אנדוקרינולוגיה Flashcards
מה נכון לגבי בלוטת התריס:
- הורמוני התריס אינם חוצים שיליה
- תאי סי מייצרים קלציטונין לו תפקיד מרכזי במשק הסידן, ואינם מהווים מקור לגידולים סרטניים של הבלוטה
- שרשרת אלפה היא יחודית להורמון בעוד שרשרת ביתא מופיעה בהורמונים אחרים
- שיא ההפרשה של טי אס אייצ’ הוא בלילה
התשובה היא 4
היפותירואידיזם קונגניטלי ב-1:4000, הורמוני התריס חוצים שיליה ומספקים תמיכה בעובר עד שהבלוטה הנטיבית מתחילה לעבוד
לקלציטונין תפקיד שולי במשק הסידן, תאי סי מהווים מקור למדולרי קרצינומה
שרשרת ביתא יחודית להורמון, שרשרת אלפה משותפת ל:
FSH LH BETA-HCG
מה נכון לגבי בלוטת התריס:
- סטרואידים, דופאמין וסומטוסטטין מדכאים את הפרשת טי אס אייצ’ אך אינם בעלי משמעות פיזיולוגית גדולה אלא אם ניתנים במינונים פרמקולוגיים
- חסר יוד מהווה סיבה לא שכיחה לפיגור שכלי
- עודף יוד אינו גורם לביטויים קליניים כלשהם היות ומה שאינו נקשר לאלבומין מופרש בשתן
- אין קשר בין אקרומגלי ובין הופעת גויטר
התשובה היא 1
חסר יוד הוא הסיבה השכיחה ביותר לפיגור שכלי הניתן למניעה
עודף יוד קשור במחלות אוטואימוניות של הבלוטה
באקרומגלי יש שכיחות גבוהה יחסית של גויטר, כנראה עקב הפרשה ביתר של איי ג’י אף 1
מה נכון לגבי בלוטת התריס:
- חסר ביוד מוריד את ביטוי תעלת נתרן/יוד
- עודף יוד מעלה את ביטוי התעלה כך שיותר יוד נכנס לבלוטה
- אפקט וולף-צ’ייקוף הוא אפקט בו חסר יוד גורם לירידה בתפקוד הבלוטה, אשר יכולה להישאר קבועה באנשים מסויימים
- תעלת נתרן/יוד מופיעה כמעט רק בבלוטת התריס
התשובה היא 4
חסר יוד מעלה את ביטוי התעלה
עודף יוד מעכב את ביטויה ויכול לגרום לשיתוק זמני של הבלוטה (אפקט וולף-צ’ייקוף) אשר יכול להימשך אם הבלוטה אינה תקינה
העובדה שהתעלה מופיעה כמעט רק בבלוטה מאפשרת מיפוי, טיפול ביתר תריסיות ואבלציה של הבלוטה בסרטן
מה נכון לגבי בלוטת התריס בהריון:
- ביתא אייצ’ סי ג’י אינו משפיע על פעילות הבלוטה
- אסטרוגן אינו משפיע על רמות טירוגלובולין
- הריון אינו משפיע על מחלות אוטואימוניות של הבלוטה
- לשיליה אין השפעה על הורמוני התריס
- הפרשת יתר של יוד בשתן במהלך ההריון יכולה לגרום לגויטר והיפותירואידיזם באם ובעובר
התשובה היא 5
ביתא אייצ’ סי ג’י מדכא טי אס אייצ’ ויכול לגרום ליתר תריסיות של הריון, מצב הקשור בהיפראמזיס
אסטרוגן מעלה רמות טי בי ג’י אך לא משפיע על תפקוד הבלוטה
הריון יכול להשרות, להקל או להחמיר מחלות אוטואימוניות של הבלוטה
השיליה מגבירה את המטבוליזם של הורמוני הבלוטה
מה נכון לגבי בלוטת התריס בהריון:
- שכיחות היפותירואידיזם תת קליני בהריון 1:500
- קיימת חובה לבדיקות סקר של פעילות הבלוטה בהריון
- חובה לבדוק את פעילות הבלוטה לפני הריון בנשים עם סיפור משפחתי של מחלות אוטואימוניות של הבלוטה
- הפלות חוזרות או הפרעות בפוריות אינן מהוות אינדיקציה לבדיקת סקר של פעילות הבלוטה טרום הריון
- בנשים שמקבלות הורמון תחליפי הדרישה יורדת ב-45% בזמן הריון
התשובה היא 3
היפותירואידזם תת קליני ב-1:50, אוברטי ב-1:500
אין התוויה לבדיקות סקר במהלך ההריון מה גם שערכי הרפרנס משתנים בהריון ואף בין שלבי ההריון השונים
הפלות חוזרות/הפרעות פוריות מהוות אינדיקציה לבדיקת סקר טרום הריון כמו גם גיל מעל 30, סיפור משפחתי, תלונות חשודות לתת תריסיות, או מחלות אוטואימוניות אחרות כמו סוכרת סוג 1 או צליאק
בנשים המקבלות הורמון תחליפי הדרישה עולה ב-45% עקב עליה ברמות טי בי ג’י בהריון או בטיפול באסטרוגן
