פיוס ויישוב סכסוכים – מודל הפיוס מבוסס הצרכים

Question 1

איזו אסטרטגיה יציבה גילו בתורת המשחקים?

Answer 1

בתורת המשחקים גילו שאסטרטגיה יציבה יותר היא אחרי כל פעמיים שהפרטנר לא משתף פעולה לא לשתף פעולה גם.

זאת כדי לא לכלוא את שני הצדדים במעגל של נקמה.

Question 2

תיאוריות הפיוס מתפתחות על איזה רקע?

Answer 2

התיאוריות האלה מתפתחות על רקע המלחמה הקרה. משערים שזה קשור לנפילה של הגוש הסובייטי, משהו השתנה בפסיכולוגיה של האנשים ושל יחסים בין הקבוצות, והתחילו להתעניין יותר בפיוס. הסרה של מחסומים רגשיים, ריפוי היחסים, הסרת שלילת האחר כמרכיב מרכזי בזהות.

Question 3

מהי הדוגמא הכי מוכרת של התנצלות בהקשר בין קבוצתי?

Answer 3

הדוגמה הכי מוכרת היא של דרום אפריקה, של ועדת האמת והפיוס.

Question 4

מהן 2 מוטיבציות לפיוס?

Answer 4

1. רוצים לדעת את האמת.
   אם עושים תהליך של צדק מעניש יוצרים תמריץ לפושעים לא לספר את האמת. המחשבה הייתה שאם נותנים להם איזושהי חנינה תמורת האמת תהיה להם מוטיבציה לספר את האמת, ולאמת יש ערך מאוד חשוב.
2. Reconciliation –
   עושים את התהליכים האלה הרבה פעמים בחברות שצריכים לחיות אחד עם השני באותה חברה ולכן צריכים לעשות תהליך של ריפוי.

Question 5

הגדר מודל הפיוס מבוסס הצרכים

Answer 5

מודל פסיכולוגי חברתי שהמטרה שלו היא לנתח מה קורה כשאנחנו משתמשים במעגל ההתנצלות-סליחה.

מודל הפיוס מבוסס הצרכים מנסה להסביר מה הדבר הרגשי שצריך לקרות למען פיוס

Question 6

גם בבעלי חיים אחרים יש מנגנונים טבעיים שהתפתחו כדי להתפייס אחרי פגיעה

למה?

Answer 6

מתוך מחשבה שיהיה קונפליקט בכל חיים חברתיים ואי אפשר על כל קונפליקט להתנקם, צריך להיות מנגנון מפייס.

Question 7

הגדר מעגל ההתנצלות-סליחה

Answer 7

ההשערה היא שמעגל ההתנצלות-סליחה הוא מנגנון שהתפתח אצל בני אדם כדי לאפשר החזרה של יחסים בעקבות פגיעה.

Question 8

למה אנחנו מחליטים להשתמש במעגל ההתנצלות-סליחה?

Answer 8

יש כמה שיקולים וכמה מודלים, למשל עד כמה השקענו ביחסים וכמה אנחנו מחויבים להם. זה מודל כלכלי, אבל כדי להתפייס החישוב הכלכלי לא מספיק. לפעמים עושים את החישוב ששווה לנו להישאר ביחסים, שהאלטרנטיבות לא יותר טובות אבל עדיין צריך לקרות משהו נוסף.

Question 9

מה צריך לקרות בכדי שיהיה פיוס?

Answer 9

לצורך פיוס חשוב לא רק המודל הכלכלי של מה יש לי להרוויח ומה יש לי להפסיד מהפיוס, אלא צריך לקרות משהו נוסף. יש שני מימדים – גם שיקול אינסטרומנטלי וגם משהו רגשי שצריך לקרות מעבר.

