אנדוקרינולוגיה Flashcards
מה נכון לגבי בלוטת התריס:
- הורמוני התריס אינם חוצים שיליה
- תאי סי מייצרים קלציטונין לו תפקיד מרכזי במשק הסידן, ואינם מהווים מקור לגידולים סרטניים של הבלוטה
- שרשרת אלפה היא יחודית להורמון בעוד שרשרת ביתא מופיעה בהורמונים אחרים
- שיא ההפרשה של טי אס אייצ’ הוא בלילה
התשובה היא 4
היפותירואידיזם קונגניטלי ב-1:4000, הורמוני התריס חוצים שיליה ומספקים תמיכה בעובר עד שהבלוטה הנטיבית מתחילה לעבוד
לקלציטונין תפקיד שולי במשק הסידן, תאי סי מהווים מקור למדולרי קרצינומה
שרשרת ביתא יחודית להורמון, שרשרת אלפה משותפת ל:
FSH LH BETA-HCG
מה נכון לגבי בלוטת התריס:
- סטרואידים, דופאמין וסומטוסטטין מדכאים את הפרשת טי אס אייצ’ אך אינם בעלי משמעות פיזיולוגית גדולה אלא אם ניתנים במינונים פרמקולוגיים
- חסר יוד מהווה סיבה לא שכיחה לפיגור שכלי
- עודף יוד אינו גורם לביטויים קליניים כלשהם היות ומה שאינו נקשר לאלבומין מופרש בשתן
- אין קשר בין אקרומגלי ובין הופעת גויטר
התשובה היא 1
חסר יוד הוא הסיבה השכיחה ביותר לפיגור שכלי הניתן למניעה
עודף יוד קשור במחלות אוטואימוניות של הבלוטה
באקרומגלי יש שכיחות גבוהה יחסית של גויטר, כנראה עקב הפרשה ביתר של איי ג’י אף 1
מה נכון לגבי בלוטת התריס:
- חסר ביוד מוריד את ביטוי תעלת נתרן/יוד
- עודף יוד מעלה את ביטוי התעלה כך שיותר יוד נכנס לבלוטה
- אפקט וולף-צ’ייקוף הוא אפקט בו חסר יוד גורם לירידה בתפקוד הבלוטה, אשר יכולה להישאר קבועה באנשים מסויימים
- תעלת נתרן/יוד מופיעה כמעט רק בבלוטת התריס
התשובה היא 4
חסר יוד מעלה את ביטוי התעלה
עודף יוד מעכב את ביטויה ויכול לגרום לשיתוק זמני של הבלוטה (אפקט וולף-צ’ייקוף) אשר יכול להימשך אם הבלוטה אינה תקינה
העובדה שהתעלה מופיעה כמעט רק בבלוטה מאפשרת מיפוי, טיפול ביתר תריסיות ואבלציה של הבלוטה בסרטן
מה נכון לגבי בלוטת התריס בהריון:
- ביתא אייצ’ סי ג’י אינו משפיע על פעילות הבלוטה
- אסטרוגן אינו משפיע על רמות טירוגלובולין
- הריון אינו משפיע על מחלות אוטואימוניות של הבלוטה
- לשיליה אין השפעה על הורמוני התריס
- הפרשת יתר של יוד בשתן במהלך ההריון יכולה לגרום לגויטר והיפותירואידיזם באם ובעובר
התשובה היא 5
ביתא אייצ’ סי ג’י מדכא טי אס אייצ’ ויכול לגרום ליתר תריסיות של הריון, מצב הקשור בהיפראמזיס
אסטרוגן מעלה רמות טי בי ג’י אך לא משפיע על תפקוד הבלוטה
הריון יכול להשרות, להקל או להחמיר מחלות אוטואימוניות של הבלוטה
השיליה מגבירה את המטבוליזם של הורמוני הבלוטה
מה נכון לגבי בלוטת התריס בהריון:
- שכיחות היפותירואידיזם תת קליני בהריון 1:500
- קיימת חובה לבדיקות סקר של פעילות הבלוטה בהריון
- חובה לבדוק את פעילות הבלוטה לפני הריון בנשים עם סיפור משפחתי של מחלות אוטואימוניות של הבלוטה
- הפלות חוזרות או הפרעות בפוריות אינן מהוות אינדיקציה לבדיקת סקר של פעילות הבלוטה טרום הריון
- בנשים שמקבלות הורמון תחליפי הדרישה יורדת ב-45% בזמן הריון
התשובה היא 3
היפותירואידזם תת קליני ב-1:50, אוברטי ב-1:500
אין התוויה לבדיקות סקר במהלך ההריון מה גם שערכי הרפרנס משתנים בהריון ואף בין שלבי ההריון השונים
הפלות חוזרות/הפרעות פוריות מהוות אינדיקציה לבדיקת סקר טרום הריון כמו גם גיל מעל 30, סיפור משפחתי, תלונות חשודות לתת תריסיות, או מחלות אוטואימוניות אחרות כמו סוכרת סוג 1 או צליאק
בנשים המקבלות הורמון תחליפי הדרישה עולה ב-45% עקב עליה ברמות טי בי ג’י בהריון או בטיפול באסטרוגן
מה נכון לגבי פעילות בלוטת התריס
- סטרואידים מגבירים את המעבר טי4->טי3
- בסיק אאותיירואיד בעיקר עם היפופרפוזיה יש פעילות מוגברת של דיודנאז שהופך טי3 לריברס טי3
- מצבים המשפיעים על טי בי ג’י הם נדירים
- אם לחולה יש רמות טי אס אייצ’ נמוכות אך רמות טי4 חופשי תקינות- יש לחזור על הבדיקות כעבור כחודש כי קרוב לוודאי שמדובר בסיק אאותיירואיד
התשובה היא 2
סטרואידים מדכאים מעבר טי4->טי3 כמו גם צום, מחלה סיסטמית, טראומה, ח”נ פומי ומגוון תרופות לרבות פי טי יו, דרלין, פרוקור
יש שלל מצבים המשפיעים על טי בי ג’י כמו הורמונים (אסטרוגן, אנדרוגנים), תרופות, מחלת כבד דלקתית, תסמונת נפרוטית, מחלה חריפה, תרופות (פניטואין, טגרטול, נוגדי דלקת)
ב-2-5% יש טי3 טוקסיקוזיס ולכן אם יש תסמינים של יתר תריסיות ולחולה טי אס אייצ’ נמוך וטי4 תקין יש לבדוק טי3
באיזה מהמצבים הבאים אפשר להסתפק במדידת טי אס אייצ’ בלבד:
- מחלה קשה
- גידולים בהיפופיזה
- בדיקת סקר טרום הריון
- תרופות כמו דופאמין, סטרואידים, סומטוסטטין
- חולים המקבלים טיפול ליתר תריסיות
התשובה היא 3
כן חשוב לבדוק גם טי4 טי 3 בטרימסטר הראשון כי מעלה טי אס אייצ’