מה נכון לגבי פעילות בלוטת התריס
- סטרואידים מגבירים את המעבר טי4->טי3
- בסיק אאותיירואיד בעיקר עם היפופרפוזיה יש פעילות מוגברת של דיודנאז שהופך טי3 לריברס טי3
- מצבים המשפיעים על טי בי ג’י הם נדירים
- אם לחולה יש רמות טי אס אייצ’ נמוכות אך רמות טי4 חופשי תקינות- יש לחזור על הבדיקות כעבור כחודש כי קרוב לוודאי שמדובר בסיק אאותיירואיד
התשובה היא 2
סטרואידים מדכאים מעבר טי4->טי3 כמו גם צום, מחלה סיסטמית, טראומה, ח”נ פומי ומגוון תרופות לרבות פי טי יו, דרלין, פרוקור
יש שלל מצבים המשפיעים על טי בי ג’י כמו הורמונים (אסטרוגן, אנדרוגנים), תרופות, מחלת כבד דלקתית, תסמונת נפרוטית, מחלה חריפה, תרופות (פניטואין, טגרטול, נוגדי דלקת)
ב-2-5% יש טי3 טוקסיקוזיס ולכן אם יש תסמינים של יתר תריסיות ולחולה טי אס אייצ’ נמוך וטי4 תקין יש לבדוק טי3
באיזה מהמצבים הבאים אפשר להסתפק במדידת טי אס אייצ’ בלבד:
- מחלה קשה
- גידולים בהיפופיזה
- בדיקת סקר טרום הריון
- תרופות כמו דופאמין, סטרואידים, סומטוסטטין
- חולים המקבלים טיפול ליתר תריסיות
התשובה היא 3
כן חשוב לבדוק גם טי4 טי 3 בטרימסטר הראשון כי מעלה טי אס אייצ’
בגידולי היפופיזה- יכול להיות גידול מפריש (נדיר) או חסר היפופיזרי ואז טי אס אייצ’ יכול להיות תקין אך נמוך באופן לא הולם לרמות טי4 בסרום
מה נכון לגבי בלוטת התריס
- באנשים אאותירואידליים לא נצפה למצוא נוגדנים
- בתירוטוקסיקוזיס פקטיציה האבחנה לפי רמות טירוגלובולין גבוהות בסרום
- בדיקת רמות טירוגלובולין משמשת בעיקר למעקב לאחר טיפול בסרטן של הבלוטה
- לא קיימת בדיקה לנוגדנים בגרייבס, האבחנה היא קלינית ולפי רמות הורמונים
התשובה היא 3
לאחר תיירואידקטומי מלאה ואבלציה רמות טירוגלובולין אמורות להיות לא מדידות, אחרת מדובר על אבלציה לא מלאה או הישנות
עד 15% מהנשים האאותירואידליות ו-2% מהגברים יהיו עם נוגדנים ולהם סיכון מוגבר ללקות במחלת תריס
המצב היחיד של יתר תריסיות בו רמות טירוגלובולין תהיינה נמוכות הוא בתירוטוקסיקוזיס פקטיציה
הבדיקה לרמות נוגדנים המפעילים את הבלוטה נקראת:
TRAb
היעלמותם לאחר טיפול מקושרת עם סיכויי רמיסיה גבוהים
מה מהבאים אינו נכון לגבי מיפוי של הבלוטה:
- מיפוי בגרייבס יראה בלוטה מוגדלת ודיסמורפית עם איזורים פוקאליים חלקם עם קליטה מוגברת ובחלקם מדוכאת
- בתיירואידיטיס ובתירוטוקסיקוזיס פקטיציה, נראה קליטה מופחתת מאוד
- בעודף יוד (מתזונה או חומר ניגודי) נראה קליטה מופחתת גם בנוכחות ייצור מוגבר
- מיפוי כלל גופי ושל הבלוטה משמש גם כטיפול ומעקב בחולי סרטן
התשובה היא 1
מיפוי בגרייבס יראה בלוטה מוגדלת וקליטה הומוגנית בעוד שמיפוי בגויטר מולטינודולארי טוקסי יהיה כפי שמתואר במסיח 1
מה נכון לגבי הדמיה של הבלוטה:
- יש לבצע סונר בכל חולה שאובחן עם קשר
- יש לבצע מיפוי בכל חולה שאובחן אצלו קשר
- קשרים איזואקואים מהווים סיכון של 1% לממאירות
- קשריות ספוגיות עם חללים ציסטיים קטנים בתוכן הן בעלות סיכון גבוה לממאירות
התשובה היא 1
מיפוי בנודול רק כאשר רמות טי אס אייצ’ נמוכות, אחרת הולכים לאספירציה
ההמלצה לבצע סונר בכל חולה שאובחן אצלו קשר בבדיקה גופנית או בהדמיה אחרת. סונר מאפשר אפיון מצויין של קשרים וציסטות > 3 מ”מ. קשרים איזואקואים מהווים סיכון של 5-10% לממאירות בעוד קשרים היפואקואים עם גבולות לא סדירים וקלסיפיקציות מהווים 90% סיכון. ציסטות פשוטות או קשריות ספוגיות עם חללים ציסטיים קטנים בתוכן מהווים < 3% סיכון ונחשבים בניגנים.