Question 10

הגדר פיוס כעסקת חליפין רגשית

Answer 10

הטענה של המודל היא שפגיעה יוצרת איום לזהות גם של הפוגעים וגם של הנפגעים. יש צורך לשקם את הזהות כי יש צורך שהזהות תהיה חיובית גם כאינדיבידואלים וגם כקבוצה. אם הצד השני יספק את הצורך שלי באמצעות התנצלות או סליחה זה ישקם את הזהות המאוימת, נרגיש שהאיום לזהות הוסדר ואז נרצה יותר להתפייס.

Question 11

בפסיכולוגיה חברתית יש את ה-
big two.

מהם?

Answer 11

תיאוריות שונות מתחומים שונים שמגיעות למסקנה שיש שני מימדים שלפיהם אנחנו שופטים מטרות חברתיות.

בתיאוריות שונות יש למימדים שמות שונים – agency/communion, love/respect וכו’.

Question 12

מה המימדים המאוימים בזהות?

Answer 12

המימד האופקי -
עד כמה אני מתחברת לאנשים אחרים, עד כמה אנשים אחרים אוהבים אותי ותופסים אותי כאדם טוב, הוגן, חיובי, נחמד
(communion, love, warmth, friendliness).

המימד האנכי –
המיקום שלי ביחס לאחרים. האם אני יכולה להשיג את המטרות שלי, האם אני נתפסת כאינטליגנטית, בעלת מוטיבציה, אנשים מכבדים ומעריכים אותי, יש לי את הכוח להשיג את מה שאני רוצה, הקול שלי נשמע בחברה
(שומעים את הדרך שבה אני רואה את הדברים).

Question 13

לנפגעים יש איום לאיזה מימד?
איזה צורך נוצר כתוצאה מכך?

Answer 13

לנפגעים יש איום למימד של ה-
agency,
לכן יהיה צורך לשקם את המימד הזה – כלומר צורך בהעצמה.

Question 14

מהן שתי דרכים של הנפגע להחזיר כוח לידיים שלו?

Answer 14

1. נקמה
2. התנצלות

Question 15

הגדר נקמה כדרך לשיקום
agency

Answer 15

מבחינה אבולוציונית נקמה נחשבת לדבר אדפטיבי. הטענה בפסיכולוגיה אבולוציונית היא שנקמה היא משהו שיוצר הרתעה. יש ניסויים שתומכים בכך, למשל שאנשים נוקמים יותר כשיש צד שלישי שצופה. אבל במערכות יחסים קרובות העלות של הנקמה היא גבוהה יותר לפעמים, ואז תהיה הימנעות (למשל כשהבוס פגע בי לא כדאי להתנקם) ובמערכות יחסים קרובות תהיה מוטיבציה להתפייס כדי לשמר את ההשקעה שיש במערכת היחסים.

Question 16

הגדר התנצלות כדרך לשיקום
agency

Answer 16

ברגע שהצד הפוגע מתנצל בפני הנפגעים הוא בעצם מודה בכך שהוא לא בסדר ושעכשיו יש לצד השני את הכוח. ההתנצלות מחזירה את הכוח לידיים של הנפגע.

Question 17

איזה איום חווים הפוגעים?

Answer 17

הפוגעים מרגישים איום לזהות המוסרית

יש חשש מנידוי או הוקעה, זו הסנקציה שהחברה מטילה על מישהו שפוגע. לפעמים גם חרטה ובושה – הרבה פעמים הם לא חושבים שמה שהם עשו לא בסדר, אבל הם מבינים שאחרים חושבים שההתנהגות שלהם לא בסדר.

Question 18

בגלל האיום לזהות המוסרית יש צורך במה?

Answer 18

בקבלה מוסרית

Question 19

יש שני דברים שאפשר לעשות כדי להסיר את האיום לזהות המוסרית

מהם ובמה החישוב תלוי?

