ריאות Flashcards
מה מהבאים נכון לגבי תפליט פלאורלי:
- רבע מהתפליטים האקסודטיביים הם למעשה טרנסודטיביים
- נוכחות של ב.נ.פ בנוזל בכל טיטר אבחנתית לאיס”ק לב
- .יש לנקר כל תפליט גם אם לחולה יש איס”ק לב ברקע
- נדיר שתפליט שמקורו במיימת יגרום לקוצר נשימה
התשובה היא 1
אם התפליט אקסודטיבי והקליניקה היא של טרנסודט, מחשבים גרדיינט חלבון ואם הוא יותר מ-3.1 לטובת הסרום ניתן להתייחס כאל טרנסודט
ב.נ.פ מעל 1500 אבחנתי
מנקרים רק אם התפליט חד צדדי או לא שווה בגודלו, או שלחולה יש חום או כאב פלאוריטי, אחרת מתחילים מנסיון טיפולי כהחמרת איס”ק לב
בכ-5% מחולי הצירוזיס עם מיימת יש גם תפליט פלאורלי, לרוב מימין ושכיח שגורם לקוצר נשימה
חמישה מאפיינים של תפליט פאראפנאומוני המצריכים שקילת ניקוז כירורגי
בסדר עולה של חשיבות:
- ספטציות
- pH<7.2
- גלוקוז<60
- משטח/תרבית חיוביים
- אמפיימה
מה מהבאים אינו נכון:
- מחלה גרורתית היא השניה בשכיחותה כאטיולוגיה לאקסודט
- ממאירות שד, ריאה ולימפומה גורמות ביחד ל-40% מהתפליטים המליגנים
- סוכר נמוך יכול להיות עקב תפליט מזוהם, גידול או שיגרון
- כעשרים אחוז מהתפליטים נותרים ללא אבחנה
התשובה היא 2, ממאירויות אלו מהוות 75% מהאקסודטים המליגנים
מה מהבאים מאפיין תפליט משני לשחפת:
- ADA > 25
- לימפוציטים אטיפיים
- אינטרפרון גאמא > 140
- תפליט מוגלתי
התשובה היא 3
ADA > 40
ריבוי לימפוציטים קטנים
מה מהבאים נכון לגבי כילותורקס:
- מוגדר כטריגליצרידים > 110
- סיבה עיקרית היא גידול בלבלב
- טיפול הוא נקז לטווח ארוך
- רוב המקרים הם אידיופתים
התשובה היא 1
גידול בלבלב מעלה עמילאז
סיבות עיקריות הן טראומה ואח”כ גידולי מדיאסטינום
הטיפול הוא נקז + אוקטראוטייד
נקז לטווח ארוך יכול לגרום לתת תזונה ודיכוי חיסוני
מה מהבאים נכון:
- המותורקס מוגדר כהמטוקריט שווה לדם הפריפרי
- אם מנוקז יותר מ-200 מ”ל/שעה דם יש להתקדם לפעולה פולשנית
- אבצס בטני אינו גורם למעורבות פלאורלית
- בכרבע ממקרי הפנאומותורקס תהיה הישנות
התשובה היא 2
המטוקריט לפחות חצי מהדם הפריפרי
הישנות במחצית ממקרי הפנאומותורקס
מה מהבאים אינו נכון לגבי ברונכיאקטזיות
- ברונכיאקטזיות פוקאליות מצריכות ברונכוסקופיה לשלילת חסימה
- ברונכיאקטזיות של ציסטיק פיברוזיס מופיעות לרוב באונות עליונות
- אספירציות חוזרות גורמות לרוב ברונכיאקטזיות באונות אמצעיות
- מיקובקטריום אביום קומפלקס גורם לרוב ברונכיאקטזיות באונות אמצעיות
התשובה היא 3, לפי הספר אספירציות חוזרות יגרמו לברונכיאקטזיות באונות תחתונות
מה נכון לגבי ברונכיאקטזיות:
- יותר בגברים
- שכיחות יורדת עם הגיל
- עד 50% אידיופתי
- שיוגרן או ראומטואיד ארתריטיס אינן ידועות כגורמות לברונכיאקטזיות
התשובה היא 3
יותר בנשים, שכיחות עולה עם הגיל
שיוגרן וראומטואיד ארתריטיס הן דוגמה לפתוגנזה שאינה זיהומית
מה מהבאים אינו מאפיין קליני של ברונכיאקטזיות:
- הפרעה חסימתית
- שיעול יבש
- קלאבינג
- המופטיזיס
התשובה היא 2
דווקא שיעול יצרני פרסיסטנטי
מה מהבאים אינו מהווה טיפול אפשרי בברונכיאקטזיות:
- ציפרו
- אטמבוטול
- סטרואידים
- מטרונידאזול
- איטרקונאזול
- ניתוח
- שיקום ריאות