מה נכון לגבי תת תריסיות
- האטיולוגיה השכיחה בעולם היא חסר ביוד
- השכיחות אצל יפנים נמוכה במיוחד עקב תזונה עתירת יוד
- ההיסטולוגיה של הבלוטה בהאשימוטו ובאייג’יג’י4 היא זהה- אטרופיה ופיברוזיס
- נוגדני אנטי תיירואיד חוצים שיליה ויכולים לגרום למחלה בעובר
התשובה היא 1
השכיחות אצל היפנים גבוהה עקב עודף יוד וגנטיקה
באייג’יג’י4 יש תאי פלסמה
הנוגדנים חוצים שיליה אך לא גורמים למחלה בעובר כי ההנחה היא שצריך להיות נזק של תאי טי כדי להתחיל את התהליך האוטואימוני
מה מבין המצבים הבאים אינו מוכר כאסוציאציה עם האשימוטו
- פרנישס אנמיה
- תסמונת דאון
- תסמונת טרנר
- קרניופארינגיומה
התשובה היא 4
מה מהבאים אינו תסמין של תת תריסיות
- ליבידו ירוד
- גלקטוריאה
- אוליגומנוריאה
- נטיה להפלות
- תיאבון מוגבר
התשובה היא 5
מנוראגיה בהתחלה ובהמשך אוליגו ואמנוריאה
בנוסף פוריות מופחתת, פרולקטין מוגבר העלול לגרום לגלקטוריאה
התיאבון הוא ירוד וחרף זאת תהיה עליה במשקל עקב צבירת נוזלים
מה מהבאים אינו תסמין של תת תריסיות
- תפליט פריקרדיאלי
- תת ל”ד
- ירידה בשמיעה
- תפליט פלאורלי
התשובה היא 2
דווקא יל”ד בעיקר דיאסטולי
התפליט הפריקרדיאלי לרוב אסתמיני
מה מהבאים אינו תסמין של תת תריסיות
- אופתלמופתיה
- OSA
- חולשת שרירי נשימה
- ארתריטיס
- סי פי קיי מוגבר
התשובה היא 4
ב-5% אופתלמופתיה בהאשימוטו
אין ארתריטיס אך שכיח סינדרום התעלה הקרפלית
מטופלת בת 35 פנתה לבירור עייפות ועליה במשקל, במעבדה טי אס אייץ’ 8, טי4 תקין. מה השלב הבא?
- מדובר בהיפותירואידיזם תת קליני, אם אתסמינית למעקב בלבד
- יש לבדוק נוגדנים אנטי טי פי או
- יש להתחיל טיפול תחליפי כי בגיל הפוריות
- יש לבדוק גם טי3
התשובה היא 2
נוכחות נוגדנים מהווה הוריה לטיפול כי חלק יתקדמו לתת תריסיות אוברטית
יש לבדוק נוגדנים גם אם טי4 נמוך, כי אם אין נוגדנים צריך לברר סיבות אחרות לתת תריסיות
מה אינו נכון לגבי הטיפול בהיפותירואידיזם
- מינון מומלץ 1.6 מק”ג/ק”ג/יום
- התגובה לרוב מהירה ונראה שיפור מעבדתי תוך מס ימים ושיפור קליני תוך 1-2 שבועות
- חולים עם טי אס אייץ’ נמוך הם עם סיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס
- כשרמות טי אס אייץ’ מתייצבות ניתן לעקוב אחת לשנה
התשובה היא 2- תגובה איטית של מס’ חודשים
חולה מטופל בלבותירוקסין 200 ליום, טי אס אייץ’ מוגבר וטי4 תקין, מה הסיבה?
מה לעשות אם החולה פספס כדור?