בגידולי היפופיזה- יכול להיות גידול מפריש (נדיר) או חסר היפופיזרי ואז טי אס אייצ’ יכול להיות תקין אך נמוך באופן לא הולם לרמות טי4 בסרום
מה נכון לגבי בלוטת התריס
- באנשים אאותירואידליים לא נצפה למצוא נוגדנים
- בתירוטוקסיקוזיס פקטיציה האבחנה לפי רמות טירוגלובולין גבוהות בסרום
- בדיקת רמות טירוגלובולין משמשת בעיקר למעקב לאחר טיפול בסרטן של הבלוטה
- לא קיימת בדיקה לנוגדנים בגרייבס, האבחנה היא קלינית ולפי רמות הורמונים
התשובה היא 3
לאחר תיירואידקטומי מלאה ואבלציה רמות טירוגלובולין אמורות להיות לא מדידות, אחרת מדובר על אבלציה לא מלאה או הישנות
עד 15% מהנשים האאותירואידליות ו-2% מהגברים יהיו עם נוגדנים ולהם סיכון מוגבר ללקות במחלת תריס
המצב היחיד של יתר תריסיות בו רמות טירוגלובולין תהיינה נמוכות הוא בתירוטוקסיקוזיס פקטיציה
הבדיקה לרמות נוגדנים המפעילים את הבלוטה נקראת:
TRAb
היעלמותם לאחר טיפול מקושרת עם סיכויי רמיסיה גבוהים
מה מהבאים אינו נכון לגבי מיפוי של הבלוטה:
- מיפוי בגרייבס יראה בלוטה מוגדלת ודיסמורפית עם איזורים פוקאליים חלקם עם קליטה מוגברת ובחלקם מדוכאת
- בתיירואידיטיס ובתירוטוקסיקוזיס פקטיציה, נראה קליטה מופחתת מאוד
- בעודף יוד (מתזונה או חומר ניגודי) נראה קליטה מופחתת גם בנוכחות ייצור מוגבר
- מיפוי כלל גופי ושל הבלוטה משמש גם כטיפול ומעקב בחולי סרטן
התשובה היא 1
מיפוי בגרייבס יראה בלוטה מוגדלת וקליטה הומוגנית בעוד שמיפוי בגויטר מולטינודולארי טוקסי יהיה כפי שמתואר במסיח 1
מה נכון לגבי הדמיה של הבלוטה:
- יש לבצע סונר בכל חולה שאובחן עם קשר
- יש לבצע מיפוי בכל חולה שאובחן אצלו קשר
- קשרים איזואקואים מהווים סיכון של 1% לממאירות
- קשריות ספוגיות עם חללים ציסטיים קטנים בתוכן הן בעלות סיכון גבוה לממאירות
התשובה היא 1
מיפוי בנודול רק כאשר רמות טי אס אייצ’ נמוכות, אחרת הולכים לאספירציה
ההמלצה לבצע סונר בכל חולה שאובחן אצלו קשר בבדיקה גופנית או בהדמיה אחרת. סונר מאפשר אפיון מצויין של קשרים וציסטות > 3 מ”מ. קשרים איזואקואים מהווים סיכון של 5-10% לממאירות בעוד קשרים היפואקואים עם גבולות לא סדירים וקלסיפיקציות מהווים 90% סיכון. ציסטות פשוטות או קשריות ספוגיות עם חללים ציסטיים קטנים בתוכן מהווים < 3% סיכון ונחשבים בניגנים.
מה נכון לגבי תת תריסיות
- האטיולוגיה השכיחה בעולם היא חסר ביוד
- השכיחות אצל יפנים נמוכה במיוחד עקב תזונה עתירת יוד
- ההיסטולוגיה של הבלוטה בהאשימוטו ובאייג’יג’י4 היא זהה- אטרופיה ופיברוזיס
- נוגדני אנטי תיירואיד חוצים שיליה ויכולים לגרום למחלה בעובר
התשובה היא 1
השכיחות אצל היפנים גבוהה עקב עודף יוד וגנטיקה
באייג’יג’י4 יש תאי פלסמה
הנוגדנים חוצים שיליה אך לא גורמים למחלה בעובר כי ההנחה היא שצריך להיות נזק של תאי טי כדי להתחיל את התהליך האוטואימוני
מה מבין המצבים הבאים אינו מוכר כאסוציאציה עם האשימוטו
- פרנישס אנמיה
- תסמונת דאון
- תסמונת טרנר
- קרניופארינגיומה
התשובה היא 4
מה מהבאים אינו תסמין של תת תריסיות
- ליבידו ירוד
- גלקטוריאה
- אוליגומנוריאה
- נטיה להפלות
- תיאבון מוגבר
התשובה היא 5
מנוראגיה בהתחלה ובהמשך אוליגו ואמנוריאה
בנוסף פוריות מופחתת, פרולקטין מוגבר העלול לגרום לגלקטוריאה
התיאבון הוא ירוד וחרף זאת תהיה עליה במשקל עקב צבירת נוזלים
מה מהבאים אינו תסמין של תת תריסיות
- תפליט פריקרדיאלי
- תת ל”ד
- ירידה בשמיעה
- תפליט פלאורלי
התשובה היא 2
דווקא יל”ד בעיקר דיאסטולי
התפליט הפריקרדיאלי לרוב אסתמיני
מה מהבאים אינו תסמין של תת תריסיות
- אופתלמופתיה
- OSA
- חולשת שרירי נשימה
- ארתריטיס
- סי פי קיי מוגבר
התשובה היא 4
ב-5% אופתלמופתיה בהאשימוטו
אין ארתריטיס אך שכיח סינדרום התעלה הקרפלית
מטופלת בת 35 פנתה לבירור עייפות ועליה במשקל, במעבדה טי אס אייץ’ 8, טי4 תקין. מה השלב הבא?
- מדובר בהיפותירואידיזם תת קליני, אם אתסמינית למעקב בלבד
- יש לבדוק נוגדנים אנטי טי פי או
- יש להתחיל טיפול תחליפי כי בגיל הפוריות
- יש לבדוק גם טי3
התשובה היא 2
נוכחות נוגדנים מהווה הוריה לטיפול כי חלק יתקדמו לתת תריסיות אוברטית
יש לבדוק נוגדנים גם אם טי4 נמוך, כי אם אין נוגדנים צריך לברר סיבות אחרות לתת תריסיות
מה אינו נכון לגבי הטיפול בהיפותירואידיזם
- מינון מומלץ 1.6 מק”ג/ק”ג/יום
- התגובה לרוב מהירה ונראה שיפור מעבדתי תוך מס ימים ושיפור קליני תוך 1-2 שבועות
- חולים עם טי אס אייץ’ נמוך הם עם סיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס
- כשרמות טי אס אייץ’ מתייצבות ניתן לעקוב אחת לשנה
התשובה היא 2- תגובה איטית של מס’ חודשים
חולה מטופל בלבותירוקסין 200 ליום, טי אס אייץ’ מוגבר וטי4 תקין, מה הסיבה?