התשובה היא 4
בברונכופולמונרי אספרגילוזיס מטפלים בסטרואידים+איטרקונאזול
במאק רגיש בחולה ללא איידס מטפלים במאקרוליד+אטמבוטול+ריפמפין
ניתן לשקול כריתה בברונכיאקטזיות פוקאליות
גם השתלת ריאה זו אפשרות
בנוסף חשוב לטפל במכייחים, אינהלציות, פיזיו’ נשימתית, חיסונים, הפסקת עישון, די.אן.אז, פעילות גופנית, לשקול אנטיביוטיקה מניעתית
מה מהבאים נכון לגבי מחלת ריאות חסימתית כרונית
- נוכחות אמפיזמה אינה קשורה בחומרת המחלה
- נוכחות של אמפיזמה אינה מהווה פקטור פרוגנוסטי
- שטיפות ברונכיאליות של מעשנים עשירות בעיקר בלימפוציטים לעומת מי שאינו מעשן, אצלו הכיח עשיר בעיקר במאקרופאגים
- אמפיזמה של מעשנים מתבטאת בעיקר באונות עליונות וחלקים עליונים של אונות תחתונות, לעומת חסר אלפה1 אנטיטריפסין אצלם האמפיזמה בולטת בעיקר באונות תחתונות
התשובה היא 4
אמפיזמה בדרך כלל מופיעה/מוחמרת ככל שהגולד גבוה יותר ונוכחותה בכל שלב קשורה בהתקדמות מחלה
שטיפות ברונכיאליות ממעשנים עשירות במאקרופאגים, פי 5 מלא מעשנים
מה נכון לגבי מחלת ריאות חסימתית כרונית
- לא נדיר לראות תגובה למרחיבי סימפונות, עד 15%
- אין קורלציה בין חומרת המחלה ובין הסיכון להופעת קור פולמונלה משני ליל”ד ריאתי
- כאשר נצפית היפוקסמיה בנוכחות חוסר התאמת איוורור/פרפוזיה יש לחפש אבחנה אחרת
- כאשר קיימת היפוקסמיה, רוב החולים יזדקקו לאיירבו כדי לתקן אותה
התשובה היא 1
יל”ד ריאתי חמור הגורם לקור פולמונלה מופיע באופן טיפוסי בפאב1<25 אם כי אכן יש אנשים אצלם יל”ד ריאתי ללא קשר לחומרת המחלה
חוסר התאמת איוורור/פרפוזיה הוא הגורם העיקרי להיפוקסמיה
מצב זה באופן טיפוסי מגיב היטב להעשרת חמצן במינון נמוך, אחרת יש לחפש אבחנה אלטרנטיבית
מה נכון לגבי מחלת ריאות חסימתית כרונית
- לחולי אסתמה אין סיכון מוגבר לפתח מחלת ריאות חסימתית כרונית בהמשך החיים, בהיעדר חשיפה לסיגריות
- הוכח כי זיהום אוויר עלול לגרום למחלת ריאות חסימתית כרונית
- ירידה במשקל ואיבוד של רקמת שומן תת עורי מהווה פקטור פרוגנוסטי גרוע במחלת ריאות חסימתית כרונית
- קלאבינג הוא ממצא אופייני במחלה מתקדמת
התשובה היא 3
אסתמה מגבירה את הסיכון לפתח מחלת ריאות חסימתית כרונית בגיל מבוגר
לא הוכח הקשר לזיהום אוויר
ע”פ הספר קלאבינג מצריך חיפוש אחר סיבה אחרת, כאשר ממאירות ריאה היא השכיחה באוכלוסיה זו
מה נכון לגבי מחלת ריאות חסימתית כרונית
- ברונכיאקטזיות ומחלת ריאות אינטרסטיציאלית אינם מהווים סיבוכים של מחלת ריאות חסימתית כרונית
- מתן חמצן לחולים היפוקסמיים לא הוכח כמשפר הישרדות
- מרחיבי סימפונות אמנם מקלים סימפטומטית אך לא מונעים התלקחויות
- בחולים סימפטומטיים קיימת אינדיקציה לטפל הן במרחיבי סימפונות קצרי טווח לפי הצורך והן בארוכי טווח באופן קבוע
התשובה היא 4
מה נכון לגבי הטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית
- לאבא ולאמה יעילים במידה זהה בהפחתת התלקחויות ושיפור תסמינים
- שניהם משפרים תסמינים ומונעים התלקחויות, אך לאבא פחות יעילים מלאמה
- לאבא ולאמה יעילים במידה זהה בשיפור תסמינים אך בניגוד ללאמא, לאבה אינו מונע התלקחויות
- פרופיל ת”ל של לאבא ולאמה הוא זהה
התשובה היא 2
