תרבות ומערכות חשיבה Flashcards
הגדר משימת הדג/נהר
נבדקים מתרבויות שונות התבקשו להסתכל על תמונה ולהגיד מה הם רואים
מה נמצא במשימת הדג/נהר בבחינה של תפיסת גירויים מורכבים בהיחשף
לתמונה?
נמצא כי בני תרבויות המזרח
)סין,יפן,
קוריאה(
מתייחסים יותר לקונטקסט - מתארים את
התמונה כ”נהר”
מאשר בני תרבויות המערב
ארה”ב/ אירופה - מתארים את התמונה כ”דגים”
משימת הדג/נהר:
מה נמצא בהתייחסות לאובייקטים?
לא נמצאו הבדלים בהתייחסות לאובייקטים )הדמות
הפוקאלית(
בתמונה - עדין יש אותה התייחסות
לדגים בין שתי הקבוצות, פשוט בקבוצת המזרח
הרחוק יש יותר התייחסות לקונטקסט.
משימת הדג/נהר:
במבחן זיכרון הראו לנבדקים תמונות של דגים
מהתמונה עם וללא הקונטקסט שהיה בתמונה. ושאלו האם הדג הופיע בתמונה
מה מצאו?
הביצועים של
הקבוצה מתרבויות המזרח נפגמו בתנאי ללא קונטקסט.
מה ניתן להסיק ממשימת הדג/נהר?
ממצאים אלו תומכים בהשערה כי התפיסה של אנשים בתרבויות המזרח היא הוליסטית יותר מאלו של
תרבויות המערב ושהם נותנים יותר קשב וחשיבות לרקע ולקונטקסט.
הגדר מטלת קו בתוך מסגרת
מציגים לנבדקים בני תרבויות המערב והמזרח ציור של מלבן עם קו באמצע שיוצר מחלקו העליון. למול אותו
ציור הנבדקים עשו 2 סוגים של מטלות:
1. משימה אבסולוטית
2. משימה יחסית
מטלת קו בתוך מסגרת:
מהי המשימה האבסולוטית?
בה הם נדרשו למצוא מלבן אחר מאפשרויות שניתנו להם בו אורך הקו
האמצעי זהה. משימה זו אבסולוטית כי היא דורשת התמקדות בקו בלבד והשוואתו במנותק מן
המלבן )הקונטקסט(.
מטלת קו בתוך מסגרת:
מהי המשימה היחסית?
בה הם נדרשו למצוא מלבן אחר מאפשרויות שניתנו להם בו היחס בין אורך הקו
האמצעי לצלע המלבן זהה. משימה זו יחסית כי היא דורשת מיקוד ביחסים בין הקו ל מלבן
)הקונטקסט(.
מטלת קו בתוך מסגרת:
מה מצאו?
נבדקים מתרבויות המזרח הצליחו יותר במטלה היחסית, ואילו נבדקים מתרבויות המערב הצליחו יותר
במטלה האבסולוטית.
הגדר מטלת הפרחים
דמיון כללי לעומת תכונה בודדת
במטלה זו הראו לנבדקים ציור של פרח שאלו אותם לאיזה
קבוצת פרחים הפרח יותר דומה מבין 2 קבוצות.
מה מצאו במטלת הפרחים?
- בני תרבויות המזרח מסווגים את הפרח לפי דמיון
כללי . בין הפרחים בקבוצה לפרח הניתן )קבוצה
.)1 - בני התרבויות המערב מבצעים את הסיווג על פי
תכונה בודדת המגדירה מבחינתם שיוך לקטגוריה
למש ל - “פרחים בעלי גבול ישר”
)קבוצה 2(.
מטלת הפרחים:
באיזה סוג של סיווג לקבוצות יותר קל לנמק את הבחירה באופן מילולי ולוגי -
סיווג לפי דמיון כללי או תכונה בודדת?
תכונה בודדת
למשל חלוקה לקטגוריות ביולוגית גם
מתבססת על דמיון/שוני בתכונות בודדות
שיוך ושיפוט קשר בין מושגים: קטגוריזציה לעומת יחסים
במטלה מראים לנבדקים תמונות שונות )או מילים שונות( ומבקשים מהם לחלקם לקבוצות/זוגות )ז”א לקשר
בין פריטים שונים(. למשל תמונות של 2 נשים ותמונות של 2 ילדים, או מילים כמו “עוגה” , “גלידה”, “תנור”,
“מקפיא”.
מה מצאו?
- בני תרבויות המזרח מסווגים את התמונות על פי יחסים בין הפריטים.