מה לעשות אם החולה פספס כדור?
היענות נמוכה לטיפול, זכר לקחת את התרופה כמה ימים לפני הבדיקה ולכן טי4 תקין (מחצית חיים שבוע), לא אמורות להיות פלוקטואציות בטי אס אייץ’ אם המינון לא השתנה.
חולה שפספס כדור יכול לקחת שניים ביחד ביום שלמחרת.
מה מהבאים אינו מהווה אינדיקציה לטיפול בתת תריסיות תת קלינית?
- טי אס אייץ’ 9
- גבר עם פרפור פרוזדורים
- אישה אתסמינית עם אנטי טי פי או חיובי
- גבר עם מקטע פליטה 45
באיזה תזמון מתחילים לטפל? באיזה מינון? כל כמה זמן מעקב אם לא מטפלים?
התשובה היא 1- מטפלים מעל 10
אינדיקציה נוספת היא הריון או אישה המתכוונת להיכנס להריון
חשוב לוודא לפני תחילת הטיפול שהעליה ב-טי אס אייץ’ נותרת בעינה כעבור 3 חודשים.
מקובל להתחיל במינון נמוך של 25-50 מק”ג/יום כשהיעד הוא התנרמלות טי אס אייץ’.
אם לא מטפלים יש לעקוב אחת לשנה.
מה נכון לגבי טיפול בהיפותירואידיזם בהריון:
- מספיק לבדוק אחת לטרימסטר
- לרוב אין צורך בהתאמת מינון
- גם נוכחות של נוגדנים ללא היפותירואידיזם קשורה בסיבוכי הריון
- רמות היעד של טי אס אייץ’ הן בחצי העליון של טווח הנורמה
התשובה היא 3
מנטרים כל חודש בחצי הראשון וכל 1.5-2 חודשים בחצי השני
מינון עולה בדרך כלל בכ-45% ומומלץ בתחילת ההריון להעלות מ-7 ל-9 בשבוע
רמות היעד בחצי התחתון של טווח הנורמה
בן 78 עם תת תריסיות ברקע, לאחר אוטם קדמי שעבר התערבות לפני יומיים, שוקע הכרתית ומפרכס. בראדיקרדי. טמפרטורת הגוף צונחת ל-30 מ”צ. נזקק להנשמה. במעבדה סודיום 116, גלוקוז 40. סי טי מח תקין. מה מהבאים נכון?
- במצב זה 10% תמותה
- בנוסף לגלוקוז וסליין היפרטוני, רצוי להוסיף אנטיביוטיקה רחבת טווח וסטרואידים
- המצב שכיח יותר בצעירים
- יש להעלות את טמפרטורת הגוף במהירות
התשובה היא 2
מדובר במיקסאדמה קומה, שכיח יותר במבוגרים, ללא מחלה ידועה או עם היענות ירודה, לאחר טריגר סטרסוגני, חשיפה לקור או תרופות (סדטיביות, נוגדות דיכאון), תמותה עד 40% עם טיפול אינטנסיבי ללא קשר לרמות ההורמונים
רצוי להעלות טמפ’ עד 30 מ”צ אחרת יכול לגרום לקריסה קרדיווסקולרית
מה נכון לגבי מחלת גרייבס
- טיפול אנטי רטרוויראלי מהווה גורם סיכון
- שכיח יותר בגברים, בניגוד להאשימוטו
- יש קורלציה ישירה בין טיטר הנוגדנים לרמות ההורמונים
- עישון אינו מהווה גורם סיכון
התשובה היא 1
מה נכון לגבי גרייבס
- אמנם מעלה סיכון לפרפור אך נדיר שיחזור לסינוס עם טיפול הורמונלי בלבד, אלא אם מוסיפים טיפול אנטיאריתמי
- יכולה להיות היפרקלצמיה והיפרקלציאוריה עקב עליה בפירוק עצם
- נדיר שאופתלמופתיה מופיעה ללא היפרתירואידיזם, ולרוב מופיעה שנים רבות לאחר הופעת המחלה
- אין צורך לבצע הדמיה לחולה ללא אופתלמופתיה קלינית
התשובה היא 2
כמחצית החולים יהפכו לסינוס עם הטיפול בבלוטה
אופתלמופתיה מופיעה ב-10% ללא היפרתירואידיזם, וב-75% בשנה שלפני או אחרי האבחנה
ב-10% אופתלמופתיה בסיטי או סונר ללא ביטוי קליני
מה לא נכון לגבי תירוטוקסיקוזיס
- אופתלמופתיה יכולה להיות קשה אך לא מביאה לאובדן ראיה
- יכולה להתבטא בשיתוק גפיים, הטיפול הוא חוסמי ביתא
- יכולה להתבטא בקשישים בעייפות וירידה במשקל
- ב-10% אופתלמופתיה חד צדדית
התשובה היא 1
מה נכון לגבי גרייבס:
- אלופציה היא נדירה
- קלאבינג לרוב מופיע ללא תסמינים עוריים או עיניים
- דרמופתיה בלפחות 40% מהחולים ואינה קשורה באופתלמופתיה
- טיפוסי אינדורציה פריטיביאלית לאחר טראומה
התשובה היא 4
אלופציה ב-40% הממשיכה גם אחרי האיזון
קלאבינג ב-1% וכמעט תמיד בנוכחות תסמינים עוריים ועיניים
דרמופתיה ב-5% כמעט תמיד בנוכחות אופתלמופתיה בינונית-קשה
מה מהבאים נכון לגבי תירוטוקסיקוזיס
- מיפוי לא יבחין בין גרייבס לבין תירוטוקסיקוזיס פקטיציה
- רמות טי אס אייץ’ תקינות שוללות אבחנה של גרייבס
- אבחנה מבדלת אינה כוללת הפרעת חרדה
- רמות טי4 תקינות שוללות טירוטוקסיקוזיס
התשובה היא 2
בגרייבס תהיה קליטה דיפוזית בניגוד לתירוטורסיקוזיס פקטיציה
יכול להיות טי3 טוקסיקוזיס בעד 5%
מה נכון לגבי הטיפול בגרייבס
- תרופת הבחירה היא פי טי יו
- בדרך כלל משיגים איזון מהיר
- מתימאזול אינו מומלץ בטרימסטר ראשון
- ניטור על ידי רמות טי אס אייץ’ בחודשים הראשונים לטיפול
התשובה היא 3
פי טי יו שמור לסערת תריס קשה, טרימסטר ראשון, ת”ל קלות למתימאזול (פריחה, ארתראלגיה)
לרוב לא משיגים איזון עד 6-8 שבועות וטי אס אייץ’ נותר מדוכא במשך חודשים ולא משמש אינדיקטור טוב ליעילות הטיפול.
