)?

Answer 24

1. הסבר קוגניטיבי
   (לא “אינסטינקטים הישרדותיים”).
2. עקרונות המשפיעים על שיפוטים בתחום הפיזיקלי, פועלים גם בתחום החברתי (למשל, קטגוריזציה).
3. הפחתת מימדים אנושיים מורכבים ורציפים לסיווגים פשוטים ודיכוטומיים, ושאיפה לפשט את העולם ולתפוס אותו כעקבי וצפוי
4. דעה קדומה כתוצר של תהליכים קוגניטיביים-תפיסתיים בסיסיים

Question 25

ביחסים בין קבוצות מקובל לחלק לשלושה מרכיבים

מהם?

Answer 25

1. Prejudice
2. סטריאוטיפים
3. אפליה
   bias

Question 26

הגדר
Prejudice

Answer 26

מרכיב רגשי, הרגש כלפי קבוצה אחרת (אם אנחנו שונאים אותה, אוהבים, נרתעים וכו’)

Question 27

הגדר סטריאוטיפים

Answer 27

מרכיב קוגניטיבי, אילו תכונות אני חושבת שמאפיינות קבוצה כלשהי.

Question 28

הגדר אפליה
bias

Answer 28

אם אני מפלה לרעה את הקבוצה האחרת.

Question 29

דעה קדומה היא תוצאה של מה?

Answer 29

דעה קדומה היא התוצאה הבלתי נמנעת של שונות בין אישית, תהליכי הערכה וקוגניציה חברתית.

Question 30

הגדר זהות חברתית

Answer 30

החלק ב-
self concept
של הפרט שמתבסס על תחושת הערך והחשיבות הרגשית של השתייכות לקבוצה חברתית.

התיאוריה אומרת שיש חלק בתוך העצמי שמבטא את הזהות הקבוצתית שלי, וכשהזהות החברתית בולטת החלק הזה בעצמי שלי בא לידי ביטוי.

Question 31

הגדר
Positive Distinctiveness

Answer 31

יש שאיפה ל-
Positive Distinctiveness.
אנשים רוצים להרגיש שהקבוצה שלהם חיובית (רוצים לחשוב דברים טובים על הקבוצה שלהם) ושהיא לא כמו קבוצות אחרות, יש בה משהו מיוחד.

Question 32

הטענה של תיאוריית הזהות החברתית היא שיש 4 תהליכים שיכולים לייצר את הנבדלות החיובית
(Positive Distinctiveness)

מהם?

Answer 32

1. קטגוריזציה חברתית
2. הזדהות חברתית
3. השוואה חברתית
4. מובחנות פסיכולוגית של הקבוצה

Question 33

הגדר קטגוריזציה חברתית

Answer 33

קודם כל אני מחלקת לקבוצה שלי וקבוצות אחרות.

Question 34

הגדר הזדהות חברתית

Answer 34

אני מזדהה עם הקבוצה שלי.

Question 35

הגדר השוואה חברתית

Answer 35

אני משווה את הקבוצה שלי לקבוצות אחרות.

Question 36

הגדר מובחנות פסיכולוגית של הקבוצה

Answer 36

אנשים חושבים שקבוצת הפנים שלהם טובה יותר מקבוצות אחרות.

Question 37

שימור
self-concept
חיובי למרות סטיגמה

לפי תיאוריית הזהות החברתית יש 3 אסטרטגיות

מהן?

Answer 37

1. Individual Mobility
2. Social Creativity
3. Social Competition

Question 38

הגדר
Individual Mobility

Answer 38

היטמעות בקבוצה הדומיננטית
(למשל החלפת שם משפחה).

Question 39

הגדר
Social Creativity

Answer 39

הגדרה מחדש של הערך של תכונות הקבוצה, פיתוח מימדים חדשים להשוואה והערכה.

Question 40

הגדר
Social Competition

Answer 40

עימות על משאבים עם הקבוצה הדומיננטית השואפת לשמר את הסטטוס קוו.

Question 41

מה קובע את האסטרטגיה המועדפת?

Answer 41

1. חדירות הגבולות
2. היציבות והלגיטימיות של הסטטוס קוו

Question 42

הגדר חדירות הגבולות

Answer 42

האם אני יכולה לעבור מקבוצה לקבוצה. תיאוריית הזהות החברתית אומרת שכשהגבולות הם חדירים יש שימוש באסטרטגיה של מוביליות אישית, ננסה לעבור לקבוצה השנייה.

Question 43

הגדר היציבות והלגיטימיות של הסטטוס קוו

Answer 43

אם הגבולות לא חדירים השאלה באיזו אסטרטגיה ננקוט תלויה ביציבות והלגיטימיות של הסטטוס קוו.

כלומר, אם אני חושבת שיש סטיגמה לקבוצה שלי אבל היא מוצדקת או לא מוצדקת אבל לא תשתנה, אז אני אפנה לאסטרטגיה של Social Creativity.

אם אני חושבת שהסטטוס קוו לא לגיטימי והסטיגמה לא מוצדקת, נראה
Social Competition,
כמו הפגנות ומאבק לשינוי הסטטוס קוו.