Answer 19

זה תלוי בחישוב של אם אני מרגישה בושה והחישוב של מה יקרה בסיטואציה:

1. Moral disengagement
2. סליחה

Question 20

הגדר
moral disengagement

Answer 20

אומרים שלא קרה כלום, או שהקורבן ממציא או שמלכתחילה מה שעשיתי בסדר תחת הנסיבות. כל מיני דברים שמערערים על החומרה של המעשה.

Question 21

הגדר סליחה כשיקום הזהות המוסרית

Answer 21

אם הנפגע מביע סליחה

Question 22

מחקר בקונטקסט של יחסי יהודים/גרמנים-

הנבדקים היו סטודנטים יהודים וגרמנים. נחשפו למסר של קבלה או העצמה. מסר של קבלה דיבר על כך שצריכים לקבל את הגרמנים/יהודים ולהבין כי לא קל להם לחיות עם העבר. מסר של העצמה דיבר על כך שאנחנו צריכים להוקיר את התרומה של הגרמנים/יהודים לאנושות וכי זכותם להרגיש גאים וחזקים בארצם.

מה מצאו?

Answer 22

שני המסרים הם מאוד חיוביים, ועם זאת הגרמנים הראו יותר נכונות לפיוס בעקבות מסר של קבלה והיהודים הראו יותר נכונות לפיוס בעקבות מסר של העצמה.

Question 23

מחקר בקונטקסט של יחסי יהודים/גרמנים-
מה הקונפאונדינג (הסבר אלטרנטיבי) לממצאים?

Answer 23

ההסבר האלטרנטיבי לממצאים יכול להיות הבדלים בין התרבויות

Question 24

כדי לשלול את ההסבר האלטרנטיבי למחקר ביהודים וגרמנים עשו ניסוי נוסף שבדק את אותה שאלת מחקר אבל הפעם בקונטקסט של הטבח בכפר קאסם

שוב נחשפים למסר של קבלה (“עלינו לקבל את אחינו היהודים/ערבים ולהבין כי לא קל להם לחיות עם העבר”) ומסר של העצמה (“עלינו להכיר בזכותם של היהודים/ערבים להרגיש גאים וחזקים במולדתם”).

מה מצאו הפעם?

Answer 24

הפעם יהודים הראו יותר נכונות לפיוס בעקבות מסר מקבל וערבים הראו יותר נכונות לפיוס בעקבות מסר מעצים.

Question 25

מה המסקנה מהמחקר בגרמנים ויהודים והמחקר המשך ביהודים וערבים?

Answer 25

חברי אותה קבוצה בקונטקסט שבו הם נפגעים מעדיפים העצמה ובקונטקסט שבו הם פוגעים הם מעדיפים קבלה.

זה מאפשר לשלול את ההסבר של תרבות כהסבר אלטרנטיבי.

Question 26

בקונטקסטים בין אישיים מצאו ממצאים דומים לאלה הבין קבוצתיים

נכון או לא נכון?

Answer 26

נכון

Question 27

הגדר
magnitude gap

Answer 27

בכל הקונטקסטים – ממצא רובסטי של magnitude gap,
כלומר מי נכון יותר להתפייס.
אומרים שיש תמיד פער מאוד גדול בתפיסה של עוצמת הפגיעה על ידי הפוגעים ועל ידי הנפגעים. מתייחס לכך שהפוגע רואה את הפגיעה כפחות חמורה מאשר הנפגע.

Question 28

הגדר מודל תוכן הסטריאוטיפים

Answer 28

מודל תוכן הסטריאוטיפים מציע שיש שני מימדים –
warmth ו-competence.

עד שפרסמו את המודל המחשבה הייתה שסטריאוטיפים הם שליליים, והמודל אומר שסטריאוטיפים הם הרבה פעמים לא שליליים אלא אמביוולנטיים.

Question 29

הגדר קבוצות שנתפסות כגבוהות בקומפטנטיות ונמוכות בחום

Answer 29

קבוצות שמעוררות סטריאוטיפים קנאיים.