מה נכון לגבי הטיפול בגרייבס
- פי טי יו עלול לגרום לוסקוליטיס, תופעה שלא תוארה במתימאזול
- אין צורך לנטר ס”ד תחת הטיפול
- חולים תירוטוקסיים נזקקים למינוני וורפרין גבוהים ומינוני דיגוקסין נמוכים
- אבלציה עם יוד אינה יכולה לגרום לתירוטוקסיקוזיס
התשובה היא 2
שתי התרופות יכולות לגרום לוסקוליטיס ולאגרנולוציטוזיס ב-1%
אין צורך לנטר ס”ד כי הירידה בספירה הלבנה היא אידיוסינקרטית ופתאומית
תירוטוקסים נזקקים לפחות וורפרין ויותר דיגוקסין
אבלציה עם יוד יכולה לגרום בשיעורים נמוכים לתירוטוקסיקוזיס
מה נכון לגבי הטיפול באבלציה לגרייבס
- הריון והנקה זו קונטרה אינדיקציה, לאחר הטיפול אין מניעה להיכנס להריון
- מומלץ להמשיך טיפול בתרופה אנטי תיירואיד + חסם ביתא כי הטירוטוקסיקוזיס יכול להימשך 2-3 חודשים לאחר הטיפול
- אין צורך להפסיק תרופה אנטי תיירואיד לפני אבלציה
- אין מניעה לטפל ביוד רדיואקטיבי בחולים עם אופתלמופתיה, גם אם קשה
- קיים סיכון בינוני להתפתחות ממאירות במבוגרים
התשובה היא 2
אין להיכנס להריון חצי שנה לאחר הטיפול
מומלץ להפסיק טיפול מס’ ימים לפני אבלציה עקב אפקט רדיופרוטקטיבי, ולחדשו לאחר מכן בשילוב עם חסם ביתא
באופתלמופתיה בינונית-קשה עדיף שלא לטפל ביוד רדיואקטיבי כי יכול להחמיר, ובכל מקרה מומלץ להוסיף סטרואידים במהלך הטיפול
אין סיכוי להתפתחות ממאירות במבוגרים
מטופל עם היפרתירואידיזם שלא קיבל טיפול, עבר ניתוח לבלוטה. לאחר הניתוח הופיע חום גבוה > 40, דליריום ובהמשך פירכוסים, מה נכון לגבי הטיפול?
- הטיפול הוא במתימאזול במינון גבוה + סטרואידים
- פרופרנולול אינו יעיל במקרה זה
- אין לקרר מהר מדי על מנת שלא לגרום לפגיעה קרדיווסקולרית
- הטיפול כולל בין היתר כולסטיראמין
התשובה היא 4
מדובר בסערת תריס, הטיפול הוא בפי טי יו במינון גבוה כי מעקב הפיכה של טי4 לטי3, בנוסף פרופראנולול בזכות אותו אפקט. שעה אחרי העמסת פי טי יו מוסיפים אשלגן יודי על מנת לגרום לאפקט וולף-צ’ייקוף
הטיפול כולל בנוסף סטרואידים, אנטיביוטיקה אם צריך, כולסטיראמין לקשירת הורמוני תריס, קירור, חמצן ונוזלים.
בן 70 עם קרצינומה פפילרית של בלוטת התריס, מתייצג עם כאבי גרון ואזניים, חום גבוה וכאבים בצוואר. מה נכון?
- מדובר בתירואידיטיס תת חריפה, הטיפול הוא תומך
- האבחנה היא באספירציה
- לרוב תפקוד הבלוטה יהיה מופרע
- בדרך כלל מדובר בזיהום ויראלי
התשובה היא 2
השאלה מכוונת לתירואידיטיס חריפה שזו מחלה חיידקית, גורמי סיכון במבוגרים הם גויטר ממושך וממאירות של הבלוטה. לרוב מדדי דלקת מוגברים אך תפקוד בלוטה תקין. אבחנה באספירציה ותרבית ואז טיפול אנטיביוטי בהתאם, לעיתים נדרש ניקוז כירורגי.
במדוכאי חיסון יכול להיות זיהום פונגאלי, מיקובקטריאלי או פנאומוציסטיס.
מה נכון לגבי תירואידיטיס תת חריפה
- לרוב נגרם מתרופות
- אין הבדל בשכיחות בין גברים לנשים
- התלונות יכולות להיות של היפותירואידיזם או תירוטוקסיקוזיס, בהתאם לשלב המחלה
- תמיד נראה בסופו של דבר התאוששות של הבלוטה
התשובה היא 3
לרוב אטיולוגיה ויראלית
נשים פי 3 מגברים
ב-15% הבלוטה לא מתאוששת
מה אינו נכון לגבי הטיפול בתירואידיטיס תת חריפה
- ניתן להוסיף סטרואידים
- אין מקום לתרופות אנטי תירואיד
- טיפול בהורמון תחליפי בשלב ההתאוששות יכול לעכב החלמה
- תמיד צריך להוסיף חסמי ביתא
התשובה היא 4
הטיפול כולל מינונים גבוהים של אספירין או נוגדי דלקת.
אם לא מספק ניתן להוסיף פרדניזון כתלות בחומרה.
הוספת חסמי ביתא להפחתת תסמינים אדרנרגיים במידת הצורך
ניטור מעבדתי כל 2-4 שבועות
אין מקום לטפל בתרופות אנטי-תירואיד
טיפול תחליפי בשלב ההיפותירואידלי אם הוא ממושך אך במינונים נמוכים כי מעכב החלמה.
בת 29, ברקע סוכרת סוג 1. חודשיים לאחר לידה. מלינה על רעד, פלפיטציות, הזעה מוגברת, גלי חום וקושי בשינה. ללא חום סיסטמי או כאבי צוואר. מה נכון?
- מדובר בתיירואידיטיס
- בסיס הטיפול הוא סטרואידים סיסטמיים
- שיעורי החלמה גבוהים מאוד, כמעט ללא הישנויות
- מדדי הדלקת צפויים להיות מוגברים
התשובה היא 1
מדובר בתירואידיטיס שקטה, ללא עליית מדדי דלקת או כאבים, המופיעה בחולים עם נוגדנים נגד טי פי או. 5% פוסט פארטום. שכיחה פי 3 בנשים עם סוכרת סוג 1.