היענות נמוכה לטיפול, זכר לקחת את התרופה כמה ימים לפני הבדיקה ולכן טי4 תקין (מחצית חיים שבוע), לא אמורות להיות פלוקטואציות בטי אס אייץ’ אם המינון לא השתנה.
חולה שפספס כדור יכול לקחת שניים ביחד ביום שלמחרת.
מה מהבאים אינו מהווה אינדיקציה לטיפול בתת תריסיות תת קלינית?
- טי אס אייץ’ 9
- גבר עם פרפור פרוזדורים
- אישה אתסמינית עם אנטי טי פי או חיובי
- גבר עם מקטע פליטה 45
באיזה תזמון מתחילים לטפל? באיזה מינון? כל כמה זמן מעקב אם לא מטפלים?
התשובה היא 1- מטפלים מעל 10
אינדיקציה נוספת היא הריון או אישה המתכוונת להיכנס להריון
חשוב לוודא לפני תחילת הטיפול שהעליה ב-טי אס אייץ’ נותרת בעינה כעבור 3 חודשים.
מקובל להתחיל במינון נמוך של 25-50 מק”ג/יום כשהיעד הוא התנרמלות טי אס אייץ’.
אם לא מטפלים יש לעקוב אחת לשנה.
מה נכון לגבי טיפול בהיפותירואידיזם בהריון:
- מספיק לבדוק אחת לטרימסטר
- לרוב אין צורך בהתאמת מינון
- גם נוכחות של נוגדנים ללא היפותירואידיזם קשורה בסיבוכי הריון
- רמות היעד של טי אס אייץ’ הן בחצי העליון של טווח הנורמה
התשובה היא 3
מנטרים כל חודש בחצי הראשון וכל 1.5-2 חודשים בחצי השני
מינון עולה בדרך כלל בכ-45% ומומלץ בתחילת ההריון להעלות מ-7 ל-9 בשבוע
רמות היעד בחצי התחתון של טווח הנורמה
בן 78 עם תת תריסיות ברקע, לאחר אוטם קדמי שעבר התערבות לפני יומיים, שוקע הכרתית ומפרכס. בראדיקרדי. טמפרטורת הגוף צונחת ל-30 מ”צ. נזקק להנשמה. במעבדה סודיום 116, גלוקוז 40. סי טי מח תקין. מה מהבאים נכון?
- במצב זה 10% תמותה
- בנוסף לגלוקוז וסליין היפרטוני, רצוי להוסיף אנטיביוטיקה רחבת טווח וסטרואידים
- המצב שכיח יותר בצעירים
- יש להעלות את טמפרטורת הגוף במהירות
התשובה היא 2
מדובר במיקסאדמה קומה, שכיח יותר במבוגרים, ללא מחלה ידועה או עם היענות ירודה, לאחר טריגר סטרסוגני, חשיפה לקור או תרופות (סדטיביות, נוגדות דיכאון), תמותה עד 40% עם טיפול אינטנסיבי ללא קשר לרמות ההורמונים
רצוי להעלות טמפ’ עד 30 מ”צ אחרת יכול לגרום לקריסה קרדיווסקולרית
מה נכון לגבי מחלת גרייבס
- טיפול אנטי רטרוויראלי מהווה גורם סיכון
- שכיח יותר בגברים, בניגוד להאשימוטו
- יש קורלציה ישירה בין טיטר הנוגדנים לרמות ההורמונים
- עישון אינו מהווה גורם סיכון
התשובה היא 1
מה נכון לגבי גרייבס
- אמנם מעלה סיכון לפרפור אך נדיר שיחזור לסינוס עם טיפול הורמונלי בלבד, אלא אם מוסיפים טיפול אנטיאריתמי
- יכולה להיות היפרקלצמיה והיפרקלציאוריה עקב עליה בפירוק עצם
- נדיר שאופתלמופתיה מופיעה ללא היפרתירואידיזם, ולרוב מופיעה שנים רבות לאחר הופעת המחלה
- אין צורך לבצע הדמיה לחולה ללא אופתלמופתיה קלינית
התשובה היא 2
כמחצית החולים יהפכו לסינוס עם הטיפול בבלוטה
אופתלמופתיה מופיעה ב-10% ללא היפרתירואידיזם, וב-75% בשנה שלפני או אחרי האבחנה
ב-10% אופתלמופתיה בסיטי או סונר ללא ביטוי קליני
מה לא נכון לגבי תירוטוקסיקוזיס
- אופתלמופתיה יכולה להיות קשה אך לא מביאה לאובדן ראיה
- יכולה להתבטא בשיתוק גפיים, הטיפול הוא חוסמי ביתא
- יכולה להתבטא בקשישים בעייפות וירידה במשקל
- ב-10% אופתלמופתיה חד צדדית
התשובה היא 1