תיאורית ההתקשרות מזווית פסיכולוגית חברתית

Question 1

מהו הרקע להתפתחות הפסיכולוגיה החברתית?

Answer 1

הפסיכולוגיה החברתית התפתחה בשנות ה50- של המאה ה.20- בהתאם לכך, המחקרים הראשונים היו על תעמולה,
שכנוע, קונפליקטים בהשפעת התקופה שלאחר מלחמת העולם השניה ולאחר מכן המלחמה הקרה.

לאחר מכן, התפתח עניין במערכות יחסים והסתמכות עליהם, כאשר בעבר אותם תחומים מחקר היו תחת פסיכולוגיה
התפתחותית או פסיכולוגיה קלינית

Question 2

המעבר למחקר של מערכות יחסים תחת פסיכולוגיה חברתית התאפשר בזכות מה?

Answer 2

1. הבנת החשיבות החברתית של נושאים כמו יחסים במשפחה
2. התפתחות שיטות המחקר והתאמתם לשאלות המחקר בנושא משפחה ויחסים

Question 3

כיום התיאוריה מייושמת למגוון רחב של היבטים פסיכולוגיים חברתיים

כמו מה?

Answer 3

סכימות חברתיות

ויסות רגשי

אהבה
רומנטית

תפקוד בנישואים

דעות קדומות

יחסים בין קבוצתיים

Question 4

מי היה בולבי?

Answer 4

בולבי היה פסיכואנליטיקי בריטי שפיתח את תאוריית ההתקשרות תחת השאלה:
מדוע ל
“Maternal Deprivation”
)הזנחה אמהית/הורית(
יש השפעה מכרעת על התפתחות האישיות?

Question 5

בולבי עושה תצפיות בבתי יתומים, ורואה שכאשר נוצר קשר בין ילד לאחת מהמטפלות קורה מה?

Answer 5

אז הסיכויים של הילד לשרוד
גבוהים יותר

Question 6

בולבי רואה שהיחסים עם דמות התקשרות – מחוץ לבית היתומים הוא הניח
שמדובר באם - משפיעים מאוד על האישיות של הילד

איך?

Answer 6

1. כשהיחסים טובים זה מאפשר לילד לחוש ביטחון, קבלה חברתית ו
   well being
2. כשהיחסים אינם טובים/יציבים אותם מאפיינים נפגעים.

Question 7

הגדר אתולוגיה

Answer 7

פרדיגמת מחקר שמנסה להבין
תופעות חברתיות מזווית אבולוציונית דרך השוואה בין בע”ח לבין בני אדם.

Question 8

מהי ההנחה באתולוגיה?

Answer 8

שבעלי חיים שנמוכים מאיתנו בסולם הפילוגנטי

במילים אחרות סולם
ההתפתחות האבולוציוני, מושפעים פחות ממרכיבים של למידה ויותר ממנגנונים אינסטינקטיביים ורפלקסים

Question 9

בניסיון להסביר את המנגנון הזה של ההתקשרות בולבי מקבל השראה ממה?

Answer 9

מהאתולוגיה

Question 10

הגדר מערכות התנהגותית

Answer 10

“תוכנית” ביולוגית שמארגנות את ההתנהגות באופן
שמעלה את סיכויי ההישרדות.

אותם תוכניות מופעלות מטריגר מסוים בסביבה, זהו ה-
Proximate causation –
ומשרתות מטרה סופית -
Ultimate causation.

Question 11

מהו אחד המחקרים שמפעים על בולבי?

Answer 11

המחקר האתולוגי של לורנץ על הטבעה בברווזים

במחקר זה מראה לורנץ כיצד ברווזים נקשרים ועוקבים אחר הדמות הנוכחת בעת הבקיעה של הם מהביצה באופן
אינסטינקטיבי .

Question 12

מה מסיק בולבי על מנגנון ההתקשרות?