לא מטפלים בסטרואידים.- פרופרנולול בשלב הטוקסי ותירוקסין בשלב ההיפו 6-9 חודשים עד להחלמה.
צפויות הישנויות בהריונות הבאים וכן שיעור גבוה של היפותירואידיזם קבוע בהמשך.
מה נכון לגבי אמיודרון
- בחמישים אחוז יגרום לאפקט וולף צ’ייקוף המצריך הפסקת הטיפול
- סוג 1 מאופיין בתיירואידיטיס
- סונר דופלר יכול לסייע להבחין בין שני הסוגים של תירוטוקסיקוזיס
- מיפוי הוא יעיל באבחנה
התשובה היא 3
אפקט וולף צ’ייקוף ב-13% באנשים עם נוגדנים, אין צורך להפסיק טיפול- נותנים לבוטירוקסין
סוג 1 מאופיין באפקט ג’וד-באזדוף, הגברת הפעילות בחולים עם מולטינודולר גויטר או גרייבס תת קליני
סונר ידגים וסקולריות מוגברת בסוג 1 לעומת סוג 2
מיפוי לא יעיל בגלל רמות היוד האנדוגניות הגבוהות
מה נכון לגבי הטיפול בתירוטוקסיקוזיס משני לטיפול באמיודרון
- הפסקת התרופה תביא בדרך כלל לשיפור מהיר
- תרופות אנטי תירואיד בעלות יעילות מוגבלת בסוג 1
- סטרואידים יעילים ביותר בסוג 2
- קונטרה אינדיקציה יחסית לתיירואידקטומי
התשובה היא 2
יש להפסיק טיפול אך לרוב יעברו חודשים עד לשיפור
לסטרואידים יעילות מתונה בסוג 2
בנוסף פוטסיום פרכלורט מפחית את תכולת היוד בבלוטה, ליתיום יכול להיות יעיל, וכן תירואידקטומי כמעט מלאה המהווה את הטיפול היעיל ביותר לטווח ארוך
הגישה לקשר בבלוטת התריס, מה נכון:
- מעל גיל 50 ל-50% יש קשרים בבלוטה
- אם טי אס אייץ’ תקין או גבוה יש להפנות ישירות לאספירציה
- אספירציה לכל קשרית מעל 5 מ”מ
- פחות מ-1% מהאספירציות שאינן אבחנתיות, יהיו אבחנתיות בבדיקה חוזרת ולכן לרוב מפנים ישירות לניתוח
התשובה היא 1
אם טי אייס אייץ’ אינו נמוך- מפנים לסונר
אספירציה אינה בגיידליינס לקשריות פחות מ-1 ס”מ בהיעדר לימפאדנופתיה צווארית
חמישים אחוז מהאספירציות שאינן אבחנתיות יהפכו אבחנתיות באספירציה חוזרת
הגישה לקשר בבלוטת התריס, מה נכון:
- קשריות בניגניות אינן מצריכות מעקב
- בחולים עם פוליקולר נאופלזם או אטיפיה/נגע פוליקולרי עם משמעות לא ברורה, קיימת אינדיקציה חד משמעית לניתוח לצורך אפיון היסטולוגי
- אין אינדיקציה לטיפול הורמונלי תחליפי בחולים עם קשריות באיזורי חסר יוד
- קשר היפואקואי עם גבולות חלקים מהווה פחות מ-3% סיכון לממאירות
התשובה היא 3
קשריות בניגניות מצריכות המשך מעקב ושקילת אספירציה חוזרת אם גדלות
חולים עם פוליקולר נאופלזם או אטיפיה/נגע פוליקולרי עם משמעות לא ברורה, באופן מסורתי נותחו ו-85% היו עם ממצא שפיר, ולכן מומלץ בירור מולקולרי על מנת להפחית ניתוחים מיותרים
קשר היפואקואי עם גבולות חלקים מהווה סיכון של 10-20 אחוז לממאירות
מטופל אובחן עם קשרית קרה, נשלח לסונר, לאחריו בוצעה אספירציה עם תיאור של נאופלזיה פוליקולרית, מה השלב הבא?
- בירור מולקולרי
- סונר להערכת פיזור לימפתי טרום ניתוח
- ניתוח
- מעקב בלבד
התשובה היא 1
סונר טרום ניתוח נחוץ תמיד כאשר החולה מופנה לניתוח
AUS/FLUS:
ניתן לבצע אספירציה חוזרת או בירור מולקולרי בדומה לנאופלזיה פוליקולרית
מעקב בלבד- רק בקשריות בניגניות
מה מהבאים אינו מוזכר כמשפיע על תבחין דיכוי דקסמתזון
- גלולות למניעת הריון
- חוסמי ביתא
- תרופות אנטיאפילפטיות
- ריפמפיצין
התשובה היא 2
מה מהבאים יש להפסיק לפני בדיקת רנין/אלדוסטרון
- אלדקטון
- מעכבי אייס
- מעכבי ארב
- חוסמי ביתא
התשובה היא 1
יש להפסיק אלדקטון 4-6 שבועות לפני הבדיקה, הסטנדרט הוא לבצע אותה בצום ובישיבה
מעכבי אייס/ארב יכולים לגרום לתוצאה שלילית כוזבת כי מעלים רנין
חוסמי ביתא יכולים לגרום לתוצאה חיובית כוזבת כי מעכבים רנין
גם נון סטרואידלס מעכבים רנין
מה מהבאים אינו תסמין של פאוכרומוציטומה:
- כאב ראש
- הסמקה
- היפרקלצמיה
- DCM
התשובה היא 2
פאוכרומוציטומה גורם לחיוורון עקב ואזוקונסטריקציה, הסמקה היא תסמין של קרצינואיד או מאסטוציטוזיס
מה נכון לגבי סוכרת
- סוכרת הריון מוגדרת כסוכרת שאובחנה מאמצע ההריון ואילך
- סוכרת הריון מהווה סיכון מוגבר לסוכרת סוג 2 אצל האם אך אינה משפיעה על הסיכון לסוכרת ביילוד
- סוכרת הריון מהווה סיכון של 20% לפתח סוכרת בעשרים השנה הקרובות
- ההמלצה לנשים עם סוכרת הריון היא לבצע בדיקות סקר אחת לשלוש שנים למשך כל החיים
התשובה היא 4
עמ’ 2851
סוכרת הריון היא סוכרת המאובחנת בטרימסטר 2-3
מעלה סיכון לתסמונת מטבולית וסוכרת סוג 2 גם ביילוד
מהווה סיכון של עד 60% לפתח סוכרת סוג 2 בהמשך
מה נכון לגבי סוכרת
- יש עליה בהיארעות של סוג 2 אך ירידה בהיארעות של סוג 1
- סוג 1 מאובחן יותר בתקופה האחרונה בגילאים מאוחרים יותר
- שכיחות שווה בין נשים לגברים אך יותר תמותה בגברים
- רוב חולי הסוכרת חיים במדינות עם הכנסה גבוהה
התשובה היא 3
עמ’ 2582-2583
עליה בהיארעות של שני סוגי הסוכרת
סוג 1 בגילאים צעירים יותר
מהם הערכים המגדירים סבילות תקינה לגלוקוז: ערך סוכר בצום? ערך סוכר לאחר העמסה? המוגלובין מסוכרר? מה הם הערכים המגדירים סוכרת: ערך סוכר בבדיקה אקראית? המוגלובין מסוכרר? ערך סוכר לאחר העמסת סוכר?