מה נכון לגבי הטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית
- מתן משלב לאמא+לאבא אינו יעיל יותר מכל אחד מהתכשירים בנפרד וכרוך ביותר ת”ל
- במטופלים יציבים תחת טיפול בסטרואידים בשאיפה- אין להפסיק את הטיפול
- שימוש כרוני בסטרואידים סיסטמיים בחולים קשים הם טיפול מקובל ומומלץ
- תיאופילין אינו משמש כטיפול קו ראשון
התשובה היא 4
לאמא + לאבא יעיל יותר מכל משאף בנפרד
במטופלים יציבים מומלץ לנסות להפסיק סטרואידים בשאיפה
שימוש כרוני בסטרואידים סיסטמיים אינו מומלץ לאור יחס נזק/תועלת
מה נכון לגבי הטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית
- רופלומילאסט מומלץ למטופלים עם אאוזינופיליה וחפיפה עם אסתמה
- אנטיביוטיקה אינה טיפול מקובל במחלת ריאות חסימתית כרונית
- השיפור בתמותה פרופורציונאלי למספר השעות ביממה במהלכן המטופל קיבל העשרת חמצן
- שיקום ריאות נמצא כמשפר איכות חיים אך לא מפחית אשפוזים
התשובה היא 3
רופלומילאסט מומלץ לחולים עם מחלה קשה, התלקחויות מרובות וברונכיטיס כרונית
אזניל מומלץ בחולים קשים שעישנו בעבר, עם התלקחות בחצי השנה האחרונה
שיקום ריאות נמצא גם כמפחית אשפוזים במהלך 6-12 חודשים
מה נכון לגבי מחלת ריאות חסימתית כרונית
- ברוב ההתלקחויות הטריגר הוא חיידקי
- הכלי האבחנתי החשוב בהתלקחויות הוא בדיקת תפקודי ריאות
- אין קשר בין התלקחות ובין הסיכון לתסחיף ריאתי, היות ומדובר במחלה של דרכי האוויר
- אין עליה בתמותה בקרב חולים ששוחררו לאחר אירוע של התלקחות
התשובה היא 1
אין מקום לתפקודי ריאות במקרה של התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית
כן יש עליה בסיכון לתסחיף ריאתי בעת התלקחות
תמותה של 20% בשנה שלאחר השחרור
מה מהבאים נכון לגבי אסבסטוזיס
- אין קורלציה בין מידת החשיפה לאסבסט ובין התפתחות של אסבסטוזיס
- אסבסטוזיס יתבטא קלינית לפחות עשור לאחר החשיפה
- כאשר ניתן לזהות פלאקים פלאורליים של אסבסט תהיה פגיעה ריאתית משמעותית קלינית
- תפליט פלאורלי משני לחשיפה לאסבסט תמיד יהיה משני לממאירות
התשובה היא 2
אסבסטוזיס קשורה למשך ומידת החשיפה ותתפתח לפחות עשור לאחריה
פלאקים פלאורליים אינם מבטאים פגיעה ריאתית
תפליט פלאורלי יכול להיות בניגני, להחמיר פרוגרסיבית או להיעלם ספונטנית
מה מהבאים נכון לגבי חשיפה לאסבסט
- אסבסטוזיס תתחיל מהאונות העליונות
- תפקודי ריאה של אסבסטוזיס ידגימו בעיקר מחלה חסימתית, ודיפוזיה תקינה
- ממאירות הריאה השכיחה הקשורה בחשיפה לאסבסט היא מזותליומה
- ממאירות ריאה משנית לחשיפה לאסבסט קשורה במידת החשיפה ותופיע שנים רבות לאחריה, מינימום 15
התשובה היא 4
אסבסטוזיס מתחילה מאונות תחתונות
המחלה תהיה רסטריקטיבית עם ירידה בדיפוזיה אך יכולה להיות גם תבנית חסימתית עקב פיברוזיס פריברונכיאלי
ממאירות הריאה השכיחה היא סרטן ריאה ולא מזותליומה
מה נכון לגבי חשיפה לאסבסט
- עישון מעלה סיכון למזותליומה
- התפתחות של מזותליומה אינה מצריכה חשיפה ארוכה והיא מתפתחת לאחר תקופה לטנטית ארוכה היכולה להגיע עד 40 שנים
- כ-50% מהמזותליומות קשורות בחשיפה לאסבסט
- מזותליומה היא מחלה המערבת את הפלאורה בלבד
התשובה היא 2