Question 30

הגדר קבוצות שנתפסות כגבוהות בחום ונמוכות בקומפטנטיות

Answer 30

קבוצות שמעוררות סטריאוטיפים פטרנליסטיים. המודל טוען שקבוצות אלה מעוררות רגשות של רחמים שיש בהם גם מרכיב שלילי.

Question 31

האם המודל פיוס תקף לקונטקסטים של אי שוויון מבני?

Answer 31

ביחסים בין קבוצות שיש בהן סטריאוטיפים אמביוולנטיים אפשר לנבא שהמודל הזה תקף, ובמחקר בארה”ב נמצא שבאינטראקציות בין גזעיות שחורים רצו שיכבדו אותם ולבנים רצו שיחבבו אותם. תואם לצורך בשיקום ה-
agency
ושיקום ה-
warmth.
באינטראקציות תוך גזעיות הצורך הזה לא עולה.

Question 32

ניסוי בקונטקסט של אוניברסיטאות עם סטטוס שונה:

מחקר בדק את הניבויים של המודל בקונטקסט של אוניברסיטאות עם סטטוס שונה. נתנו לנבדקים נתונים על כך שהסיכוי להתקבל לתואר שני עבור סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה נמוך יותר מאשר של הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב. כלומר מציע אי שוויון בין הסטודנטים.

אחרי המידע הזה חשפו אותם למסר שמאשש את הקומפטנטיות שלהם (למשל מסר מנציג קבוצת החוץ שאומר שהסטודנטים מהאוניברסיטה חכמים) ומסר שמאשש את החום שלהם (למשל מסר שאומר שהם יודעים שסטודנטים מהאוניברסיטה הם אנשים טובים והוגנים).

המשתנה התלוי לא היה רק נכונות לפיוס אלא נכונות לפעול כדי לשנות את המצב. למשל להיפגש עם ראשי החוגים ולדבר על כך שצריך שוויון בין האוניברסיטאות.

מה מצאו?

Answer 32

רואים שיש אפקט עיקרי – הסטודנטים של הפתוחה יותר רוצים לעשות את הפעולות לשינוי, כלומר הצד שחשוב לו יותר לשנות זה הצד הנפגע. יש גם אינטראקציה – הסטודנטים בפתוחה רוצים יותר לפעול לשינוי בעקבות מסר מעצים. הממצא הזה אינו טריוויאלי, נראה כי הם עדיין צריכים את האישוש כדי להגביר את הנכונות לפעול לשינוי.

אצל הקבוצה החזקה, כלומר אצל הסטודנטים בתל אביב, רואים שיש יותר נכונות לפעול לשינוי בעקבות מסר שמאשש את החום.

Question 33

ניסוי בקונטקסט של אוניברסיטאות עם סטטוס שונה:
למה הממצא בקרב הסטודנטים בתל אביב הוא לא אינטואיטיבי?

Answer 33

כי יש הרבה ממצאים שקשורים ל-
moral licensing,
כלומר כשאומרים לאנשים שהם טובים ומוסריים הם מרשים לעצמם להתנהג בצורה שלא תואמת לכך. כאן רואים שקורה דבר הפוך. ההשערה היא שזה כנראה על רקע של איום והמסר שמאשש את המימד המאוים גורם ליותר נכונות לפעול לשינוי.

Question 34

מהן ההשלכות התיאורטיות של מודל הפיוס?

Answer 34

מבחינה תיאורטית זה אומר שתיאוריות בפסיכולוגיה חברתית צריכות לשים יותר דגש על מוטיבציות מוסריות. יש כנראה מוטיבציה מוסרית שלא כפופה לכוח.

כמו בתיאוריה של
SDT

Question 35

מהן ההשלכות הפרקטיות של מודל הפיוס?

Answer 35

בהתערבויות פרקטיות שבהן עושים מפגשי דיאלוג בין חברי קבוצות רוב ומיעוט - אם שמים דגש רק על חברות וקבלה הדדית, הצורך של חברי הקבוצה החלשה יותר לא יענה כי הם צריכים יותר
agency.