ערכים תקינים: סוכר בצום 100 סוכר לאחר העמסה 140 המוגלובין מסוכרר 5.7 סוכרת: מעל 200 + תסמיני סוכרת המוגלובין מסוכרר 6.5 סוכר 200 שעתיים לאחר העמסה * העמסת סוכר אינה משמשת בדרך כלל לאבחנה אלא במקרה של סוכרת הריון
מה מהבאים אינו מהווה קריטריון לבדיקת סקר לסוכרת?
- גיל
- BMI
- סיפור משפחתי
- ל”ד
- LDL
התשובה היא 5 עמ' 2853 מומלץ לבדוק החל מגיל 45 כל 3 שנים, או קודם לכן אם מתקיים אחד או יותר מהבאים: השמנת יתר, סיפור משפחתי, ל"ד>140/90, מחלה קרדיווסקולרית, טריגליצרידים>250, תסמונת שחלות פוליציסטית, אקנטוזיס ניגריקנס, סוכרת הריון, היעדר פעילות גופנית, קדם-סוכרת HDL מתחת ל-35
איזו מהתרופות הבאות עלולה לגרום לעליה במשקל?
- גלימפירייד
- לירגלוטיד
- מטפורמין
- אמילין
התשובה היא 1
עמ’ 2866
תרופות העלולות לגרום לעליה במשקל כוללות סולפוניל אוריאה, תיאזולידינדיונס (רוזיגליטזון ופיוגליטזון), ואינסולין
רוזיגליטזון (אבנדיה) ופיוגליטזון (אקטוס) אסורים באיס”ק לב דרגה 3-4 ובמחלת כבד, מעלים סיכון לשברים בנשים פוסט מנופאוזאליות, ובאופן נדיר תוארו גם כגורמים לבצקת מאקולרית. רוזיגליטזון העלה סיכון לאירועים קרדיווסקולריים. פיוגליטזון תואר עם עליה בסיכון לסרטן שלפוחית.
לירגלוטיד (ויקטוזה, אגוניסט של גלפ-1) מפחיתה אירועים קרדיווסקולריים (כמו גם סמגלוטיד אך לא יתר התרופות מהקבוצה הזו) אך לזכור שמאטה את התרוקנות הקיבה ועלולה להחמיר גסטרופרזיס. תוארו מקרים של פנקריאטיטיס ולא מומלץ לתת כשיש מחלת לבלב או גורמי סיכון לפנקריאטיטיס חריפה. כמו כן תואר קרצינומה מדולרית של התירואיד במכרסמים
איזו מהתרופות הבאות עלולה לגרום לעליה במשקל?
- אקרבוז
- רוזיגליטזון
- סיטגליפטין
- קנגליפלוזין
התשובה היא 2
עמ’ 2866
אקרבוז מעכב את האנזים שמפרק את הסוכר במעי הדק ומפחית ספיגה של גלוקוז. קונטרה אינדיקציה במחלת מעי דלקתית, גסטרופרזיס או קריאטנין מעל 2
קנגליפלוזין היא דוגמה לתרופה ממשפחת סגלט2, מוריד את רמות הגלוקוז באופן עצמאי מאינסולין, מוריד במשקל, מהווה משתן ומוריד ל”ד 3-6 ממ”כ. מפחית אירועים ק”ו ותמותה. תוארה עליה בשברים ובאמפטוציות. לא לשכוח ד.ק.א אאוגליצמי.
מה מהבאים נכון לגבי משק הסידן
- פי טי אייץ’ מעכב הפרשת זרחן בכליות
- היפומגנזמיה קשה מעכבת פי טי אייץ’
- ויטמין די מעכב פי טי אייץ’ דרך הרצפטור לסידן
- אף ג’י אף 23 מעכב הפרשת זרחן בכליות
- הרצפטור לפי טי אייץ’ הוא ראנק על אוסטאוקלסטים
התשובה היא 2 פי טי אייץ' מגביר הפרשת זרחן בכליות ויטמין די הוא מסיס שומן ועובד על רצפטור גרעיני אף ג'י אף 23 מגביר הפרשת זרחן בכליות הרצפטור לפי טי אייץ' נמצא באוסטאובלסטים
מה מהבאים נכון לגבי משק הסידן
- הפרשות פולסטיליות של פי טי אייץ’ גורמות לספיגת עצם
- הרצפטור לקלציטונין נמצא רק בתאי סי של המדולה
- הרצפטור לקלציטונין נמצא על אוסטאובלסטים
- קלציטונין מעכב פעילות של אוסטאוקלסטים ומגביר הפרשת סידן בכליות
התשובה היא 4
הפרשות פולסטיליות גורמות לבניית עצם והפרשה קבועה לספיגת עצם
הרצפטור לקלציטונין נמצא על אוסטאוקלסטים
מה נכון לגבי היפרקלצמיה
- חולים עם היפרקלצמיה של ממאירות והיפרפאראתירואידיזם מהווים כחמישים אחוז ממקרי ההיפרקלצמיה
- פרוגנוזה של חולים עם היפרקלצמיה של ממאירות היא סביב שנתיים
- היפרקלצמיה גורמת למרווח קיו-טי קצר
- נוכחות של פוליאוריה שוללת היפרקלצמיה, אשר אמורה להתבטא בעיקר כהתייבשות
התשובה היא 3
הסיבה השכיחה ביותר היא היפרפאראתירואידיזם ואחריה ממאירות, שתיהן מהוות 90% מהסיבות להיפרקלצמיה.