עישון מעלה סיכון לסרטן ריאה בחשיפה לאסבסט אך אינו משפיע על הסיכון למזותליומה
מעל 80% מהמזותליומות קשורות לאסבסט
מזותליומה יכולה לערב גם את הפריטונאום
מה מהבאים נכון לגבי סיליקוזיס
- חשיפה לסיליקה יכולה לגרום הן למחלה כרונית והן למחלה חריפה
- מעורבות בעיקר באונות תחתונות-אמצעיות
- כאשר מודגמים נגעים בהדמיה, תמיד תהיה פגיעה בתפקודי הריאה
- הפגיעה בתפקודי הריאה היא רסטריקטיבית בלבד
- הפסקת החשיפה לסיליקה תעצור את התקדמות המחלה
התשובה היא 1
מחלה חריפה מצריכה חשיפה אינטנסיבית ותתבטא בדומה לאלבאולר פרוטאינוזיס
מערב אונות עליונות, כאשר סיליקוזיס פשוטה מוגדרת כממצאים הדמייתיים ללא פגיעה משמעותית בתפקודי הריאה
כאשר קיימת פגיעה בתפקודי הריאה היא משולבת רסטריקטיבית וחסימתית
המחלה יכולה להתקדם גם לאחר הפסקת החשיפה וליצור קונגלומרטים של יותר מ-1 ס”מ בקוטר, מצב זה נקרא סיליקוזיס מורכבת וכאשר הגושים הופכים גדולים זה מכונה
PMF=progressive massive fibrosis
מה מהבאים נכון לגבי סיליקוזיס
- גורם לפגיעה בתפקוד תאי טי
- מעלה סיכון לזיהומים פטרייתיים
- הטיפול בשחפת לטנטית בחולים אלו זהה לטיפול בחולה ללא סיליקוזיס
- לא קיימים ביטויים חוץ ריאתיים
התשובה היא 2
פוגע בתפקוד מאקרופאגים
מעלה סיכון הן לזיהום מיקובקטריאלי והן לזיהום פטרייתי
הטיפול בשחפת לטנטית ארוך יותר
עלול לגרום למחלות רקמת חיבור אוטואימוניות כמו סקלרודרמה וראומטואיד ארתריטיס
מה מהבאים נכון לגבי בריליוזיס?
- מדובר במחלה תעסוקתית, לא קיימת פרה דיספוזיציה גנטית
- זיהוי של גרנולומות בביופסיה מצריך חיפוש אחר אבחנה אלטרנטיבית
- אבחנה לפי הדמיה + אנמנזה בלבד
- ממצאי ההדמיה זהים לסרקואידוזיס
התשובה היא 4
בריליום גורם למחלה גרנולומטוטית ולא ניתן להבחין על פי ההדמיה ותפקודי הריאה בין סרקואידוזיס לבריליוזיס (למעט לימפאדנופתיה הילארית פחות מרשימה בבריליוזיס) ויש צורך באנמנזה + הוכחה לרגישות יתר לבריליום הנעשית על ידי ערבוב של לימפוציטים עם מלחי בריליום וכימות הפרוליפרציה שלהם, ובנוסף לרוב נחוצה ביופסיה המדגימה גרנולומות לא גבינתיות או תסנינים מונוציטריים
מה מהבאים אינו נכון לגבי יל”ד ריאתי
- מוגדר כלחץ עורקי ממוצע של 40 ומעלה
- תסמינים אופייניים כוללים כאבים בחזה, דיספניאה וסינקופה
- אי ספיקת לב ימנית מהווה סיבת המוות השכיחה ביותר
- בדיקת הסקר ההתחלתית החשובה ביותר היא אקו לב עם בועות
התשובה היא 1
לחץ עורקי ממוצע > 22
לחץ עורקי סיסטולי > 36
מה מהבאים נכון לגבי יל”ד ריאתי
- אקו תקין שולל יל”ד ריאתי
- גם אם תפקודי ריאה ומבחן מאמץ קרדיו-פולמונרי תקינים, עדיין רצוי להתקדם לצינתור ימני כאשר החשד גבוה
- מיפוי ריאות תקין שולל תסחיף ריאתי כרוני
- מעבדת שינה היא חלק מהפרוטוקול האבחנתי ויש לבצעה בכל חולה
התשובה היא 3
אקו תקין עדיין לא שולל ואם החשד גבוה מומלץ להתקדם לצינתור המודינמי
לעומת זאת אין אינדיקציה לצינתור כאשר מבחן מאמץ קרדיופולמונרי תקין
מעבדת שינה יש לבצע בחולים עם אנמנזה סוגסטיבית להפרעת נשימה בשינה, יחד עם זאת- בכל החולים יש לבצע בדיקת סטורציה בשינה כי בנוכחות יל”ד ריאתי שכיח שיש דה סטורציה בשינה גם בהיעדר הפרעת נשימה בשינה