Answer 12

בולבי מסיק שגם מנגנון ההתקשרות הוא מערכת התנהגותית, ובהתאם לכך מטרתה של מערכת ההתקשרות בילד לפי
בולבי היא להיצמד לדמות המטפלת ובכך להעלות את סיכויי ההישרדות.

Question 13

מה קורה כשאדם נתקל באיומים,
הודות ל-
attachment behavioral system?

Answer 13

הוא מראה התנהגויות כמו היצמדות למטפל

Question 14

אחת הטענות שעלו בתחילת התחום הייתה ש ההתקשרות תלויה רק בקישור בין דמות ההתקשרות לבין האוכל שהיא
מעניקה לילד .

איזה ניסוי בחן זאת?

Answer 14

במחקר שנעשה בשנות ה50- הארלו בחן את ההתקשרות של גורי קופים לדמות שיצר. הדמות הייתה
בתנאי אדם מבד, ובתנאי אחר מסלילי מתכת

Question 15

מה נמצא בניסוי של הארלו?

Answer 15

למרות ששתי הדמויות צומדו עם אוכל, בעת נוגחותו של גירוי מפחיד,
הקופים התנחמו בנוכחות הדמות מהבד ולא זו שעשויה מסליל מתכת.

Question 16

הגדר מחקר פרדיגמת מצב ה”זר”

Answer 16

ניסוי שעוצב בו נותנים לתינוק לשחק בחדר עם דמות ההתקשרות )האמא,
רוב הזמן( ואז מכניסים אדם זר )שבדרך כלל יגרום למצוקה/אי נוחות( בשלב מאוחר יותר דמות ההתקשרות
עוזבת את החדר , ולבסוף היא חוזרת. בכל אחד מן המצבים נמדדת התגובה של הילד. לפי התגובה שלו ניתן
לנתח את סגנון ההתקשרות של הילד לדמות ההתקשרות.

Question 17

מהי הפונקציה הביולוגית של מערכת ההתקשרות?

Answer 17

הגנה דרך קירבה לדמויות ההתקשרות.

Question 18

באיזו רמה פועלת מערכת ההתקשרות?

Answer 18

פועלת ברמה תת-קורטיקלית- זאת אומרת מהווה התנהגות “בסיסית” שלא דורשת תהליכים מורכבים. זה הופך את
מערכת ההתקשרות ל רפלקסיבית, לא מודעת. אלו מנגנונים שמשותפים לנו לבע”ח אחרים הנמוכים מאיתנו בסולם
הפילוגנטי.

מצד שני, מערכת ההתקשרות כוללת גם מכניזמים התנהגותיים-קוגניטיביים גבוהים יותר, שמאפשרים גמישות
ולמידה ובכך אנחנו נבדלים מבע”ח האחרים לפי האתולוגיה

Question 19

אירועים חברתיים “מתכנתים” את הפעולות
העצביות/קוגניטיביות בתהליך למידה. זה מוביל ליצירת ציפיות לגבי נתיבים/מכשולים בדרך להשגת מטרות המערכת
בקונטקסטים שונים. הציפיות אלה הן המקור ל2 מאפיינים

מהם?

Answer 19

1. המשכיות תוך אישית
2. שונות בין אישית

Question 20

הגדר המשכיות תוך אישית

Answer 20

עקביות התנהגותית פנימית של האדם -

רכישת ההתקשרות כסוג של תכונה/דפוס
התנהגות

Question 21

הגדר שונות בין אישית

Answer 21

שוני באופן שבו אנשים מתקשרים/מגיבים לדמויות המרכזיות בחייהם -

התפתחות סגנונות
התקשרות שונים

Question 22

מהי מטרת מערכת ההתקשרות?

Answer 22

לשמר שיווי משקל רגשי
)ויסות(.

דמות ההתקשרות צריכה לספק באופן אמין הגנה, תמיכה
והקלה.

Question 23

מה התפקיד של דמות ההתקשרות במפגש עם איום?

Answer 23

דמות ההתקשרות מאפשר בטחון במפגש עם איום, בשונה
מאינטראקציות חברתיות רגילות

Question 24

מה קורה כשיש חוסר בטחון בהתקשרות?