▪ במטלת התמונות-
זוגות של אמא + ילד
▪ במטלת המילים-
זוגות של עוגה ותנור . - בני התרבויות המערב מסווגים את התמונות תחת פרטים ששייכים לאותה קטגוריה
שיש בניהם
דמיון
▪ במטלת התמונות-
זוגות של נשים וזוגות של ילדים
▪ במטלת המילים-
זוגות של קינוחים – עוגה וגלידה, וזוגות של מכשירים – תנור ומקפיא.
נותנים לנבדקים תרגיל לוגי בעל הגיון פנימי: 2 טיעונים
קצרים ולאחריהם מסקנה. בתנאי אחד המסקנה
מתיישבת עם המציאות ובתנאי אחר היא סותרת את
המציאות )לוגיקה פורמלית(. על הנבדקים להכריע האם
המסקנה נכונה בהתבסס על טיעונים שהוצגו.
מה מצאו?
1 בני תרבויות המזרח מתקשים יותר במטלה תחת
התנאי של הלוגיקה הפורמלית שסותרת את המציאות.
.2 לא נמצא הבדל כאשר מדובר בטענות לוגיות אבסטרקטיות
)החלפה של העובדות ב
A/B
וכו’(.
בעקבות הממצאים הוסק שיותר קשה לבני תרבויות המזרח ל הפריד את הצורה מהתוכן.
בניסויים שונים נבדק מצב בו על מנת להכריע טענה מסוימת הובאה תחילה עדות חזקה, ולאחריה עדות
נגדית חלשה יותר
לאחר
מכן בודקים את עמדתם של הנבדקים.
מה מצאו?
o נבדקים מתרבויות מזרח מחלישים את עמדתם המקורית
)מתפשרים(.
o נבדקים מתרבויות מערב מתחזקים בעמדתם המקורית-
כנראה כיוון שהם חשים צורך ליישב את
הסתירה שבין העדויות על ידי פסילתה של העדות החלשה יותר
)תהליך דומה לדיסוננס קוגניטיבי,
בשל הקושי לשאת סתירות(.
בעקבות הממצאים הוסק שלבני תרבויות המערב יש צורך יורת גדול להכריע בין שני צדדים מאשר ליישב בין
טענות סותרות.
בניסויים נבחן היחוס הסיבתי – ז”א הסיבה שנבדקים מייחסים לתופעה מסוימת )איך הם מסבירים למה
משהו קורה/קרה(.
אנחנו מבדילים בחלק הזה בין מצב בו מציגים לנבדקים התנהגות של אנשים
)למשל מישהו שמתפרץ
וצועק(
לבין מצב בו מציגים תנועה פיזית של גופים )למשל כדור שמסתובב לצד מסוים על קער ה/מסילה(.
מה נמצא כשמסבירים התנהגות של אנשים?
o נבדקים מהמזרח נוטים יותר להסביר את התופעות לפי קונטקסט.
o נבדקים מערביים נוטים יותר לייחס פעולות לתכונות של אנשים ולהזניח גורמים הקשורים לסביבה –
זוהי טעות הייחוס הבסיסית.
בניסויים נבחן היחוס הסיבתי – ז”א הסיבה שנבדקים מייחסים לתופעה מסוימת )איך הם מסבירים למה
משהו קורה/קרה(.
אנחנו מבדילים בחלק הזה בין מצב בו מציגים לנבדקים התנהגות של אנשים
)למשל מישהו שמתפרץ
וצועק(
לבין מצב בו מציגים תנועה פיזית של גופים )למשל כדור שמסתובב לצד מסוים על קער ה/מסילה(.
מה נמצא כשמסבירים תנועה פיזית של גופים?
o נבדקים מהמזרח -
מעלים יותר גורמי סביבה ושדה
)כבידה, תווך, חיכוך(.
o נבדקים מערביים –
מעלים יותר סיבות הקשורות לאופי הגופים צורה, משקל
נבדקים קיבלו תיאור של מקרה רצח, ורשימה של 97 פריטי מידע שיכולים להיות קשורים לרצח. הם
התבקשו לנפות )למחוק( את פריטי המידע הלא-רלוונטיים. לאחר מכן בחנו את אורך הרשימות של הנבדקים
והפריטים שהשאירו.
מה מצאו?
o נבדקים בני תרבויות המזרח נטו להישאר עם רשימות יחסית ארוכות
)גורמים רבים(.
o נבדקים בני תרבויות המערב נטו להישאר עם רשימות קצרות יותר.
המסקנה היא שנבדקים מערביים מרגישים יותר צורך להכריע בין סיבות ולא להחזיק בהרבה סיבות.