הפרוגנוזה לרוב < 6 חודשים
פוליאוריה מהווה חלק מההסתמנות של היפרקלצמיה
מה מהבאים אינו גורם להיפרקלצמיה:
- פוסיד
- ויטמין איי
- תיאזיד
- ליתיום
- נקרוזיס של שומן
התשובה היא 1
מה מהבאים אינו מוזכר כחלק מהסתמנות של היפרפאראתירואידיזם
- אי ספיקת כליות
- כיב פפטי
- היפרפוספטמיה
- עווית כיליה
התשובה היא 3
גורם להיפופוספטמיה
מה נכון לגבי היפרפאראתירואידיזם
- בדרך כלל מעורבות 2 בלוטות או יותר
- שכיח יותר בתסמונת מן2בי
- קרצינומות הן כמעט תמיד אגרסיביות ביותר, והישנות מהווה התוויית נגד לטיפול ניתוחי
- האדנומות לרוב ממוקמות בבלוטות התחתונות אך יכולות להיות אף באיברים אחרים
התשובה היא 4
ב-80% מהמקרים אדנומה אחת ללא אנדוקרינופתיה אחרת
במן2בי פאוכרומוציטומה וקרצינומה מדולרית של בלוטת התריס עם מאפיינים נוספים כמו נוירומות מרובות אך בדר”כ ללא היפרפאראתירואידיזם
קרצינומות הן לרוב לא אגרסיביות (אך כן יותר אגרסיביות קלינית מאדנומה עם ערכי סידן גבוהים יותר) וקורטיביות עם כריתה מלאה. הישנות בדר”כ מתבטאת בגדילה איטית עם התפשטות מקומית וניתנת לטיפול ניתוחי.
האדנומות לרוב ממוקמות בבלוטות התחתונות אם כי ב-6-10% הן יימצאו בבלוטת התריס, תימוס, פריקרד או מאחורי הושט.
מה נכון לגבי היפרפאראתירואידיזם
- רוב החולים יתייצגו עם סיבוך כלייתי (נפרוליתיאזיס עד כדי חסימה, זיהום או פגיעה בתפקוד הכלייתי
- הופעת תסמינים מהווה אינדיקציה לניתוח
- לא קיימת מעורבות קרדיאלית במחלה
- ירידה בריכוז פי טי אייץ’ בסרום של פחות מ-80% מהווה כישלון ניתוחי ומצריכה רביזיה
התשובה היא 2
עשרים אחוז עם סיבוך כלייתי
קיימת מעורבות קרדיאלית עם הגדלה של חדר שמאל, ירידה בתפקוד והפרעה בתפקוד אנדותל
לאחר ניתוח הירידה הצפויה בריכוז פי טי אייץ’ היא לפחות 50%
מה נכון לגבי היפרפאראתירואידיזם
- רמות הסידן צפויות להתחיל לרדת רק 3-5 ימים לאחר הניתוח
- רמות הסידן לעולם לא יורדות אל מתחת לנורמה אם לא נפגעו כל הבלוטות
- במקרה של היפוקלצמיה לאחר ניתוח יש לשלול היפומגנזמיה
- הגישה הניתוחית לאדנומה ולקרצינומה היא זהה
התשובה היא 3
יממה לאחר הניתוח רמות הסידן יורדות ובדר”כ מגיעות לגבול התחתון של הנורמה 3-5 ימים עד שהבלוטה מתאוששת. במקרים מסויימים תהיה היפוקלצמיה חריפה- אם יש מחלת עצם קשה (אוסטאיטיס פיברוזה) ואז נוצר מצב שפי טי אייץ’ לא מצליח לספק את הדרישה- מצב זה יתבטא מעבדתית בסידן < 8 וזרחן מוגבר במקביל
יש כמובן לשלול היפומגנזמיה קשה כאטיולוגיה להיפוקלצמיה לאחר הניתוח
במקרה של היפרקלצמיה קשה יש לחשוד בקרצינומה, ואז הגישה הניתוחית תהיה הסרה מלאה של הרקמה תוך זהירות שלא לפגוע בקופסית למניעת זריעת תאי גידול
מה נכון לגבי היפרקלצמיה
- בפגיעה משנית לליתיום רמות פי טי אייץ’ תהיינה תקינות או נמוכות
- אדנומה אינה הסתמנות אופיינית של היפרקלצמיה ע”ר ליתיום
- אף אייצ’ אייצ’ תהיה לרוב סימפטומטית
- היפרקלציאוריה שוללת אבחנה של אף אייצ’ אייצ
התשובה היא 4
ליתיום גורם לירידה ברגישות של הרצפטור לסידן
עם פגיעה ממושכת תופיע אדנומה כמו במקרה של איס”ק כליות
לרוב אף אייצ אייצ היא אתסמינית ואינה מצריכה טיפול
מה נכון לגבי היפרקלצמיה
- הגידול השכיח הוא קרצינומה של תאים קטנים
- מופיעה ב-50% מחולי הסרטן
- סטרואידים מהווים טיפול מקובל בחלק מהמקרים
- כריתת הגידול אינה יעילה במקרים של פי טי אייצ’ אר פי
התשובה היא 3
היפרקלצמיה מופיעה ב-20% בחולי הסרטן, בעיקר בגידולים מסויימים כגון קרצינומה קשקשית של הריאה (נדיר שקרצינומה של תאים קטנים ואדנוקרצינומה גורמות להיפרקלצמיה, למרות שכיחות גבוהה ביותר של פיזור גרמי).
סטרואידים לא יעילים בהיפרפארא ראשוני אך כן במטופלים עם ממאירויות אוסטאוליטיות מסויימות- מיילומה, לוקמיה, הודג’קין, לימפומות אחרות וקרצינומה של השד בשלבים מוקדמים. כמו כן בסרקואיד והרעלת ויטמין די ואיי, כמו גם בהיפרפארא אוטואימונית.
במקרה של פי טי אייץ’ אר פי כריתת הגידול תתקן את ההפרעה
בן 56 עם רקע פסיכיאטרי מתקבל עם היפרקלצמיה של 11.9 מ”ג/ד”ל, אתסמיני. באנמנזה צריכת יתר של ויטמינים ובמעבדה אכן רמות ויטמין די ואיי גבוהות. לאחר הפסקת הויטמינים ויעוץ דיאטנית, אין שיפור בערכי הסידן. מה הקו הטיפולי הבא?
- סטרואידים
- ביספוספונטים
- קלציטונין
- הידרציה
התשובה היא 1
לעיתים יכולה להיות הפרעה קשה/מתמשכת עקב הצטברות של הויטמין ברקמת שומן ואז ניתן סטרואידים כקו שני.