Answer 24

ברגיל , כשהאיום מוסר המערכת עוברת די-אקטיבציה ומאפשרת למערכות אחרות להיות
מופעלות. לכן, ההנחה היא שחוסר בטחון בהתקשרות מכשיל את התפתחותן של מערכות אחרות- כיוון שהמערכת
לא עובדת דה-אקטיבציה ולא מאפשר למערכות אחרות לעבור אקטיבציה ולהתפתח.

Question 25

נבדקים במחקר ענו על שאלון
WHOTO-
שנועד לזהות את דמות ההתקשרות הראשית של האדם דרך 6 פריטים.
השאלון מבקש מהנבדקים להגיד מי הם האנשים עליהם הם מסתמכים לשם קבלת צורות שונות של הגנה,
הנחייה ותמיכה וכן את התפקיד שלהם בחיי הנבדק )אם, אב, אח, חבר, בן זוג(.
לאחר מכן בניסוי הנבדקים נחשפים בתנאי המחקר למילים מאיימות )פרידה, כשלון..( ובתנאי הביקורות למילים
ניטרליות. לבסוף נבדקת הזמינות של שמות דמויות ההתקשרות שנמצאו בשאלון המקדים

מה מדגים מחקר זה?

Answer 25

מחקר זה מדגים כיצד ההתפתחות של שיטות וכלי המחקר הביאו להתפתחות בתחום המחקר כיוון שמחקר זה
התאפשר בזכות היכולת לבדוק זמני תגובה

Question 26

מהן מטלות אפשריות לבדיקת זמינות?
במחקר
WHOTO

Answer 26

1. השלמת אותיות במילה -
   בודקים אם נוטים להשלים מהר יותר מילה שמתקשרת לדמות ההתקשרות
2. lexical decision -
   בהינתן ברצף אותיות שמופיע על המסך הנבדק צריך ללחוץ על מקש מסוים בשביל
   מילים ומקש אחר בשביל ג’יבריש
   )בודקים אם נוטים לסמן את השם של דמות ההתקשרות מהר יותר
   כמילה(
3. אפקט סטרופ

Question 27

מחקר
WHOTO:
מה היו המסקנות?

Answer 27

1 לנוכח איום הייתה אקטיבציה
)זמינות גדולה יותר(
של ייצוגי דמויות ההתקשרות של הנבדקים.

.2 האקטיבציה של ייצוג הדמויות הביאה לשיפור מצב הרוח ול רגש חיובי כלפי גירויים נטרלים.
)הרגש החיובי שמדווח כלפי גירויים נטרלים בעצם מהווה אינדיקציה להתעוררות רגש חיובי שאינו בהכרח מודע
בעקבות האקטיבציה של דמות ההתקשרות(

Question 28

הגדר הבדלים בין אישיים בהתקשרות

Answer 28

לפי תיאורטיקנים בנושא, כל בני האדם נולדים עם מערכת התקשרות נורמלית, ישנם הבדלי טמפרמנט )מזג( – למשל
כאלו עם נטייה יותר חרדתית וכאלו פחות.

Question 29

הגדר תסריט הבסיס הבטוח

Answer 29

כל עוד דמויות ההתקשרות זמנה ורגישה מתפתח תסריט הבסיס הבטוח:
“אם אני נתקל במכשול ו/או אהיה במצוקה, אוכל לפנות לאדם משמעותי לעזרה; סביר להניח שהוא או היא יהיו
זמינים ותומכים; אני אחווה הקלה ונחמה כתוצאה מהקרבה לאדם זה; אז אני יכול לחזור לפעילויות אחרות”.

התסריט משקף בטחון בהתקשרות: תחושה שהעולם הוא מקום בטוח, ושדמויות ההתקשרות עוזרות כשצריך, יש
חיפוש קירבה ואסטרטגיה אפקטיבית לוויסות רגשי .

Question 30

מה קורה במצב של אי זמינות של דמויות ההתקשרות?