השערת המגע

Question 36

מחקר קונפליקטים דואליים - חלק 1

ברוב הקונפליקטים אין לנו פוגעים ונפגעים חד משמעיים.
רצו לבדוק מה קורה כשהפוגעים גם נפגעים ולהיפך. עשו ניסוי שהוא וריאציה על משחק הדיקטטור (שני נבדקים שאחד מקבל משאב ומחליט לחלק את המשאב בינו לבין השני). שני השחקנים יכלו לחלק את המשאב וקיבלו אחר כך פידבק על החלוקה שלהם.

בתנאי הביקורת אמרו ששניהם בסדר, בתנאי של הנפגעים אמרו להם שהם חילקו בסדר אבל הפרטנר לא, בתנאי של הפוגעים אמרו שהם לא התנהגו בהגינות והפרטנר כן, ובתנאי הדואלים אמרו ששניהם לא התנהלו בהגינות.

בשלב הראשון הייתה מדידה של הצורך ב-agency ובקבלה מוסרית

מה מצאו?

Answer 36

בהשוואה לביקורת לנפגעים הייתה עליה בצורך ב-
agency
, לפוגעים היה יותר צורך בקבלה מוסרית.

לדואליים הייתה עליה גם בצורך ב-
agency
וגם בקבלה מוסרית.
רצו גם יותר השפעה וגם שתהיה להם הזדמנות להסביר את עצמם.

Question 37

מחקר קונפליקטים דואליים - חלק 2

ברוב הקונפליקטים אין לנו פוגעים ונפגעים חד משמעיים.
רצו לבדוק מה קורה כשהפוגעים גם נפגעים ולהיפך. עשו ניסוי שהוא וריאציה על משחק הדיקטטור (שני נבדקים שאחד מקבל משאב ומחליט לחלק את המשאב בינו לבין השני). שני השחקנים יכלו לחלק את המשאב וקיבלו אחר כך פידבק על החלוקה שלהם.

בתנאי הביקורת אמרו ששניהם בסדר, בתנאי של הנפגעים אמרו להם שהם חילקו בסדר אבל הפרטנר לא, בתנאי של הפוגעים אמרו שהם לא התנהגו בהגינות והפרטנר כן, ובתנאי הדואלים אמרו ששניהם לא התנהלו בהגינות.

בשלב השני מדדו את ההתנהגות באמצעות מספר ניסויים. בחלק מהם הייתה הזדמנות להתנהג בצורה אלטרואיסטית.

מה מצאו?

Answer 37

כשלפוגעים יש הזדמנות הם מראים יותר התנהגות פרו-חברתית ומנסים לעזור יותר. כשיש הזדמנות להתנהג בצורה אגרסיבית יותר, למשל לשלול משאבים מהצד השני, רואים שהנפגעים אגרסיביים יותר.

הדואליים אותו דבר מבחינת הנפגעים – יותר אגרסיביים ופחות עוזרים.

Question 38

הגדר
Primacy of Agency

Answer 38

הצורך בהשבת ה-
agency
מקבל קדימות על פני הצורך בהשבת הזהות המוסרית.

החוויה של להיפגע הרבה יותר עמוקה מאשר להיות הפוגע.

Question 39

האם סיפוק הצורך ב-
agency
יאפשר לצורך במוסריות להשפיע יותר על ההתנהגות של “דואלים”?

Answer 39

בקונפליקטים דואליים, מכיוון שהחוויה שאני נפגעתי יותר חזקה מזה שפגעתי, לא נעים לחשוב שפגעתי במישהו אחר אבל יותר קל להתקדם מזה. רואים שלכל צד דחוף יותר לשקם את המימד של ה-
agency,
את התחושה של הכבוד יותר מאשר תחושה של מוסריות.