כמובן שהרעלה קשה מצריכה טיפול אגרסיבי כמקובל
מה מהבאים אינו מוזכר כביטוי של היפוקלצמיה? 1. הרעלת דיגוקסין 2. לרינגוספאזם 3. עווית מעי 4. עליה בלחץ תוך גולגלתי 5 תת ספיגה
התשובה היא 1
היפוקלצמיה מפחיתה יעילות של דיגוקסין
מה מהבאים אינו נחשב כמהווה גורם סיכון לשבר אוסטאופורוטי
- עישון פעיל
- דמנציה
- שבר אוסטאופורוטי לפני עשר שנים
- אלכוהוליזם
- שבר אוסטאופורוטי בקרוב מדרגה ראשונה
התשובה היא 3
הסיכון לאחר שבר אחד אינו לינארי, גבוה בעיקר בשנתיים הראשונות ויורד לאחר מכן, לאחר 5 שנים חוזר לבייסליין
מה נכון לגבי אוסטאופורוזיס
- ראנק ליגנד מופרש ונקלט על ידי אוסטאוקלסטים
- צריכת סידן מומלצת היא 400 מ”ג ליום
- צריכת סידן מעל 1500 מ”ג ליום אינה מומלצת
- כהי עור נמצאים בסיכון נמוך לחסר ויטמין די
התשובה היא 3
ראנק ליגנד מופרש מאוסטאובלסטים, אוסטאוציטים ותאים של מע’ החיסון, הרצפטור שלו הוא על אוסטאוקלסטים
צריכת סידן מומלצת היא 1000-1200 מ”ג ליום, רצוי שיגיע מהתזונה ורק אם לא ניתן אז תוספים
מעל 1500 ליום מעלה סיכון לנפרוליתיאזיס ויתכן גם קלסיפיקציות וסקולריות
כהי עור בסיכון גבוה דווקא לחסר בויטמין. בנוסף- עודף משקל, מחלת כליות או כבד כרונית, ילדים וקשישים ואנשים במדינות צפוניות
מה נכון לגבי אוסטאופורוזיס
- צריכה מומלצת של ויטמין די היא 400 יחידות ליום
- חסר אסטרוגן גורם לירידה בהפרשת ראנק ליגנד
- השברים השכיחים ביותר עקב חסר אסטרוגן הם שברי ירך
- טיפול במעכבי ארומטז בסרטן השד מהווה גורם סיכון
- ההשפעה של פעילות גופנית על צפיפות העצם עולה ככל שעולים בגיל
התשובה היא 4
הצריכה המומלצת היא 800-1000 יחידות ליום ואף יותר אם קיימים גורמי סיכון
חסר אסטרוגן גורם לעליה בהפרשת ראנק ליגנד
השברים הראשונים השכיחים עקב חסר אסטרוגן הם שברי חוליות
מעכבי ארומטאז וגם טיפול הורמונלי לסרטן הערמונית מהווים גורם סיכון כי מפחיתים ייצור של אסטרוגן
ההשפעה של פעילות גופנית גבוהה בעיקר במהלך הגדילה ולפני גיל ההתבגרות. בגיל המבוגר השפעתה צנועה אך עדיין מומלצת כי תורמת ליציבה, שיווי משקל, סיכון לנפילות ואף מאטה ירידה קוגניטיבית.
מה מהבאים אינו מוזכר כגורם סיכון לאוסטאופורוזיס
- סוכרת
- אדיסון
- סרקואידוזיס
- קושינג
- היפותירואידיזם
התשובה היא 5
מה מהבאים אינו מוזכר כגורם סיכון לאוסטאופורוזיס
- פוליציטמיה ורה
- הריון והנקה
- עמילואידוזיס
- מאסטוציטוזיס
- היפרפרולקטינמיה
התשובה היא 1
מה מהבאים אינו מוזכר כגורם סיכון לאוסטאופורוזיס
- תסמונת קליינפלטר
- תסמונת דאון
- תסמונת טרנר
- המופיליה
- תלסמיה
התשובה היא 2
איזו מהתרופות אינה מוזכרת כגורם סיכון לאוסטאופורוזיס
- thiazoledinediones
- SSRI
- H2B
- נוגדי פירכוס
- CNI
התשובה היא 3
מוזכרים מעכבי משאבות פרוטונים אך לא מעכבי רצפטור להיסטמין
מה מהבאים נכון לגבי צפיפות עצם
- ציון טי הוא השוואה לאנשים מאותו מגדר וגיל
- ציון זי הוא השוואה לאנשים צעירים מאותו מגדר
- באנשים רזים עלולה להתקבל תוצאה שלילית כוזבת
- כאשר ציון זי נמוך יש לחפש סיבה שניונית אלא אם מוסברת על ידי מבנה גוף קטן ורזה
התשובה היא 4
ציון טי הוא השוואה לאנשים צעירים מאותו מגדר, ופתולוגי אם נמוך ממינוס 2.5
ציון זי הוא השוואה לאנשים מאותו מגדר וגיל, ופתולוגי אם נמוך ממינוס 1
באנשים רזים וקטנים יכולה להתקבל תוצאה נמוכה מהאמיתי
באנשים עם הסתיידויות יכולה להתקבל תוצאה גבוהה מהאמיתי
מה מהבאים אינו נכון לגבי צפיפות עצם
- יש לבצע דקסה לכל אדם מעל גיל 50 עם גורמי סיכון
- בחולים המתייצגים עם שבר יש לשלול ממאירות חבויה
- אין צורך לבצע הערכה ספינלית באנשים צעירים מגיל 50 גם אם יש גורמי סיכון
- ציון טי נמוך ממינוס אחד בנשים מעל גיל 70 מצריך לבצע הדמיה ספינלית בנוסף לדקסה
התשובה היא 3
מי שמטופל באופן כרוני בסטרואידים או חווה שבר אוסטאופורוטי או שקיים איבוד גובה, יש לבצע הערכה ספינלית מבלי קשר לגיל
מה נכון לגבי שבר ורטברלי
- רוב השברים הורטברליים אינם כואבים
- טיפול בצמנט הוא טיפול הבחירה מבין האפשרויות הפולשניות
- טיפול בקלציטונין לא נמצא יעיל
- רוב השברים האוסטאופורוטיים הם בחוליות צוואריות
- חל איסור על מחוך כי מפחית מוביליזציה
התשובה היא 1
רק רבע עד שליש כואבים
טיפול בצמנט שנוי במחלוקת מבחינת יעילות וכרוך בסיבוכים כמו אקסטרווזציה ושבר בחוליה סמוכה
קלציטונין עשוי להועיל, כמו גם מרפי שרירים וטיפול בחום
מומלצת אמנם מנוחה מחד אך יש להקפיד על מוביליזציה ומחוך עשוי לסייע בכך
כמעט ואין שברים אוסטאופורוטיים בחוליות צוואריות