Answer 30

יש ספקות לגבי היכולת להשיג בטחון. דאגות אלה עשויות, למשל,
להשאיר את מערכת ההתקשרות במצב מתמיד של אקטיבציה ואת האדם עסוק באיומים ובצורך בהגנה- זה מפריע
לתפקוד של מערכות אחרות. במצב זה מטרת מערכת ההתקשרות לא מושגת ונוצרים מה שהתאורטיקנים מכנים
מנגנוני התקשרות שניוניים / אסטרטגיות שניוניות.

Question 31

מהן דוגמאות למנגנוני התקשרות שניוניים?

Answer 31

1. היפראקטיבציה -
   מקביל ל
   fight
2. דה-אקטיבציה -
   מקביל ל
   flight

Question 32

מתי תופעל היפראקטיבציה?

Answer 32

אסטרטגיה זו תופעל כאשר:

• דמות ההתקשרות לפעמים מגיבה ולפעמים לא.
  )כמו לוח חיזוקים חלקי בלמידה-
  לפעמים כן ולפעמים לא
  מביא למצב שמאוד קשה להכחיד את התגובה/התניה(.
  התקשרות אמביוולנטית/חרדה.
• ישנו תגמול של ניסיונות חיפוש קרבה רעשניים
  )הדמות מגיבה כאשר נורא מצקים לה/ בוכים וכו’(

Question 33

באיזה התנהגות מתבטאת היפראקטיבציה?

Answer 33

• הגברה של ניסיונות ההתקשרות
  )ניסיון “לכפות” אותה( –
  היקשרות מוגזמת וחוסר יכולת להיפרד.
• אקטיבציה כרונית של המערכת
  )הערכות מוגזמות של סכנה ושל אי זמינות דמות ההתקשרות, הגברת
  התביעה לתשומת לב ותמיכה(

Question 34

מתי תופעל דה-אקטיבציה?

Answer 34

אסטרטגיה זו תופעל כאשר:
- דמות ההתקשרות מענישה על ביטוי צורך בקרבה. התקשרות נמנעת.
- דמות ההתקשרות לא זמינה

Question 35

באיזו התנהגות מתבטאת דה-אקטיבציה?

Answer 35

• למידה שעדיף “להחביא” סימני צורך בדמות ההתקשרות
• חיפש הקרבה לדמות נחלש/נחסם
• דה-אקטיבציה של המערכת למרות שלא הושגה תחושת בטחון
  ניסיון להתגבר לבד על מכשולים כדי)
  להימנע מהמצוקה שנגרמת מאי-הזמינות, התכחשות לצרכי ההתקשרות)

Question 36

דה-אקטיבציה יכול להראות מבחוץ כמו “עצמאות” או “יוזמה” ז”א המצוקה לא ניכרת מבחוץ , איך בכל זאת נדע שיש
מצוקה?

Answer 36

כש בודקים ממדדים פיזיולוגיים רואים שבכל זאת יש סטרס
)לחץ דם, דופק וכו’(

Question 37

הגדר המודל האינטגרטיבי של מערכת ההתקשרות

Answer 37

מיקולינסר ושייבר מציעים מודל תלת שלבי המתאר את האקטיבציה והדינמיקה של מערכת ההתקשרות בבגרות.
המודל מסביר בשפה המושאלת מתחום התוכנה כיצד מערכת ההתקשרות מייצרת הבדלים בינאישיים בהתאם
לקריטריונים שונים הנקראים “מודולים”.

Question 38

הגדר מודול

Answer 38

מונח מתחום התוכנה

תת-מערכת המהווה חלק מתוכנית מחשב ומבצעת פעולה מסוימת. מודול יכול להיות
עצמאי ואז הוא מכונה מודול ראשי או להוות חלק מתוכנית רחבה יותר הכוללת מודולים נוספים.

Question 39

מערכת ההתקשרות מורכבת מ3- מודולים

מהם?