Question 40

מה קורה אם יש משיכת חבל בין הצורך ב-agency
לבין הצורך בשיקום הדימוי המוסרי
ומביאים לסיפוק בצורך ב-
agency?

Answer 40

אם מביאים לסיפוק בצורך ב-
agency
זה ירגיע קצת את הרצון לשקם את המימד הזה וייתן למימד של המוסריות יותר השפעה על ההתנהגות.

Question 41

ניסוי:
נתנה לנבדקים לחשוב על קונפליקט שהיה להם עם אח או קולגה בעבודה והקצתה אותם באופן אקראי לשלושה תנאים. בתנאי של אישוש ה-
agency
היו צריכים לחשוב על סיטואציה שלא קשורה לקונפליקט שבה העריכו אותם, כיבדו אותם, שהייתה להם השפעה, ואחרי זה חזרו לחשוב על הקונפליקט.

מה מצאו?

Answer 41

מצאה שנבדקים שעברו אישוש של ה- agency
בהשוואה לנבדקים שכתבו על משהו ניטרלי הסכימו יותר לתת קדימות לשיקולים מוסריים (חשוב לי לצאת בסדר איתו, לצאת הוגן גם אם זה אומר שאני מוותר על משהו).

Question 42

באיזה סוג של יחסים אישוש ה-
agency
היה בעל השפעה גדולה יותר על נכונות לפיוס / מתן קדימות לשיקולים מוסריים?

Answer 42

במיוחד ביחסים עם מחויבות נמוכה.

Question 43

באיזה סוג יחסים יש טרנספורמציה של מוטיבציות?

Answer 43

ביחסים עם מחויבות גבוהה יש טרנספורמציה של מוטיבציות. כשפוגעים בנו הנטייה המיידית או האוטומטית היא להתנקם. לפי התיאוריות האבולוציונית יש בזה היגיון כי זה מייצר הרתעה.

יש איזשהו חישוב רגשי של מה העלות של נקמה – אם העלות גבוהה מדי אני אנתק את הקשר, אם היחסים בעלי ערך גבוה תהיה טרנספורמציה של מוטיבציות (ממוטיבציה ראשונית של נקמנות תתפתח מוטיבציה של נכונות לסלוח).

Question 44

מה צריך שיקרה במערכות יחסים עם מחויבות נמוכה בשביל טרנספורמציה של מוטיבציה?

Answer 44

במערכת יחסים עם מחויבות נמוכה זה לא קורה, והמחקר מציע שבמערכות יחסים עם מחויבות נמוכה שבהן הטרנספורמציה של המוטיבציה לא מתרחשת בכל מקרה, האישוש של ה-
agency
נחוץ יותר כדי לגרום לטרנספורמציה של המוטיבציה.

Question 45

האם אישוש מוסריות משפיע על נכונות לפיוס?

Answer 45

אישוש מוסריות לא השפיע על נכונות לפיוס

אפשר להגיד שאולי זה לא עניין של אישוש של ה-
agency,
אולי כל דבר שעושה מצב רוח גורם ליותר סלחנות. נבדקים שהוקצו לתנאי שהיו צריכים לכתוב על סיטואציה בה הם היו הוגנים ומתחשבים לא השפיע על הנכונות שלהם לפיוס, לא גרם לטרנספורמציה של המוטיבציה. יכול להיות שיש סיטואציות מסוימות שזה אפילו יפחית את הנטייה לפיוס. עצם האישוש של המוסריות לא הביא ליותר נכונות לפיוס.

Question 46

למה אנשים רוצים שיכירו בהם כקורבן?

Answer 46

הטענה היא שלא רוצים להיות קורבן אבל רוצים את ההכרה בסטטוס של קורבן כי זה יכול לשקם בו זמנית גם את המימד של המוסריות וגם את המימד של ה-
agency.

Question 47

כיצד סטטוס של קורבן יכול לשקם את המימד של המוסריות?