Answer 39

1. ניטור והערכה של איומים
2. ניטור והערכה של זמינות דמות ההתקשרות
3. ניטור והערכה של היעילות של חיפוש קרבה כאמצעי להתמודדות עם חוסר בטחון בהתקשרות

Question 40

הגדר מודול ניטור והערכה של איומים

Answer 40

המרכיב האחראי לאקטיבציה של מערכת ההתקשרות.

Question 41

הגדר מודול ניטור והערכה של זמינות דמות ההתקשרות

Answer 41

המרכיב האחראי להבדלים בתחושת בטחון בהתקשרות.

Question 42

הגדר מודול ניטור והערכה של היעילות של חיפוש קרבה כאמצעי להתמודדות עם חוסר בטחון בהתקשרות

Answer 42

המרכיב
האחראי על ההבדלים בשימוש באסטרטגיות שניוניות.

Question 43

הגדר מעגלים עצביים של אקזיטציה ואינהיביציה

Answer 43

המודל האינטגרטיבי של מערכת ההתקשרות
כולל מעגלים עצביים של אקזיטציה ואינהיביציה הנובעים משימוש חוזר באסטרטגיות היפר -אקטיבציה
או דה-אקטיבציה שמשפיעים על הניטור של איומים וזמינות של דמויות התקשרות.

Question 44

למה רגיש המודל האינטגרטיבי?

Answer 44

1. לקונטקסט
   bottom up
2. לאישיות
   top down

Question 45

הגדר התקשרות והגנה בפני איומים –
TMT

Answer 45

מדגישה את הייחוד של האדם במודעות לאיום הקיומי שלו
)ז”א רק בני
האדם מודעים כך שהם הולכים למות יום אחד(.
ומנתחת את הדרכים בהם אנשים מתמודדים עם האיום הקיומי הזה.

פותחה ע”י סלומון, גרינברג ופיצ’ינסקי )נחשבו ל”כבשים שחורות”(.

Question 46

TMT-
בניסויים שהם עשו הם חשפו נבדקים לגירויים לא נעימים ב2 תנאים. בתנאי אחד הגירוי היה עורר מחשבות
על האיום הקיומי )מדבר על קרבה למוות, זקנה, תאונות וכו’( ובכך מעל ה את -
בולטות המוות.
בתנאי השני הוצג תוכן הקשור לגירויים לא נעימים שאינם קיומיים
)המחשבה של לעבור
טיפול שיניים ללא הרדמה למשל(.

מה מצאו?

Answer 46

נמצא שגירויים שמעוררים בולטות מוות מעוררים תגובות הגנתיות כמו:

• אימוץ הערכים התרבותיים של קבוצת הפנים והטייה כנגד קבוצת החוץ
  )להגן על תחושת
  המשכיות(
• ניסיון להגביר את ההערכה העצמית

Question 47

TMT -
בניסוי המשך חשפו את הנבדקים לפני ההצגה של הגירויים המאיימים לשמות/גירויים המזכירים את דמויות
ההתקשרות בתנאי אחד
)ובתנאי השני לשמות/גירויים נטרליים( ולאחר מכן חושפים לגירוי המאיים כמו
בניסוי הרגיל.

מה נמצא?

Answer 47

נמצא כי פריימינג של גירויים ש מזכירים את דמויות ההתקשרות מבטלות את ההגנות האלה.

• הפחתת תגובות שליליות כלפי קבוצות חוץ
• פחות הגנתיות בתגובה לאיומים לעצמי

Question 48

מהן תכונות/נטיות המתקשרות להתקשרות בטוחה?

Answer 48

1. דימוי עצמי חיובי
2. התמודדות יעילה עם לחצים
3. פחות הפרעות מצב רוח / חוסר הסתגלות
4. קשרים זוגיים יציבים ומספקים
5. גילויי התנהגות פרו -חברתית ודאגה אלטרואיסטית

Question 49

מה הקשר בין סוגים שונים של התקשרות להתנהגות אלטרואיסטית?