Answer 47

מוסריות מכיוון שאנחנו מייחסים לקורבן יותר מוסריות, ואם אני הקורבן זה אומר שמגיע לי שיפצו אותי, שיחקקו חוקים שיעדיפו אותי או יתנו לי הטבות מסוימות. לכן יש תחרות על תפקיד הקורבן.

Question 48

תחרות על תפקיד הקורבן מנבאת מה?

Answer 48

תחרות על תפקיד הקורבן מנבאת פחות סליחה ונכונות לפיוס.

Question 49

הגדר תרבות הקורבנות

Answer 49

ברמה התרבותית – סכנה בעליה של תרבות הקורבנות. אנחנו לא יכולים לבקש משהו כי מגיע לנו אלא דרך זה שסבלנו, דרך זה שעשו לי עוול.

Question 50

מהי הטענה של אנשים שמבקרים את תרבות הקורבנות ?

Answer 50

הטענה של אנשים שמבקרים את תרבות הקורבנות היא:

1. יש הפחתה של האוטונומיה בלקיחת אחריות אישית או קבוצתית.
   טוענים שברגע שהדרך שלי לבסס את הדרישות שלי היא דרך זה שאני אומרת שעשו לי עוול, זה מפחית את הנטייה שלי לקחת אחריות על הגורל שלי והתוצאות שלי.
2. זה מעצים את המשמעות של פגיעות טריוויאליות.
   ברגע שזו הדרך שלי לתבוע דברים, יש יתרון בכך שאגזים במקום שאחליק דברים ואמשיך הלאה.
3. זה מצדיק אלימות כלפי הפוגעים.
   לפי התפיסה הזאת, ברגע שרואים אותנו בתור הפוגעים מותר לעשות לנו הכל, כי אנחנו הצד הפוגע.

Question 51

הכרה בקורבנות נותנת מה?

Answer 51

ולידציה לחוויה של הקורבנות.

Question 52

ההתייחסות של החברה לקורבנות עברה שינוי משמעותי.

מתי זה קרה?

Answer 52

הטענה היא שזה קשור לשינויים שהתרחשו בשנות ה-90, שהתחילו בנפילה של הגוש הסובייטי. זה גרר לשינוי בתפיסה של היחסים בין קבוצות בתוך המדינות ועבר גם לרמה האישית.

Question 53

אחת הדרכים להפחית תחרות על תפקיד הקורבן היא מה?

Answer 53

על ידי יצירת זהות קורבנית משותפת או זהות תוקפנית משותפת.

Question 54

הגדר זהות קורבנית משותפת

Answer 54

כשאומרים גם לי וגם לצד שני שנפגענו מהקונפליקט בינינו.

נמצא שזהות זו מפחיתה את הצורך להגן על המוסריות, כי התפקיד החברתי של הקורבן הוא תפקיד שמקושר למוסריות. אם הכירו בקורבנות שלי ובסבל שלי חושבים גם שאני מוסרית, ואז אני לא צריכה להגן על הדימוי המוסרי שלי. הזהות הקורבנית המשותפת מפחיתה אינטנסיביות מוסרית, מפחיתה תחרות על תפקיד הקורבן ומגבירה סליחה.

Question 55

הגדר זהות תוקפנית משותפת

Answer 55

כשאומרים לשני הצדדים ששניהם פגעו הרבה בצד השני.

זה מגביר את התחושה של ה-
agency
(אני חשובה, מכבדים אותי, יש לי השפעה, אני קובעת).
גם העלייה ב-
agency
מפחיתה תחרות על תפקיד הקורבן ומגבירה סליחה.

Question 56

מהם צרכים זהותיים בסיסיים?

Answer 56

העצמה וקבלה

Question 57

מה קורה כשהצרכים הזהותיים הבסיסיים מסופקים?

Answer 57

כשהצרכים הזהותיים האלה מסופקים, יש יותר נדיבות כלפי הצד השני בקונפליקט (גם במחיר של ויתור על כוח).