Answer 49

אלו ממצאים מורכבים-

• אנשים בעלי דפוסי התקשרות לא בטוחים מראים רמות נמוכות יותר של דאגה אלטרואיסטית
  בהשווה לאלו עם התקשרות בטוחה, אבל אין הבדל בין התקשרות נמנעת לחרדתית.
• אנשים בעלי התקשרות חרדתית מונים יותר סיבות אגואיסטיות להתנהגות הפרו-חברתית

Question 50

האסטרטגיות השניוניות מאפשרות לנו להתמודד עם מה?

Answer 50

עם איומים שדפוס ההתקשרות מייצר על העצמי

Question 51

הגדר דה-אקטיבציה

Answer 51

דיכוי של הרגשות הקשורים לאיום כדי לא לעורר צרכי התקשרות לא רצויים.

Question 52

הגדר היפראקטיבציה

Answer 52

העצמה של איומים ופגיעות כי זה מצדיק את ההתעקשות לקבל תשומת לב. התמודדות
ממוקדת רגש.

Question 53

השימוש באסטרטגיות ההתקשרות השניוניות מוביל למה?

Answer 53

1. הבדלים בנגישות של זכרונות שליליים
2. מודלים מוטים של העצמי
3. הטייה בתפיסה של אחרים כדומים/שונים מהעצמי הגורמת להערכה שלילית יותר
4. אסטרטגיות שניוניות פוגעות ב
   resilience
   בזמני לחץ

Question 54

הגדר הבדלים בנגישות של זכרונות שליליים

Answer 54

אנשים עם דה-אקטיבציה מתקשים לשלוף לזיכרונות שליליים
)ישנה
הרחקה של זיכרונות אלו(
לעומת אנשים עם היפראקטיבציה אצלם הזיכרונות נגישים אך הם גורמים להצפה
רגשית בגלל חוסר הוויסות שלהם.

Question 55

הגדר מודלים מוטים של העצמי

Answer 55

אנשים עם דה-אקטיבציה נוטים לפתח דימוי עצמי חיובי כפיצוי
)ביטחון עצמי
מופרז(
לעומת אנשים עם היפראקטיבציה אצלם ישנה תפיסה שלילית של העצמי, והסתכלות על העצמי
כדחוי ולא רצוי.

Question 56

הגדר הטייה בתפיסה של אחרים כדומים/שונים מהעצמי הגורמת להערכה שלילית יותר

Answer 56

אנשים עם דה-
אקטיבציה נוטים לתפוס אחרים כשונים מהעצמי כחלק מהמנגנון שמבדיל על העצמי כחיובי. לאנשים עם
היפראקטיבציה יש רצון להתמזג עם האחר ופחד מריחוק והתנתקות, ולכן הם נוטים לתפוס אחרים כדומים
לעצמם, אך כיוון שההערכה העצמית שלהם היא שלילית גם אחרים נתפסים כדחויים וכו’.

Question 57

כיצד אסטרטגיות שניוניות פוגעות ב-resilience
בזמני לחץ?

Answer 57

קשר מורכב – אצל נמנעים האסטרטגיות יעילות
בתנאים רגילים.

Question 58

במחקר על מפונים מעזה )לאחר ההתנתקות( בדקו את דפוס ההשתתפות של הנבדקים המפונים

מה מצאו?

Answer 58

מצאו שאצל נבדקים עם דפוס התקשרות נמנע )דה-אקטיבציה( היו יותר סימפטומים פסיכוסומטיים

Question 59

בניסוי שנעשה נבדקים חולקו לשלישיות לפי סגנונות התקשרות )ואסטרטגיות(- אחד עם התקשרות חרדה, אחד
עם בטוחה ואחד עם נמנעת וניתנה להם משימה לביצוע.
בשלב מסויים החדר החל להעלות עשן.

מה מצאו?

Answer 59

• הראשונים להבחין בעשן היו החרדים
  בגלל העוררות הגבוה שלהם לאיומים
• הראשונים להחליט להפסיק את הניסוי ולצאת מהחדר היו הנמנעים.
  נטייה ל
  flight

הבטוחים לא הראו יתרון במצב כזה.